[המשך] העזרה לזולת [ב"עצים" לקרבנותיו] גופא יכול להיות בב' אופנים: "בני עדין" – הוא אכן עושה כל התלוי בו לעזור לזולת, ובשמחה, אבל באופן שמסתכל עליו "מלמעלה למטה". הוא מרגיש שהוא שלם בתכלית, "עשיר" בגשמיות או ברוחניות, והזולת צריך אותו, והוא עוזר לו רק מצד הציווי דאהבת ישראל. "בני פחת מואב" – מצד זה ש"מי יודע גדולתן ומעלתן בשרשן ומקורן .. אב אחד לכולנה" הוא מרגיש שגם הואעצמו במצב ירוד שצריך לעשות תשובה ולהביא קרבן, ואדרבה, הוא במצב ירוד יותרמהזולת, ובמילא מביא "עצים" גם לעצמו, אלא באופן שיספיק גםלחבירו. ההתחלה צ"ל בהבאת קרבן עצים כ"בני פחת מואב", ואז גם הקרבן עצים של מי שהוא בדרגא של "בני עדין" הוא בשלימות ומתקבל לרצון (עם קרבן חבירו). וזהו הקשר של "בני פחת מואב" לכ' אב, חודש התשובה וכו', ו"בני עדין" לכ' אלול, חודש של גילוי י"ג מדות הרחמים וכו'.

משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ט