[קישור לקובץ mp3]פרק מספר 471 של רברס עם פלטפורמה, שהוקלט ב-30 באפריל 2024 - אורי ורן מארחים את גל ברק כדי לדבר על מלא (ממש מלא) נוטיפיקציות. גל עובד בחברת Plus500 - וגם דיבר לא מזמן בכנס רברסים האחרון {הנה ההקלטה - Real-time Market Event Notifications: Plus500's Scalable Fanout Architecture / Gal Barak).(אורי) איך הייתה החוויה של לדבר בכנס?(גל) מדהימה. רציתי גם להגיד את זה - שאם יש איזה מישהו שמאזין ומתלבט האם להגיש לשנה הבאה, אז זו לגמרי חוויה מטורפת.זה גם היה כנס ראשון שדיברתי בו, כהרצאה. מדהים.(אורי) עכשיו אתה עושה פרומו כאילו למודרטורים שלנו אין מספיק תכנים לעבור עליהם . . . .אבל הכל יתקבל בברכה.(רן) אז תודה על המחמאות ותודה על זה שהיית - ובעצם המטרה שלנו היום זה קצת להרחיב, מעבר להרצאה שהייתה שם. אז זו לא חובת צפייה אבל מומלץ לצפות בהרצאה - ואחר כך גם להקשיב, או לעשות את זה בסדר ההפוך.01:25 קצת על גל ו-Plus500(רן) אבל קצת לפני שנעשה את זה - קצת עליך, גל: ספר לנו מי אתה, מאין באת ולאן אתה הולך.(גל) אחלה. אז אני גל, עובד היום ב-Plus500, נשוי ואבא לשתיים במשרה מלאה.לפני שהתחלתי ב-Plus500, עבדתי גם קצת בתעשייה הביטחונית, אחרי שהשתחררתי מקבע.ועוד איזושהי גיחה לעולם המחקר, בעולמות של Computer Vision - קצת רחפנים אוטונומיים, שעלו לכותרות לא מעט בתקופה האחרונה, ובנסיבות פחות משמחות.ובעצם, בשלוש שנים האחרונות אני עובד ב-Plus500 ומוביל שם את תחום ה-Communication - נוטיפיקציות, כמו שאמרת.(רן) נוטיפיקציות (Notifications) . . . תיכף נברר מה זה. ו-Plus500? למי שלא מכיר - כמה מילים.(גל) אז Plus היא בעצם קבוצת FinTech גלובאלית . . .(רן) רגע . . . “Plus” זה בקיצור, או שזה כבר השם האמיתי?(גל) לא, זה בקיצור  - Plus500 זו קבוצת FinTech גלובלית, שבעצם מפתחת פלטפורמות שונות למסחר מקוון בשוק ההון.אנחנו חברת B2C, כלומר - המוצר משווק ללקוחות פרטיים.אנחנו היום עם למעלה מ-25 מיליון לקוחות, סדר גודל של חצי מיליון אקטיביים (Active Users) בכל רגע נתון.החברה עצמה הוקמה ב-2008, והיום היא בעצם חברה גלובלית - נסחרת בבורסה הראשית בלונדון, ואנחנו עם רישיון פעילות בלמעלה מ-50 מדינות, כולל אגב גם בישראל.הרגולטור, המפקח שלנו כאן בישראל, הוא הרשות לניירות ערך - ואני מניח שעוד ניגע בנושא הרגולציה בהמשך, כי זה מן הסתם משפיע גם על עולם הנוטיפיקציות (Notifications).(רן) כלומר, מי שרוצה להשקיע בשווקי-ההון - זה המקום? או שיש פה איזשהו משהו יותר ספציפי?(גל) אז בגדול, רוב קהל-הלקוחות שלנו הוא בעצם מה שנקרא “Day Traders” - זאת אומרת, זה לא בהכרח אנשים שעכשיו קונים מדדים ושוכחים מהם.אנחנו בעצם זירת המסחר שמאפשרת את הפלטפורמות.(רן) בתרגום חופשי וממש לא מהימן - “Day Traders”  הם כאלה שקונים במשך היום ומוכרים במשך היום, לא מחזיקים לאורך זמן.כלומר, כאלה שלפחות אמורים לדעת מה הם עושים - ועושים את זה מאוד במהירות. אוקיי.(אורי) רוצים לעשות את זה מאוד במהירות . . . .(רן) כן, זאת אומרת לא כאלה ש”עושים את זה מהצד", אלא כאלה שזה ממש העיסוק היומיומי שלהם, לסחור.03:39 “נוטיפיקציות בסקייל” - איפה זה פוגש אותך?(רן) אוקיי, אז בכנס דיברת - בוא נעשה אולי קצת Recap על מה דיברת בכנס: דיברת על “נוטיפיקציות בסקייל” (Notifications at scale). איפה זה פגש אותך, בפעם הראשונה?(גל) אז אולי רגע, לפני שנדבר על איפה זה פגש אותי, בעצם נדבר רגע . . . מבחינת המערכת שלנו, המערכת נוטיפיקציות שלנו - היא לא עוד איזושהי “מערכת נוטיפיקציות נחמדה”, שאיזושהי חברה מפתחת, כאיזשהו Feature-צד נחמד.בכלל, בעולמות המסחר המקוון, נוטיפיקציות זה נתיב קריטי:גם בגלל אופי הפעילות שלו, וגם מבחינת איך שהלקוחות תופסים את ה-Feature הזה, את הכלי הזה.זה יכול להיות החל מפעולות סטנדרטיות שלקוח עושה, כמו אם עכשיו הוא פותח פוזיציה או מחליט למשוך או להפקיד כסף - אז הוא מצפה לקבל מן הסתם איזושהי אסמכתא מיידית על הפעולה שהוא ביצע.אבל מעבר לזה, הלקוחות גם יכולים להגדיר לעצמם, לדוגמא, התראות שונות במערכת, עם כלי מסוים שהם עוקבים אחריו עלה מעל סף מסויםבין אם זה המחיר שלו או אחוז השינוי שלו.והם מצפים לקבל בזמן אמת את אותן נוטיפיקציות (Notifications).וזה, כמובן בלי שבכלל נגעתי בתוכן שיווקי או כל מיני דברים אחרים שאנחנו מעבירים באמצעות המערכת הזאת.(רן) כלומר, זה כלי עבודה - זה לא סתם “FYI - הגיע מייל חדש!”, אלא . . . (גל) בדיוק, זה ממש נתיב-קריט…

[קישור לקובץ mp3]פרק מספר 470 של רברס עם פלטפורמה - קרבורטור מספר 37, שהוקלט ב-16 באפריל 2024 - 3 ימים אחרי המטח האיראני (הראשון?) ו-193 ימים למניין החטופים שעדיין בשבי. אורי ורן מארחים את נתי שלום לעוד סבב של אסקפיזם, רכילות ושלום לתמימות בעולם התשתיות.01:29 אסקפיזם, קוד פתוח, חברות גדולות והמודל של Red Hat(נתי) אז אם באסקיפיזם עסקינן, אז למה לא Open Source? הטריגר לשיחה היום הייתה תביעה של Terraform מול משהו שנקרא OpenTofu. “תקציר הפרקים הקודמים” -  . . . (אורי) רגע, אני צריך להביא את הטבעונים עכשיו? זה פרק לטבעונים? האמת שזה כבר נשמע פרק אחד באפריל, עם ה-OpenTofu הזה . . . .(נתי) לא. עוד לא . . .  בעצם,  הסיפור שהיום נדבר עליו זה באמת “קורות מעשינו בעולם ה-Open Source” . . .מן הסתם, Open Source זה משהו שמאוד קרוב לליבי כבר הרבה מאוד שנים.מי שחושב על Open source - תמיד עולה המחשבה הרומנטית, שיש קהילה שמפתחת קוד ביחד, ובסוף יוצא מזה מוצר, בדרך כלל בחינם . . . אני זוכר שאתה - אורי - היית חסיד מאוד של החינם, בצד הזה של ה-Open Source, בגדול.והתחילו לקרות הרבה מאוד דברים, שבעצם רוקנו  את כל “הרומנטיות הזאת”, נקרא לזה, מתוכן.ואני אנסה ככה, מפעת גילי, לסדר את הסדר הכרונולוגי.אז בעצם, אני חושב שהייתי . .  ההתחלה התחילה מ-Linux, בעצם, מבחינת המגמה.שהתחיל בכלל מכתיבה של Drivers ל-Printer-ים - ווככה בעצם הגענו למערכת הפעלה Open source.ואז בעצם Red Hat בנתה מודל עסקי שלם מאחורי זה.ומאחורי הדבר הזה, בעצם, נוצר הגל הזה של Open Source - לא רק כקוד פתוח לקהילה, אלא גם כמודל עסקי.מה שנקרא Fast Forward - בעצם, חברות סטארטאפ, שהן יותר VC Backed, בעצם זיהו את הפוטנציאל לעשות Disruption לשוק.זאת אומרת, גם אנחנו נניח ב-Cloudify בנינו את זה בדיוק מאותה התפיסה - שבעצם אני חברה קטנה ואני צריך להתחרות בחברה גדולה, איך אני עושה Disrupt לשוק?אז אני בעצם, במקומות שבהם יש מוצר שהוא Closed Source, שהוא Commercial, אני אבוא עם פתרון Open Sourceאכנס “מתחת לרדאר” אקבל Adoption - ועל גלי ה-Adoption אני בעצם אוכל לעשות מוניטיזציה (Monetization).(רן) זו אסטרטגית חדירה לשוק . . . .(אורי) כן, שהיא Bottom-up ולא . . .(נתי) היא Bottom-up, וזה גם “חוק המספרים הגדולים” . . . אתה בעצם בא ואומר, בחוק המספרים הגדולים, אתה אומר “אני קודם בונה Adoption”.ואז,  עם 5%, 2% . . . נניח שיש לי מיליון Download-ים בזה, אז אני צריך מספר של בין 3% -5% כדי להצליח לייצר כבר מודל עסקי עובד.(אורי) . . . שעוברים לפרימיום? . . . (נתי) שעוברים להיות לקוח משלם ואחרי זה לפרימיום.ויש גם מודל שבו אני יודע אחרי זה להגדיל את העסקה מול אותו לקוח, על ידי גידול השימוש.זה כמובן גם בעיקרון בא לידי ביטוי בזה ש . . . בצד, היית אומר “הפחות רומנטי”, אבל זה בא לידי ביטוי בזה שעלויות השיווק והמכירה אמורות להיות יותר זולותכי אתה בונה על איזשהו מנוע ויראלי כתוצאה מזה.אבל בעצם, כשכבר נכנסים VCs לתמונה, אז הרצון מן הסתם של VCs זה למקסם, כמו כל חברה מסחרית, ויש איזושהי תקרת-זכוכית למודל העסקי שתיארתי.אז א' - אמירה אחת, שאני חושב שהיא תובנה מאוד ברורה - המודל של Red Hat עובד רק ל-Red Hat . . .זאת אומרת, כל מי שניסה לחקות את זה, ראה שבעצם זה לא עובד . . .למה הוא עובד רק ל-Red Hat? כי בעצם, Red Hat שולטת בשוק מערכות ההפעלה ב-Enterprise, שולטת בכל ה-Ecosystem הזה, ומאוד מאוד מאוד קשה לחדור ל-Enterprise-ים “על הגב” של Red Hat, לצורך העניין.כי מה ש-Red Hat עושה בדרך כלל - וזו הביקורת, שלי לפחות, לגביה - זה שברגע שהיא רואה כל פרויקט Open Source שמקבל Adoption מספיק גבוה והוא מתחיל לגדול, אז היא בעצם משתלטת עליו . . . איך היא משתלטת? היא שמה מפתחים, משנים Contributor . . . . זו שיטה מאוד קלאסית שבה אתה משתלט על פרויקט Open Source . . . [זו שיטה קלאסית לעוד כל מיני דברים . . . Backdoor Discovered in XZ: The Most Advanced Supply Chain Attack Known to Date].כי מאוד מאוד מאוד קשה לתחזק Open Source לאורך זמן [דותן פותח קבוצת תמיכה, ובמקביל קמה קבוצת גמילה . . . ]וככה בעצם היא מגיעה בשלב שבו יש בעיקר את השלב של “חליבת הכסף” ופחות השקעה בפיתוח של  Innovation ויצירת Innovation אז זה יותר לבנות על הוספת יכולות - Enterprise-grade ו-Security, הקשחות . . . כל מיני דברים מהסוג הזה.ראינו את זה ב-Ansible, עכשיו אנחנו רואים את זה ב-Kuber…

[קישור לקובץ mp3]פרק מספר 469 של רברס עם פלטפורמה - הוקלט ב-9 באפריל 2024. אורי ורן חוזרים לאט לקצב ומארחים את שי ילין לשיחה על איך מהנדסים תוכנה בחברות צעירות: Do & Don’ts של חברות שאולי רק עכשיו התחילו. שי מלווה לא מעט חברות כאלו - והוא גם מודרטור (בכנס האחרון) ומרצה ותיק בכנסי רברסים [How Scala promotes TDD ב-2013, Putting the 'D' in TDD ב-2015 ו-You (probably) Don't Need Global State Management ב-2022] וגם מארגן של כנסים אחרים.01:40 רקע על שי ותנועת הזמישות(רן) אז שי - כמה מילים עליך? ספר לנו עליך . . .אז אני שי. בשלוש וחצי השנים האחרונות עמצאי, כשאני מחלק את הזמן שלי בין שלושה תחומים עקריים בחיים  שלי:יש לי שני ילדים - תום ואדם.אני עושה מוזיקה, בכל מיני קונסטלציות - חלק מהן יותר וחלק מהן פחות מצליחות מבחינה מסחרית ועסקית.ורוב הפרנסה שלי מגיעה מייעוץ לסטארטאפים וחברות שהן כבר לא סטארטאפים, או שהיו סטארטאפים או בדרך להפוך מסטארטאפים למשהו יותר מסודר . . .ובעצם, אני נותן שירותים לחברות שהן סטארטאפים או חברות שהן מיושבות יותר, של איך בונים מערכות וארגונים שקל לעשות להם שינויים.בעצם, אנחנו רוצים שגם . . .  ככל שהחברה יותר צעירה, שגם נוכל לעשות שינויים לקוד, ל-Codebase, לתשתיות - וגם לארגון עצמו, בצורה יותר קלה.אנחנו רוצים גמישות, אנחנו רוצים פחות נוקשות - כי אנחנו עדין לא יודעים איך המערכת צריכה לראות, מהן הבעיות שנתמודד איתן, ואיך הארגון צריך להיראות ומה הבעיות שנתמודד איתן.וחלק ממה שמייחד את מה שאני עושה זה שאני עובד גם עם מנהלי פיתוח וגם עם מהנדסים.עם מנהלי פיתוח אני עושה יותר Mentoring וארכיטקטורה ותכנון של בניין הכוח.ועם עם המהנדסים אני עושה יותר דברים כמו Pair Programing ו ו-Code Reviews ו-Design-ים.ואז בעצם אנחנו נותנים מענה הוליסטי לאיך שאנחנו יוצרים ארגונים ומערכות שהם גמישים ושהם ניתניםלשינוי בקלות. (רן) כן, כמובן בתוך הנחה שסטארטאפ בדרך כלל “Doesn't know $h!t”, הוא לא יודע . . . כל מה שהוא יודע זה אולי שהוא גייס כסף ושהוא רוצה לייצר מוצר. אבל חוץ מזה לא הרבה, והדבר הכי חשוב זה גמישות - היכולת לבוא ולשנות כיוון . . . (אורי) אני רוצה לאתגר את זה . . . כי באמת, סטארטאפ “Doesn't know $h!t”, בעיקר לגבי העתיד שלו - המוצר יצליח, לא יצליח? נצליח לגייס את האנשים הנכונים? אולי לא, אולי כן . . . נצליח לגייס כסף? אולי כן, אולי לא . . . אבלאנשים באים לתוך הסטארטאפ עם איזשהו ניסיון חיים, בין אם הם Founder-ים פעם שנייה או . . . גם בחברות שהםעבדו בהם, הם מגיעים עם “משהו” . . . (שי) זה מאוד נכון.אני חושב שמשהו שאני ראיתי זה ש-Founder-ים שהם 2nd Timers - הם כבר יודעים שהם לא יודעים  . . . הם יודעים את הבעיות שלהם והם יודעים לחפש את הגמישות הזאת.לעומת פאונדרים שהם 1st Timers - שהרבה פעמים הם רצים מהר והם מנסים לתכנן קדימה, והם מקבעים דברים מוקדם מדי.בין אם זה לתת Title-ים מוקדם מדי, בין אם זה לפתור בעיות Scale שלא קיימות . . . כל מיני אופטימיזציות שאנשים עושים ושלדעתי הם לא הדברים הנכונים.עכשיו, גם אם אני מהנדס - הייתי מהנדס בחברה גדולה, ועכשיו אני מגיע לסטארטאפ - לא בהכרח הכלים שהשתמשתי בהם בחברה הגדולה יתאימו לסטארטאפ.ואם אני מהנדס מנוסה, אבל עדיין לא “אכלתי קרבות קשים כאלה”, אז אני עלול להיות מסוגל לעשות אופטימיזציה מוקדמת מדי - Over-Engineering - כדי לפתור בעיות, כי אני “מפחד מהלא-נודע”, כי אני לא יודע מה יקרה.(אורי) זה מעניין, כי בדרך כלל האנשים שהם לא מפחדים מהלא-נודע, זה אנשים שהם מאוד “אדפטיביים” . . . האם יש משהו במה שאתה אומר, “או! סטארטאפ חדש, קטן - עדיף שהצוות שלי, שתיהיה לו סוג של חוזקה של סתגלתנות”? [עוד רקע כאן  - פרק 443 Hiring for strength, not skill with Sahaf from Hippo](שי) ללא ספק, אני חושב  . . . מה זה סתגלתנות? זה אדפטיביות, נכון? זה בעצם Agile, נכון? מה ש-Agile בא להגיד לנו . . .(אורי) . . . אנחנו מתרגמים את זה לעברית, כאילו . . .(שי) “זמיש”, נכון? הם קוראים לזה “זמיש” . . .  אז “תנועת הזמישות”, שהופיעה לפני 20 ומשהו שנה - אני חושב שאחד הדברים שהם דיברו עליהם, זה שהמונח Agile היה פשרההם בכלל רצו לקרוא לזה “אדפטיביות” או או “אדפטיביליות” או משהו כזה.כי בעצם, אנחנו רוצים לאמן את עצמנו להתמודד בצורה יותר טובה עם דברים שאנחנו לא יודעים מה הם יהיו(אורי) . . . לחזות אותם . . .(שי) נכון - אנחנו לא יכולים לחזות את העתיד, …

[קישור לקובץ mp3] פודקאסט מספר 468 של רברס עם פלטפורמה - הוקלט ב-19 במרץ 2024, רגע לפני פורים. הפעם הקודמת הייתה לפני סוכות, והרבה דברים קרו מאז. רובם רעים מאוד, אבל היה גם כנס מאוד מוצלח. מנסים לחזור לשגרה - ומקווים לחזרתם של כולם לשגרה מבורכת במהרה.אורי ורן מארחים את אריק מחברת Fireblocks - אחרי המון פגישות לאורך המון שנים בכנסים ועוד, שחקן מאוד משמעותי בקהילה שלנו - כדי לדבר קצת על קריפטו, נושא שאיכשהו לא זכור שממש נגענו בו לעומק לאורך כמעט 470 פרקים [היה קצת בפרק עם בנצי מ-eToro - פרק 436 How to reach retirement as a software developer with Bentzy Lupu], ולהיכנס לחלק מהאיזורים המאוד מעניינים של Crypto Currencies: אלגוריתמים ועוד נושאים טכנולוגיים שאריק מביא - מילים כמו MPC ו-CMP ועוד.02:04 על אריק ו-Fireblocks(רן) ולפני הכל - אריק: כמה מילים עליך ועל מה אתה עושה היום?(אריק) כן, אז היום, כמו שאמרת, אני בעצם סמנכ”ל טכנולוגיה ב-Fireblocks, מוביל את המחקר הטכנולוגי.אני ממר”מניק - בוגר אופק של חיל האוויר בעברי. ומאז מספר מקומות - מספר שנים בעולמות ה-AI ב-HiredScore,   באזורים של AI for Recruiting.ובשנתיים וחצי האחרונות בערך צללתי לעולם הזה של Blockchain ו-Crypto Currencies - היום אפשר לדבר על ההבדלה.אם פעם הם כזה “הגיעו לעולם שלנו ביחד”, אז היום אפשר גם להבדיל בין ה-Asset Class - בעצם הסוג החדש של נכסים דיגיטליים, לבין ממש הטכנולוגיות-Blockchain שיושבות מתחתיהם.(רן) ספוילר - אנחנו לא נלמד היום איך להרוויח כסף בביטקוין . . . (אורי) אה, לא?(רן) אולי קצת . . . . אבל אנחנו כן נלמד דברים ועל נושאים טכנולוגיים מרתקים שנמצאים בתחום.אז אתה עובד היום ב-Fireblocks - כמה מילים על Fireblocks?(אריק) כן, אז Fireblocks זו חברת טכנולוגיה, קודם כל.אנחנו בונים תשתית טכנולוגית, שמעליה חברות וארגונים - הרבה מהם ארגונים פיננסיים, אבל לא רק - הם בונים ברגע שהם רוצים להשתמש בעולמות ה-Blockchain.אפשר להסתכל על זה קצת בצורה דומה ל-AWS - כשאתה בונה אפליקציית Web, אז הם נותנים לך את כל הכלים שאתה צריך כדי לבנות אפליקציה.לא רק Web, מן הסתם, המון המון use-cases שונים - אבל יש כזה את המרכז: ה-Compute שהם נותנים לך, שרתים . . .  מזה הכל התחיל, אבל זה התרחב לכל השירותים.ו-Fireblocks זה סיפור די דומה בעולם שלנו.התחלנו מלפתור איזושהי בעיה מרכזית שיש ללקוחות ברגע שהם משתמשים בכל עולמות ה-Blockchain, מה שקשור לאיך הם מתנהלים עם הארנק שלהם.והמשכנו ללתת להם מענה לכל הצרכים השונים שעולים ברגע שאתה בונה “מערכת אמיתית”.אנחנו משרתים ארגונים, כלומר - זה לא מוצר-ארנק לאנשים, זה לא משהו שאתה מחזיק את הביטקוין שלך בתוכו, אלא ארגונים מכל הסוגים.זה החל מסטארטאפים וממשיך לכל מיני חברות טכנולוגיות שבונות בעולמות האלה, Brand-ים שעושים כל מיני דברים עם NFTs וכל מיני דברים אחרים ששמעתם עליהם.וממשיך כל הדרך גם לבנקים - או בנקים מרכזיים אפילו - שעושים כל מיני דברים בעולמות ה-Blockchain.כלומר ממש שחקנים פיננסיים כבדים גם בחלק מהזמן.(רן) כן, אז אתם רוצים להיות - או אולי כבר - “ה-AWS של עולם ה-Crypto Currency”…(אריק) כמו בכל תחום, יש איזה מישהו שמתכנן להיות “ה-AWS של התחום” הזה, אז אנחנו לגמרי שחקן באזור הזה.(רן) יפה, יפה, מקום טוב.04:45 המפתחות של הצוללות(רן) סבבה, אז בואו עכשיו ניכנס לנושא אחד מאוד ספציפי ומעניין של איך מטפלים או איך מייצרים ואיך מטפלים במפתחות קריפטוגרפיים שהם חלק מלב העניין - וזה, ככה, הביא אותך גם להרפתקה שהגיעה עד ל-Blackhat בזמנו, ונגיע גם לסיפור הזה.אז בואו נדבר על מה היא בעצם הבעיה שאיתה התמודדת.(אריק) כן, אז זה כמובן לא אני פרסונלית - אנחנו מדברים על כל Fireblocks - אבל אנחנו חוזרים כמה שנים אחורה.והיה אז הרבה, כמו עכשיו, כשפתאום כשמחיר הביטקוין עולה והעיתונים כותבים הרבה - אז גם אז הייתה תקופה שבעיתונים כתבו הרבה על כל האזורים האלה של ביטקוין ו-Crypto Currencies אחרים.והרבה פעמים הכתבה התחילה ב”מישהו שנגנב לו מפתח”, נכון? זה משהו ששמענו עליו.בין אם הוא איבד מפתח ומחפש אותו באיזה מזבלה . . . וגם הרבה פעמים זה לא היה בן אדם שאיבד מפתח - כלומר, יש לך איזו בורסה, שמחזיקה כסף של אלפי אנשים, מאות אלפי אנשים, ופתאום המפתח נגנב, כולם איבדו את הכסף ויש בלאגן גדול והסכומים גבוהים . . .זאת הייתה בעיה מהותית בעצם - איך אני רגע מאבטח את ה-Private Key?(רן) כן, סוג-של “לייצר…

[קישור לקובץ mp3]פרק 467 של רברס עם פלטפורמה - הוקלט ב-5 בספטמבר 2023 (חג ספטמבר שמח!). אורי ורן מארחים באולפן בכרכור את רולי אליעזרוב מחברת OwnID לשיחה על Passkeys ותחום ה-Identity Management, שרולי נמצא בו כבר הרבה מאוד שנים.01:20 קצת על רולי , Gigya ו-OwnID(רן) אז לפני שנצלול פנימה - כמה מילים עליך ועל החברה, רולי?(רולי) כן, אז כמו שאמרת - אני באמת Veteran של תחום ה-Identity: אני הקמתי חברה בשם Gigya ב-2007שבאיזשהו שלב, ב-2017 או 2018, נרכשה על ידי SAPובעצם, מה שגם מיוחד בגישה שלנו - כשאתה מדבר על iIdentity, בדרך כלל זה חברות, החברות שנותנות פתרונות בתחום הן עם “DNA של IT”זה בדרך כלל נתפס כאיזשהו פתרון Security לבעיה של אות’נטיקציה (Authentication) בדרך כלל של ה-Employees או B2Bואנחנו - גם בחברה הקודמת וגם בחברה הזו, ואני חושב ש-Passkeys גם מתקשר לזה - מביאים את זה לרמת ה-Consumerזאת אומרת - פתרון . . . . אנחנו בעצם היינו מהראשונים שנתנו פתרון-מוצרי, שמשרת את ה-Consumerמכרנו לחברות - אבל זה לא היה לזיהוי של העובדים, אלא ל-Identity של הלקוחות.(רן) לצורך העניין - לא זיהוי של עובדי הבנק, אלא זיהוי של לקוחות הבנק . . .(רולי) כן, והרבה פחות מבנקים, אפילו . . .  אתה יודע,  B2C הכי “Mainstream”(רן) כן, אז זה מה שהיה ב-Gigya - והיום ב-OwnID?(רולי) כן, אז ב-Gigya בעצם “ארזנו” קונספטים (Concepts) קיימים שקשורים ל-Identity,למי שלא הבינו עדיין על מה אנחנו מדברים - על Registration, Login וכל ה-Data שנשמר מאחור וה-Consent - מה אני יכול לעשות עם ה-Data, וכו'.אז פשוט ארזנו את זה ועשינו פודקטיזציה (Productization) של כאילו Plug & Play לכל חברה שרצתה להשתמש במשהו “מן המוכן”.אבל בעצם לא המצאנו שום דבר . . . מה שעשינו ב-OwnID זה שאנחנו מביאים בעצם איזושהי “בשורה” - שאפשר לעשות Identity באופן שהוא הרבה יותר “נעים למשתמש”אף אחד הרי לא אוהב - לא להירשם, לא לעשות Log-in, אף אחד לא אוהב סיסמאות . . . וזה מה שאנחנו עושים עכשיו.(רן) כן, אז אני מנסה להיזכר כמה . . .  כאילו, הייתה תקופה שבה הייתי נרשם לאיזה חמישה אתרים ביום - והיום זה כבר כמעט לא קורה. תמיד יש איזושהי אות’נטיקציה (Authentication) עם Google או GitHub, ואחרים  . . . (רולי) . . . . אבל זה אתה, כי אתה סבבה עם להירשם עם Google או GitHubיש הרבה מאוד אנשים . . . . בואו נגיד, 50% משתמשים במה שנקרא Social Login או External Identity Provider בשביל להתחבר לאתר - ו- 50% עדיין ממציאים שם משתמש עם סיסמאמסיבות של “האח הגדול” או Privacy או כל סיבה אחרת(אורי)  . . . אולי גם קצת שמרנות ולא יודע, לא הולכים על “הקל” אלא רגילים ל . . . .(רולי) נכון03:58 הצעצוע החדש - Passkeys מביא את זה לרמת ה-Web(רן) אוקיי, אז בואו נדבר על “הצעצוע החדש שהגיע לשכונה” - Passkeys: מה הם?(רולי) כן, אז קודם כל זה שיתוף פעולה יוצא דופן בין שלושת הענקיות - Google, Apple ו-Microsoft - שהבינו את הבעייתיות שישבעיקר אנחנו מדברים עכשיו על הנושא של האות’נטיקציה (Authentication), שזה ההזדהותאני חושב שזה, נכון להיום, בעיקר שם-משתמש וסיסמא - והבעיות שקשורות לסיסמאמעבר לזה שזה לא נוח, הן אינסופיות, גם מבחינת כמובן Security,שאגב - מייצר עוד Friction, בגלל הבעיות Security - הן מייצרות עוד Friction, יותר ממה שהיה קודםכי עושים את הסיסמא יותר מורכבת, מבקשים עוד Factor כמו SMS Message או Authenticator - אז בעצם הבעיה נהיית יותר ויותר חמורה עם הזמן ככל שיש יותר כלים - כלי-פריצה - בשוקוהם הבינו שצריך לעשות פה איזשהו שינויכשאומרים “Password-less” - עד היום, אם אתה תראה פתרונות של, נאמר, שליחה של SMS, שזה קוד חד-פעמי, או Magic Link,וזה דברים שהם שבורים - הם גם לא נוחים וגם לא Securedאפשר לדבר, אם אנחנו רוצים, גם קצת לצלול לצד של ה-Security . . . אבל מה שהם הכריזו . . . הם אמרו ככה: קודם כל, בכל Device כמעט היום יש - לפחות ב-Device-ים המתקדמים - יש Unlock-mechanismאם זה ב-iPhone אז יש את ה-Face ID, ב-Apple . . . . ברוב ה-Mac-ים יש את ה-Touch IDגם בWindows היום יש . . . אם זה לא ביומטרי, אז יש איזשהו Unlock, שרוב האנשים כאילו קמים מה-Desktop אז הוא ננעל.ואנשים עושים Unlock ל-Device שלהם - גם אם זה Mobile וגם אם זה ה-Desktop, כל הזמן.ולמה לא להשתמש באותו מנגנון, בשביל גם לאפשר, גם ברמת ה-Web, לעשות את האות’נטיקציה (Authentication)?(רן) כלומר ”ה-Device כב…

[קישור לקובץ mp3]פרק מספר 466 של רברס עם פלטפורמה, שהוקלט ב-22 באוגוסט (אוטוטו נגמר החופש הגדול?).אורי ורן שמחים ומתכבדים לארח באולפן את איתמר מחברת Codium כדי לדבר לדבר על AI (ועוד כל מיני Buzzwords, אבל במידה . . . ) ועל מוצר מדליק שחברת Codium מפתחת - אבל בעיקר על האתגרים הטכנולוגיים המעניינים שמאחורי הפיתוח של המוצר הזה, ועל למה זה צריך לעניין מפתחים, כי זה גם מוצר למפתחים. אז יש פה הרבה שאלות של איך לשלב Machine Learning ו-AI במוצרי תוכנה, וזה נושא שהוא די כללי ומעניין להרבה מאוד מהמאזינים.01:38 כמה מילים על איתמר(רן) אז לפני שנצלול פנימה - כמה מילים עליך, איתמר?(איתמר) אז קודם כל, אני אגיד שפעם הייתי שומע את המילים “AI” - וזה היה קצת מבהיל אותי להגיד את המילים האלה.היום זה יותר רגיל - כשאמרת את זה כל כך הרבה פעמים, אז חשבתי על זה, שהיום אני כבר בסדר עם זה.אז: איתמר פרידמן - נשוי פלוס 2.5, גר ברמת גן.(רן) אתה צוחק . . . (איתמר) כן, אני יודע . . . הייתי פעמיים CTO של VC-Backed Startupsאת החברה האחרונה שהיתה לי Alibaba קנתה, והיה לי את התענוג להתחיל את המרכז פיתוח של Alibaba בארץ [עד כאן], ביחד עם השותפים והשותפות. זה היה מסע מלמד ומרתק ב-Alibaba.אחרי ארבע שנים עזבתי - ואחרי חצי שנה של מנוחה ו-Ideation, ביולי 22 פתחתי את Codium.ai, ביחד עם השותף שלי, דדי קרדו, שהיה עובד הראשון שלי, אי-פעם לפני 25 שנה . . .וזהו - מאז עברה שנה, אנחנו 20 . . . זה קצת על עצמי - יש לי M.Sc. ו-B.Sc. מהטכניון, בתחום של Machine Learningוהעבודה הראשונה שלי אי פעם היתה מפתח Web בשנות ה-90'.(רן) ASP?(איתמר) זה היה PHP . . . (אורי) משהו עם “P” . . .(רן) כן, משהו עם “P” . . . מעולה, יופי, אז אחלה רקע - ובוא רגע נדבר קצת על מה זה Codium, ואחר כך “נעלה למעלה” ונדבר קצת יותר, . . .  בצורה יותר גנרית - מה המשמעות של לפתח מוצר שמכיל AI.אני מודה שגם כשאני הייתי בלימודים בטכניון, “AI” זה היה מיני סוג של דבר כזה שאף אחד לא מעיז להתקרב אליו, כי הבינו שזה לא יעבוד . . . . אז הנה - העולם השתנה לנו.נדבר אחר כך גם על מה האתגרים ואיך אפשר בעצם לשלב AI ו-Machine Learning בצורה מוצלחת בתוך מוצרי תוכנה.03:25 ו-Codium  . . .(רן) אז כמה היו מילים על Codium, לפני זה?(איתמר) אני אספר - אבל פשוט פה אני עושה לך, לא נלך על השאלה ישר . . . אז הסיבה שאני, אגב, קצת היה לי קשה להגיד “AI”, זה כי הרגשתי שזו מילה “שיווקית” מדי, למה שזה - Machine Learning.אבל אני כן מרגיש שלאחרונה כן יש כבר את ה”ניצוצות של האינטליגנציה” ומעבר ליכולת הבסיסיותשכן אני מרגיש קצת יותר בסדר להגיד עם זה.אז קודם כל, אני אציג את זה בשתי דרכים - אחת קצת יותר “עסיסית” ואז טיפה יותר טכנית.אז בצורה “העסיסית”, זה בעצם “יושב לידך” בתוך ה-IDE“מפתחת Mid-Seniority”, שמתמחה בבדיקתיות (Testability) של קוד ובלאתגר ובלעשות Reviewולוודא שהקוד שנכתב הוא ב-High Quality - ובדגש על ה-Functional, “שזה עומד ב-Spec”.אני פה עומד ליד הלוח, ורואה שכתוב פה קוד “Quick & Dirty or Detailed spec” - והמטרה של Codium.ai זה לוודא שהקוד מתאים ל-Spec, בין אם הוא Detailed או לא.ככה, לוודא שה-Intent - בין אם הוא רשום בצורה מפורשת ובין אם הוא נמצא כרגע בראש של המפתח או המפתחת שמשתמשת ב-Codium.ai - עומד בציפיות.זה ככה הדרך היותר עסיסית.טיפה יותר טכני - אז  it's an AI Coding-assistant, that's focused on generating tests, on verifying that high quality, etc. . . . (אורי) אז זה “Pair-Programming - שחוסך כיסא”?(איתמר) זה Pair-Programming שעושה את העבודה הזאת, שרוב המפתחים שונאים לעשות . . . .בואו ניקח לדוגמא Testing, שזה אחד הדברים העיקריים שאנחנו עושים,אנחנו עושים, אגב, Component ו-Unit Testing, ו-Automation, Regression.אז או שאתה שונא לעשות את זה ולכן אתה לא עושה את זה - או שאתה עושה את זה ועדיין שונא את זה . . . זה 95% . . . יש את הקיצוניים האלה, יש את ה-5% . . . (רן) תמיד יש מאזין אחד שמאוד אוהב לכתוב Test-ים - אז לא מדברים עליך . . . (איתמר) אז לכן הסתייגתי מיד בסוף, יש את ה-5% - והם רובם אצלנו בחברה, לקחנו אותם . . . (רן) או Freelancers אצלכם . . . (איתמר) אז “אנחנו באים פה להפיץ אהבה”, ולקחת - לא בדיוק “לקחת כיסאות של מפתחים”, כמו “לקחת את העבודה שמפתחים ומפתחות שונאות לעשות”, שזה הבדיקתיות של הקוד (Code Testability).אתה רוצה ליצור - ופחות עכשיו “…

[קישור לקובץ mp3]פרק מספר 465 של רברס עם פלטפורמה, הוקלט ב-15 באוגוסט 2023 (אם הטכנולוגיה השתנתה בשבוע וקצת שחלפו - ככה זה . . . זה מה שאנחנו יודעים היום).פרק נוסף בסדרת הקרבורטור, שבה אורי ורן מארחים את נתי שלום כדי לדבר (בעיקר) על תשתיות -  וספציפית היום (מעבר לשלום עולמי) על איך אפשר לעשות “Inferencing בקצה” (Inference on the Edge).01:40 רקע(נתי) אז אני חושב שאני אתן טיפה רקע אולי, על למה זה בכלל הפך להיות רלוונטי ולמה זה מענייןאז הסטטיסטיקות - אני חושב שהן די ברורות, אבל אני אגיד אותן ברמת המספרים. היום בעצם . . . . מה זה “יחידת קצה”? בואו נתחיל מזה - יחידת קצה זה יכול להיות . . . (אורי) אחרי זה תסביר מה זה Inferencing, בסדר? . . .(רן) יש לנו פה פודקאסט שלם בשביל להסביר שתי מילים . . . (נתי) אז אנחנו אומרים, קודם כל, שיחידת קצה - זה מצלמה, זה יכול להיות סנסורים (Sensors), זה יכול להיות מחשב . . . זה שנמצא ליד בבית-חולים ויושב ליד המכשיר הרפואי, זה יכול להיות ממש מיני-Data Center.(רן) . . . טלפונים, שעונים . . .[טוסטר משולשים?](נתי) . . . . טלפונים, רשת סלולרית . . .  כשאתם רואים את המכולות האלה מתחת לאנטנות? אז זה יחידת-קצה.(נתי) אז בעצם נוצרים הרבה מאוד מכשירים, שהיום עוברים איזשהו תהליך של דיקיטיזציה (Digitization)זאת אומרת שהם בעצם הופכים להיות מחומרה, שהיא  יחסית מנותקת ו”מתישהו” בא טכנאי לטפל בה - פעם בכמה שנים - ועושים להם שדרוג, מאוד יקר בדרך כלל.זה משהו שבעצם . . . הם מחוברים כל הזמן לרשת - בדרך כלל ב-Wi-Fi או ב-5G, או בכבל אופטי שמחובר ל-Base Station.וזה בעצם שינה את כל ההתייחסות לדבר הזה.אני אתן את הדוגמה שכולכם מכירים - הטלוויזיה שלכם בביתלפני כן, הייתה טלוויזיה שמחוברים אליה כבל עם איזו קופסא, והייתם קונים את הקופסא הזאת מ-HOT או מ-Yes, ומקבלים [נניח] שירותי Streaming.היום, הטלוויזיה עצמה מתעדכנת באופן אוטומטי - כמו הטלפוןכי היא בעצם מבוססת על Android, מחוברת ל-Wi-Fi - היא נהיית חלק מ . . . “עוד מכשיר” שנמצא היום ברשת.(אורי) היא נהייתה “חכמה” . . .  האנשים שרואים בפנים - פחות, הם נהיים פחות חכמים . . . .(רן) אבל בשביל זה קניתי טלוויזיה חכמה - חשבתי שזה יעזור  . . . (נתי)  . . . זה מה שקורה בטלוויזיה . . . . אבל בקיצור, זה . . . .  ממש רואים את השינוי הזה קורה . . .(רן) יש לי webOS! זוכר את webOS?(נתי) בטח . . . .(רן) אז ל-LG יש webOS - זו מערכת ההפעלה לטלוויזיות של LG.(נתי) עוד מעט תגיד לי שהם מביאים גלידות גם וכאלה . . . אז באמת, יש איזה תהליך דיגיטליזציה (Digitalization) - התהליך דיגיטליזציה התחיל כבר לפני כמה שניםבאמת בעיקר בעולמות של Consumer Business - זאת אומרת, טלוויזיות, טלפונים, וכיוצא בזה.ה-Wi-Fi שלי בבית הוא Google Wi-Fi, אז הוא גם כאילו . . .  כל הזמן אני מסתכל ואני רואה שהוא התעדכן, אני אפילו לא יודע שהוא התעדכן.דברים שבעבר הייתי צריך להוריד איזה Package מהאינטרנט, לעשות Upgrade, לחבר עם USB וכאלה דברים.(רן) לחבר USB, להקיש משהו . . . .(נתי) היום אתה פשוט סורק את ה-QR Code, מתחבר, מזהה אותו - ובעצם הטלפון שלך הופך להיות תחנת שליטה של ה-Wi-Fi, שמתחבר לאינטרנט, עושה לו את הסנכרוןואני יכול לראות את כל הנתונים של ה-Wi-Fi בבית - מי קולט יותר, מי קולט פחות, מי מחובר למה . . . .“כל ה-Mesh הזה”, מה שנקרא.05:00 תחנות הקצה יותר חכמות - אז מה?(רן) אז תחנות הקצה יותר חכמות . . . .(נתי) בדיוק, תחנות הקצה הופכות להיות חכמות - והיום זה חודר גם לעולמות של Enterprise ו-Defense, כל “התעשיות המסורתיות”.(רן) אז זה זה “ה-Enabler” שלנו . . . (נתי) זה ה-Enabler, בדיוק . . .(רן) . . . . זה מה שמאפשר את המהפך . . . .(נתי) אז זה השלב הראשון.(אורי) בכלל, כש . . . עוד לפני ה-Internet of Things, תחנות הקצה היו אנלוגיות לגמרי, לא שום דבר דיגיטלי  . . . . ה-Internet of Things הפך אותן לחיבור - לא יודע מה, IP כנראה . . . - לעולם.(נתי) בדרך כלל IP, כן . . . .(אורי) . . .  ועכשיו הן גם מתחילות להיות חכמות, ה-”Things” . . .(נתי) נכון - אז בעצם ההסתכלות ברמה . . . בוא נגיד ככה - מי שמסתכל על זה ובא מעולם ה-Cloud Infrastructure, ומסתכל על זה כ-Extension של ה-Cloud . . .זאת אומרת, ה-Cloud עד היום היה הרבה מאוד מחשבים שמרוכזים ב-Data Center-ים מאוד גדולים.בעצם, החווה של Data Center-ים האלה - זה היחידות קצה אלה.אבל בעצם הם כולם “סוג של-Clou…

[קישור לקובץ mp3]פרק מספר 464 של רברס עם פלטפורמה, שהוקלט ב-3 באוגוסט 2023  - אורי ורן מארחים באולפן בכרכור (עדיין גל-חום, אבל עם קצת רוח) את גור שץ מחברת Cato Networks כדי לדבר על המשמעות של לתחזק Infrastructure קריטי - וה-Infrastructure ש-Cato מתחזקים הוא לחלוטין קריטי ללקוחות שלהם: מה המשמעות? איך עושים את זה? מה קורה כשיש תקלות? איך מגיבים אליהן? איך מפתחים DNA בחברה כך שתדע לטפל ב-Infrastructure קריטי ונושאים אחרים.הנושא עצמו קרוב לליבם של רן ושל אורי, אז אזהרת תוכן מראש על התערבויות באמצע  : - )  01:24 גור ו-Cato(רן) אז קודם כל גור - ברוך הבא, כמה מילים עליך ועל Cato?טוב, אז אני הסתובבתי בשטח ככה, 20 משהו שנים בערך - אבל לפני 12-13 שנים בערך גיליתי את עולם ה-Service-ים.שמעתי את ההרצאה ב-Velocity של “עשרה Deployment-ים ביום” ואמרתי “זה העתיד!”ראיתי ש-Service-ים זה העתידואז התגלגלתי לעולם ה-Service-ה-Mission-Critical - כש-Incapsula הייתה החברה שהקמתי שעסקה בזההיא עשתה הגנה על אתרים - בהתחלה הגנה על התקפות רגילות, על אתרים מההתקפות רגילות, ואחר כך התקפות DDoSזו הייתה חברה שעסקה באמת בהגנה על אתרים ושמירה עליהםואחרי Incapsula בעצם, הדבר הבא היה Cato.ו-Cato בעצם לוקחת את הרשת הארגונית -  ובונה אותה מחדש, בענן.כלומר, ארגון שיש לו כמה Location-ים וכן הלאה - בעצם כולם מחוברים ל-Cato, ו-Cato הופך להיות הרשת.וזה Mission-Critical Infrastructure - בעצם, מה שזה אומר זה שאם יש בעיה ב-Cato, אז הלקוחות - אין להם אינטרנט, אין להם מייל, אין להם SAP . . . אין להם שום דבר שהם מסוגלים לעבוד איתו - זו ההגדרה של Mission-Critical וזה בעצם התחום הזה.כלומר, בסופו של דבר, זו החוכמה.אני לא יודע מאיזו שנה אתם נמצאים בעולם ה-Service-ים - אבל העולם הזה שבו כולם נמצאים אצלך כל הזמן ואתה צריך בעצם לדאוג להם, זו מנטליות מאוד מאוד הפוכה לעולם ה-Enterprise Applications שהתחלתי ממנו, נכון?(רן) שאלה טובה . . . . מאיזו שנה אני נמצא שם? אני לא יודע . . . . מתישהו משנות ה-2000+ , אני מניח . . . (גור) הרבה לפני . . . .03:18 הקו האדום של הכנרת(רן) אחד הדברים המעניינים שאני חושב שכדאי להתחיל בהם את השיחה - אני זוכר שקראתי, יש ספר מאוד טוב שנקרא SRE Book של גוגל, שבו הם מדברים על איך מייצרים Infrastructure, איך מתחזקים Infrastructure, ואחד הפרקים שם מדבר על מה זה “Uptime”, אוקיי? זאת אומרת, Service - זה לא שהוא רק “למעלה” או “למטה”, אלא יש גם אחוזים, זאת אומרת: “כמה אחוזים למעלה?”, “כמה אחוזים למטה?”. זאת אומרת,  אתה תיארת מצב שבו אתם ה-Infrastructure, אתם הרשת, ה-Network של הארגון, ואם אתם “למטה”, אז גם הארגון “למטה” - הוא לא יכול לעבוד, אבל האם זה . . .(אורי) . . . הלקוח למטה . . .(רן) כן, הלקוח למטה . . .  האם זה בינארי? כלומר, האם זה “למעלה” או “למטה” או שיש אחוזים, יש זה . . . . מתי, בעצם, אנחנו מתחילים לדבר על “אוקיי - ירדנו מתחת לקו האדום של הכנרת”, אם מישהו זוכר את זה . . . . ?(גור) אז קודם כל, ברגע שאתה מתעסק באמת ב-Critical-Infrastructure, אז אתה מהר מאוד מגיע ל”חמש  תשיעיות”, שזה ה-Common Denominator של Critical-Infrastructureאתה לא יכול לרדת מתחת לזהאבל גם אם לא ירדת . . .(אורי)  . . . . ולמאזיננו שלא חיים את עולם ה-Infrastructure? . . .(גור) - 99.999% מהזמן אתה צריך להיות למעלה(רן) חמש פעמים תשע . . . . מה המשמעות של זה? נגיד - כמה בשנה? . . .  כמה? מה? . . .(גור) זה דקות בחודש.(רן) דקות [ספורות] בחודש . . . (גור)  . . . . מועטות . . . לדעתי אפילו פחות מזה.אבל זה גם לא . . . . זה לא כזה נתון נכון כשאתה מסתכל עליו - כי בסופו של דבר, הבעיה שלך זה שכשאתה סופר את ה-Uptime, אז זה שאתה צריך לספור את ה-Uptime מהנקודה הכי גרועה.כלומר, תחשוב נגיד, אם יש לך חברה, ובחברה - יש לה עשרה משרדים.ועכשיו, אחד המשרדים - יש לו בעיה.עדיין, אותם אנשים באותו המשרד - יש להם בעיה חמורה, הם לא מאושרים, הם לא יכולים לעבוד.ולכן, הדרך הנכונה אצלנו למדוד את ה-Uptime זה Uptime אפליקטיבי (Application uptime)כלומר, האפליקציות עובדות - ועל פני כל האתרים של הלקוח.ולא רק באופן כללי - בממוצע ובסך הכל.(רן) כן, אז זה למשל, הבדל בין הדרך שאתם מודדים לבין הדרך שבא תיארו בגוגל בספר הזה שלהם איך מודדים -  למשל, הם באו ואמרו “אוקיי, נגיד אם יש Downtime בגרמניה, יש שם נגיד X לקוחות, נגיד 90 מיליון ל…

[קישור לקובץ mp3]פודקאסט מספר 463 של רברס עם פלטפורמה - הוקלט בתאריך ה-25 ביולי 2023. אורי ורן מארחים באולפן בכרכור, בשיא גל החום, את אייר ואת מאיה מ-ActiveFence לשיחה על Data Science - ובעיקר, ספציפית, על איך מג’נרטים (Generate) דאטה - ולמה, עם כל ה-Data שכבר יש בעולם . . .01:23 מאיה ואייר (רן) אז כמה מילים עליכם, מאיה ואייר ,ואחר כך גם על החברה  - Shoot:(מאיה) אז אני מאיה, אני Data Scientist-ית ב ActiveFence כבר שנתיים וחצי בערךכשל-ActiveFence הגעתי ככה ישר מהטכניון - סיימתי שם את המאסטר שלי בתחום NLP.וזהו . . . אייר?(אייר) אני עם מסלול קצת דומה - גם עשיתי תואר שני ב- Data Science בטכניוןאחרי זה עבדתי שנתיים באינטל בתור Data Scientistואז הצטרפתי ל-ActiveFence - גם עם היכרות מוקדמת עם מאיה.(מאיה) אני הבאתי אותך ל-ActiveFence  . . . (אייר) לגמרי, לגמרי(רן) ונראה שקיבלת את מה שהיית צריכה(מאיה) לגמרי.02:07 ו-ActiveFence(רן) אוקיי, ו- ActiveFence, למי שלא מכיר?(אייר) אז ActiveFence זה סטארט-אפ ישראלי, שבעצם מתעסק בניטור של תכנים זדוניים ברשתות שיתוף-תוכןאפשר לחשוב בקלות על רשת שיתוף-תוכן - לא ניכנס פה לשמות ספציפיים וכאלה, אבל כל רשת שמאפשרת ללקוחות הקצה שלה להעלות תכניםאם זה תכנים טקסטואלים או ויזואלים - סרטונים, תמונותבעצם חשופה, באיזושהי מידה, לתכנים פוגעניים - תכנים שעלולים לפגועגם במשתמשים האחריםוגם, כמובן, ב-Lag הבא - גם במפרסמים, שהם מתקשרים לכל מיני דברים כאלהולכן הפלטפורמות האלה רוצות להימנע מתכנים זדוניים אצלן במערכת.וכאן בעצם אנחנו - החברה, ActiveFence - נכנסים לתמונהאנחנו יודעים לזהות תכנים כאלה - ואם אנחנו רוצים לעשות את זה ב-Scale, אנחנו צריכים גם להשתמש בשיטות של AI, Machine Learning, כדי לזהות את התכנים האלה.(רן) והן [החברות] לא עושות את זה בעצמן? זאת אומרת, למה הן צריכות אתכם כדי לעשות את זה?(אייר) זו שאלה מצוינת . . . יש לנו בעצם כמה סוגים של לקוחותיש לקוחות גדולים, שיש להם גם כל מיני דברים שהם עושים בעצמם - ועדיין נעזרים באנו בתחומים שבהם אנחנו באמת איזשהו . . . (מאיה)  . . . יש לנו מומחיות בהם . . . (אייר) . . . ויש חברות יותר קטנות - לא ”ענקיות הטכנולוגיה” - שעדיין יש להן מאות-אלפי ולפעמים מיליונים של משתמשיםהחברה עצמה היא לא גדולה, והם לא מתעסקים בעצמם בדברים כאלה - של ניתוח-תוכן ורמת הפוגעניות שבוולכן הם צריכים חברה חיצונית שתעשה את זה.(אורי) ובתוכן - אנחנו מדברים על טקסט, וידאו ותמונה?(אייר) ו . . . .(מאיה) נכון, וגם תכנים מורכבים - זאת אומרת, שמכילים גם איזושהי תמונה; גם איזשהו Title לתמונה; גם Comment-ים על התמונה או על הVideo; ה-User שהעלה את התמונה, לדוגמא . . . .(אורי) זאת אומרת, האם ה-User עצמו הוא . . .(מאיה) נכון - אם יש לנו איזשהו ידע מוקדם על ה-User, או כל מיני Feature-ים כאלה ואחרים . . . . כן, לגמרי.(אייר) וגם ה-Audio - זה עוד Media-type שאנחנו מתעסקים בו לא מעט גםב-Video יש כמובן גם את ה-Audio Track - אבל גם יש Audio לבד, שגם שם יכול להיות . . .(אורי) Speech-to-Text או כאלה . . .(אייר) לגמרי . . . . גם דברים שאנחנו מתעסקיםאני יכול להסביר גם קצת על מה זה בכלל אומר “תוכן פוגעני” - כמובן לא ניכנס לדוגמאות ספיציפיות, אבל . . .(אורי) בגבולות הפוגעניות של הפודקאסט . . . (אייר) אז זה יכול להיות באמת קידום של אלימות, של טרורזה יכול להיות קידום של פגיעה בילדיםגזענות, אלימות . . . ובאמת - מגוון די רחב של פגיעה.(רן) אבל אני מניח שיש קטיגוריות ספציפיות שאותן אתם מחפשים -זאת אומרת, לא משהו ש”בוא -  נחפש מי נפגע!”(אייר) לגמרי, לגמרי, יש מגווןאבל גם שם - הדרישה היא למגוון של . . . אנחנו קוראים לזה Violations שונים זאת אומרת, מה הפגיעה?כי גם לקוחות, פלטפורמות מסוימות, מסכימות לאיזשהו סוג של פגיעהאם היא אולי קלה יותראבל לא מסכימים לדבר אחרזאת אומרת - אם זה פלטפורמות של נגיד ילדים, אז שם ברור שהרף הוא הרבה יותר מחמיר(מאיה) כל לקוח - מעניין אותו למנוע סוג תכנים שונה בפלטפורמה שלולדוגמא, פלטפורמה שמתעסקת בתכנים למבוגרים, אז פחות מעניין אותה לתפוס תוכן מיני כזה או אחרופלטפורמות אחרות לא רוצות שתוכן כזה . . . . סתם, לדוגמא הכי פשוטה(רן) כן, וצריך היה גם לומר בהגינות שיש חלק מהפלטפורמות שאולי דווקא נהנות מהתוכן הזה, באיזה אופן מסוים06:05 רגולציה? Fake News?(רן) מעניין, יש רגולציה בעולם הזה? זאת אומרת, יש משהו שגורם להם…

[קישור לקובץ mp3]פרק 462 של רברס עם פלטפורמה שנולד ב-4 ביולי (2023) - אורי ורן מארחים באולפן בכרכור את גיא ואלירן מחברת Melio, אחרי הפסקה קלה בהקלטות, כדי לדבר על מתי נכון להפוך את המוצר שלנו לפלטפורמה [Pun intended].01:06 גיא ואלירן . . .(רן) ולפני כן, בואו קצת נכיר את החברים. אז גיא - Shoot:(גיא) אהלן, קודם כל, כיף להיות פה, תודה שהזמנתם אותנו.(אורי) המזגן בטמפרטורה הנכונה?(גיא) המזגן בול, כן . . .  אז אני גיא ציפורי - היום אני ה-VP R&D ב-Melio.לא מעט שנים בתעשייה, סטארטאפים . . .  בעיקר סטארטאפים, בגדלים שונים ובעולמות שונים.בעולמות של סייבר, ואחרי זה Video Optimization ואחרי זה Real-Estate Technologiesוהיום ב-FinTech.זהו, In a nutshell.(רן) מעולה. מיד גם קצת נזכיר מה זה Melio, אבל לפני זה - אלירן?(אלירן)  כן, היי . . . .  אז אני אלירן גולדשטיין, מנהל פיתוח ב-Melio.בתעשייה, בוא נגיד, קצת יותר מעשור.עושה בעיקר, בעיקר Frontend ופלטפורמיזציות (Platformization) - אבל לא רק.וזהו . . . 02:20  . . . ו-Melio(רן) מעולה. אז לפני משהו כמו שנה + היו פה אור ואילן מ-Melio [פרק 424 Melio’s payment processor], ואולי סיפרו לנו אז -  אבל יכול להיות שחלק מהמאזינים שכחו [?!], אז בכמה מילים: מה היא Melio? מה היא עושה, ומה הצד הטכנולוגי שלה?(גיא) אני אתן לך, אתה ותיק יותר . . . (אלירן) יאללה, בסדר . . . . אז Melio בעצם באה לפתור בעיה של תשלום חשבנות לעסקים קטנים.זה עולם גדול, ומהצד הוא נראה לא כל כך מובן - אבל עסקים צריכים לשלם חשבונות, לספקים שלהם . . . ובארצות הברית, זה תחום שמגלגל המון, המון, המון כסף.אז Melio בעצם נכנסה לנישה הזאת, של בין עסק קטן - זה יכול להיות עסק שהוא חנות מכולת, חנות יין, . . . . באמת עסקים שבדרך כלל יש בהם עובד אחד או שניים, לפעמים קצת יותר - לבין התשלום חשבונות שלהם.באנו לייעל את האזור הזה.רק כדי לתת איזה פחות או יותר סדר גודל - זה שוק של משהו כמו 14 טריליון דולר בשנה - שעובר בצ'קים לרוב.זאת אומרת, לרוב משלמים את זה עדיין בצ'קים, קצת פתרונות של העולם הישןואם אפשר To digitize - אז למה לא?(רן) אז כשמשקיעים אומרים ליזם ישראלי “אני אכתוב לך צ'ק”, לפעמים מתכוונים לזה . . . (אלירן) ממש ככה . . . .אז בעצם, Melio נכנסה לנישה הזו לפני משהו כמו ארבע שנים, הפכה להיות גדולה מאוד, מהר מאודבזכות שיתוף פעולה שלנו עם חברת Intuit, שיש להם את המוצר הנהלת-החשבנות הכי גדול בארצות הברית, ובעולם בעצם - QuickBooks.(רן) . . .  כל מי שאי פעם עשה מיסים בארצות הברית, כנראה מכיר את Intuit . . .(אלירן) כן, הוא יודע - או TurboTax או QuickBooks, הוא ישתמש . . . .אז בעצם Melio היא גם מוצר שהוא Standalone-י וגם מוצר שמוטמע בעצם בתוך מערכות אחרות, בתור פתרון תשלום חשבונות.אז זה ממש ממש In  a nutshell . . . . אנחנו עושים עוד דברים מאז - ובעוד מקומות - אבל זה פחות או יותר Melio.(רן) מעולה . . . .(גיא) אולי אני אוסיף, רק כדי . . .  איפה אנחנו נמצאים היום ב-Cycle של Melio.אז Melio קיימת קצת יותר מארבע שנים, והזכרת את אילן - אז אילן הוא אחד משלושת ה-Co-Founders וה-CTO של Melio.ואנחנו היום משרתים למעלה מ-100,000 עסקים בארצות הברית, ומעבירים עשרות מיליארדים של דולרים כבר היום בפלטפורמה.בחברה יש קרוב ל-600 עובדים - קצת יותר מחצי פה בישראל“ופה בישראל” זה בעצם בעיקר מרכז הפיתוח - קצת יותר מ-200 Engineers בצוות. אז זה, פחות או יותר, איפה שאנחנו נמצאים.החברה גייסה למעלה מחצי מיליארד דולר כבר, וממשיכה לצמוח As we Speak . . . 04:58 מוצר פנימי(רן) אז קודם כל - שיהיה בהצלחה! . . . (אלירן) . . . ממש ברגעים אלו צמחנו עוד קצת . . .  זה ממש עכשיו,(אורי) אם תהיו בשקט, אפשר לשמוע את מה שיוצא  . . . .(רן) . . . אפשר לשמוע את הדולרים, !Ka-ching, עוברים . . . אז אני חושב שכל מי שמפתח, כשהוא כותב איזושהי שורת קוד או כשהוא כותב איזושהי פונקציה - בעצם הוא שואל, באיזשהו שלב הוא שואל את עצמו “אולי כדאי שנעשה איזו ספרייה, אולי כדאי . . . אולי מישהו ירצה לעשות לזה איזשהו re-use . . . אולי ככה . . . .”.הלבטים האלה עוברים, ואם לוקחים איזושהי דרגה אחת ככה למעלה, אז לפעמים גם נכון לקחת את מה שבניתם ולעשות מזה מוצר - מוצר פנימי. ועל זה אנחנו רוצים בעצם לדבר היום - מתי נכון לקחת כלים פנימיים שכתבנו ולעשות מוצר פנימי? לפעמים זה אפילו מוצר חיצוני, אבל בואו נתחיל, ככה, “בקטן” . . . אולי נתחיל מא…