Show notes
בנוגע לכללות ענין החורבן והגלות והתועלת שבזה ישנם ב' אופנים: 1) ע"ד "כל דעבד רחמנא לטב עביד" (שהענין כשלעצמו הוא דבר בלתי-רצוי, אבל תכליתו הוא טוב), כמבואר במדרש פירוש הפסוק "מזמור לאסף אלקים באו גוים נחלתך" – "ששפך הקב"ה חמתו על העצים ועל האבנים", ועי"ז נמנע היזק גדול יותר ר"ל, ש"לא שפך חמתו על ישראל". 2) ע"ד "גם זו לטובה", שדבר זה כשלעצמו הוא לטובה. שחורבן ביהמ"ק הוא ע"ד "סותר ע"מ לבנות" – סתירת בנין ביהמ"ק שהוא מעשה בני אדם בשביל בנין ביהמ"ק בידי שמים, שאז הסתירה עצמה היא חלק מהבנין. ואף שעכשיו בזמן הגלות לא יכול להיות ההרגש ש"גם זו לטובה", אבל צריכים לידע שעכשיו, לאחרי ת"ב וכו', הולכים ומתקרבים לזמן הגאולה ואז יראו זאת בגלוי. והדבר תלוי בידינו – בכל רגע ורגע יכולים לפעול ירידת והתגלות ביהמ"ק השלישי.
משיחת כ' מנחם-אב ה'תשי"א

