Show notes
רבא הגביל את הבנת רבי אמי במשנה בו האישה אכלה כל תמר כפי שניתן לה, למקרה של "בזו ובזו ובזו", אבל לא למקרה שאמר לה "באלו". ברייתא מובאת כדי לתמוך בדברי רבא. לאחר שמסבירים איך הברייתא תומכת בדברי רבא צריך להסביר איך קוראים את המשפט האחרון בברייתא גם לפי הבנת רב ושמואל בדברי משנתינו וגם לפי רבי אמי. רב סובר שלא ניתן לבצע קידושין על ידי ביטול הלוואה שהאשה חייבת לגבר משום שהלוואה נועדה להוצאה ולכן הכסף שחייבת לו אינו נחשב בבעלות הגבר כדי להעביר לאשה. האם זה מחלוקת תנאים? שלוש ברייתות מובאות (אחת מהם קודם הובא כקושי על רב) כדי לנסות להראות שמה שאמר רב הוא ויכוח תנאי. עם זאת, הם דוחים את ההצעות שכן ניתן להסביר שכל ברייתא מתייחסת למחלוקת בנושא אחר.