המשנה מתארת ​​את תהליך הבאת האשה תחילה לבית הדין ולאחר מכן לבית המקדש. הבעל חייב לבוא איתה לבית המקדש ושני תלמידי חכמים מצטרפים אליהם לדרך. האם נוכל להסיק מכאן דינים בקשר לייחוד? מה תפקידם של התלמידי חכמים? רבי יהודה סובר שאין צורך בתלמידי חכמים שכן ניתן לסמוך על הבעל. על סמך מה הוא סובר כך? האם דעתו נלמדת מהיגיון או מפסוק בתורה? כשהיא מגיעה לבית המקדש, בית הדין מנסים לעודד אותה להתוודות כדי לא להגיע למצב שהם צריכים למחוק את שם ה'. הם מזכירים לה אחרים כמו יהודה וראובן שהתוודו על חטאיהם. איזה חטאים ומאיפה אנחנו יודעים שהם הודו? הם מחליפים בגדיה מיפים לפחות יפים ומורידים תכשיטיה - כל זה כדי להשפיל אותה. אחר כך הם מביאים אותה לשער ניקנור מחוץ לעזרה והכהן קורע את בגדיה ומתיר את שערה. רבי יהודה חולק לגבי קריעת הבגדים וסתירת שערה באשה יפה. הם קושרים את בגדיה הקרועים על לבה בחבל מצרי. כל מי שרוצה יכול לבוא לצפות, ובמיוחד נשים, כדי שילמדו לא להתנהג כך. רק עבדיה ושפחותיה אסורים לבוא, כי זה יכול למנוע ממנה מלהתוודות.