האם רב באמת סבור שקטנה שמגיעה לגיל בגרות ואינה מקיימת יחסי אישות עם בעלה, עדיין נשואה לו רק מדרבנן? נראה ממקור אחר שהוא סבור אחרת. אבל אותו מקור מבואר כמתייחס גם למקרה שבו היו לו יחסי אישות עמה ומשום כך נישואיה הפכו לנישואין על פי דין תורה. מה הבסיס לוויכוח שלו עם שמואל בנושא זה? מדוע יש צורך להזכיר את מחלוקתם בשני מקומות שונים. הובא עוד מקרה להקשות על רב אך גם זה מסדרים להתאים לשיטתו בשתי דרכים שונות. לדברי רב אשי, החכמים הפקיעו את הקידושין מאחר שהבעל פעל בצורה בלתי הולמת. אם גבר נשוי לשתי נשים בעלות קומה שונה ואחד היא נישואין דאורייתא ואחד דרבנן, האם ייבום עם אחת יכול לפטור את השנייה? נראה שיש להסיק מהמשנה שאישה חירשת-אלמת יכולה לעשות חליצה - אבל האם לא כתוב במשנה אחרת שאינה יכולה? תשובה אחת היא שהמשנה אינה מתירה חליצה במקרה זה. רבא מביא תשובה שניה - הכוונה לאישה שהייתה חירשת גם כשהתחתנה ולכן יכולה לבטל את הזיקה של אותם נישואין (שהיו רק מדרבנן) עם חליצה. מועלות קשיים על רבא ממקרים במשנה של הפרק הבא שנראה כי מדובר בחרשת מלפני שנישאה ואינה מותרת לעשות חליצה. אם אחד נשוי לקטנה ואישה חירשת והם נופלים לאח לייבום, הייבום או החליצה של כל אחד לא פוטר את השני - למה?