השיעור היום מוקדש ע”י דויד ומיצי גפן לזכר נשמת אביה של דויד, ד”ר אברהם גפן.
השיעור היום מקודש לעילוי נשמת הרב אהרון ליכטנשטיין זצ"ל.
רב ושמואל חלוקים בשאלה האם ייבום שמתבצע בצורה חלשה יותר (למשל, אם היה שוגג) יעיל באופן מלא או רק חלקי (כלומר, אולי לא מותר לה לאכול תרומה אם הוא כהן). האם הוויכוח שלהם הוא במקרה שהיא נפלה לייבום מאירוסין או מנישואין? מובאות שתי גרסאות שונות של הוויכוח ולפי כל גרסה מובאת אמירה של שמואל כדי להראות או שהוא עקבי בשיטתו או שהוא סותר את עצמו, ומובא מקור תנאי להעלות קושי נגד שיטת שמואל. לפי הגרסה הראשונה יש פתרון לקושי, אבל לפי השני אין פתרון. כיוון שהברייתא שהובאה כקושיה נגד שמואל דנה בדין של כהן שהתחרש בין אירוסין לנישואין, ברייתא אחרת בונה על אותו מקרה - אף על פי שהאשה אינה יכולה לאכול תרומה, אם יש להם ילד, אז היא יכולה. מה אם הילד מת? רבי נתן וחכמים חלוקים בשאלה אם היא יכולה להמשיך אכול תרומה או לא. מה ההיגיון מאחורי כל גישה? רבה ורב יוסף מסבירים בדרכים אחרות ואביי מקשה עליהם. רב ששת מנסה להוכיח מלשון משנתנו "וכן... או פסולות (לכהונה), והכוונה היא ל"בין בשוגג ובין במזיד, באונס בין ברצון" שאישה שהייתה נשואה לישראל ונאנסה לא יכולה להתחתן עם כהן. אבל בסופו של דבר, מילה זו "וכן" מתייחסת לדין אחר במשנה ולא ניתן להשתמש בה כדי להוכיח זאת. רבא אמר שאם כהן חוזר לאשתו לאחר שנאנסה וקיים עמה יחסים, מקבל מלקות על קיום יחסים עם זונה. מדוע אינו מקבל מלקות על טומאה? ואולי הוא כן לוקה משום טומאה? מובא גרסה אחרת של דברי רבא - הוא לוקה על טומאה ולא זונה כי מי שנאנסה אינה נחשבת לזונה. אם בת כהן היא גרושה ונישאת לכהן, או כל אישה אחרת שאסור לה להינשא לכהן, אינה יכולה עוד לאכול תרומה. מה אם היא הייתה רק מאורסת לו? מה אם היא היתה מאורסת ואז הוא מת או התגרש ממנה עוד לפני שהם התחתנו?