Show notes
מה המקרה של ייבום המוגדר כאונס (במשנה) שיהיה תקף, שכן ייבום דורש רמה של כוונה? נעשים מספר ניסיונות לענות על שאלה זו, רובם נדחים. מאיזה פסוק נלמד שאפשר לקיים ייבום בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון? הגמרא מקשה שפסוק זה נדרש להלכות אחרות. בסופו של דבר, שאר ההלכות לומדים מפסוקים אחרים. אם עושה אדם רק הערה בימבתו, זה עובד. גם בעריות מתחייבים אפילו על העראה בלבד. מניין לומדים את זה? הגמרא מביאה מספר אפשרויות שמהן ניתן ללמוד הלכה זו אך מתקשה ללמוד מפסוקים במקרים מסויימים לכל שאר המקרים משום הייחודיות בשכל מקרה. רבי יונה בסופו של דבר לומד זאת מנידה, בצירוף פסוק בסוף ויקרא פרק יח המלמד שעושה היקש בין נידה לכל המקרים. לאחר מכן הגמרא חוזרת לתשובות שנדחו (אשת אחיו שמשווים לנידה ואחות אביו ואמו שמזכיר גם העראה) להסביר מה באים אותם פסוקים ללמד.