המשנה מסבירה שאם יש ארבעה אחים שמתו כולם ללא ילדים, האח הגדול שעדיין חי יכול לעשות ייבום עם כל אחת מנשותיהם. איך אפשר להתחתן עם ארבע נשים - זה לא אחראי מבחינה כלכלית? מי שיש לו שתי נשים, רק אחת מהן צריכה לעשות ייבום או חליצה. מאיפה זה נדרש? למה שניהם לא צריכות לעשות ייבום? האם עדיף שאחת תעשה ייבום והשנייה חליצה? למה לא עושים ככה? רבי עקיבא סבור שמי שמתחתן עם מי שאסור בחייבי לאוים, הילד שנולד מאותו זיווג הוא ממזר. חכמים סוברים כי רק נחשב ממזר כאשר מדובר באיסור כרת. הדוגמה שהובאה בה מסכימים הרבנים שהילד הוא ממזר היא קרובת גרושתו. המשנה הזכירה שרבי עקיבא סבר שמי שמתחתן עם קרובת חלוצתו, הולד ממזר. אבל האם זה לא אסור רק מדרבנן - ואם כן, איך אפשר להגיד שהולד ממזר? מציעים לשנות את נוסח המשנה לקרובת גרושתו. הגמרא מנסה למצוא ראייה לנוסח זה מלשון המשנה בהמשך המשנה אך הוכחה זו נדחית. מובאת תשובה אחרת להסביר מדוע רבי עקיבא אומר שקרובת חלוצתו יכול ליצור ממזר, כי ניתן לדרוש הלכה זו מהתורה. רב יוסף אמר כי כולם מסכימים שהילד שנולד ממי שנישא לגרושתו בשנית לאחר שנישאה לאדם אחר, פסול מלהתחתן עם כהן. שלוש שאלות עולות נגד דבריו - שתיים נענות אך אחת לא. לפיכך, דבריו של רב יוסף מתוקנים לומר שכולם מסכימים שאם גבר מתחתן עם אישה שאסורה עליו באיסור כרת, הולד פסול לכהונה. מי זה "כולם" שמסכימים לפי דברי רב יוסף? זה מתייחס לר' יהושע ונלמד מקל וחומר מאלמנה.