רבא קובע הלכות נוספות בנוגע למומים גופניים הפוסלים את הריאה משום טרפה. אם מופיעות ציסטות על הריאה, ציסטה בודדת אינה פוסלת את הבהמה, בעוד ששתי ציסטות נפרדות פוסלות אותה כטרפה. רבא מציע שיטה לבדיקת ציסטה שמעמדה מוטל בספק, כדי לקבוע אם מדובר במבנה יחיד שנחלק או בשתי ישויות נפרדות. בנוגע לאונות הריאה – שבאופן רגיל מונות שלוש בימין ושתיים בשמאל – רבא פוסק ששינויים מכלל זה פוסלים את הבהמה. מרימר הכשיר אונה יתירה בתנאי שהיא מיושרת עם השורה הטבעית של האונות. לעומת זאת, אם אונה יתירה נמצאת בין האונות ופונה כלפי פנים לעבר הלב, מעמדה שנוי במחלוקת, שכן רב הונא מר בר אויא מציין שמבנה זה שכיח בחיות בר, ולפיכך מכשיר אותו.
רפרם פוסק שריאה הדומה לחתיכת עץ (בקעת) היא טרפה, ולהבנת דבריו יש חמישה פירושים שונים המבהירים באיזה אופן היא דומה לחתיכת עץ – בצבעה או במגעה.
רבא מגדיר אילו שינויי צבע בריאה הם כשרים ואילו בעייתיים, דיון שרב כהנא ורב סמא מרחיבים עליו בנוגע לגוונים ומראות ספציפיים. רבינא מתייחס למקרה שבו אונה של הריאה אינה מתנפחת, ומסביר שיש לבצע בדיקה כדי לקבוע אם חוסר זרימת האוויר נובע ממום קטלני או שמא רק מחסימה זמנית. עולא פוסק שאם הרקמה הפנימית של הריאה התמססה, הבהמה נותרת כשרה משום שריקבון פנימי אינו נחשב בעייתי. רבא מסייג הקלה זו ומגביל אותה למקרים שבהם הסימפונות (הקנוקנות) נותרו, ורב אשי מפרט את שיטת הבדיקה המעשית כדי לוודא אם נותרו.