נדל״ן הוא כנראה אחד הנושאים שהכי מעסיקים צעירים בישראל. אנחנו מדברים על מחירי דירות, ריבית ומשכנתאות, אבל הרבה פחות על מה שקורה מאחורי הקלעים: איך מזהים עסקה טובה, למה פרויקט אחד יוצא לפועל ואחר נתקע לעשור, ואיך אפשר להעריך היום נכס שאולי ייבנה רק בעוד שנים? כדי להבין איך אנשי המקצוע מסתכלים על השוק, נמצא איתי היום עו״ד פלג דוידוביץ, מנכ״ל ומייסד קבוצת פרופדו והמנהל המקצועי של קורס השקעות הנדל״ן ב FORE באוניברסיטת רייכמן. פרופדו התחילה כחברת טכנולוגיה שניסתה לחזות מחירי נדל״ן באמצעות בינה מלאכותית, ובהמשך שינתה כיוון והפכה לשחקנית בתחום ההתחדשות העירונית, עם יותר מ100 פרויקטים ועשרות אלפי יחידות דיור מתוכננות. נדבר על הדרך שבה בוחנים עסקת נדל״ן, על הסיכונים וההזדמנויות בהתחדשות עירונית, על המקומות שבהם הטכנולוגיה יכולה לשנות את הענף

אנחנו רגילים לחשוב על בחירות כעל משהו שמתרחש בקלפי: מפלגות, קמפיינים, סקרים, מצביעים ופתקים. אבל בשנים האחרונות יותר ויותר מהמאבק הפוליטי מתרחש עוד הרבה לפני יום הבחירות: בפידים, בקבוצות וואטסאפ, בטלגרם, בטיקטוק, בכותרות, בבוטים, בפרופילים מזויפים ובמסרים שמנסים לעצב את מה שאנחנו מרגישים, חושבים ומשתפים. לפי דוח מבקר המדינה, ישראל מתמודדת עם אתגר הולך וגובר של השפעה זרה במרחב הדיגיטלי, מצד גורמים שמנסים להעמיק קיטוב, לערער אמון במוסדות ולהשפיע על דעת הקהל בישראל. בפרק הזה ננסה להבין איך נראית השפעה זרה לקראת בחירות, איך מבדילים בין קמפיין לגיטימי לבין מניפולציה מוסווית, למה פייק ניוז עובד גם על אנשים ביקורתיים, ומה ישראל צריכה לעשות כדי להגן לא רק על מערכות המידע שלה, אלא גם על אמון הציבור האורח שלנו היום הוא אריק סגל, מגשר, מחנך, מרצה ומייסד Arik Segal Smart Influence. אריק עוסק בניהול משברים, פתרון קונפליקטים, השפעה דיגיטלית ומאבק בפייק ניוז, וחקר וכתב בין היתר על השפעה זרה, תעמולה ולוחמה תודעתית של איראן

פעם, כשחשבנו על כוחה של מדינה, חשבנו על צבא, גבולות ומשאבים. היום, חלק מהנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר הם מידע, ענן, סייבר ובינה מלאכותית, ורבים מהם נשלטים דווקא בידי חברות טכנולוגיה גלובליות. ככל שהחברות האלה צוברות יותר ידע, תשתיות וכוח, כך משתנה גם התפקיד של המדינה בשוק גלובלי שמונע על ידי טכנולוגיות פורצות דרך. מדינות נדרשות לשתף פעולה עם חברות פרטיות, אבל גם להתמודד עם שאלות של תלות, אחריות, פיקוח וריבונות. אז מי קובע את כללי המשחק? מה קורה כשהאינטרסים של המדינה ושל החברה אינם חופפים? האם מדינה יכולה לשמור על כוחה בעולם שבו חלק מהיכולות החשובות ביותר אינן בשליטתה, ואיפה ישראל עומדת בתוך השינוי הזה? על כל זה נדבר היום עם ד”ר בן חקלאי, סמנכ”ל הטכנולוגיות הלאומיות במיקרוסופט ישראל ומרצה באוניברסיטת רייכמן.

כולנו מזמינים היום כמעט הכול בלחיצת כפתור, אוכל, בגדים, תרופות, אפילו את הקניות לסוף השבוע. אבל כמה מאיתנו באמת חושבים על כל מה שקורה מהרגע שלחצנו על “הזמן”? מי מחליט מה נראה ראשון באתר, איך בונים חוויית משתמש שגורמת לנו לחזור שוב ושוב, ואיך משלבים בין טכנולוגיה, דאטה, לוגיסטיקה ובעיקר הבנה של בני אדם? כדי לדבר על כל זה נמצא איתי היום צביקה ביידא, לשעבר מנכ”ל שופרסל אונליין, והיום Managing Director ושותף ב-Manyone ישראל. נדבר על מה באמת עומד מאחורי חוויית לקוח טובה, איך ארגונים חושבים על חדשנות, ואיך בינה מלאכותית הולכת לשנות את הדרך שבה כולנו קונים, עובדים ומקבלים החלטות

אם לפני עשור היינו אומרים את המילה “רחפן”, כנראה שהיינו חושבים על צילום מהאוויר או על גאדג’ט מגניב. היום התמונה נראית אחרת לגמרי. רחפנים כבר בודקים תשתיות, מסייעים באיתור נעדרים, מעבירים ציוד רפואי, משתתפים במלחמות, ובמקרים מסוימים אפילו מסוגלים לבצע חלק מהמשימות שלהם באופן עצמאי. ככל שהמערכות האלה הופכות לחכמות יותר, עולה שאלה הרבה יותר גדולה מרק מה הטכנולוגיה יודעת לעשות: האם אנחנו יכולים לסמוך עליה? מתי אדם צריך לקבל את ההחלטה, ומתי אפשר לתת למכונה לעשות את זה? ואם היא טועה, מי בכלל אחראי? על כל אלו נדבר עם ד״ר אביב בר זוהר, דוקטור למשפטים בנושא חוקיות רחפנים אוטונומיים קטלניים ומשמעות מעורבות האדם בחוג ההפעלה.

הרבה מההמצאות שאנחנו מכירים התחילו בכלל מטעות. פניצילין שנולד מצלחת פטרי שהתמלאה עובש, פוסט־איט שהתחיל מדבק שלא היה מספיק חזק, מיקרוגל שהרעיון אליו הגיע אחרי שחטיף שוקולד נמס בכיס של מהנדס שעבד על רדאר, וארטיק שנולד כשילד שכח בחוץ כוס עם משקה ומקל ערבוב בלילה קר. על פניו, כל אלה נשמעים כמו מזל. אבל אולי זו רק חצי מהתמונה. כי הרבה אנשים נתקלים בטעויות, בכישלונות ובדברים לא צפויים, והשאלה היא מי יודע לעצור, להסתכל עליהם אחרת, ולהפוך אותם לפריצת דרך. האורח שלנו היום הוא מוטי שטנר, יזם סדרתי, משקיע ומרצה באוניברסיטת רייכמן. יחד עם אחיו, פרופ׳ אורי שטנר, הוא כתב את הספר “איך להיות מדען דיסרפטיבי”, שמנסה לשאול האם פריצות דרך הן באמת עניין של גאונות ומזל, או שאפשר לפתח צורת חשיבה, ואולי אפילו שיטה, שמגדילה את הסיכוי לזהות שאלות גדולות, לערער על הנחות יסוד ולפרוץ את גבולות הידע הקיים בפרק הזה נדבר על הדרך שבה נולדות תגליות, על מה שמדע יכול ללמוד מהייטק, על ההבדל בין חשיבה נועזת לחשיבה לא מבוססת, ועל השאלה האם אפשר ללמד אנשים לחשוב בצורה שמובילה לפריצות דרך

יש בעולם מדינה עם כ-6 מיליון תושבים, ממשלה, מטבע, צבא, דרכונים ובחירות דמוקרטיות. היא יציבה יותר מחלק מהמדינות השכנות שלה, יושבת באחד המקומות האסטרטגיים ביותר בעולם, בכניסה לים האדום, ועדיין, מבחינת רוב מדינות העולם, היא פשוט לא קיימת. היום אנחנו יוצאים להכיר את סומלילנד, מדינה שרוב האנשים מעולם לא שמעו עליה, אבל ייתכן שבעשור הקרוב היא תהפוך לשחקנית משמעותית בזירה הגיאופוליטית. כדי להבין איך נראים החיים במדינה שלא קיימת רשמית, למה המעצמות הגדולות מתחילות להתעניין בה, והאם גם לישראל יש אינטרס שם, הצטרף אליי היום השגריר ד״ר חיים קורן, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן. שגריר ישראל הראשון לדרום סודן ושגריר מצרים

בשנים האחרונות אנחנו שומעים בלי סוף על משברי אנרגיה, מחירי נפט, גז טבעי, מצרי הורמוז ומאבקי כוח בין מדינות, אבל מאחורי כל הכותרות האלה מסתתר סיפור הרבה יותר גדול: אנרגיה היא לא רק חשמל ודלק, היא כוח גיאופוליטי, כסף, ביטחון לאומי והשפעה עולמית. בפרק של היום נדבר על איך אנרגיה מעצבת את העולם שאנחנו חיים בו, איך גילוי הגז שינה את המעמד של ישראל במזרח התיכון, למה מצרים הפכה לשחקנית מרכזית בתחום, ואיך שיתופי פעולה אנרגטיים יכולים להשפיע גם על יחסים מדיניים ואזוריים. איתנו היום ד״ר עמית מור, מנכ"ל משותף באקו-אנרג'י יעוץ כלכלי אסטרטגי ומרצה באוניברסיטת רייכמן. מומחה בינ"ל לכלכלת אנרגיה וסביבה, חשמל גז טבעי ונפט, בעל ניסיון עשיר בייעוץ לממשלות, חברות בינלאומיות ומוסדות פיננסיים, יועץ לבנק העולמי בפרויקטים גלובליים בתחומי אנרגיה ותשתיות.

האם ישו יחזור בשנת 2026? האם תהיה תקיפה באיראן לפני סוף החודש? האם ח’מנאי יודח מהשלטון? האם טראמפ יזכה שוב בנשיאות? והאם האנושות תגלה חיים מחוץ לכדור הארץ? כל אלה היו הימורים אמיתיים בפלטפורמת Polymarket. כן, אנשים ברחבי העולם שמים כסף אמיתי על העתיד. על מלחמות, פוליטיקה, דת, אסונות ואפילו סוף העולם. ובזמן שרובנו צורכים חדשות כדי להבין מה קורה, יש אנשים שפשוט נכנסים לפולימרקט כדי לראות “מה הסיכויים” ועל הדרך גם מרוויחים כסף. אז מה זה בכלל שוק חיזוי? למה אנשים התחילו להאמין לפלטפורמות האלה יותר מלסקרים ומומחים? מה קורה כשמיליארדי דולרים זורמים להימורים על אירועים עולמיים? והאם יכול להיות שפלטפורמות כאלה כבר לא רק מנבאות את המציאות, אלא גם מתחילות לעצב אותה? כדי להבין את העולם הזה, נמצא איתנו היום פרופ’ צחי חייט מאוניברסיטת רייכמן, שחוקר חוכמת המונים, רשתות חברתיות ואמינות מידע, ואחד החוקרים הבולטים בישראל בתחום שווקי החיזוי

מה בעצם קורה היום בסוריה? מי שולט שם? מי נלחם במי? איך טורקיה הפכה לשחקן כל כך משמעותי? ומה בכלל נשאר מההשפעה של איראן וחיזבאללה? נדמה שאחרי יותר מעשור של מלחמה, רוב הישראלים כבר איבדו את היכולת להבין את התמונה. אז היום ננסה לעשות סדר ולהבין איך נראה המזרח התיכון החדש שנבנה ממש מעבר לגבול שלנו. היום נארח את ד״ר מיכאל ברק, מרצה וחוקר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה ב־אוניברסיטת רייכמן, וחוקר בכיר ב־המכון למדיניות נגד טרור, מומחה לאיסלאם רדיקלי.