"...? אמא,  האם את רואה אותי גיבורה ואיך אני צולחת את העולם הזה בלעדיך"

   בעקבות מכתב שכותבת בת לאמא שמתה אנחנו פוסעים בנפתולי הצער, האובדן והזיכרון. כואבים את מה שאבד ונוגעים בו. ובמקביל משוחחים על מה שממשיך להיות, ללוות, לתמוך  ולהעצים ושהקיום שלו נצחי. דיברנו על אמא של בועז, אולי כהן ז"ל  שממנה הוא ינק את אהבתו לתרבות ואומנות, גיבש את תפיסות חייו ויצר לו בסיס של חיים שהוא ממשיך לטפח גם בהעדרה, ועל האופן שבו הוא חי ומשמר את הקשר איתה גם אחרי לכתה

.שיחה שיוצאת ממוות אבל היא מלאת חיים

.בועז כהן הוא שדרן רדיו, עורך מוסיקלי, סופר, מוזיקאי וחוקר תרבות

מוסיקה מקורית: דידי ארז