פרק שמתחיל עם ספק, מסתיים בתקוה ובאמצע מכתב של יאיר לפיד - "לא לייאוש" "הרוח תנצח תמיד, בכל מצב." ב 6 באוקטובר עמד המעצב והאוצר, יובל סער מול המשפט הזה, ובכה. האמירה הזו, המוחלטת, שמופיעה על קיר הכניסה לתערוכה של האומנית האגדית מרינה אברמוביץ', ברויאל אקדמי בלונדון, ריגשה אותו עד דמעות.  בימים האלו שלנו פה, כשניצחון הרוח כל כך לא מובן מאליו, חזרנו לאקסיומה של אברמוביץ''. הסכמנו לשאול, האומנם? וביקשנו לשמוע את משק כנפי התקווה הטובה. שוחחתי עם יובל, העורך הראשי והמייסד של מגזין העיצוב והאומנות פורטופוליו, על משמעותם של חיי רוח. על כוחם של אומנים ואומנות ליצור פרספקטיבה, להרחיב את נקודות המבט, לשאול שאלות ולקבל תשובות מפתיעות. וגם על לעצור ולהמשיך ממקום אחר ובידיעה שרבות רבות הדרכים... פרק שמנשב רוח טובה ותקווה הקלטה ועריכה – אולפני אדיו. מוזיקת נושא – דידי ארז לאתר של פורטפוליו: https://did.li/LioIw להרצאה הרוח תנצח תמיד, בכל מצב: https://did.li/BQKCN

פרק שמתחיל מקול קטן ומסתיים עם קול גדול ועשרות אלפי מאזינים. פרק מיוחד שבו אני אורחת שמארחת את ד"ר נויה שילה בפודקאסט הנהדר שלה "הרפואה מבפנים".  הוקלט לפני ה 7 הנורא באוקטובר. הוא משמעותי היום לטובת ההגשמה והביטוי, של כל אחד.ת מאיתנו ולמען החברה כולה, שישמעו בה קולות חדשים ושונים, מגוונים וצלולים שירחיבו אותנו למקומות שעוד לא ידענו. הפרק הוקלט לכבוד פרק 30 של "הרפואה מבפנים". בנקודת הציון הזו ואחרי שהפך לפודקאסט מאד מצליח ד"ר נויה, רופאה פנימית בכירה בבית חולים שיבא- תל השומר ביקשה להבין מאיפה היא התחילה ומי היא היום. מה קרה בעקבותיו לרופאה שהיא, לאישה שהיא ולאדם שהיא גדלה להיות בזכותו. בשיחתנו חזרנו לראשית ודיברנו על הקול הפנימי שביקש לצאת, על הפחד והאומץ, על הרעיון שקיבל גוף ונוכחות, על פודקאסט שנולד לה ועל חיים שנולדו לה בעקבותיו. וגם על רפואה וריפוי. פרק מרתק ומעורר השראה שמעודד לעשייה ומוכיח שהקול אפשרי. הקלטה: סופה סאונד עריכה: אסף רפפורט מוזיקת נושא: דידי ארז לכל פרקי הרפואה מבפנים: https://open.spotify.com/show/3yNye7CGxfpqsFmBR3Mq4B?si=7146403c52aa4f6a  

פרק שמתחיל מריחוק ומסתיים בקרבה ועל נגיעה רכה שעושה את ההבדל.  איך להתעצם מהביחד במקום להעצים את הבדידות? איך לייצר אינטימיות במקום להיות מכווצים בתוך המחשבות והרגשות של עצמנו? ותכל'ס, בהכי פשוט, איך פשוט לייצר קרבה.   בשיחה עם מלכה פלדשטיין, מטפלת זוגית ומינית הוליסטית, מנחה מוסמכת לתקשורת מקרבת, אנחנו נוגעות ברגעי הזוגיות היומיומים אלו שלא פעם במקום להיות לאי של יציבות הופכים לאי של נפרדות. אנחנו משוחחות על לייצר קרבה במחוות קטנות, ברגעים קטנים, בנגיעות רכות. אנחנו מתבוננות על העובדה שבבסיס אנחנו יצורים אינדיווידואלים, על כמה קל לשקוע לשם ועל איך לעשות את זה אחרת כדי לחיות טוב יותר. (מלכה אומרת שבלי קרבה, נמות. ) ועל איך לייצר אינטימיות טובה, קרובה מייטיבה  כזו שאנחנו כמהים לה ודורשת חשיפות. (ספוילר: באומץ) פרק של יחד. כי יחד. נעבור את זה. נ.ב. המכתב, מלכה כתבה אותו בימים האלו, לבן זוגה רמי, כשקלטה שכל אחד מהם שוקע לעצבותו לבדו "פשוט בא נשתוק מכורבלים" הציעה לו. וזה כבר עשה את ההבדל. הקלטה: LOW TIDE STUDIO   עריכה: אסף רפפורט   מוזיקת נושא: דידי ארז לאתר של מלכה: https://malkafeldshtein.co.il/  

איך נוכל להרגיש ביטחון כשהכל מרגיש כל כך כאוטי?איך נייצר וודאות כשאין לנו מושג מה יקרה עוד רגע?ואיך נדע אם מה שאנחנו עושים זה הדבר הנכון?פרק שמתחיל בלבול ומסתיים בוודאות..אנחנו במלחמה. בחוץ התותחים רועמים בחזיתות שונות, פגזים נורים מעברי גבול שונים,  א.נשים שייצאו מביתם לא שבו, א.נשים שהוצאו מביתם בכח הרוע, נחטפו ולא יכולים לשוב.ובתוכנו - טלטלה, חוסר שקט, אימה, כעס, עצב ובלבול.ומה עושים עם זה -איך מייצרים שקט איפה שאיןוודאות איפה שהיא לא קיימתוביטחון איפה שהכל רוטט? חמוטל שפיצר גתפסיכותרפיסטית,מנחה לשיטת ההתמקדות ( focusing)שמלווה תהליכי מודעות והתפתחות שמבבוססים על הקשבה פנימיתהסבירה,  שבכולנו, בעומק הגוף, מתחת לרעשים שבחוץ,  קיים מקלט השקט, הביטחון והוודאות. ושלכולנו! יש ידע מובהק ונגישבכל תחום, גם בכזה שלכאורה אנחנו לא מבינים בו דבר.שוחחנו, על מקור הידע שנמצא בגוף ואיך כל אחד.ת מאיתנו יכול להגיע אליו, להשתמש בו ולייצב בתוכו את כל מה שרועד ורוטט בחוץ. ואיך מתוך הידיעה שהזו גם נקיף את עצמנובא.נשים, שמייטיבים את חיינו, שותפים לדרכנו, תומכים בתפיסתנו ומחזקים ומשפרים את היותנו.יש אותנו לנו. ואיתנו עוד רבים כמונו. כי רק יחד... הקלטה ועריכה: Low tide studio מוזיקה מקורית: דידי ארז לקהילת שלך, אני. בפייסבוק: https://did.li/y1gZH

פרק שמתחיל בכאב ומסתיים בתקוה. איך אנחנו יכולים... בתוך האימה, הטלטלה, הזעזוע, החרדה והעצב גם להרגיש את המחנק וגם להצליח נשום, גם לפחד וגם לחוש ביטחון, גם לכאוב וגם להבחין ביופי, גם לדאוג וגם להחזיק תקווה? וגם, למה זה כל כך חשוב שנצליח לאחוז בתוכנו את כל הגם וגם הזה ולחיות בהווית מציאות שיש בה גם מזה וגם מזה? ספויילר: כי זה מקנה לנו חוסן חזק וגמיש. הקלטנו את הפרק הזה מתוך ובתוך הכאב הענקי, הדאגה והיגון שאנחנו שרויים בהם מאז ה 7.10.23 . תמיר אשמן, עו"ס, מטפל ומרצה, מנהל ביה"ס ליחסים "לכעוס נכון" ואני, אנחנו נעים בו על הציר שבין התפרקות לחוסן ומשוחחים על ההבדלים בין חוסן עמוק וגמיש לחוסן שברירי. תמיר מאיר על חשיבותה של הנשימה ואנחנו גם מתרגלים אותה יחד, מתעכב על משמעותה של אחדות ששונה מאחידות ומסביר איך יש באפשרותנו כחברה, לגרום לכך שהטראומה לא תתפתח לפוסט טראומה. כשהוא מביט על העתיד הוא רואה אותנו שם בטוב - איתנים ומאוחדים. "אנחנו נעבור את זה. זה מצב זמני" הוא אומר. והמכתב, מתמיר ליוכבד ליפשיץ ששוחררה משבי החאמס. תמיר פרסם את הדברים בפוסט שכתב אחרי הראיון איתה מיד עם שחרורה והתגובות שהגיעו בעקבותיו. "התרשמתי עמוקות מהחוסן שלך" הוא כותב לה. הקלטה: סופה סאונד עריכה: אסף רפפורט מוזיקת נושא: דידי ארז לכל אלו המבקשים ומבקשות ללמוד עוד על חיזוק החוסן האישי, הזוגי והמשפחתי מוזמנים להיכנס לאתר של תמיר אשמן https://www.tamirashman.co.il/ לקהילת שלך, אני. בפייסבוק: https://did.li/irxaa לאינסטגרם של מורן: https://instagram.com/moran_shpitzer_podcast?igshid=MzMyNGUyNmU2YQ==

פרק זוהר על רגשות לא זוהרים, על האור שמפציע כשמפנים להם מקום וכלים פרקטיים איך לעשות את זה. רגשות לא זוהרים - עצב, חרדה, כעס, תסכול, אכזבה... כולנו חווים אותם. זה אף פעם לא נעים והרבה פעמים התגובה האוטומטית היא להדוף. לנסות לנפנף אותם ושיעזבו אותנו בשקט או להחביא ולשדר שתכל'ס הכל ממש בסדר ואנחנו בטוב. אבל מה יקרה אם נפעל הפוך ודווקא נפנה להם מקום? נרשה להם להיות, לא נבהל מהם, ולא נתבייש גם לשתף אחרים שאנחנו לא איי יא ייאי עכשיו. או אז, כבמטה קסם הם יתרככו. ידהו בהדרגה, ואור חדש יפציע. איך עושים את זה? הילה שלזינגר -פסיכוטרפיסטית, מרצה ובעלת הפודקאסט "מקום טוב לרגשות", יודעת. לפני כ 6 שנים היא עברה אירוע מוחי ולרגעים נעה בין העולמות. כשסכנת המוות חלפה, זו הייתה החרדה שאיימה להרוג אותה. עד שהיא נתנה לה מקום ובמקום להדוף, להתעלם ולשדר לכולם - "אני בסדר" היא הדליקה עליה פרוז'קטור והסתכלה לה בלבן של העיניים. התוצאה - היא החלימה באופן שהמם את הרופאים ומוגדר כנס. אנחנו מדברות על הכל והילה גם קוראת מכתב שכתבה לעצמה אז בבית החולים, שבו כמו כרתה עם עצמה את הברית - מותר לך להיות לא בטוב, גם עם כולם מצפים ממך למשהו אחר. הקלטה ועריכה: אולפני אדיו מוזיקה מקורית: דידי ארז

על המקום הענקי שהעבודה תופסת בחיים שלנו,על טשטוש הגבולות בין האישי למקצועי,ועל האין הפרדה בין מה שנכנס לבית לבין מה שנשאר בעבודהעל העבדים שאנחנו לעצמנו ולמעסיקנוולאן פנינו....ובהומור. כי זו דרכה של גילי יובל  להתבונן על כאבים, דפוסים, קשיים ומועקות מתוך עולם העבודה העכשווי ולשורר אותם לשירים קצרים שמעלים חיוך. גילי יובל היא משוררת של עולם העבודה החדש - "הפעם עם הקובץ" , "העבד הזה הוא אני" וממש עכשיו יצא ספרה החדש "בית שני". ובכלל, גם להתנהל מולה, זה מין פיוט עכשווי שכזה -כי כמו שקבענו זמן שיחה, מיד היא ביקשה "תוציאי לי זימון בבקשה!"אהה, ברור, אין בעיה - מה בכלל חשבתי לי אני העתיקה - הרי "פגישה בלי זימון היא לא פגישה"ואז דקה לפני שהגיע הזמן שקבענו לשיחה - היא שולחת ווטאספ לבירור:אנחנו בטלפון, או בגוגל מיט? מה הדיבור?גוגל מיט? אוי לי, מה זה בכלל? אני פה עם עצמי, ברגע מצוקה - עכשיו היא תגלה שאני עתיקה?והתקשרתי בווצאפ וידאו, מה יכולתי לעשות.והתחלנו עם ההיי וזה ומה נשמע, ואז היא תופסת את הראש"אוי אוי אוי, " היא אומרת, "יש תקלהעשיתי בטעות דאבל בוקינג - אני עכשיו מגלה.איזה פאדיחה, אני מה זה מצטערת - אפשר עוד שעה - מה את אומרת? ודיברנו אחרי שעה, וברור שבזמן הזה רצתי ללמוד מה זה גוגל מיט,ושיתפתי אותה בזה וגיליתי לה שאני הכי אולד סקולוהיא אמרה - יופי! יהיה לנו מענין... והיה מענין מאד מאד. ומצחיק וגם קצת עצוב תוך כדי. 

מהו הייעוד שלי? מהו הדבר לשמו באתי לעולם? האם הניצוץ הזה קיים בכל אחד.ת מאיתנו? ואם כן, איך נדע להאיר אותו ולחיות לאורו? יעל אורנשטיין יזמת, אוצרת תוכן, ומגישת הפודקאסט – הניצוץ ועל שאלת הייעוד היא מבקשת לתת מענה דרך כלים יצירתיים שפיתחה ומנחילה הלאה במסגרת lu schol - בית הספר של הזמן הזה שהקימה עם שותפתה חן נבו. שוחחנו על מהו הוא ייעוד ואיפה הוא נמצא, כך שנוכל להתקרב אליו ואפילו ממש לגעת בו, דיברנו על הפרקטיקה שבעזרתה אנחנו יכולים להביא משהו חדש לעולם, על איך לשאול שאלות שמקרבות אותנו לתשובות ועל העושר והאושר של לחיות חיים שגדושים במהות ומשמעות שיכולים להיות נחלת כולנו. פרק שמאיר את הכישורים, היכולות והתשוקות שלנו ומנצנץ משמעות והשפעה לטובה. נ.ב. את המכתב יעל הביאה מהבית. היא כתבה אותו לעצמה לפני כמה שנים, ותוכנו עד היום מראה לה את הדרך שלאורה היא צועדת בעולם. הקלטה ועריכה: אולפני אדיו מוזיקת נושא: דידי ארז  

.פרק על חלומות עם מלא אפשרויות להגשמה .לפי גרסת יובל אברמוביץ' - סופר, שחקן, מרצה בינלאומי, מגיש הפודקאסט המעבדה להגשמת חלומות, כל חלום שהוא לא תלוי כוחות עליונים הוא בר הגשמה - ובקלות .איך? קודם כל בעזרת רשימה שיש להכין ולדבר את סעיפיה החוצה לעולם שוחחנו על הרשימות שלו ועל הדרך שבה הוא מעדכן אותן, על האופן שבו הוא (כמעט) משוחרר מעכבות .כי מה כבר יכול להיות?" ואיך כולנו יכולים לאמץ את זה" דיברנו על אמו שנפטרה, על היחסים הקרובים מאד שהיו להם ועל איך קרה שהכאב העמוק על לכתה - התפוגג, על איך הוא רוקם יחסים עם בנותיו וגם על פחד משתק, כמו זה שתקף אותו כשראה את גל גדות בבית קפה .ומהו החוק שמלמד אותנו איך לעקוף אותו פרק שמוריד את השמים לקרקע. ובכיף הקלטה ועריכה: אולפני Adio מוזיקת נושא: דידי ארז קלפים: מסרים מאת לוהאריה לאתר של יובל: https://www.uv-tlv.com/he/home/a/main/

פיטורים זה סוג של מוות, פרידה ממקום עבודה משמעותי זה אובדן. אז איך קמים, אוספים שברים ומרכיבים מחדש למשהו שהוא גדול יותר מסך חלקיו השבורים? ליאת לוי קופלמן סופרת, יזמית, אמנית, מנחת הפודקאסט "את הבוס" עזבה משרה בכירה של עורכת ראשית אחרי 21 שנה בקבוצת ידיעות אחרונות ויצאה לריק. את התחושה היא מקבילה לתחושת האובדן שידעה כשאחותה הצעירה מעין, מתה מסרטן כשהייתה בת 19. היא התביישה שהיא מרגישה תחושות דומות, אבל אובדן של בית מקצועי הוא מוות, היא אומרת. דיברנו על השלבים של אבל מקצועי, על הרגשות והרבה הרבה על הפתרונות. כי באובדן הזה טמונה גם הזדמנות אדירה לעשיה משמעותית יותר ולהגשמה מלאה ושלמה! זה קרה לליאת, זה קרה גם לי והאושר הזה שבו את.ה האס בחבילת הקלפים שברשותך יכול להיות גם שלך. פרק שמתחיל שבור ונגמר שלם. נ.ב. את המכתב בפרק הזה הוצאתי מתוך המגירה הסודית שלי. כתבתי אותו למי שפעם הייתי ברגע ספציפי שבו הפעם הייתי הזה, נעמד לי מול הפרצוף וצמצם לי את שדה הראיה. הקלטה ועריכה: אולפני Adio מוזיקת נושא: דידי ארז קלפים: מסרים מאת לוהאריה