עפ"י דין על הציבור למנות מי שישמור על העיר (הצבור) בדרך הטבע, אבל על השומר לדעת ש"אם הוי' לא שמר עיר שוא שקד שומר", וכדי שיהי' בטוח בהצלחתו, צריך הוא להתנהג בהתאם לרצונו של "הוי' שומר העיר". וכמ"ש [ברביעי פ' כי תצא] שה"להצילך ולתת אויביך לפניך" קשור עם זה ש"והי' מחניך קדוש". מכיון שאנו חיים בתקופה של חושך כפול ומכופל, ולכן כדי להקל את הנסיון שבזה – זה נהי' השיטה גם בין אוה"ע: אם בדורות הקודמים הי' מקובל שנצחון המלחמה תלוי בצבא שהוא חזק יותר בכמות החיילים והנשק, הנה בדורות האחרונים התחלפו הדברים והעיקר הוא חכמת ואיכות הנשק ומצב הנפשי של החיילים, וזה גובר על הכמות וכו'. ועאכו"כ שכן צ"ל בנוגע ל"גוי קדוש" השומרים על ארץ הקודש, שלכל לראש נוגע שידעו ש"הוי' ישמר עיר" ולנהוג בהתאם, ובזה צ"ל עיקרהגיוס, ההכנה והלימוד מידי יום ביומו [המשך יבוא].

משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ד