כשעושים חשבון צדק בחודש אלול על העבר, באים למסקנא שאי אפשר לתבוע מה', כ"א לבקש בתורת "צדקה" – "לך ה' הצדקה". וגם א"ז אא"פ לתבוע, כי אפי' מי שנתן בעצמו צדקה, לא נתן כדבעי לי'. [כמ"ש בגמ' שבתו של נקדימון בן גוריון "היתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים" משום שאף שאבי' "עבד צדקה", ובריבוי גדול ביותר, מ"מ "כדבעי לי' למעבד לא עבד"!] והעצה לכאו"א, מבלי הבט על מעמדו ומצבו בשנה העברה, שיזכה לכוח"ט בימי הדין דר"ה, היא לנצל הזמן הנותר עד לר"ה לפעול [ולהוסיף] בענין הצדקה. וכמ"ש במדרש שה' אומר שמכיון ש"אתה החיית את נפש העני.. חייך שאני מחזיר לך נפש תחת נפש". ו"החיית נפש העני" היא גם בנתינת פרוטה א' ובמילא שייכת לכ"א. כמ"ש "כל הנותן פרוטהלעני מתברך בשש ברכות והמפייסו – בי"א". ועד"ז בנוגע לנתינת הצדקה ברוחניות – לכאו"א יש במה לעזור לחבירו.

ב' חלקים משיחת ח"י אלול תשי"א