ב' הארונות, הארון שבפ' תרומה והארון שפ' עקב (שיצא אתם למלחמה), נעשו באופן אחד. ואעפ"כ "כתוב אחד [בפ' עקב] אומר 'ועשית לך ארון' וכתוב א' [בפ' תרומה] אומר 'ועשו לך ארון'"? והגמ' ביומא מתרצת ב' תירוצים: 1) "מכאן לת"ח שבני עירו מצווין לעשות לו מלאכתו [עב:], היינו, שהציווי הי' למשה, אבל בנ"י עשו זאת עבורו. 2) "כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום – שאז "נקראת העבודה על שמם" – וכאן בזמן שאין עושין רצונו של מקום" [ג:]. וצ"ע (בתירוץ הב'), הרי מדובר אודות שני ארונות שנעשו בעבר ובזמן א', וממנ"פ אם היו אז בבחי' עושין רצש"מ צ"ל בשניהם "ועשו", ואם לא – צ"ל בשניהם "ועשית"?! ובפרט לפי המבואר שהיו אז במצב של עושין רצש"מ! וצ"ל שהכוונה היא בפנימיות – בנוגע עשיית הארון ברוחניות המתחדשת בכל רגע (כמו כללות הבריאה): כשבנ"י עושין רצש"מ יש להם חלק גלוי בעשייתו, אבל כשאין עושין רצש"מ עושה זאת ה"משה" שבאותו דור עבורם. ולכן בפ' עקב נאמר "ועשית", כי לפני הכפרה בפועלובמצב שהעולם "לוחם" נגדם אין בנ"י יכולים לעשות ה"ארון" בעצמם. אבל גם אז על כאו"א החיוב לעשות בעצמו מלאכת "משה" (כתירוץ הא') ע"י הנתינת-כח שלו.
משיחת כ' מנחם-אב ה'תשי"ח

