התוכן בהקדמה לספר החינוך מביא הפסוק [בשישי דבפ' מסעי] "שש ערי מקלט תהיינה לכם" כסימן לה"שש מצות תמידיות". וצ"ל למה בחר לזה פסוק המדבר אודות התיקון על "מכה נפש בשגגה" (ולא פסוק כמו "ששה משמותם על האבן וגו'" המדבר אודות אבני האפוד שהם "לזכרון.. לפני ה'" וכו')?! אלא שהיא הנותנת: ענין המיתה הוא ענין תמידי שבא לעולם "בעטיו של נחש" ויהי' עד הזמן ד"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ". ועד"ז ברוחניות: בעשיית חטא, שעי"ז נעשה חסרון ב"הדבקים בה'", נחסר בחיותו של עושה החטא – "מכה נפש", אלא שזה "בשגגה" – בגלל שהיצה"ר מפתה אותו כאילו אינו נעשה נפרד עי"ז מאלקות. ואח"כ "עולה היצה"ר ומסתין" וטוען שהוא "גואל הדם" וכו'. ומכיון שענין זה הוא ענין כללי בעבודת ה' שיהי' עד הזמן ד"מצוות בטלות לעת"ל", ולכן התיקון הזה הם ה"ששה מצוות תמידות" שעי"ז ניצולים מעונש של גואל הדם וכו'.ב' חלקים משיחת פורים ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2026 Synopsis The introduction to the Sefer HaChinuch states that a mnemonic for the six perpetual mitzvos is the verse (in shishi of parashas Masei) “…they shall be six cities of refuge for you.” The reason the Chinuch choose a verse about the remedy for an unintentional killer rather than a verse discussing something more positive and holy (such as the verse, “…six of their names on one stone,” referring to the stones of the Ephod, which serve as “a remembrance before Hashem) is as follows: Death is a constant phenomenon that was introduced to the world “through the counsel of the serpent,” and will remain until Hashem removes the spirit of impurity from the earth. Similarly, in a spiritual sense, when a person commits a sin, his spiritual life force is diminished – it is a form of “killing.” However, it is an unintentional killing, because the person is tricked by the yetzer-hara who deceives him into thinking that the sin won’t separate him from G-dliness. Then, after the sin “The yetzer-hara rises up and accuses,” claiming to be the “blood avenger” and so on. Since this is a general and ongoing issue in Divine service, and one that will continue until the time when “the mitzvos will cease in the future era,” the appropriate remedy is the six perpetual mitzvos, which protect a person from the punishment of the blood avenger etc.2 excerpts from sichah of Purim 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2026 לע"נ מרת ציפא רחל בת ר' אלי'הו ע"ה קרינסקי ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנה ובתה ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים

התוכן בהמשך למ"ש בפ' מסעי [בשני דפ' מסעי] ע"ד מיתת אהרן נאמר "וישמע הכנעני מלך ערד וגו'", ופרש"י: "למדך שמיתת אהרן היא השמועה שנסתלקו ענני הכבוד וכסבור שנתנה רשות להלחם בישראל". הטעם שרש"י לא מפרש מתי חזרו ענני הכבוד, וכמו בנוגע לבארה של מרים מובא בתורה שלאחרי מיתתה "לא הי' מים לעדה" וחזרו ע"י הכאת משה על הסלע וכו', כי אדרבה‏ – ‏מזה שהפסוק לא רומז בשום מקום שענני הכבוד חזרו לאחרי מיתת אהרן, ורש"י לא מביא מ"ש גמרא ש"כולם חזרו בזכות משה", מוכח שלפי פשש"מ אכן לא חזרו! והטעם‏ שלא חזרו הוא ‏כי לא הי' עוד צורך בהם!‏ – ‏לא להגן עליהם 1) מפני חום השמש מכיון שמיתת אהרן היתה בשנת הארבעים בר"ח אב, בסמיכות לזמן ש"תשש כחה של חמה"! 2) מפני אוה"ע מכיון שגם בלי העננים ייראו אוה"ע מפניהם. 3) מדברים המזיקים מכיון שכבר יצאו מן המדבר ועמדו ב"עבר הירדן מזרחה". 4) ובכלל, העננים "דאגו" גם לדברים שבעתיד "הענן הולך לפניהם ומשוה את ההרים"‏.‏ג' חלקים משיחת מוצש"פ מטו"מ ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2026 Synopsis On the verse, “And the Canaanite king of Arad heard…,” Rashi explains: “This teaches you that what he heard about was the death of Aharon, for the Clouds of Glory departed, and he thought that permission had been granted to wage war against the Jewish people.” The reason Rashi doesn’t address the question of when the Clouds of Glory returned (unlike Miriam’s well, which returned after Moshe struck the rock etc.) is because here it is understood from the plain meaning of the verses that that the Clouds did not return. The reason they did not return is that they were no longer needed: (1) The people did not need protection from the sun’s heat, because Aharon’s passing occurred on Rosh Chodesh Av, when “the sun’s strength weakens.” (2) They did not need protection from the other nations because by now, after the defeat of the king of Arad and Sichon and Og etc., the nations feared the Jewish people even without the Clouds. (3) They did not need protection from the dangerous desert creatures because they had already left the desert, and were now on the eastern side of the Jordan river. (4) In general, the clouds also provided for their future needs (for example, by leveling the mountains ahead of them).3 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Matos-Masei 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2026

התוכן לנצחון המלחמה חיוני לומדי תורה בדיוק כמו לוחמים בפועל! וכמו בצבא עצמו: ישנו "מפקד" היושב במקום מוגן רחוק מן החזית ומתכנן את המלחמה, וישנם החיילים היוצאים לחזית ומעמידים א"ע בסכנה ולוחמים בפועל. ומובן שאם יטענו למפקד "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה" [כמ"ש בשישי דפ' מטות], וכתוצאה מזה יעזוב את עבודתו ויצא לחזית, הנה אדרבא - יביא היפך הנצחון! ועד"ז במובן הרחב יותר: כדי שהצבא והחיילים יצליחו במשימתם, צ"ל אלו העוסקים בתורה ומכינים את ה"תוכניות הרוחניים". גם הכלי-נשק הכי טובים לא יועילו לחייל אם הוא לא חי, וזה נעשה ע"י התורה - "הם חיינו" - שלומדים לזכותו, וזהו המזון רוחני של החייל. וכמו שחייל הבורח מחזית נק' "עריק" עד"ז אלו שעוזבים את הישיבה כדי ללחום ה"ז ללא תועלת, ואדרבא. ועד"ז הצלחת "זבולון" בעסקיו הוא בזכות לימוד התורה של "ישכר".משיחת ו' תשרי ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-07-2026 Synopsis Torah scholars are just as essential for military victory as the soldiers on the front. We see this within the army itself, where there are soldiers on the front lines, and commanders who sit in a protected place far from the front lines and plan the war. Obviously, if the solders were to argue to a commander, “Will your brothers go to war while you sit here” (as it says in shishi of parashas Mattos), and in response the commander were to leave his planning and go out to the front, that would result in the opposite of victory. And the same applies in a broader sense: for the army and its soldiers to succeed in their mission, there must also be those engaged in Torah study and making the spiritual “plans.” Even the most advanced weapons will not help a soldier if he is not alive, and the soldier’s life depends on the Torah studied on his behalf (“for they are our life and the length of our days”); this is the soldier’s spiritual nourishment. And just as a soldier who flees from the battlefield is called a deserter, so too, one who leaves his post at the yeshivah to go and fight is not only not helping the cause, but on the contrary. Likewise, the success of Zevulun in his business affairs comes in the merit of the Torah study of Yissachar.Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-07-2026

התוכן הוראה נפלאה בקשר לעבודת התשובה ממ"ש בשיעור רמב"ם היומי "כל כהן שיש בו מום, בין מום קבוע בין מום עובר, לא יכנס למקדש.. ואם עבר ונכנס לוקה וכו'": קיימת אפשרות שאדם ינצל את ענין התשובה לענין בלתי-רצוי, כמו "האומר אחטא ואשוב", שאע"פ ש"אין מספיקין בידו לעשות תשובה" "הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא", אבל "אם דחק ונתחזק.. ועשה תשובה מקבלין תשובתו", ובידעו זאת גופא - יתכן שירצה לנצל עוה"פ את ענין התשובה לענין בלתי-רצוי - "אחטא ואשוב". וע"ז באה ההוראה שגם אם ה"מום" של היהודי הוא רק "מום עובר" - בטוח שיעשה תשובה לאח"ז, "אחטא ואשוב", עליו לדעת שברגע זה אינו יכול להכנס למקדש ו"להקריב קרבן" - להיות בקירוב אל ה'! ומה שיוכל ברגע שלאח"ז להכנס למקדש וכו' אי"ז מקטין את החסרון וההפסד שברגע זה הוא לא יכול. ומובן א"כ שגם המצב ד"מום עובר" מושלל לגמרי וכו'.ב' חלקים משיחת י"ז בתמוז ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-07-2026 Synopsis We learn in today’s Rambam that any Kohen who has a blemish may not enter the Sanctuary, “whether it is a permanent blemish or a temporary blemish.” This teaches us a wondrous lesson about teshuvah: A person might say, “I will sin and then return.’” And although “he is not granted the opportunity to do teshuvah” (because it is the teshuvah that causes him to sin) nevertheless, because “If he pushed forcefully and overpowered his inclination and did teshuvah, his teshuvah is accepted,” a person might still commit a sin in reliance on his subsequent teshuvah. But this halachah teaches us that even a “temporary blemish” prevents him from entering the Sanctuary: Despite the fact that one intends to teshuvah later, and it is certain that he will do teshuvah, he must know that nevertheless, at this moment he cannot enter the Sanctuary and bring himself closer to Hashem. The fact that a moment later he will be able to enter the Sanctuary does not diminish the blemish and loss at this moment in the fact that he cannot. Therefore, even a temporary blemish must be totally avoided.2 excerpts from sichah of 17 Tammuz 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-07-2026 לע"נ ר' משה ב"ר יהודה אריה לייב ע"ה דרוק ליום היארצייט שלו כ"ב תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.

התוכן ביאור חידושה של חסידות אודות חשיבות עבודת ה' עם הגוף ולא ע"י תעניות וסיגופים, ולכאו' ה"ז הלכה מפורשת בשו"ע (ח"ו הל' נזקי גוף ונפש) ש"אין לאדם רשות על גופו כלל.. לצערו בשום צער אפי' במניעת איזה מאכל או משתה"?! והביאור: בשו"ע ממשיך שם "אא"כ עושה בדרך תשובה שצער זה טובה היא לו" [וצ"ל שה"טובה" היא גם לגופו]. ומוסיף: "ולכן מותר להתענות לתשובה אפי' מי שאינו יכול להתענות, ומי שיכול להתענות מותר אפי' שלא בדרך תשובה אלא כדי למרק נפשו לה' [גמר כפרה וכו'']". וחידשה חסידות שגם ענין זה, תשובה ומירוק הנפש, ניתן לפעול, ועוד יותר טוב, ע"י העבודה עם הגוף. וזהו הענין דמחנה-קיץ, שמטרת - בריאות הגוף. אבל הגישה לבריאות הגוף צ"ל שעי"ז יוכלו לעבוד את השי"ת. א' השיחות ט"ז תמוז, ה'תשט"ז – במחנה "גן ישראל", עלענוויל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-07-2026 Synopsis Seemingly, there is an explicit halachah in Shulchan Aruch that “A person has no authority over his body whatsoever…to afflict it with any pain, even by withholding some food or drink.” What then is the novelty of Chassidus regarding the importance of serving Hashem with the body rather than with fasts and self-mortification? The explanation is as follow: The abovementioned halachah in Shulchan Aruch continues, “…unless one does so in the manner of teshuvah, where this affliction is beneficial for him” (and we must say that this benefit is also for his body), and it adds: “Therefore, it is permitted to fast in the context of teshuvah even for one who is unable to fast. And one who is able to fast is permitted even not in the context of teshuvah, but in order to cleanse his soul for Hashem…” (i.e. completing the atonement etc.). Chassidus adds that even this (teshuvah and cleansing of the soul) can be better accomplished by working with the body. And this is the point of summer camp: although it is designed to promote the health of the body, physical health must be viewed as a means to serve Hashem.Sichah of 16 Tammuz 5716 – in Camp Gan Yisroel, Ellenville, NY For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-07-2026 לזכות מנחם מענדל בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו כ"א תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן ברוב הארצות ימים אלו הם ימי "חופש" לילדים מלימודים שאינם "לימודי קודש". [איני רוצה לקרוא לזה "לימודי חול", כי באמת היו צריכים להשתדל שלימודים אלו יהיו "על טהרת הקודש" (לצורך ידיעת חשבונות בתורה וכו'). כי לולא זאת, הרי החכמות חיצוניות "מלביש ומטמא בחי' חב"ד שבנפשו האלקית וכו'" (כלשון אדה"ז בתניא) – שענין הטומאה הוא דבר החמור ביותר, וזה נוגע אפי' לקטני-קטנים וכו'. ולאידך – מכיון שישנה כללות הענין דחכמות חיצוניות, מובן שאפשר לנצלם לעניני קדושה או לפרנסת בני-ביתו וכו'. ומובן, מכיון שהוא עצמו משוחד בדבר, שצריך למצוא מישהו אחר שיפסוק לו אם בשבילו לימוד זה הוא דבר המטמא את הנפש או דבר המותר לפרנסתו כו']. יש להשתדל שהתלמידים ינצלו את זמנם הפנוי ולמלא זה בלימודי קודש ועניני תומ"צ. זהו דבר הכרחי, חיוני ורציני ביותר. וכדאי להשתדל שישלחו את הילדים למנות-קיץ המתנהלים לפי רוח היהדות, שהילדים נמצאים באוירת המחנה במשך תקופה ממושכת וברציפות. ומובן גודל התועלת שבדבר.משיחת י"ג תמוז ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-07-2026 Synopsis In most countries, this is the time of the year when children are given vacation from the study of non-holy subjects. (I do not want to call them “secular studies” because the truth is that such subjects should be put to use for holy purposes, such as understanding Torah-related measurements and calculations etc. Otherwise, as the Alter Rebbe says in Tanya, studying such subjects “clothes and defiles the Chochmah, Binah, and Daas of one’s Divine soul...” something very severe, as seen from the fact that impurity affects even a newborn child etc. On the other hand, since such studies exist, it is clear that they can be utilized for holiness or for earning a livelihood etc. But since a person is biased when it comes to his livelihood, one must find someone else to rule for him whether the study is something that defiles the soul or something permissible etc.) It is a necessary, vital, and a very serious matter to ensure that this free time during the summer is filled with holy studies and with Torah and mitzvos. Moreover, it is worthwhile to endeavor that children be sent to summer camps conducted in the spirit of Yiddishkeit, where the children remain in the camp atmosphere for an extended and uninterrupted period of time, the tremendous benefit of which is self-understood.Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-07-2026 לע"נ הרה"ח ר' פנחס בן הרב יהושע ע"ה קארף ליום היארצייט שלו כ' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מנחם מעדל שי' קארף

התוכן אבות פ"ו מ"ח: "הנוי והכח והעושר וכו' נאה לצדיקים ונאה לעולם . . אלו שבע מדות . . כולם נתקיימו ברבי ובניו". וצ"ל: 1) הרי "מאי דהוה הוה"! 2) איך יכול כל א' ללמוד מזה ש"נתקיימו ברבי ובניו" ש"מי ידמה לו"?! אלא זהו הדיוק שנק' כאן לא "רבי יהודה הנשיא" או "רבינו הקדוש" אלא "רבי ובניו", שמזה מובן שכל א' שהולך באורחותיו אשר הורנו והוא "רבי" שלו, הרי הוא מ"בניו" ("בניך אלו התלמידים") ויכול להתקיים בו שבע מדות אלו! וההוראה לכל א' מזה ש"כולם נתקיימו ברבי ובניו": בנוגע להפצת התורה והיהדות צריך כל א' הראוי להוראה – ובפרט עפ"י הוראת נשיא דורנו להפיץ התורה והיהדות גם לאלו שלא מבינים לה"ק ואידיש, ואפי' לקטנים שבקטנים – להיות "רבי" ולעסוק בהפצת היהדות! ואז מובטח שכל השבע מדות אלו ש"נאה לצדיקים ונאה לעולם" יתקיימו בו כ"רבי" (מי שבדרגא זו) או כ"בניו" (מי שבדרגא זו).ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ נצבים ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2026 Synopsis The Mishna states in Pirkei Avos states (6:8): “Beauty, strength, wealth, honor, wisdom, sageness, old age and children are becoming to the righteous and becoming to the world…These seven qualities enumerated by the Sages for the righteous were all fulfilled in Rebbi and his sons.” But seemingly, (1) “What happened, happened”; how is it relevant that these qualities were fulfilled in Rebbi and his sons? Moreover, (2) What is the lesson for an ordinary person from the fact that “they were fulfilled in Rebbi and his sons,” when an ordinary person cannot compare to Rebbi and his sons? The explanation lies in the Mishna’s choice of title here – “in Rebbi and his sons” (rather than “in Rabbi Yehudah HaNasi and his sons” or “in Rabbeinu HaKadosh and his sons”) – which teaches us that anyone whose “Rebbi” is a Rabbeinu Hakadosh (by virtue of following in his ways) is included among “his sons” (“‘Your sons’ – this refers to students”), and therefore these seven qualities can be fulfilled in him as well. Additionally: anyone who is fit to teach others must be a “Rebbi” and involve himself in spreading Torah and Yiddishkeit (especially in light of the directive of the Nasi of our generation to spread Torah and Yiddishkeit even to those who do not understand Hebrew or Yiddish etc.). Then one is assured that all seven qualities, which are “becoming for the righteous and becoming for the world,” will be fulfilled in him, whether as a “Rebbi” or as “his sons,” depending on one’s level.2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Nitzavim 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2026 לזכות צבי אבא בן חנה שי' לרמן ליום הולדת שלו י"ט תמוז – לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתו שי'

התוכן בהתחלת הסליחות דשבעה עשר בתמוז אומרים "חרבו שלף האויב .. להיות עוללים ויונקים מוכנים לטבח" (ר"ל). והענין ברוחניות: שבמקום לחנך עוללים ויונקים עם תורה שהיא "חיינו ואורך ימינו", ועם מצוות עליהם נאמר "וחי בהם" – מחנכים אותם לבטלם מלימוד התורה וכו'! ומזה ההוראה שעל כאו"א לעשות כל התלוי בו בכל התוקף שיהי' "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז" שעי"ז יפעלו "להשבית אויב ומתנקם", ועוד ברגעי גלות האחרונים יהי' "ולכל בני ישראל הי' אור במושבתם", ויקויים היעוד ד"והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך". והמעשה הוא העיקר: על כאו"א להשקיע א"ע בזה ולפעול ביתר שאת ויתר עז, לקשר כל "עולל", מיד ברגע שנולד, עם תורת חיים, ולנצל את ימי הקיץ לענין זה. שזוהי ה"נקודה" של "מבצע חינוך" עליו דובר בתוועדויות האחרונות, ומזה באים לשאר ה"מבצעים" וכו'.משיחת יום ג' פ' פנחס, שבעה עשר בתמוז – יהפך לשמחה – ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-07-2026 Synopsis At the beginning of Selichos for 17 Tammuz we say: “The enemy unsheathed his sword against us to exterminate us, infants and suckling babies to be prepared for slaughter” (Rachmana litzlan). In the spiritual sense, this means depriving Jewish children of an education in Torah (which is “our life and the length of our days”) and mitzvos (of which it says, “and live by them”). The lesson is that everyone must do everything in his power, and with the fullest force, to “Establish strength out of the mouths of infants and nursing babies,” and thereby “put an end to enemy and avenger.” And already in these final moments of exile, “There will be light for all the Jewish people in their dwelling places,” and the promise will be fulfilled: “Kings will be your nursing fathers and their princesses your nursing mothers.” And “Action is the main thing”: Everyone must devote themselves this task of bringing every Jewish child to the Torah of Life from the moment he is born, and the summer days should be utilized for this purpose. This is the central point of Mivtza Chinuch that was discussed at recent farbrengens, and this leads to all the other mivtzoim etc.Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Pinchas, 17 Tammuz 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-07-2026

התוכן נמצאים אנו בערב "ג' השבועות", וההכנה הראוי' לתקופה זו היא בדוגמת הנהגת הקב"ה ש"מקדים רפואה למכה"‏ – ‏להתעסק ב"רפואה" של תקופה זו עוד לפני שמתחילה, וכיון ש"רפואתו" של הקב"ה היא באופן ש"כל המחלה . . לא אשים עליך" מלכתחילה, הרי גם כאו"א מבנ"י שהוא שלוחו של הקב"ה יכול לפעול שה"רפואה" של תקופה זו תהי' באופן שתמנע אותה מלכתחילה! וה"רפואה" היא ע"י "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה"‏ – ‏להוסיף‏ – ‏ומה טוב ברבים‏ – ‏בלימוד התורה ובנתינת הצדקה, וכיון ש"על שלשה דברים העולם עומד וכו'"‏ – ‏גם בתפלה, ולעשות כ"ז בשמחה!משיחת ט"ז תמוז ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-07-2026 Synopsis The proper way to prepare for the Three Weeks can be inferred from the conduct of Hashem, who “brings the cure before the affliction” and who says, “All the illness.. I will not place upon you” from the outset: Because every Jew is an agent of Hashem (and therefore is like Hashem Himself), they, too, can bring about the healing for this time of year in a way that prevents the illness from happening in the first place. And the way to bring healing is set forth in the verse, “Tzion will be redeemed with justice, and her captives with righteousness” – by increasing (particularly in public and with the participation of many) in Torah study and in giving tzedakah. And since “The world stands upon three things,” we should increase in tefillah as well, and all of this should be done with joy.Excerpt from sichah of 16 Tammuz 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-07-2026

התוכן בשלישי דפ' פינחס מסופר שבנות צלפחד תבעו ממשה "תנה לנו אחוזה וגו'", ואז, בזכותן, נאמרה פרשת נחלות "איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו וגו'". ובעבודה: איתא בגמ' ש"האיש דרכו לכבוש והאשה אין דרכה לכבוש" – כדי למלא תפקידו "לכבוש" את חלקו בעולם שיתנהג כרצון ה', צריך הוא תוקף הדעת של "בן". אבל גם מי שלא גידל דור של "בנים" רק "בנות", אינו פטור מ"כיבוש הארץ" אלא "והעברתם את נחלתו לבתו" – זה סימן שהעבודה שהיתה צ"ל ע"י הבנים יכולה להעשות ע"י הבנות. ומי זוכה לבנות כאלו – צלפחד שמסר נפשו להיות "מקושש עצים בשבת" "כדי שיהרג ויראו אחרים" שעי"ז יתברר הדין של מחלל שבת (אע"פ אשר, כמבואר באחרונים, באמת לא חילל את השבת עי"ז, אבל כלפי העדים והקהל הי' זה חילול שבת וכו') – מס"נ עבור יהודי מחלל שבת! ולכן לא הפסיד חלקו בארץ וזכה שע"י בנותיו ניתוספה פרשת ירושת הארץ בתורה. וזוהי ההוראה לנשי ישראל שידעו את היכולת הגדולה, האחריות והזכות שיש להן לפעול בחיזוק היהדות!משיחת י"ב תמוז ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-06-2026 Synopsis Shelishi of parashas Pinchas describes how Tzelofchad’s daughters demanded of Moshe, “Give us an estate along with our father’s brothers,” and it was in their merit that the section dealing with inheritances was added to the Torah: “If a man dies and has no son, you must transfer his inheritance to his daughter….” In terms of spiritual service: The Gemara says that “A man’s way is to conquer, while a woman’s way is not to conquer.” To fulfill one’s task of “conquering” his portion of the world so that it will be conducted according to Hashem’s will, a person needs the strength of mind of a “son.” But even one who did not raise a generation of “sons” but only “daughters” is not exempt from the task of “conquering the Land.” Rather, “you must transfer his inheritance to his daughter,” which indicates that the work that was to be carried out by sons can be accomplished by daughters. And who merits such daughters? Tzelofchad – who sacrificed himself by becoming “the one who gathered wood on Shabbos” “so that he would be put to death and others would see,” thereby clarifying the law of one who desecrates Shabbos – an act of mesiras-nefesh for the sake of a Jew who desecrates Shabbos! (Although, as the Acharonim explain, he did not actually desecrate Shabbos, nevertheless, in the eyes of the witnesses and the community it appeared to be a desecration of Shabbos etc.) Therefore, he did not lose his portion in the Land, and he merited that because of his daughters the section dealing with inheritance of the Land was added to the Torah. The lesson for Jewish women in our generation is that they must recognize the great ability, responsibility, and privilege they have been given, to strengthen and spread Yiddishkeit.Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-06-2026 לע”נ הרב אורי עזרא ב"ר יוסף יהודה ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ישעי' ‏מנחם מענדל שי' ליפש