מה היה צריך לקרות כדי שאוהד (בעלי היקר) יתארח בפודקאסט? אולפן בבית! בשבוע שעבר עדי תבור, מעצבת פנים וחברה אלופה, הגיע אליי לארגן את החלל של הסטודיו ועוד קצוות. זה עוד לא לגמרי גמור, אבל תמיד יהיו עוד דיוקים והחלטתי להתחיל לפני שאני מוכנה.זו עיצה מעולה שאני נותנת לאחרות, אז כדאי שאאמץ גם על עצמי. אז החלטנו, אוהד ואני לקחת איתנו כוסות יין לסטודיו המתוק שלנו ולעשות פילוט ביחד. אני מודה שהייתי קצת בבלאק אווט מבחינת רעיונות, חששתי שנתפזר ואז אוהד הציע שאשאל את הצ׳אט GPT - וזה היה רעיון לא רע בכלל. הבינה המלאכותית לא איכזבה ושלפה בשניות 10 שאלות מצויינות שהיו בסיס מצויין לשיחה קרובה ואינטימית, אולי קצת דביקה שלנו. אני בדרך כלל לא מקליטה פרקים במיוחד לחג כלשהו, אבל הפעם זה יצא בטיימינג מושלם ליום האהבה השבוע. וכל כך נהנינו להקליט יחד שיכול להיות שנעשה את זה שוב. מה דעתכן? מוזמנות לשתף, לשאול שאלות וכמובן לעקוב פה ובאינסטוש > https://www.instagram.com/raysegev/

תמיד הפחידו אותי מגיל 40, אבל ידעתן שמה שנקרא אצלנו ״משבר אמצע החיים״ יכול להפוך להזדמנות ושער להתפתחות? מסתבר שאיפשהו בין גיל 35 ל-49, מתעורר אצלנו בני האדם צורך לבדוק מחדש את הזהות, האמונות, היחסים וכל מה שאספנו בדרך, אבל זה לא חייב לגרום לנו לסבל. בסדרה הזאת, אפרת פוגל שהיא ניורוביולוגית, חוקרת מוח ותודעה, תעזור לנו להבין מה השינוי הזה מבקש מאיתנו ואיך נוכל לצלוח את התקופה, להתחזק, לצמוח ולמצוא את עצמנו מחדש, חכמות ושלמות יותר.

תמיד הפחידו אותי מגיל 40, אבל ידעתן שמה שנקרא אצלנו ״משבר אמצע החיים״ יכול להפוך להזדמנות ושער להתפתחות? מסתבר שאיפשהו בין גיל 35 ל-49, מתעורר אצלנו בני האדם צורך לבדוק מחדש את הזהות, האמונות, היחסים וכל מה שאספנו בדרך, אבל זה לא חייב לגרום לנו לסבל. בסדרה הזאת, אפרת פוגל שהיא ניורוביולוגית, חוקרת מוח ותודעה, תעזור לנו להבין מה השינוי הזה מבקש מאיתנו ואיך נוכל לצלוח את התקופה, להתחזק, לצמוח ולמצוא את עצמנו מחדש, חכמות ושלמות יותר. ----- האינסטגרם של אפרת פוגל >>> https://www.instagram.com/efratfog/ המחזור הבא של הסדנה ״לדעת לא לדעת״ בהנחיית אפרת פוגל וזמרן בן עמי שדיברנו עליה בפרק, תתקיים בחודש מרץ (6/3-8/3) הרשמה בלינק >>> https://www.zimranbenami.co.il/%d7%9c%d7%93%d7%a2%d7%aa-%d7%9c%d7%90-%d7%9c%d7%93%d7%a2%d7%aa/

את הטקסט הזה אני כנראה אכתוב שוב ושוב. אולי כדאי לשים *אזהרת טריגר*, למרות שכבר מעצם השם שבחרתי לפרק הזה, אפשר להבין שהוא עוסק בעובדה שאני בת לאבא שלחם במלחמת יום כיפור, בסייירת שיריון, בסיני, אני לא יודעת על זה הרבה, אבל מרגישה שסוף סוף הגיע הרגע לצאת מארון הבושה. היום - ה25/1/24 אבא שלי היה אמור להיות בן 70, אבל הא נפטר בגיל 52. המפגש שלי עם שירז הוא מפגש לבבות מופלא. כבר בתחילת שנות ה20 שלי, היא עזרה לי להבין שיש עוד מישהי כמוני שמסתובבת בעולם עם אבא לא תפקודי, מוזר, עושה פאדיחות, מנותק, מכניס את כולנו לסיטואציות לא נעימות שוב ושוב וזה בלשון המעטה. אבל רק שנים אחר כך, בחודשים שמאז המלחמה, הבנתי כמה הירושה הריגשית הזאת צרובה בנפשי והרגשתי צורך לדבר עם שירז. שירז יזמת, אמנית, עורכת ובאמת קצרה היריעה לתאר את פועלה, ובשבילי היא אצילה ועדינת נפש, מלאת אהבה ונתינה והמפגשים איתה לאורך השנים היו משמעותיים כל כך עבורי. ברוב הפעמים הם היו קשורים ליצירה, לחיבוק ולהבנה. עם שירז אני מרגישהה מובנת. בפרק שירז מספרת על התעוד של מערכת היחסים שלה עם אביה שהיה מוכר כנכה צה״ל על ידי המדינה בעקבות הפוסט טראומה מיום כיפור, על תערוכת הצילומים שאליה הגיעו יותר מאלף איש. על הקהילה של בני דור שני שנכחו במפגש שיח אמן לכבוד סגירת ההתערוכה ב6/10 ולא רצו לעזוב. הכל כל כך סימבולי, עמוק, משמעותי עבורי שאני מאמינה שיפתח עולם תוכן חדש בעקבות הפרק הזה. מזמינה אתכן לכתוב לי, להגיב ולשתף. תודה שאתן כאן, מעריכה ואוהבת המון.

את הפרק הזה הקלטנו רגע לפני המלחמה, כשהילה הגיעה לביקור משפחתי בחגים, העולם עוד היה אופטימי יחסית ואני עסקתי בחיפוש אחר שקט ושלווה. הילה שלזינגר, פסיכותראפיסטית, מרצה ובעלת הפודקאסט ״מקום טוב לרגשות״. הכרנו דרך האינסטגרם והפודקאסטים שלנו, הילה ממילאנו ואני מישראל. כך נחשפתי למושג חדש ומדוייק עבורי ״רגשות לא זוהרים״. במרחק של כמעט 4 חודשים מאז, השיחה הזאת נשמעת מצד אחד נאיבית, כאילו איזה צרות היו לי אז? לא היה לאף אחת מאיתנו מושג לאיזו תקופה חשוכה אנחנו נכנסות. אבל מרגיש לי שהיום הרבה יותר לגיטימי לחוש את כל הרגשות ולתת להם ביטוי. לכן הפרק הזה רלוונטי מתמיד, ואני בטוחה שתהנו מהילה לפחות כמו שאני. ואם לקחתן משהו מהפרק הזה, אשמח מאד אם תשתפו חברות וגם תכתבו לי כאן בתגובות.