טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות נתפס כאירוע סמלי שמייצג את ערכי המדינה. אבל מה קורה כשהבחירות שנעשות בו מעלות שאלות קשות על אותם ערכים עצמם? בפרק הזה של ׳על אמונות ותוצאותיהן׳, דניאל אדר מנתח את הבחירה באברהם זרביב להשיא משואה ביום העצמאות 2026, ושואל מה המשמעות הרחבה של ההחלטה הזו, עבור החברה הישראלית ולגבי האופן שבו היא נתפסת בעולם. הדיון מתמקד בקשר שבין אמונות דתיות, שיח ציבורי ומדיניות בפועל - בין אמונות לבין תוצאותיהן. כיצד אמירות, תפיסות וערכים דתיים מזמנים אחרים הופכים לפעולות בשטח במאה ה-21? ומה קורה כשהפער בין חוק למציאות, ובין דת לבין אנושיות, הופך לנורמה? הפרק מציב הקשר רחב יותר לשיח הישראלי והבינלאומי, כולל האופן שבו מעשים וגם אמירות מתוך החברה הישראלית - ובמיוחד השילטון בישראל - משמשות חומר גלם יקר לאנטישמיות.  #ישראל #יום_העצמאות #טקס_המשואות #אברהם_זרביב  

בפרק הזה של ׳על אמונות ותוצאותיהן׳, אנחנו מנתחים את פורים 2026 כרגע שבו המסכות נפלו והאמת נחשפה. לא עוד תחפושות, לא עוד הסוואה. מה שמתגלה הוא שילוב מסוכן וידוע של דת ואלימות אידיאולוגית. הזמן להגיד ״לא ידעתי״ עבר. הפרק בוחן את המשמעות של הצעת חוק עונש מוות לערבים בלבד, את הכחשת כל "טרור יהודי", ואת האופן שבו הנהגה הפוליטית הקרויה ״רוחנית״ מייצרת טרור ללא הפסקה. בזמן שממשלה פונדמנטליסטית בישראל תומכת בטרור יומיומי, הגיע הזמן להכיר בעובדה שטרור יהודי בישראל קיים על טהרת הדת. רק הדת מייצרת טרור יהודי ומחבלים יהודים ללא הפסקה וללא גבולות. כל פוגרום יהודי - מקורו דתי ורבני. 1. כיבוש  2. גירוש  3. התנחלות  4. עונש מוות לערבים - זאת הנוסחה ואלו המעשים. כפי שחשף ללא כחל וסרק הגיס הדתי של נתניהו: ״ישראל תתנהל על פי ההלכה, ומי שרוצה דמוקרטיה שייסע לארה״ב.״  האם אזרחי ישראל יתעוררו סוף סוף ויבעטו מחייהם את הטליבאן בעברית? האם אזרחי ישראל יבחרו בדמוקרטיה?

מדוע הממסד האורתודוקסי בישראל מגיב בפחד ובפניקה כלפי היהדות הרפורמית? בפרק זה של ׳על אמונות ותוצאותיהן׳ נדבר על הניצחון המשפטי של הרפורמים, נתעכב על המונח המטעה ״הפרדה״ כאשר במציאות מדובר על היררכיה ברורה ועל העליונות מגדרית. נסקור את הסיבות החברתיות, הפוליטיות והכלכליות לאימה בהנהגה האורתודוקסית מהתפשטות יהדות שוויונית, ליברלית ומודרנית - גם בישראל. לא מפתיע שמגזר וכתות פטריארכליות פרימיטיביות הרואות בעקרונות השיוויון בין גברים ונשים, ובזכויות הלהט״ב - ״טירלול פרוגרסיבי״ - יאבדו את שלוותם בראותם יהדות אחרת, שונה מאוד משלהם, משגשגת כי היא ליברלית, שפויה, מכבדת, מזמינה ומתאימה למאה ה-21. הם בפניקה. דרך ניתוח היסטורי, חברתי ורעיוני, נבדוק כיצד נולדה היהדות הרפורמית, מדוע היא מושכת קהלים חילוניים ומסורתיים הולכים וגדלים, ומה המשמעות הרחבה של פלורליזם דתי במדינה דמוקרטית ושוחרת השכלה. הפרק מציג גם דוגמאות לטקסים ואירועים שוויוניים בקהילות רפורמיות רבות בישראל. האם רבים מיהודי מדינת ישראל הם רפורמים ולא יודעים את זה? עד כמה האורתודוקסים מנסים שימשיכו לא לדעת? הדיון בפרק מבקש לעורר מחשבה, להציב שאלות קשות ולבחון מחדש הנחות יסוד על דת, חברה ושוויון בישראל של ימינו.  

בפרק הזה של Beliefs & Consequences | על אמונות ותוצאותיהן אנו צוללים לעולמו של כריסטופר היצ׳נס, אחד האינטלקטואלים הבולטים והמשפיעים של סוף המאה ה־20 ותחילת המאה ה־21. היצ׳נס היה עיתונאי חוקר, סופר, נואם חד לשון ואנטי־תאיסט, שלא פחד להתעמת עם דתות מאורגנות, סמכות פוליטית וקונצנזוס חברתי, להפריך שקרים פופולריים ולהאבק על האמת. נבחן את ביקורתו החריפה על הדתות התאיסטיות, את טענתו שהמוסר אינו תלוי בדמות מדומיינת אלוהית, ואת האתגר האינטלקטואלי שהציב למאמינים בכל הדתות. נעמיק בביקורתו על הכנסייה הקתולית, על דוקטרינות כמו החטא הקדמון, ועל דמויות איומות שנתפסו כקדושות, כולל האם תרזה. ניגע גם בספרו הידוע God Is Not Great ובמקומו של היצ׳נס לצד דמויות מרכזיות של האתאיזם החדש כמו ריצ׳רד דוקינס ו־סם האריס. זהו פרק על חופש מחשבתי, על נטל ההוכחה, על פחד מחירות, ועל המחיר שדת מאורגנת גובה מהאנושות, כפי שהסביר היצ׳נס. פרק שמזמין אתכן ואתכם לבחון מחדש אמונות, מוסכמות ודברים שנדמים לנו מובנים מאליהם.  

בפרק שאלות ותשובות של דצמבר 2025, דניאל אדר עונה על ארבע שאלות מרכזיות מצופים שנוגעות לליבת האמונה והמסורות היהודית והנוצרית: כיצד סיפורי תורה מופרכים שסופרו כעובדות, הפכו פתאום ״אלגוריות״ או מטפורות? עד כמה יהודים אורתודוקסים בימינו מאמינים עדיין בכשפים כחלק מהחיים? מדוע הנצרות ראויה לגנאי רב תחומי? ומדוע הטענה ש״כולם נבראו בצלם אלוהים ולכן האל אוהב את כולם״ היא שקר בוטה וחצוף, שהתורה סותרת מראשיתה ועד סופה? הפרק מציג ניתוח חד ומבוסס של המיתולוגיה המקראית, הסתירות הפנימיות בדתות המונותאיסטיות, האופן שבו סיפורים שהוצגו כעובדות הפכו לפתע ל״מטאפורות״ רק לאחר שהופרכו עובדתית, והדרך שבה אמונות טפלות כמו ׳נהר הסמבטיון׳ ממשיכות להשפיע גם במאה ה־21. דניאל מדגים כיצד כל שאלה כזאת חושפת פער עמוק בין העובדות לבין האמונות, בין טקסטים עתיקים לבין המציאות, ובין מוסר בן זמננו לבין האידיאולוגיות האלימות של הדתות ההיסטוריות - נצרות, איסלאם, יהדות.  הדיון אינו רק ביקורתי אלא גם מאיר עיניים, ומזמין כל אחת וכל אחד לבדוק בעצמן/ם את המקורות, את הטענות, ואת השקרים הרבים שמספרים לנו מאז הילדות הרכה.

בפרק הזה של ״על אמונות ותוצאותיהן״, דניאל אדר חושף את הגרסה העכשווית ל״נעשה ונשמע״ על ההר - שבו האל החדש הוא דונלד טראמפ, והימין הישראלי עומד מתחתיו ביראה ובצייתנות. החמאס לא נעלם ולא פורק, ״הריביירה היהודית״ בעזה לא נבנתה ולא תיבנה, ו״הניצחון המוחלט״ התחלף בהכתבה מוחלטת: טראמפ מציג את ״עשרים הדיברות״ שלו - והקואליציה הימנית מוחאת כפיים ומנשקת את ידיו. איך קרה שאלה שדרשו "לא למשא ומתן תחת אש" מצייתים כעת לפקודת וושינגטון? מה נותר מחזון הימין המשיחי לאחר שהבוס החדש ירד על הר הכנסת וחיסל אותו? פרק חד, נוקב וסאטירי על הכניעה הפוליטית הגדולה בתולדות ישראל - כשהדת והסגידה הפרובינציאלית לכוח מתערבבים עד לאבדן הדרך והבושה.  

בפרק מיוחד זה של על אמונות ותוצאותיהן, דניאל אדר מארח את ד״ר יגאל בן־נון להרצאה ושיחה מרתקת על סצנת הצליבה של ישו והעובדות ההיסטוריות שמאחורי אחד הסיפורים המוכרים ביותר ברחבי העולם. האם ישו היה דמות היסטורית כפי שמתארות הבשורות? מי באמת עמד מאחורי ההוצאה להורג - הרומאים, היהודים, או שניהם? ד״ר בן־נון מציג מחקר מקיף ומאיר עיניים, חושף את הסתירות בין ארבעת ספרי ׳הבשורה׳, את ההקשרים הפוליטיים של התקופה, ואת הדרך שבה נבנה מיתוס הצליבה, שבין השאר שימש דלק לשינאה ורדיפת יהודים על ידי נוצרים במשך דורות רבים. מתי נכתבו ה׳בשורות׳? מדועסופרי התקופה לא מזכירים את ישו? הפרק מעורר מחשבה על האופן שבו דת, היסטוריה ותעמולה נפגשים, ומציע קריאה ביקורתית חדשה לסיפור המפורסם מ׳הברית החדשה׳  

ל ילד/ה לומד/ת שסוכות נבנו במדבר מענפים ועלים, ולכן כך חוגגים את ״חג הסוכות״. אבל חז״ל מלמדים אחרת לגמרי. לפי התלמוד וההלכה – הסוכות היו ׳ענני כבוד׳ מכושפים, מעופפים, שסיככו, עטפו והגנו על מיליוני בני אדם ובעלי חיים במשך ארבעים שנה. העננים המאגיים האלה - ולא סוכות מעשה בני אדם - הם הסיבה לחג.  בפרק הזה דניאל אדר חושף את סודות ״ענני הכבוד״: הם יישרו הרים, גיהצו בגדים, והחליפו מידה לילדים לפי הצורך. תכירו גם את ׳בארה של מרים׳ – באר הקסמים הניידת שהתגלגלה במדבר והשקתה את ההמונים – ואת ה׳מן׳, משלוח המזון ההמוני היומי הנופל מהשמים.  איך מיתולוגיות על כישוף הפכו להיסטוריה רשמית שמלמדים עד היום? ואיך אנטי-חינוך כזה משמר פחד, אמונות תפלות וחשיבה ילדותית גם במאה ה-21?  זהו פרק שיפתח לכם/ן עיניים, ישבור מיתוסים, ויזכיר למה כל כך חשוב לשאול שאלות.

מה עומד מאחורי טקסי יום כיפור? מה משמעות השעיר לעזאזל, ולמה דם בעלי חיים שימש כמרכיב מרכזי ב״כפרת״ החטאים? בפרק זה נצלול למעמקי המקרא, נחשוף את מקורות הפולחן ונשאל שאלות קשות: האם היהדות מן התורה באמת רחוקה מ״פגאניות״? מה מקור הנוהג לכנות טקסים יהודיים מן התורה ״פגאניים״ ושל ״עובדי אלילים״, למרות שמי שציווה אותם הוא האל יהוה? נבחן את הקשר שבין טקסי הקורבן לבין עולמות המוות, הדמונים והאמונה בהעברת ״טומאה״, אשמה וחולי לחיות אחרות, כדי שהן ימותו במקום מבצעי הטקסים. האם "עזאזל" הוא שֵד, מלאך שפשע, או אל קדום ששונמך? הצטרפו למסע שמטלטל את התפיסות המוכרות על יום הכיפורים – ופותח דיון אמיץ על זהות, אמונה ומיתוס.  

מה אנחנו באמת רואים כשאנחנו "מסתכלים לשמים"? דניאל אדר בוחן את האמונה הדתית דרך מראה חדה – תרתי משמע. החל מהאיסור ההלכתי על גבר להסתכל במַרְאָה "כדרך נשים", דרך מחקר מוחי שמראה שהמאמינים מייחסים לאל שבו מאמינים דעות הזהות לדעותיהם, ועד ביקורת נוקבת על ההיסטוריה האלימה של המונותאיזם.  בפרק הזה תגלו:  • כיצד יהדות, נצרות ואסלאם משקפות את פני המאמינים בהן  • מה באמת מלמד מחקר ה-fMRI מאוניברסיטת שיקגו על "רצון האל"  • הקשר הישיר בין מונרכיה למונותאיזם והעתקת שלטון היחיד באדם לשמים האזינו לשיחה שמעוררת מחשבה על מראות, אמונות, ושליטה – ותבחנו מחדש את מה שחשבתם שאתם יודעים על אלוהים.