פרופ׳ מתן גביש נולד בחיפה, למד בביה״ס הריאלי, וכשאחרי השירות הצבאי הוא החליט ללמוד מתמטיקה ופיסיקה רוב הסביבה הקרובה שלו הייתה די בשוק. הוא עבד תקופה קצרה בתעשיה האווירית, השלים תואר שני והמשיך ישירות לדוקטורט בסטנפורד שם החלה להציק לו הבעיה שלימים ביקש לפתור בחברה שהוא הקים פקטיפיי. למרות קריירה אקדמית במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, הרעיון הגדול לבטל את הבירוקרטיה המעיקה ובעיקר את כל הטופסולוגיה שכרוכה בה לה הרפה. בשנת 2022 הוא הקים את פקטיפיי, ובזכות הקשרים שהיו לו מאוניברסיטת סטנפורד שבעמק הסיליקון, גייס עד היום 73 מיליון דולר בשני סבבים וכבר עובד מול כמה מהגופים המובילים בארה״ב, בתחום הבריאות, הביטוח, והבירוקרטיה הממשלתית. המטרה, לפתוח את צוואר הבקבוק הבירוקרטי, בין השאר, לבטל על הדרך את טופסי הפי די אף המעיקים. שיחה עם יזם יחיד עם חברה שרוצה לפתור בעיה של טריליון דולר שקיימת עוד מתקופת אשור ואכד.  

את חמי פרס לא באמת צריך להציג. מאבות ההייטק וההון סיכון הישראלים, המייסד של קרן פיטנגו ומשקיע בכמה מהחברות המצליחות בתולדות המדינה. שיחה שמתחילה במסע האישי שלו, מטייס מסוקי קוברה למהנדס בתעשייה האווירית שפוטר עם ביטול פרויקט הלביא (בהובלת אביו שמעון פרס ז״ל) ועד ההקמה של הקרנות הראשונות תחת תכנית יוזמה וענבל ולאורך שלושים שנה כמעט של פיטנגו. גם על פוליטיקה דיברנו, ועל ההחלטה הלא שגרתית שלו להגיע להתראיין לאחרונה באולפן הפטריוטים. שיחה אופטימית על מחשוב קוונטי, בינה מלאכותית ודיפנס טק ועל איך גורמים לקרן ותיקה כמו פיטנגו להמשיך להיות רלוונטית ולמשוך את היזמים הישראלים המוכשרים ביותר גם אחרי כמעט 30 שנה. 

את גיא אזרד כבר אירחנו בפודקסט שלנו, זה היה ב-2020, כשהוא שימש כמנכ״ל מארוול ישראל, חברה שרכשה את בזמנו את גליליאו, הסטרטאפ שבו הוא התחיל במשרת סטודנט תוך כדי הלימודים שלו בטכניון. מאז הפרק ההוא, אזרד עוד הספיק לעבוד מספר שנים בגוגל, ולפני שלושה חודשים הצטרף כנכ״ל מרכז המו״פ הישראלי של אחד הלהיטים של וול סטריט, חברת השבבים הצעירה אסטרה לאבס, ששווה כבר כ-30 מיליארד דולר. גם כאן החוט המקשר הוא הבוס הראשון שלו, אביגדור וילנץ, מי שהקים את גליליאו והיה אחד המשקיעים הראשונים של אסטרה. שיחה על עולם השבבים שהפך בשנתיים האחרונות לסחורה חמה, על האתגרים שיש לחברה שמפתחת מוצרים ומוכרת בשוק הזה, ולאן עוד חברה שצמחה מ-0 ל-30 מיליארד תוך שמונה שנים, יכולה להגיע. 

גל אלבז, נדב צ'רנינסקי ואבשלום חילו מכירים אחד את השני פחות או יותר מהיום שבו הם נולדו. הם גדלו להורים שהיו סטודנטים לרפואה באוניברסיטה העברית, למדו ביחד, שיחקו במחשב ולבסוף עששו מסלולים דומים בצבא והתגייסו ליחידות הטכנולוגיות 8200 ו-81. אחרי שגל עבד כמה שנים טובות בצ׳קפוינט והשניים האחרים שירתו כקצינים בצבא הם החליטו להקים סטרטאפ, איך לא, בתחום הסייבר. תזמון ומזל שיחקו לטובתם, כשבשבוע שבו הם יצאו לגייס את סיבוב הסיד שלהם פורסמה חולשת אבטחה ענקית שהטכנולוגיה שלהם הייתה אמורה לפתור, וככה הם קיבלו 9 טרם שיטים שהובילו לגיוס של 10 מיליון דולר. היום אוליגו סקיוריטי שאותה הם בנו כבר גייסה 80 מיליון דולר, ומטפלת בחולשות האבטחה של חברות ענק כמו סיילספורס, אינסטקארט, וסרוויס נאו. שיחה על האתגרים של יזמים שעושים את זה בפעם הראשונה, על שוק הסייבר הלוהט ועל איך זה לבנות סטרטאפ עם מישהו שהוא חבר מגיל 0. 

דור ששון שירת ב-8200 והתחיל את דרכו בהייטק, כמנהל מוצר בסטרטאפ שבסופו של דבר נסגר. התפקיד הבא שלו בחברה שנמכרה לבסוף לניו רליק הוביל אותו למסקנה שבעולם שבו עלויות המחשוב עולות וחברות נאלצות להמציא מחדש את מודל התמחור שלהן יש פער וזו בדיוק הסיבה שהוא הקים את סטיג. השנה הייתה 2021, רגע לפני ההופעה של צ׳אטג׳יפיטי והמודלים הגדולים ששברו את האופן שבו חברות תוכנה מתמחרות את השירות שלהן תזמון מצויין להקים את סטיג, שפיתחה ומנהלת פלטפורמה המאפשרת למפתחים לבצע שינויים בתמחור של מוצר התוכנה שלהם. הם גייסו כמעט 30 מיליון דולר עם הכנסות שמדגדגות את העשרה מיליון דולר מלמטה, ולקוחות כמו וובפלואו, מירו ואי איי 21. שיחה על תמחור בעידן של אי איי, עם חברה עם שם לא שגרתי, ולא, הוא לא קשור לדמות האלמונית מתכנית הרכב האגדית טופ גיר.

ד״ר עופר שחם, היה לוחם שייטת והשלים תואר במדעי המחשב בהנדסת חשמל ומדעי המחשב כשהוא החליט לעשות קפיצה קטנה ללימודים באוניברסיטת סטנפורד. הקפיצה הזו לשנתיים הסתיימה אחרי 17 שנה, כשהוא מוכר חברה לגוגל ומוביל את קבוצת הסיליקון של גוגל, שהפכה להיות התשתית של הטלפונים מסוג פיקסל, ואחר כך הוביל קבוצה דומה גם בפייסבוק, בניסיון להיות את התשתית של משקפי המציאות הרבודה שמארק צוקרברג השקיע בה מיליארדים רבים. בין היתר הוא גם אמר לא להצעה מפתה מסרגיי ברין עצמו להישאר בגוגל, ואז בסוף 2023 אמר שלום גם למטא, והקים את מג׳סטיק לאבס, חברה שבונה את הדור הבא של השרתים שאמורים להוות את התשתית לחוות של העתיד שיריצו את עולם הבינה המלאכותית. עם גיוס של מעל מאה מיליון דולר ועשרות עובדים בכפר סבא ולוס אלטוס, שחם מאמין שגם מישראל אפשר להקים חברה משמעותית שיכולה לנצח במירוץ אל חוות השרתים של העתיד אפילו את אנבידיה, החברה הכי גדולה בעולם. 

לעמוס גולן יש רקע מאוד מגוון, הוא למד אמנות בתיכון תלמה ילין, המשיך ללימודי בישול בקורדון בלו, עשה הסבה להנדסה במדיה לאב של אם איי טי, ומשם לעבודה בתאגיד המזון הגלובלי פררו (כן, אלה שמייצרים את שוקולד פררו רושה, אבל גם את ביצי ההפתעה של קינדר ואת ממרח נוטלה). העבודה בפררו הובילה אותו בשנת 2020 לרעיון להקים את צ׳אנק פודס, חברה שמייצרת סטייקים מבסיס של סויה מותססת שמחקים באופן מושלם את המרקם הסיבי והשומני של סטייקים רגילים מבשר בקר. עם גיוס של 23 מיליון דולר ומכירות של מיליוני דולרים בשנה מהמפעל שלהם בראשון לציון, תוכלו למצוא את הסטייקים שלהם ברשתות השיווק הגדולות בארה״ב, בלא פחות מ-2,000 מסעדות אבל גם אצל רמי לוי או ניצת הדובדבן ובכמה ממסעדות הבשר המובילות בישראל. פרק מעורר תיאבון עם יזם יוצא דופן, שגם נתן לקראת סיום מתכון מומלץ לקוביות של צ׳אנק עם מלח פלפל ורוטב צ׳ימיצ׳ורי. *תודה לכל המגיבים! הבנו שיש בעיות סאונד בפרק, מתנצלים על כך וננסה לתקן

שמעון טולץ היה ילד פלא טכנולוגי שהקים את החברה הראשונה שלו בגיל 15 ואחרי השירות הצבאי שלו השתלב בבטר פלייס של שי אגסי וניהל צוות פיתוח גדול באיירונסורס. את שמעון כבר אירחנו בפרק לפני מספר שנים כשהיה המנכ״ל והמייסד של דאטרי, אז חברה שמכרה מוצר בעולמות הדב אופס וניסתה לפרוץ לשוק בצורה ישירה אל מול לקוחות הקצה. קצת לפני שהמלחמה פרצה, המשקיעה המרכזית של דאטרי, הציעה לשמעון לסגור את דאטרי ולהתחיל לעבוד על הדבר הבא. אחרי שנה וחצי במילואים הוא המשיך עם הצוות שליווה אותו בחברה הקודמת והקיפ את קופרהלם, חברת סייבר אג׳נטית לעולמות הענן. פרק על יזם סדרתי, על השיעורים שהוא למד בסיבובים הקודמים, ואיך זה להיות אאוטסיידר שנכנס לעולם הסייבר התחרותי בישראל.

לקראת יום העצמאות ביקשנו לראיין את ענבל אריאלי, שהספר המצליח שלה ״חוצפה״ מנתח את התרומה שיש לאופן שבו ילדים ישראלים גדלים, לסיבות שהביאו את ישראל להיות חממה כל כך מוצלחת ליזמות. ענבל שגדלה לסירוגין בישראל, שוויץ ובלגיה, והייתה עו״ד, יזמת טכנולוגית ומשקיעה כתבה את הספר בעקבות הרצאה בעמק הסיליקון שניתחה איך האופן שבו הילדים הפרטיים שלה גדלים בישראל מסבירים אלמנטים ספציפיים בחוזקה של ההייטק הישראלי. בימים האלה ענבל מסתובבת בעולם ומרצה על הספר, אחרי שהוא יצא בלא פחות מעשר שפות, כולל אנגלית, סינית, יפנית וקוריאנית. ענבל מגיעה לראיון ומספרת איך ארגז החול, הקומזיץ ומחנה הקיץ של תנועת הנוער, הם חלק בלתי נפרד מהתרבות שמאפשרת אקזיטים הנפקות וגיוסים של מיליארדי דולרים כל שנה.

אלון ליפשיץ הגיע לעולם ההון סיכון במקרה. אחרי תואר במרכז הבינתחומי הוא התחיל לעשות פיתוח עסקי לחברות ישראליות, ובשלב מסוים קיבל פניה מענקית התקשורת בריטיש טלקום כדי למצוא לה טכנולוגיות ישראליות. הפרק הבא בקריירה שלו, היה כמשקיע הון סיכון, מטעם הקרן האמריקאית בלאמברג קפיטל, ובעשור הקודם הקים את האנאקו, הקרויה על שם סבתו ז״ל חנה כהן. לצד אקזיטים מרשימים שהיו להאנאקו, כמו קרביין ו-ויה, היו גם רגעי שפל, ככה היה בהשקעה שלהם בחברת ווסטו, שעל פי החשד הייתה מעורבת בהונאת ענק, ולהבדיל, כאשר המייסד של אחת מחברות הפורטפוליו שלהם נרצח במסיבת הנובה. ה-7.10 היה קריאת השכמה עבור ליפשיץ להתחיל להשקיע בדיפנס טק, השקעות שישיאו תשואה למשקיעים אבל גם יעזרו לבצר את הביטחון של מדינת ישראל. בחודשים האחרונים הוא הקים את אורליוס, קרן דיפנס שמשקיעה בשלבים מקדמים בחברות תוכנה עם שימוש דואלי אזרחי ובטחוני. על המסע של ליפשיץ העליות, והמורדות בפרק שלפניכם.