אייל אלבכרי גדל באור יהודה של שנות השמונים והתגייס לגולני בימים של רצועת הביטחון המדממת של שנות התשעים. הוא השתחרר כשתעשיית ההייטק הייתה בחיתולים והשתלב בתפקידי שיווק ואסטרטגיה במרקורי, נייס וצ׳קפוינט. בשנת 2014 לקראת גיל 40 החיידק היזמי התחיל לדגדג לו והוא החליט להקים את דילהאב, שפיתחה פתרון ענן לניהול תהליכי מכירה בארגונים. עד היום הם גייסו כ-160 מיליון דולר, הם מעסיקים כ-300 עובדים ומתקרבים למכירות של 100 מיליון דולר בשנה. וגם היום 12 שנים אחרי הקמת החברה, הם בוחרים לנהל את החברה כולל השיווק והמכירות מישראל. בבחירה בין להימכר לבין לרכוש, הם בחרו כבר כמה פעמים באפשרות השנייה, כשסירבו להצעות מכירה ובמקביל רכשו שתי חברות, אחת מהן, מתחרה ישירה מסן פרנסיסקו. שיחה על יזם רעב, שעד שהוא לא מצלצל בפעמון בחדר העסקאות של הבורסה בניו יורק הוא לא מתכוון לעצור. 

תאי שדה גדל בקיבוץ עין כרמל, ונשם חקלאות מגיל צעיר. אחרי שירות צבאי, לימודי קיימות והשתתפות בתכנית זל במרכז הבינתחומי, הוא נתקל בחבר חקלאי מהצפון שסיפר לו על בעיה מורכבת שרק מחכה ליזם מוכשר שיפתור אותה. יש משבר עולמי שקשור בהאבקה, אין מספיק דבורים וחרקים כדי לתמוך בצורך העולה בהאבקת שדות ומטעים. אם דונם אבוקדו, במצב הנוכחי, מניב טונה של פרי בשנה, הפוטנציאל יכול להגיע לפי שלושה. הוא חבר לשני יזמים אחרים והם הקימו את בלומקס, שמפתחת מערכות רובוטיות מבוססות בינה מלאכותית שמגדילות את ההאבקה מעצי אבוקדו ושיחי אוכמניות. עד היום הם גייסו כמעט 14 מיליון דולר ומגדילות את נפח הגידולים של חקלאים בשלוש יבשות. שיחה על תחום שמשווע לחדשנות, עם פוטנציאל אדיר, ולא מעט אתגרים.

את אודי דנינו כבר אירחנו בפרק שיצא לפני חמש שנים, אז הוא דיבר על האקזיט של חברת האואטוטק שלו, סאיפס, שנמכרה לענקית הרכב פורד, בלי שהם גייסו דולר אחד ממשקיעים. בשלב מסוים בסאיפס, הם אמרו לא לסכום של 750 מיליון דולר שפורד הציעו להם, כדי שהם יקימו מרכז מו״פ ענק בישראל שישפר את חוויית הנהיגה האוטונומית ובימים אלה הוא מוביל את מיוז אי איי, עוד חברת בוטסטראפ שכבר נמצאת בהכנסות של 8 ספרות. חוץ מזה אודי הוציא לאחרונה  ספר חדש על עולם הבינה המלאכותית שנקרא ״ההמצאה האחרונה״ שבו הוא מזהיר שישראל עלולה להפוך ממובילה טכנולוגית למדינה בפיגור, בכל מה שקשור למהפכת האי איי.

דרור קשתי, לשעבר ראש חטיבת ההגנה בסייבר של צה״ל בדרגת תת־אלוף ומייסד חברת סוויט סקיוריטי, שגייסה כבר 125 מיליון דולר, מגיע לשיחה על החזית הכי פחות מובנת של המלחמות המודרניות, סייבר, ענן ובינה מלאכותית.בשיחה הוא מספר על המעבר מהצבא לעולם היזמות, איך הניסיון שצבר בצה״ל הוביל אותו להבין עד כמה עולם אבטחת הסייבר האזרחי שבור בעידן הענן, ולמה החליט להביא לשוק האזרחי שיטות שפיתחו במערכות הביטחון.דיברנו גם על איך נראית באמת מלחמת הסייבר מאחורי הקלעים, כמה האויבים של ישראל מתוחכמים, ואיך מנסים להישאר תמיד כמה צעדים לפניהם בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה בקצב מסחרר.נדבר על המחיר של מהירות מול בטיחות, למה כלי ההגנה של היום לא באמת מבינים מה קורה בזמן אמת בענן, ולמה דווקא סוכני בינה מלאכותית מפחידים אותו יותר מהאקרים אנושיים.

ד״ר דניאל זהבי נולד בכרמאנשאה שבאיראן בעיצומה של מלחמת איראן–עיראק. כשהטילים נפלו על העיר, הקהילה היהודית הקטנה מצאה מקלט ביערות שמסביב, שם העביר חלק מילדותו. המשפחה שמרה על זהותה היהודית בפרופיל נמוך ונאלצה להתמודד עם מציאות מורכבת שכללה גם תשלומי שוחד לרשויות.בגיל 15 עלה לישראל, למד בטכניון במסגרת העתודה האקדמית והתגייס לצה״ל. דווקא בגלל הרקע האיראני שלו, נתקל בחשדנות חריגה: הוא לא הורשה להיכנס לחלק מהמתקנים, ובתקופה מסוימת אף הוצמד לו שומר אישי. בהמשך הצליח להתגבר על מחסומי האמון, קיבל את הסיווג הביטחוני הגבוה ביותר ועבד על פרויקטים רגישים עם משרד ראש הממשלה וגופי המודיעין.לאחר השירות הקים מיזמים בתחום הסייבר והדיפנס, אך נאלץ לעצור פעילות מבטיחה בעקבות מגבלות ייצוא של משרד הביטחון. במקום זאת פנה לעולם ההגנה והקים את לבל טכנולוגיות, שפיתחה טכנולוגיה לזיהוי משתמשים ללא פגיעה בפרטיות ונמכרה ב־2022 לקומקאסט בעסקה של 60 מיליון דולר.בשיחה הוא מספר על הילדות באיראן, העלייה לישראל, ההתמודדות עם החשדנות במערכת הביטחון, האקזיט, והחברה החדשה שהקים - אריטו, שמנסה לשנות את הדרך שבה צוותי פיננסים והכנסות עובדים עם AI. פרק על הגירה, זהות, ביטחון, יזמות והתמדה יוצאת דופן.

פרופ׳ מתן גביש נולד בחיפה, למד בביה״ס הריאלי, וכשאחרי השירות הצבאי הוא החליט ללמוד מתמטיקה ופיסיקה רוב הסביבה הקרובה שלו הייתה די בשוק. הוא עבד תקופה קצרה בתעשיה האווירית, השלים תואר שני והמשיך ישירות לדוקטורט בסטנפורד שם החלה להציק לו הבעיה שלימים ביקש לפתור בחברה שהוא הקים פקטיפיי. למרות קריירה אקדמית במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, הרעיון הגדול לבטל את הבירוקרטיה המעיקה ובעיקר את כל הטופסולוגיה שכרוכה בה לה הרפה. בשנת 2022 הוא הקים את פקטיפיי, ובזכות הקשרים שהיו לו מאוניברסיטת סטנפורד שבעמק הסיליקון, גייס עד היום 73 מיליון דולר בשני סבבים וכבר עובד מול כמה מהגופים המובילים בארה״ב, בתחום הבריאות, הביטוח, והבירוקרטיה הממשלתית. המטרה, לפתוח את צוואר הבקבוק הבירוקרטי, בין השאר, לבטל על הדרך את טופסי הפי די אף המעיקים. שיחה עם יזם יחיד עם חברה שרוצה לפתור בעיה של טריליון דולר שקיימת עוד מתקופת אשור ואכד.  

את חמי פרס לא באמת צריך להציג. מאבות ההייטק וההון סיכון הישראלים, המייסד של קרן פיטנגו ומשקיע בכמה מהחברות המצליחות בתולדות המדינה. שיחה שמתחילה במסע האישי שלו, מטייס מסוקי קוברה למהנדס בתעשייה האווירית שפוטר עם ביטול פרויקט הלביא (בהובלת אביו שמעון פרס ז״ל) ועד ההקמה של הקרנות הראשונות תחת תכנית יוזמה וענבל ולאורך שלושים שנה כמעט של פיטנגו. גם על פוליטיקה דיברנו, ועל ההחלטה הלא שגרתית שלו להגיע להתראיין לאחרונה באולפן הפטריוטים. שיחה אופטימית על מחשוב קוונטי, בינה מלאכותית ודיפנס טק ועל איך גורמים לקרן ותיקה כמו פיטנגו להמשיך להיות רלוונטית ולמשוך את היזמים הישראלים המוכשרים ביותר גם אחרי כמעט 30 שנה. 

את גיא אזרד כבר אירחנו בפודקסט שלנו, זה היה ב-2020, כשהוא שימש כמנכ״ל מארוול ישראל, חברה שרכשה את בזמנו את גליליאו, הסטרטאפ שבו הוא התחיל במשרת סטודנט תוך כדי הלימודים שלו בטכניון. מאז הפרק ההוא, אזרד עוד הספיק לעבוד מספר שנים בגוגל, ולפני שלושה חודשים הצטרף כנכ״ל מרכז המו״פ הישראלי של אחד הלהיטים של וול סטריט, חברת השבבים הצעירה אסטרה לאבס, ששווה כבר כ-30 מיליארד דולר. גם כאן החוט המקשר הוא הבוס הראשון שלו, אביגדור וילנץ, מי שהקים את גליליאו והיה אחד המשקיעים הראשונים של אסטרה. שיחה על עולם השבבים שהפך בשנתיים האחרונות לסחורה חמה, על האתגרים שיש לחברה שמפתחת מוצרים ומוכרת בשוק הזה, ולאן עוד חברה שצמחה מ-0 ל-30 מיליארד תוך שמונה שנים, יכולה להגיע. 

גל אלבז, נדב צ'רנינסקי ואבשלום חילו מכירים אחד את השני פחות או יותר מהיום שבו הם נולדו. הם גדלו להורים שהיו סטודנטים לרפואה באוניברסיטה העברית, למדו ביחד, שיחקו במחשב ולבסוף עששו מסלולים דומים בצבא והתגייסו ליחידות הטכנולוגיות 8200 ו-81. אחרי שגל עבד כמה שנים טובות בצ׳קפוינט והשניים האחרים שירתו כקצינים בצבא הם החליטו להקים סטרטאפ, איך לא, בתחום הסייבר. תזמון ומזל שיחקו לטובתם, כשבשבוע שבו הם יצאו לגייס את סיבוב הסיד שלהם פורסמה חולשת אבטחה ענקית שהטכנולוגיה שלהם הייתה אמורה לפתור, וככה הם קיבלו 9 טרם שיטים שהובילו לגיוס של 10 מיליון דולר. היום אוליגו סקיוריטי שאותה הם בנו כבר גייסה 80 מיליון דולר, ומטפלת בחולשות האבטחה של חברות ענק כמו סיילספורס, אינסטקארט, וסרוויס נאו. שיחה על האתגרים של יזמים שעושים את זה בפעם הראשונה, על שוק הסייבר הלוהט ועל איך זה לבנות סטרטאפ עם מישהו שהוא חבר מגיל 0. 

דור ששון שירת ב-8200 והתחיל את דרכו בהייטק, כמנהל מוצר בסטרטאפ שבסופו של דבר נסגר. התפקיד הבא שלו בחברה שנמכרה לבסוף לניו רליק הוביל אותו למסקנה שבעולם שבו עלויות המחשוב עולות וחברות נאלצות להמציא מחדש את מודל התמחור שלהן יש פער וזו בדיוק הסיבה שהוא הקים את סטיג. השנה הייתה 2021, רגע לפני ההופעה של צ׳אטג׳יפיטי והמודלים הגדולים ששברו את האופן שבו חברות תוכנה מתמחרות את השירות שלהן תזמון מצויין להקים את סטיג, שפיתחה ומנהלת פלטפורמה המאפשרת למפתחים לבצע שינויים בתמחור של מוצר התוכנה שלהם. הם גייסו כמעט 30 מיליון דולר עם הכנסות שמדגדגות את העשרה מיליון דולר מלמטה, ולקוחות כמו וובפלואו, מירו ואי איי 21. שיחה על תמחור בעידן של אי איי, עם חברה עם שם לא שגרתי, ולא, הוא לא קשור לדמות האלמונית מתכנית הרכב האגדית טופ גיר.