או שאני חוזר לעשן או ש... לאחר השלב של ההתלהבות מהפסקת העישון לעיתים מגיעים מחשבות או שאני חוזר לעשן או ש...בדר"כ זה מגיע בשבוע השלישי להפסקה אבל לא בהכרח. מעניין אותי אם התחילו לכם מחשבות כאלו? אולי חוויתם מחשבות כאלו ובפרק הבא אני רוצה לפרק את המחשבות הללו למה הם באות מה מטרתם ואיך ניתן להתמודד איתם.

אז מה הוא הגורם מספר אחד לחזרה לעישון? את השאלה הזו אני שואל הרבה מעשנים לשעבר וכולם מציינים, משבר או אירוע טראומטי, אך האמת היא שיש גורם אחר ועל כך בפרק הקרוב.   אוייי כמה פעמים נפלתי בפח הזה. לפחות 6 פעמים משמעותיות הפסקתי לעשן וחזרתי לאחר כמה חודשים ובכולם היה שכנוע עצמי די דומה. אצלי לפחות היה התפרצות של שמחה ואושר כשהפסקתי לעשן, ממש שמחתי על השינוי על שהצלחתי. הפסקת עישון הייתה מגיעה לרוב אחרי חודשים רבים שממש רציתי להפסיק ולכן שמחתי על כך שההצלחה הגיע. וככול שההצלחה הייתה גדולה יותר כך הייתה מגיעה ההבנה שאני עם סיגריות סיימתי, אין מצב שאני חוזר לעשן התחלתי אף להיגעל מעשן הסיגריה של אחרים וזה היה נראה לי התנהגות בזויה וילדותית (כאלו שכחתי שלפני כמה שבועות הייתי אני בצד המעשן) דוקא היוהרה שזהו אני בחיים לא יחזור לעשן היא זו שהפילה אותי. כי אם בחיים לא אחזור לעשן אז לא קרה כלום אם אני אעשן רק אחת, רק באירועה הזה רק במפגש עם החברים וכו'. והרי אני כבר יודע להפסיק לא יקרה כלום אם אני אעשן. כלומר לא החשש מהחזרה הוא שמחזיר את רוב האנשים אלה האמונה שזהוא אני כבר לא מכור. רק שהבנתי שאני אלירן מכור לכל החיים. ואני יכול להייות מעשן לשעבר מאושר אך זה עדיין מעשן לשעבר ושסיגריה אחת עלולה להחזיר אותי רק אז אני חושב שהפסקתי באמת.

אחד החששות הגדולים של מעשנים הוא לעלות במשקל כשהם מפסיקים לעשן. זה חשש שיש לו היגיון וקשר למציאות. אך אם נבין מה הסיבות לעליה במשקל בהפסקת עישון ואיך להתמודד עימם נוכל לשמור על משקל תקין ואף אולי לרדת במשקל. כן זה בהחלט ייתכן.

מה שלומכם? איך אתם בהפסקה? אמרתי בתחילת הדרך שהמטרה היא לא רק להפסיק לעשן אלה להשתחרר מהתלות. אפשר לקרוא לזה "גמילה".  אז איך נפרדים ממשהוא שאמרנו "שהוא החבר הטוב שלי" "משהוא שוויתרתי על כל כך הרבה דברים בשבילו" יש כאלו שמרגישים אובדן לאחר הפסקת העישון מעיין אבל על משהוא הלך ואינינו. במיוחד אחרי השבועיים הראשונים בהם יש יותר תחושה של שמחה מההפסקה. אני רוצה להציע השוואה אחרת מאבל. כי באבל לא בחרנו להיפרד אנו לא יכולים להחזיר את הגלגל אחורה.  בגמילה מעישון אנו בוחרים להפסיק ובכל רגע יכולים לחזור. לכן אני רוצה להציע השוואה אחרת והיא פרידה, כמו פרידה מבן או בת זוג. מישהו או משהיא שבחרנו להכניס לחיינו אך לבסוף החלטנו שהקשר פחות טוב לנו ואף מזיק ולכן החלטנו להיפרד. אז איך נפרדים נכון?

אחד מהסיבות המרכזיות לגמילה מעישון היה להיות יותר בריאים. ובאמת לאחר הפסקת עישון יש לרוב שיפור משמעותי במדדים שונים באנרגיה בנשימות ובתחושה הכללית. אך כדאי להכיר שיש גם תופעות גופניות שנראות לנו כשליליות אך בפועל הן חיוביות מאוד. כל איבר ואיבר בגוף מרגיש טוב יותר לאחר הסיגריה האחרונה. הדם זורם מהר יותר הגוף מתחיל לנקות ממנו את הרעלים, חילוף החומרים יורד לאור המצב המיטבי החדש. פעולות אילו לעיתים יוצרות תחושה לא נעימה שמפורשת בטעות כתופעת לוואי של הגמילה ולא כחלק מהתהליך שהגוף עובר. פגשתי לא מעט אנשים שהתייאשו מהתופעות הללו ואמרו "אם הפסקתי לעשן והתחלתי להיות צרוד ולהשתעל, אוי זה מסוכן בשבילי להפסיק" אך אם נבין מה הסיבות שתופעות אילו קורות נדע שהן ביטויים חיוביים לשינוי שהגוף עובר ועל כך הפרק הבא.

סיגריה היא עניין חברתי כך יעידו רבים מהמעשנים. למרות שאם נחשוב על זה רוב הסיגריות היו לבד עם עצמנו, פשוט לספק את הצורך בניקוטין. אך הסיגריות הזכורות לטובה הן הסיגריות בחברה עם אנשים. אם נחשוב על זה גם כשלא היה עם מי לעשן הרמנו טלפון לחבר לשוחח אייתו. ומה הכלים שלנו להתמודד עם הצורך העולה בסיטואציה הללו. אז מה עושים אחרי שמפסיקים לעשן בסיטואציות חברתיות? ומה הכלים שלנו להתמודד עם הצורך העולה בסיטואציות הללו על כך בפרק היום.

עמידה בפקק כשאני ממהר לעבודה, רגע לפני מבחן חשוב, אחרי ריב משמעותי, לאחר שהקבוצה שלי מפסידה בכדורגל או כשאני מודאג מתי הילד יחזור הבייתה וגם באירועים משמעותיים כשקיבלתי בשורה משמחת. אילו סיטואציות שונות שמעלים רגשות שונים, אך בכולם אני זוכר איך הצורך בסיגריה היה גובר כשהם היו. עד כדי כך זה היה מחובר שכאשר הייתי רב עם משהו בעבודה והדם היה חם לא הייתי אומר לעצמי אני כועס וצריך להירגע אלה הייתי אומר לעצמי אני חייב סיגריה. איך והאם הסיגריה הרגיע אותנו במצבים של רגשות חזקים? איך נוכל להתמודד עם סיטואציות כאלו היום כשאנו כבר לא מעשנים. על כך בפרק היום  

יש כאלו שמרגישים התרוממות רוח מייד לאחר ההפסקה ויש כאלו שמרגישים קושי רב. יש את אילו שיגידו אני מרגיש נפלא משוחרר ויש את אילו שיגידו אני מרגיש שאני שורד מתאפק. אז איך אתם עוברים את השעות והימים הראשונים? מכיוון שאין לי יכולת לשמוע את תגובתכם. אני רוצה בפרקים הבאים להציע כמה דרכים להתמודדות עם מצבים וסיטואציות שבהם בדרך כלל צף הקושי.

רוצים להפסיק לעשן אך מתקשים לתת תאריך יעד. מבין אתכם. כמו שציינתי בפרקים הקודמים אני יודע כמה לא קל לקבוע תאריך יעד. הייתי שם מספר פעמים בקושי לסמן אותו. מה אם לא אצליח? מה אם ישתנה משהוא בחיי עד התאריך ועוד. ובמיוחד למי שאינו מאמין ביכולות שלו ורוצה תהליך איטי יותר שמאפשר חיזק היכולת והאמונה שאתם יכולים מיום ליום. לכם כתבתי את הפרק הבא בוא אתן אפשרות להפסקת עישון הדרגתית ללא תאריך הפסקה

אחת השיטות להפסקת עישון היא הפחתה נוריד כל יום סיגריה אחת עד שנתרגל לעשן מעט ואז יהיה קל יותר להפסיק לעשן. השיטה הזאת כשהיא לא מלווה בתחליפי ניקוטין או טיפול תרופתי לרוב לא עובדת וחשוב לי להסביר למה. ועל כך בפרק הנוכחי