חברות מורכבות ושיתופי פעולה הם שניים מהמאפיינים של המין האנושי, אבל הם לא ייחודיים לנו. גם לחלק מבעלי החיים יש מבנה חברתי ואפילו סוג של רשתות חברתיות, והם יודעים לבצע משימות מורכבות בשיתוף פעולה מרשים.למה שפני סלע שחיים בקבוצות שורדים יותר טוב מהבודדים?איך הזרזירים מצליחים לעוף בלהקות גדולות ובתיאום מושלם?איך הטרמיטים, חרקים בגודל של חמישה מילימטר, מצליחים לבנות תל בגובה של שישה מטרים?משתתפים: פרופ' עמיעל אילני מבית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב,פרופ' יוסי לשם מאוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע,ודר' דני סימון, ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.לבניינים שאנחנו גרים בהם יש משמעות חברתית וסביבתית גדולה – האם נעים לנו בבית, ברחוב, בשכונה, איך בונים, באילו חומרים ועוד.האם האדריכל אחראי רק על הצורה של המבנה שהוא מתכנן, או שאולי הוא אחראי גם על הרחוב, על הצורה שהבניין שתכנן משתלב בסביבה שלו?האם צריך לתכנן ערים ושכונות במחשבה על הולכי הרגל או על מכוניות?ולמה שכונה זה כל כך חשוב?ראיון עם אדריכל דויד קנפו, מרצה בכיר בטכניון בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ממשרד "קנפו כלימור אדריכלים". הריאיון לקוח מפרק 38 של הפודקאסט – "שכונה, בטון ואנרגיה".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.רוב האנשים אוהבים ציפורים. הן יפות, הן עפות והן עוזרות לנו בהרבה מאד דרכים.אז איך התנשמות משמשות כמדביר ביולוגי יעיל?כמה מכרסמים יכול לאכול זוג תנשמות והגוזלים שלהן בתקופת הקינון?והאם התנשמת תביא את השלום?ראיון עם פרופ' יוסי לשם, מאוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע. הריאיון לקוח מפרק 50 של הפודקאסט – "סיסים, תנשמות ומינים פולשים".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.רוב האנשים אוהבים ציפורים. הן יפות, הן עפות, הן שרות, והן נמצאות איתנו בכל מקום כמעט. אבל האם הציפורים אוהבות בני אדם?אז איפה יותר טוב לציפורים, בטבע או בעיר?לאילו סכנות נחשפות הציפורים שחיות בערים?ואיך הגיעו לכאן הדררות - התוכים הירוקים, והמיינות?ראיון עם ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות הישראלי בחברה להגנת הטבע.הריאיון לקוח מפרק 50 של הפודקאסט – "סיסים, תנשמות ומינים פולשים".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.רוב האנשים אוהבים ציפורים. הן יפות, הן עפות, הן שרות, והן נמצאות איתנו בכל מקום כמעט. אז איך הציפורים מסתדרות עם הנוכחות האנושית? הריאיון הבא מוקדש לציפור מרתקת במיוחד, הסיסים.איך זה שהסיסים יכולים לחיות רק באוויר, גם בזמן שהם אוכלים וישנים?כמה חרקים יכול לאכול זוג סיסים בתקופת הקינון?ואיך הם הגיעו לכותל המערבי?ראיון עם אמנון האן, מייסד עמותת "ידידי הסיסים".הריאיון לקוח מפרק 50 של הפודקאסט – "סיסים, תנשמות ומינים פולשים".

הזמנו לאולפן חברים במועצות עירוניות שחתמו על אמנה סביבתית בה התחייבו לקדם חיים בריאים ומקיימים ברשות שלהם.את האמנה יזם ארגון "חיים וסביבה" בשיתוף עם ארגוני הסביבה בישראל.ובפרק הזה – בנימינה גבעת עדה.בבנימינה עומדים לבנות כמה שכונות חדשות שיגדילו את היישוב פי ארבע ממה שהוא היום. איך יתמודדו עם זה בבנימינה?למה המאבק של התושבים בתוכניות לא הצליח?ומה קורה בנחל תנינים?אורח: ליאור זיוון חבר המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה, ויו"ר הוועדה לאיכות סביבה.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

זימנו לאולפן חברים במועצות עירוניות שחתמו על אמנה סביבתית בה התחייבו לקדם חיים בריאים ומקיימים ברשות שלהם.את האמנה יזם ארגון "חיים וסביבה" בשיתוף עם ארגוני הסביבה בישראל.ובפרק הזה – תל אביב.איך תל אביב נערכת לשינויי האקלים?האם השכונה הענקית שמתוכננת להבנות בשטח של שדה דוב עומדת בסטנדרטים סביבתיים?ומה כדאי לארגונים סביבתיים לעשות כשהם מתמודדים עם רשות מקומית?אורחים: פרופ' נח עפרון, יו"ר הוועדה לאיכות הסביבה ולקיימות ויו"ר הוועדה לבעלי חיים וטבע עירוני בעיריית תל אביב, וחן ברדה כפיר, סמנכ"לית רשויות מקומיות בארגון "חיים וסביבה".באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

זימנו לאולפן אנשי סביבה שפועלים ברשויות שבמקום מגוריהם, אשר חתמו על אמנה סביבתית בה התחייבו לקדם חיים בריאים ומקיימים ברשות שלהם.את האמנה יזם ארגון "חיים וסביבה" בשיתוף עם ארגוני הסביבה בישראל.ובפרק הזה – נס ציונה.הגשמתם את החלום, קניתם דירה או בית מול שטח פתוח, יש לכם הרבה אוויר ושמיים. אבל מה קורה אם זה שטח חקלאי שמרוסס בחומרי הדברה פעמיים בשבוע?האם זה חוקי לרסס שטחים חקלאיים שנמצאים ליד מבני מגורים?והאם אזרחית אחת יכולה לגרום לשינוי?אורחת: גלית פנינה אבינועם, יזמית ציבורית, מרצה וחוקרת, חברת מועצה בעיריית נס ציונה.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

האם מבנה השלטון המקומי בישראל מאפשר את קיומה של דמוקרטיה עירונית?מתברר כי היסודות של מבנה השלטון המקומי נקבעו על פי פקודה מנדטורית לפני יותר ממאה שנים! וכל כך הרבה השתנה מאז.בפרק מיוחד אנחנו מארחים את חן ברדה כפיר, סמנכ"לית רשויות מקומיות בארגון "חיים וסביבה", ואיתה אנחנו מדברים על החשיבות הגדולה שיש לרשות המקומית שלנו, כשנכון לעכשיו זה מוסד יציב הרבה יותר מהשלטון המרכזי – של הכנסת והממשלה.באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

זימנו לאולפן אנשי סביבה שפועלים ברשויות שבמקום מגוריהן. כולם חתמו על אמנה סביבתית בה התחייבו לקדם חיים בריאים ומקיימים ברשות שלהם.את האמנה יזם ארגון "חיים וסביבה" בשיתוף עם ארגוני הסביבה בישראל.נבדוק יחד איתם את האתגרים ואיך אפשר לייצר שינוי סביבתי מתוך המועצה המקומית.ובפרק הזה – בנימינה - גבעת עדה.האם כבר אפשר לראות בבנימינה השפעות של משבר האקלים?מה הבעיה עם תנורי קמין?ואילו מאבקים סביבתיים יש באזור?אורחת: מיכל אורון עזאני – חברת המועצה המקומית בנימינה – גבעת עדה, חברה בוועדה לאיכות הסביבה ויו"ר וועדת עסקים ותיירות. באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.