ההתפתחות בשנים האחרונות של מערכות היחסים בין המדינות במזרח הים התיכון דורשת מאיתנו להבין את ההתפתחות של התרבויות המקומיות, ההיסטוריה המשותפת והדומה לעומת השונה בינינו לבין השכנים באזור. על ההתפתחות של התרבות היוונית, האיטלקית ונוספות והקשר שלנו אליהן מבחינה זהותית ותרבותית. על כך ועוד בהרצאה המרתקת שלפניכם. https://youtu.be/gj9n07pGza0

הסכם השלום הישראלי-מצרי נשמר כהסכם קר מאד כשבמצרים עדיין רווחת אוירה אנטי ישראלית ואפילו אנטישמית, ובכל זאת ההסכם פתח דלתות למצרים בארה"ב ובכלכלה העולמית. איך מערכת היחסים הזאת משפיעה על מצב האזור כיום? איך נראית הברית בין ישראל לאיראן בעבר והסכסוך שפרץ בעקבות המהפיכה ומה משמעותו? על כך ועוד בהרצאה המרתקת שלפניכם https://youtu.be/ZDgiWtV-sW0

מיהי 'משפחת המלוכה ההאשמית', מה מקורה ההיסטורי, כמה השפעה יש לה בעולם המוסלמי, מהי ההשפעה של המשפחה על מערכות היחסים האזוריות, האם היחסים בין ישראל לירדן חשובים ואם כן עד כמה? על כך ועוד בהרצאה המרתקת שלפניכם https://youtu.be/8Ue5Yygqcmg

האם ישנה אסטרטגיה ביטחונית מסודרת למדינת ישראל? האם מערכות היחסים הביטחוניות וקשרי הידידות של ישראל עם מדינות העולם היתה תמיד עקבית ואחידה? מה הקשר בין סטאלין וברית המועצות להקמת מדינת ישראל? מה הקשר בין הפלישה הצפון קוריאנית לדרום קוריאה ומערכת היחסים של ישראל וארה"ב? על כך ועוד בהרצאה המרתקת שלפניכם. https://youtu.be/cawjJtk3stA

במאי 1971 יחד עם עוד כמה ידידים וחברים, הקים מישל פוקו, אחד ההוגים המזוהים ביותר עם המחשבה הפוסט מודרנית את 'הארגון לאיסוף מידע על בתי הסוהר'. הארגון אסף מידע וחתר להעמדת הנושא במרכז סדר היום הציבורי בצרפת. מסיבות עיתונאים, עלונים גלויים ומחתרתיים, שאלונים ומשאלים, ועוד שיטות שונות ומגוונות שאף הולידו לבסוף את ספרו המפורסם 'לפקח ולהעניש'. פעילותו הפוליטית והחברתית של פוקו התפרסה למגוון רחב של תחומים כגון: זכויותיהם של חולים פסיכיאטריים, להט"ב, מהגרים, מאבק נגד הקולוניאליזם בצפון אפריקה, מאבק נגד הרודן פרנקו ועוד. מאבקים אלו, ומאבקם של הוגים פוסטמודרניסטים נוספים בתחום הפוליטיקה וסדר היום החברתי, מעלים את השאלה, כיצד ניתן להיאבק על אידאולגיה אחת מאד מסוימת כשבעיקרה של התפיסה עומדת ההנחה שאין אמת אחת או מוחלטת, ובכלל מה מקומה של הפוליטיקה בהגות הפוסט מודרנית. על כך ועוד בהרצאה המרתקת שלפניכם.  ד"ר איתמר ברנר הוא ראש החוג ללימודי תואר שני בחינוך במכללת הרצוג, עורך מגזין 'סגולה' ומרצה באוניברסיטת תל אביב https://youtu.be/-UBCWK5ue5w

באמצע המאה ה20 חל המפנה המשמעותי ביותר במה שיכונה לימים 'התפיסה הלשונית של הפוסט מודרניזם'. לודוויג ויטגנשטיין הצעיר, משלים בשבי האיטלקי את חיבורו 'מאמר לוגי פילוסופי', אשר חולל סערה בקרב הפילוסופים והבלשנים מהזרם הפוזיטיביסטי של זמנו, ובעקבות כך מוזמן לאנגליה שם הוא משתקע לשארית חייו. עם הזמן הוא עובר מהפך מחשבתי ומנסח את רעיונותיו (שיצאו לאור בצורה מודפסת בעיקר לאחר מותו) ומניח את היסודות למחשבה הפוסט מודרנית, 'השפה  כשימוש' ו'משחקי לשון'. מאוחר יותר בצרפת קבוצה של הוגים ופילוסופים, שהבולטים ביניהם הם מישל פוקו וז'ק דרידה, מנסחים את ההנחות הנוספות של החשיבה הפוסט מודרנית כשהרעיונות הבולטים ביותר ביניהם הם הכפיה של אידיאולוגיות ותפיסות דרך השפה, הדקונסטרוקציה, והשפה ככלי פוליטי.  נשמע לכם מוכר?   על כך ועוד בהרצאה המרתקת שלפניכם  ד"ר איתמר ברנר הוא ראש החוג ללימודי תואר שני בחינוך במכללת הרצוג, עורך מגזין 'סגולה' ומרצה באוניברסיטת תל אביב https://youtu.be/0FEdGXvzb4w

ב1967 יצא לאור ספרו של הפילוסוף האמריקאי ריצ'רד רורטי "המפנה הלשוני", רורטי מצביע על אחד מהשינויים הכי גדולים שהתרחשו במאה העשרים. הרעיון שמציג הספר הוא המפנה של הפילוסופיה ומדעים רבים אחרים לעסוק בשפה ובמה שמתרחש סביבה.  כיצד מדע הנחשב לדי 'אפור' בעולם המדעים, בלשנות, הפך להיות הקטליזטור המשפיע על מדעי הרוח, מדעי החברה, הספרות העיתונות, חלק מהמדעים המדויקים, ובכלל על הלך הרוח הציבורי והדרך שבה מתנהל השיח האנושי החל משלהי המאה ה19 ועד לימינו אנו? על כך ועוד, בהרצאה המרתקת שלפניכם  ד"ר איתמר ברנר הוא ראש החוג ללימודי תואר שני בחינוך במכללת הרצוג, עורך מגזין 'סגולה' ומרצה באוניברסיטת תל אביב https://youtu.be/V08EBDaJMSI

הנשיא דונלד טראמפ ידוע כמי שטבע בשיח הציבורי את המושג 'פייק ניוז', הנחת היסוד של המושג הזה מושרשת בדיון פילוסופי שדן בשאלה האם אנחנו יכולים לסמוך על מידע שאנחנו חשופים אליו ונראה לנו כאמת שהוא באמת אמיתי.  ההתפתחות והקידמה בקצב מואץ, שהעולם נכנס אליהם במאתיים השנים האחרונות הביאו בכנפיהם הרבה ברכה לאנושות, אך יחד עם זאת, קידמו מאד את היכולות של הרוע האנושי. תופעות אלו גרמו להרבה מאד הוגים במאה העשרים להביע את אכזבתם מהאנושות ולנבא תהליכים של אנושות המכלה את עצמה לדעת.  מתוך תפיסה זו התפתחו הרעיונות של פלורליזם, רב תרבותיות, ריבוי אמיתות, והקטנה הולכת וגוברת של רעיונות ואידאולוגיות לכדי תמונות קטנות יותר וחלקי-אמיתות שהלכו והתקטנו יותר ויותר. כיצד התפיסות הללו נראות בשיח הפוסטמודרני? על כך ועוד בהרצאה המרתקת שלפניכם ד"ר איתמר ברנר הוא ראש החוג ללימודי תואר שני בחינוך במכללת הרצוג, עורך מגזין 'סגולה' ומרצה באוניברסיטת תל אביב https://youtu.be/XksIbKKBDLU

מישל פוקו נחשב כאחד המבשרים הראשונים והחשובים של המחשבה הפוסטמודרנית. מהי בעצם תפיסת העולם שעליה ביסס את הגותו? מהם העקרונות של המחשבה המודרנית שאותם באים לשנות העקרונות הפוסטמודרניים? כיצד נראה התהליך שמוביל ממחשבה מודרנית לפוסטמודרנית? וכיצד הרעיונות האלו מחלחלים אל התודעה הציבורית? על כך ועוד, בהרצאה המרתקת שלפניכם ד"ר איתמר ברנר הוא ראש החוג ללימודי תואר שני בחינוך במכללת הרצוג, עורך מגזין 'סגולה' ומרצה באוניברסיטת תל אביב https://youtu.be/WGvO84Oy9ps

יחד עם הרפורמות האינטנסיביות והרחבות שהנהיגה תאצ'ר במדיניות הפנים של ממשלתה, היא הובילה גם מדיניות חוץ חזקה ואולי אף כוחנית. למרות שראשי הממשלה לפניה בחרו שלא לעסוק, או כמעט שלא לעסוק, במדיניות חוץ. הן בגלל המשברים והמצב הכלכלי הגרוע של בריטניה, והן בגלל הסתבכותה של בריטניה במספר פרשיות חוץ כגון תעלת סואץ, ואחרות, תאצ'ר פעלה ואף הרחיבה את מעורבות בריטניה במדיניות חוץ.   אלו אתגרים עמדו בפניה של תאצ'ר בתקופת כהונתה, בפן הזה של מדיניות חוץ וכיצד התמודדה איתם? וכיצד כל זה השפיע על מעמדה של בריטניה בעולם? על כך ועוד בהרצאה המרתקת שלפניכם ריקי ממן היא עמיתת מחקר בפורום קהלת ופרשנית כלכלית במקור ראשון. ממייסדי 'הדור הבא: הורים למען בחירה בחינוך' וממייסדי 'תחרות – התנועה לחירות בתעסוקה'. https://youtu.be/zJk5723P_QA