הרב יעקב הלוי פילבר נולד בתל אביב בימי טרום הקמת המדינה, בכ״ז באדר תרצ״ו (1936), למשפחה ציונית שעלתה מפולין והנחילה לו מגיל צעיר ערכים חשובים כמו: אהבת הארץ, תורה ועשייה. אביו שלמה יהודה, איש עבודה ובניין שדבק בערכי הציונות והאמונה, הטביע בו תחושת שליחות עמוקה שליוותה אותו לאורך כל חייו. בתוך סביבה חילונית ברובה, מצא יעקב את דרכו לעולם הדתי-לאומי, ובנעוריו הצטרף לתנועת בני עקיבא, שם התגבשה תפיסת עולמו ושם גם נוצרו הקשרים והיוזמות שילוו אותו בהמשך דרכו. את שנותיו המעצבות עשה בישיבת כפר הרא״ה ובהמשך בישיבת מרכז הרב, שם היה שותף לחידוש פני הישיבה ולהובלת מהלך רעיוני ששילב לימוד תורה עם אחריות לאומית וחברתית. יחד עם חבריו היה ממקימי ישיבת כרם ביבנה, הישיבה הגבוהה הראשונה של בני עקיבא ובכך סלל דרך חדשה בעולם הישיבות הציוני-דתי. בהמשך חייו, לצד הקמת משפחה עם רעייתו צביה וגידול שבעת ילדיהם, הוביל יעקב מהפכה חינוכית של ממש: הוא ייסד את הישיבה לצעירים בירושלים ואת רשת בתי הספר “נועם”, מתוך רצון ליצור רצף חינוכי המחבר בין תורה, ידע כללי וחיי המעשה. במקביל לפעילותו החינוכית הענפה, פיתח הרב פילבר מפעל כתיבה רחב היקף, שבמרכזו הנגשת רעיונות עמוקים של משנת הרב קוק לציבור הרחב. ספרו “איילת השחר” הפך לאבן יסוד עבור דורות של תלמידים, ולצדו כתב ספרים ומאמרים רבים שעסקו בפרשת השבוע, בהגות ובזהות היהודית ישראלית. לאורך כל דרכו נודע כאדם צנוע, יוזם וקשוב, שפועל מתוך אמונה עמוקה וראייה רחבה, ומבקש לחבר בין עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל, לא כרעיון מופשט, אלא כדרך חיים של ממש.

ד״ר שלמה קסטן נולד בטורונטו בשנת 1934, בן למשפחה יהודית שהיגרה מפולין ואיבדה את רוב בני משפחתה בשואה. הוא גדל בבית צנוע של מהגרים, בין מסורת יהודית, ציונות מוקדמת וחיים של עבודה קשה, וכבר מגיל צעיר חיפשמשמעות, ידע ושייכות. בקנדה התחנך בתנועות נוער ציוניות, הכיר את פרומה, אהבת חייו, ובחר ללמוד רפואה ולהתמחות בפסיכיאטריה, מקצוע שהפך עבורו לדרך חיים של הקשבה ורגישות לכל אדם. בשנת 1971 עלו שלמה ופרומה עם ילדיהם לישראל והקימו בירושלים משפחה גדולה ושורשית, המחוברת לארץ, לצבא ולחברה הישראלית. עם השנים הפך שלמה לדמות מרכזית בחיי ילדיו ונכדיו, סב חכם, איש מעשה, איש רוח ואיש משפחה.היום, בעשור העשירי לחייו, הוא חוזר לספר את סיפורו: סיפור של הגירה, בחירה, אהבה גדולה והקמת שבט.

מהילדות בקזבלנקה ועד לחיים בישראל, דוד עמר תמיד ידע לנווט את דרכו – גם ברגעים של טלטלה וחוסר ודאות. זהו סיפור על תושייה, יוזמה, אחריות, אהבה ואדם אחד שתמיד ידע למצוא פתרונות לכל מצב

זהו סיפורה המרתק של משפחת קיסליוק – סיפור שמתחיל בחבל בסרביה, שבשטחי מולדובה של ימינו, ומסתיים כאן, בארץ ישראל.דוד קיסליוק, שנולד בתחילת המאה ה-20, רדף כל חייו אחר הפרנסה, אך מעולם לא זנח את היהדות ואת ערכי המשפחה. ותמיד, גם כשהעולם התהפך סביבו, תמיד נשאר אופטימי ושמח בחלקו.בסיפור, שמספרת בתו נלה, נשמע על הדרך שבה ניצלו בני המשפחה מציפורני השואה, על המחירים הכבדים ששילמו, ועל מה שנאלצו להשאיר מאחור – זיכרונות, קהילה שלמה, ואולי גם חלק מזהותם. זהו סיפור על שורשים והגירה, על אתגרים והצלחות, ועל הדרך הארוכה שעברה משפחה אחת בתוך מציאות משתנה.

לבניה של רבקה ברנשטיין, בן וגל, היה חשוב עד מאוד לתעד את סיפור חייה של אימם המיוחדת.הם היו סקרנים לשמוע על משפחתה בהונגריה, על ימי ילדותה בתל אביב, על הכרותה עם אבי המשפחה שמואל ועל קריירה פורצת דרך שניהלה שנים רבות בטלוויזיה החינוכית. בפרק זה נשמע על כל אלו ואף יותר, נכיר לעומק את עולמה ונשמע על סיפור חייה המרתק.

שמואל ברנשטיין הוא נצר למשפחה אמריקאית, ממקימי העיר רעננה. הוא לחם במלחמות ישראל, הקים בית לתפארת עם אישתו האהובה רבקה והפך למדריך תיירים מוערך שמציג עד היום את יופיה של ארצנו הקטנה בפני אורחים מכל קצוות תבל. הפרק הזה, הוא מתנה משני בניו גל ובן, והוא מציע הצצה מרגשת לעולמו של אדם שבנה חיים מלאים במשמעות וערכים.

ריקי ואבי פנקס נפגשו דרך חברים משותפים. לכאורה שניים שאין דבר המקשר ביניהם. ריקי אזולאי מראשון לציון דור רביעי בארץ ואבי פנקס חייל בודד, בן לעולים מצ'כוסלובקיה שהיגרו מהארץ לארצות הברית בתקופת הצנע. ובכל זאת, מצאו האחד בשניה את המשהו הזה שמחזיק אנשים ביחד מעל לחמישים שנה. הם לקחו את האהבה שלהם לטבע ולחקלאות והלכו הכי רחוק שרק אפשר, מקטורה בדרום לרמות שבמורדות רמת הגולן. ביחד הקימו משק ומשפחה, וגם בן ממשיך שיבוא לדבר בשבחםזהו סיפורם של ריקי ואבי פנקס וכמו בכל סיפור… נתחיל מההתחלה 

ישראל אלכסנדרון נולד בטבריה בימים שלפני קום המדינה. אביו נחמן ואמו אסתר גידלו אותו ואת יתר אחיו לאהבת הארץ והציונות ולהתנדבות למען המדינה והחברה הישראלית. מגיל צעיר ספג ערכים אלו מביתו ומתנועת הנוער העובד בקריית חיים שם גדל וזכה להכיר את אהבתו הראשונה ואם ילדיו, כרמלה. ישראל זכה להתיישב ביחד עם כרמלה וגרעין הנח"ל שהיו חלק ממנו בקיבוץ מעיין ברוך ולהקים שם את ביתם. במקביל לחיים בקיבוץ פיתח ישראל קריירה ענפה כמהנדס חשמל ואלקטרוניקה בחברות בכירות במשק הישראלי כמו רפא"ל ואלקטו גליל. לאחר לכתה של אשתו האהובה כרמלה זכה ישראל להכיר את יעל וביחד הם חולקים חיים משותפים בשנים האחרונות. בעזרתה של יעל זכה גם ישראל להגשים את חלומה של כרמלה ולהפוך לדוקטור להנדסה ביו רפואית באוניברסיטת בן גוריון.

אמנון רמון היה איש צללים שברבות השנים למד גם להניח לעבודה - ולבלות עם המשפחה. אמנון נולד חקלאי והיה לאיש צבא שהפך לאיש העולם. מעזרה למשפחתו במשק החקלאי דרך שירות צבאי משמעותי, שליחויות ברחבי אירופה וביצוע משימות חשאיות. כל זה לא פגע בזמן שהקדיש להנאות מתרבות עם רינה, עם הילדים, ועם הנכדים. במהלך חייו הוא גם פעל רבות כדי לחשוף את שורשיה של משפחתו בגרמניה והיום הוא פעיל במחאה למען הדמוקרטיה. זהו הסיפור המשפחתי של אמנון רמון.

מיכאלין, מולדובה, 1941. משפחת גרטנר היהודית נקראת להתייצב בעירייה יחד עם שאר תושבי העיירה. משם אמורה הייתה להתחיל שיירת הגירוש האכזרית לטרנסניסטריה. בנחישות ובתעוזה,  מצליחה המשפחה להימלט ולהגיע לבוקרשט, שם ישהו במחבוא בזמן המלחמה. ב-1950, הם מגשימים סוף סוף את חלומם ועולים לישראל. עדנה טוקר מספרת איך מאותה נקודה והלאה, המשפחה פורחת וצומחת יחד עם המדינה הצעירה - וחייהם הופכים מסיפור שרידות לסיפור של גאווה ושגשוג, השזור בתולדות ישראל המודרנית