באילו תנאים נקבים, סדקים או חסרונות בגרגרת פוסלים את הבהמה או את העוף משום טריפה? חכמים מגדירים שיעורים מדויקים לנזק מבני בקנה הנשימה. במקרה של סדק או שבר לאורך הקנה, האיבר נשאר כשר בתנאי שנשתייר מעט בראש הקנה ובסופה.
חכמים דנים בגבולות האנטומיים המדויקים של כמה איברים חיוניים, שכן להגדרות אלו יש משקל הלכתי רב בתחומים שונים. הדבר כולל את הגדרת גבולות הצוואר כדי קבוע את האזור המותר בשחיטה, וזיהוי הגבולות של החזה כדי לבודד את נתח הבשר המיועד לכהן מקרבן שלמים. בנוסף, חכמים משרטטים את הגבולות המדויקים של המוח ושל הלב כדי לקבוע את האזורים הקריטיים שבהם נקב בכל שהוא פוסל מיד את הבהמה כטרפה.
רב ושמואל נחלקו לגבי שיעור הנקב באבי העורקים (העורק הראשי היוצא מן הלב) הפוסל את הבהמה כטריפה. רב סובר שנקב בכל שהוא (במשהו) הוא קטלני, ואילו שמואל פוסק שהבהמה נחשבת טריפה רק אם רוב היקפו של כלי הדם ניקב או נפסק.
מהם הגבולות המדויקים של חוט השדרה, ואילו פציעות ספציפיות פוסלות אותו? הגמרא קובעת את הגבול התחתון של חוט השדרה שעד אליו פגיעה גופנית משפיעה על מעמדה ההלכתי של הבהמה. הבהמה נעשית טריפה אם חוט השדרה שלה נפסק, או אם רקמת העצב הפנימית עוברת התנוונות קשה, כגון התמססות או התרככות עד כדי כך שחוט השדרה מאבד את יציבותו המבנית.