המשנה קובעת שאם נפלה בהמה לרשותו של אחר באונס ונהנית, הבעלים משלם על ההנאה אך לא על הנזק שנגרם. באיזה סוג הנאה דנה המשנה - אכילה, נפילה על הפירות, או שניהם? אםם זה נפילה על הפירות, במה זה שונה ממי שמבריח אריה מהשמדת רכושו של אחר, שאליו לא מגיע שום פיצוי? אם הבהמה עברה לערוגה אחרת ואכלה שם (לאחר שנפל שם באונס), האם הבעלים עדיין פטור הנזיקין ומשלם רק מה שנהנית או משם גם מה שהזיקה? ישנן מספר דעות שונות לגבי השלב שבו הבעלים הופך להיות אחראי לנזקים. כיצד מעריכים את התשלום עבור נזקים של פירות הגדלים בשדה? דעה אחת היא שהיא מוערכת על סמך התוצרת שנמצאת בשדה של בית סאה שנמצא בשדה שיכול להכיל שישים סאה. אחרים סוברים גם שיש צורך בששים אבל עושים את החישוב בצורה אחרת. מעלים שאלה האם שיטת הערכת נזקים בצורה כזאת משמשת גם לאדם המזיק או רק אם בהמתו מזיקה.