המשנה אמרה שמי שיצא עליו פסק דין למוות בבית דין אינו נחשב כמת באופן ודאי. ישנן שתי גרסאות להגבלה של רב יוסף במשנה זו - אם דווקא בבית דין יהודי ואם דווקא בבית דין של אינם יהודים. המקורות שהובאו להטיל ספק בהבנה אחת מובאים כדי לתמוך בשנייה. האם שליח להביא גט יכול למנות שליח חדש במקומו? האם זה תלוי באם היה אנוס או לא? במה זה שונה אם הם מביאים את הגט בתוך ישראל או מחו"ל? אם הבעל ביקש מהשליח להחזיר משהו מאשתו באותו מעמד, השליח לא יכול למנות שליח אחר שיביא אותו במקום, שכן אין בהכרח סומך על אחרים בפריטים שלו. אם המשנה מתייחסת ספציפית לשליח שחולה, מה היו הנסיבות שבהן שלח הבעל את השליח (כלומר באיזה ניסוח הוא השתמש) וכיצד ניתן להבין זאת לאור הוויכוח בין חכמים לבין רבן שמעון בן גמליאל לגבי מינוי שליח חדש? במשנה בגיטין סו ע"א, יש מקרה שהשליחים אינם יכולים למנות שליח אחר. כיצד ניתן ליישב מקרה זה עם משנתנו? האם שליח שמונה על ידי שליח אחר יכול למנות שליח שלישי? האם מינוי שליח חדש צריך להתבצע בבית דין? מה אם השליח הראשון מת, האם זה מבטל את שאר השליחים? יש שני סיפורים שבהם מונו שליחים על ידי בית הדין מטעם השליח המקורי והיו חילוקי דעות אם זה היה לגיטימי או לא בגלל הנסיבות.