הדף היום מוקדש ע"י רות וסטוארט פילצ'וסקי לע"נ הרב דוב גרינשטון.
הדף היום מוקדש ע"י לסלי גלסברג נדל לע"נ טובה בת צבי הירש וביילא.
הגמרא מביאה שלושה מקורות להקשות על דעת רבא וכולם נפתרים בהסבר שבשלב מסוים, גם אנשים במדינת הים ידעו את הלכה של לשמה והצורך לומר "לפני נכתב..." היה רק גזירה דרבנן שמא ישכחו את הדין הזה בעתיד, ולכן הוא לא תקף במצבים נדירים או אם האשה כבר התחתנה מחדש. שני אמוראים מדור ראשון/שני בארץ ישראל גם חלקו במחלוקת בהיתה בדור שלישי/רביעי בבבל בין רבא לרבה. יש מחלוקת נוספת: בפני כמה אנשים צריך להיות השליח כדי להעביר את הגט ולהגיד "בפני נכתב ובפני נחתם" - שניים או שלושה? הם מציעים שמחלוקת זו קשורה למחלוקת לשמה/עדים מצויים, אך הצעה זו נדחית והם מסבירים שמדובר בשאלה האם עד יכול לתפקד גם כדיין. אם כן, אז מספיק מול שניים כיון שהעד נחשב גם כדיין ויש שלושה, ואם לא, אז צריך לומר את זה בפני שלושה. אבל אז מקשים שבעניין דרבנן, כולם מסכימים שעד נעשה דיין. עונים שהמחלוקת היא נקודתית לעדות על גט כי כיוון שמתקבלת עדות של אשה, ובגל שאשה לא יכולה להיות דיין, האם יש סיבה לחשוש שאם בכלל אפשר להגיד את זה מול שניים, הם עלולים בטעות לחשוב ולעשות את זה בפני שניים גם כשאשה מביאה את הגט או לא. הגמרא מביאה ברייתא כדי לתמוך בעמדתו של רבי יוחנן שהשליח צריך להביא את הגט בפני שני עדים. כדי שיוכל לומר "בפני נכתב ובפני נחתם", כמה מכתיבת הגט צריך השליח לראות? יש עמדות שונות בנושא זה.