Show notes
הדף מוקדש ע"י אליסה הרטסטיין לע"נ אביה, מרדכי נחום בן צבי וחיה בלומה.
המשנה קבעה שאם אשה נדרה ואז התרגשה מהארוס שלה ואז מתארסת באותו היום, אביה ובעלה האחרון מפירים את הנדר. שמואל מביא דרשה מפסוק להוכיח שזה נכון גם לגבי נדרים שהארוס הראשון כבר ידע עליהם. הגמרא מביאה את התוספתא שממנה אפשר לחזק את דברי שמואל - יוצא מהתוספתא שבית שמאי סובר שאי אפשר לארוס שני להפר נדרים שנראו לארוס ראשון, אבל לבית הלל הוא יכול. הגמרא שואלת שאלה: אם בעל גירש אשתו, האם הגירושין נחשב כקיום הנדר או כשתיקה? מה הנפקא מינה לשאלה זו?