Show notes
הדף היום מוקדש ע"י מרטין גיינור לע"נ אליין גיינור.
הגמרא מביאה ברייתא שדנה בדיני הפקר. לכאורה דברי הברייתא סותרים את עצמם כי הרישא מסתדרת לשיטת רבנן והסיפא כשיטת ר' יוסי, כפי שהבין אותו ר' יוחנן בנדרים מג. עולא מסביר את שני החלקים כשיטת רבנן וריש לקיש הסביר את שני החלקים כשיטת ר' יוסי. הגמרא עדיין מתקשה להבין למה ברישא של הברייתא תלו את האפשרות לחזור בו מההפקר ביום השלישי ולא לפני? רבא מסביר שזה משום הרמאים שניסו לפטור את עצמם מחיוב מעשרות. גם על זה הגמרא מעלה קושי ופותרת אותו. הגמרא מביאה עוד קושי על ריש לקיש מברייתא אחרת ששם כתוב שהפקר נכנס לתוקף באופן מיידי ולא כעבור שלושה ימים. איך אפשר להסביר ברייתא זו לפי שיטת עולא ולפי שיטת ריש לקיש?