בשעה שרבי יהודה הנשיא עמד למות, גזרו הרבנים צום, התפללו להחלמתו, והכריזו שכל האומר שרבי מת יידקר בחרב. האמה שלו הבינה בשלב מסוים שרבי סובל נורא אז היא זרקה כד מהגג כדי להסיח את דעתם מהתפילות וברגע שהפסיקו להתפלל לרגע רבי מת. איך הכריזו על מותו אם אסרו על אנשים לומר שהוא מת? מה היו דבריו האחרונים של רבי וכיצד התקבל בשמים? איך המלאכים מברכים את הצדיקים בשעת מיתתן וכניסתן לשמים? ומה עם אנשים רשעים? המשנה דנה ביכולתה של אלמנה לגבות כספי כתובתה לאחר עשרים וחמש שנה. האם היא עדיין יכולה לדרוש אותם? לדברי רבי מאיר, אם היא גרה כל הזמן בבית בעלה אז לאחר עשרים וחמש שנה היא כבר לא יכולה לקבל את כתובתה. לטענת החכמים רק ​​אם היא מתגוררת בבית אביה, היא כבר לא יכולה כי היא כנראה מחלה. מה ההיגיון שעומד מאחורי כל שיטה? מול כל עמדה מתעוררים קשיים ונפתרים. רב ורבי אלעזר חלוקים לגבי עמדת חכמים - האם מדובר במקרה שיש לה שטר כתובה ביד או רק אם אין לה כתובה ביד? שני קשיים מועלים נגד עמדתה של רב (שאין לה כתובה) אך נפתרים. ברייתא מובאת כדי לתמוך בעמדתו של רב. נשאלת שאלה נוספת לגבי הוויכוח במשנה - האם הכוונה היא לכל הכתובה או רק לחלקה העיקרי של הכתובה? מסופר על אשה שהיתה בבית אביה אבל המשיכו להעביר לה מזונות אבל הפסיקו לאחר עשרים וחמש שנה. היא הולכת לבית דין ופוסקים לטובתה - שמגיע לה. אבל אח של בעלה לא מוכן להעביר לה. כותבים לה שטר שהיא תוכל לגבות מנכסיו אבל בגלל טעות שהיתה שם, היא מנסה לגבות פירות מהשדה מזמן כתיבת האדרכתא אבל לא נותנים לה בגלל הטעות בשטר. היא מנסה לטעון כל מיני טיעונים אך בסוף, הטיעונים שלה לא מספיק חזקים בכדי שתוכל לדרוש את הפירות.