לבעל יש זכויות על הפירות של נכסי מלוג של אשתו. עם זאת, ברגע שהנישואים נגמרים, אין לו זכויות כלל. הוא יכול לקבל בחזרה את הכסף שהושקע רק אם לא הצליח ליהנות כלל מהרווחים. כמה הוא צריך להרוויח כדי שיחשבו שהוא לא הרוויח כלום? במקרה שהוא אכן יקבל בחזרה את השקעתו, הוא צריך להישבע כמה הוא הוציא. רב אסי אומר שזה רק אם ההשקעה שווה לרווח. למה הוא התכוון בזה? לאביי ורבא יש הסברים שונים. אם הבעל הביא אריס לעבוד את הקרקע ואז הנישואים מתפרקים, האם יש להם אותן זכויות בדיוק כמו הבעל או לא? במה זה תלוי? האם בעל יכול למכור את זכויותיו בפירות? אם נכסים עוברים בירושה או מתנה לאישה בזמן שהיא ממתינה לייבום (שומרת יבם), הן בית שמאי והן בית הלל מסכימים שהיא יכולה למכור אותם. מה יקרה לנכסיה אם היא תמות? במה זה תלוי? יבם או בעל אינם יכולים לייעד לאישה משהו ספציפי לגביית כתובתה כדי לשחרר את שאר נכסיהם אלא כל הנכסים משועבדים לכתובה. מי אחראי לקבור שומרת יבם?