מהן הדעות השונות לגבי העברת מזונות מכהן לארוסתו לאחר שעברו שנים עשר חודש משתבעוה לנישואין – האם הוא יכול להעביר לה רק תרומה או חייב שחלק יהיה חולין כיון שיש ימים בחודש שהוא תהיה טמאה ולא תוכל לאכול תרומה. אביי מגביל את המחלוקת בין ר' טרפון לרבי עקיבא בשני אופנים. עוד כמה דעות מובאות במקור תנאי אחר. מדוע שינו את הדין בדבר זכות האישה לאכול תרומה לאחר חלוף שנים עשר חודש מתביעת נישואין ואסרו אליה לאכול עד הכניסה לחופה? המשנה דנה האם לבעל יש זכות לקדש את מעשה ידיה של אשתו או לא? האם יש לו זכות לקדש את המותר (הכסף שהיא מרוויחה מעבר לסכום הבסיסי)? רב סבור שאשה יכולה לומר לבעלה, "איני ניזונת ואיני עושה" (אני לא רוצה מזונות ולא אעביר לך מעשה ידי). האם ניתן להבין כך ממשנתינו? האם ניתן להסיק מעמדתו של רבי מאיר במשנה שהוא סובר שאדם יכול לקדש/לקנות דבר שלא בא לעולם (שעוד לא קיים)?