מניין לנו שעד אחד נאמן להתיר אשה להתחתן במקרה שבא ואומר מת בעלה? הגמרא מנסה להביא מקורות מהתורה ובסוף לאחר שלוש ניסיונות, מסיקים שזה הלכה דרבנן והתירו לה להינשא משום עגונות. ודווקא בגלל שהתירו היתר גדול, החמירו אליה בסופו של דבר אם מתברר שהוא חי. מובאים מאמרים של רב ושמואל בנושא בקשר למקרים שדין המשנה לא תקפה והגמרא מנסה לברר את דעותיהם. הגמרא אז מנסה לברר למה שהיא צריכה לקבל גט משני הבעלים אם באמת היא לא נשואה בכל לבעל השני.