הדף היום מוקדש ע"י אלפי תלמידות ותלמידים מכל רחבי העולם לכבוד יום הולדת של הרבנית מישל!
לדעת רבא, אם מישהו נקבר בחג, השבעה מתחילה לאחר החג, אך השלושים מתחילים לאחר הקבורה. אביי מעלה שאלה על רבא משני מקורות תנאיים שונים. אחד הוא מתרץ אבל הקושי השני נשאר. בתוספתא יש ויכוח תנאי בין רבי אליעזר לחכמים כמה ימי אבל צריך לקיים לפני החג כדי שהשבעה תתבטל בכניסת החג - שלושה ימים או אפילו רק שעה? גם בית שמאי ובית הלל חלקו בזה. האמוראים גם חולקים כפי איזו דעה לפסוק. אבלות הוא שבעה ימים נלמד מהחגים שנמשכים שבעה ימים - "והפכתי חגיכם לאבל". למה זה לא נלמד משבועות שהוא יום אחד? מי ששומע על קרוב משפחה שנפטר לפני זמן מה (שמעוה רחוקה), האם יושב שבעה לשבוע ומקיים דיני שלושים או יושב רק יום אחד. זה גם ויכוח תנאי. האם מבדילים בין הורה שנפטר לבין קרובי משפחה אחרים שבדרך כלל יושבים עבורם שבעה? כמה זמן נחשב שמועה רחוקה? מה אם זה היה בתוך הזמן הזה אבל זה היה יום של החג שבו אי אפשר לשבת שבעה וכשהחג מסתיים זה מעבר לזמן המיועד? מה אם זה היה שבת? האם קורע קריעה במקרה של שמועה רחוקה? האם אתה יכול לקרוע קריעה במקרה שאין שבעה ימי שבעה? האם השניים קשורים מטבעם? לאילו קרובי משפחה יושבים שבעה? הדבר נלמד מאנשים שכהן אינו יכול להיטמא; עם זאת נוספו שני מקרים נוספים - אח/אחות מצד האם ואחות הנשואה. קיים ויכוח תנאי בנוגע לשבעה עבור קרובי משפחה של אותם קרובים. האם זה רק בנוכחות קרוב המשפחה? מה אדם עושה כאשר החותנים מתים? מה ההבדל בין מקרה זה לבין מקרה שבו הגיס מת? אמימר עמד כשקרע קריעה כאשר בנו ישב שבעה. מניין לנו שקריעה בעמידה?