הדף היום מוקדש ע"י פני גרשמן לעילוי נשמת שיינדל סטמן סטיין.
מדוע הברייתא הביאה פסוק כדי להציג את הרעיון שאם לא מביאים את הנדר בזמן שנקבע, האדם חטא, אולם הבהמה אינה נפסלת מהקרבה. האם זה לא נלמד ממקומות אחרים? זה מופיע הן על ידי בכור והן בן עזאי למד אותו מהפסוק בפיגול - שרק שם הוא נפסל אבל לא בבל תאחר. הבכור יכול להיות שם במיוחד, אך בהתבסס על הקושי פיגול, מציעה הגמרא לתקן את הטקסט שזה בא למעט אשתו מהאחריות. באיזה מקרה אשתו כן אחראית למעשי בעלה? מאיפה זה נלמד? ליד הפסוק אודות הנדרים לגבי מי שאינו מביא את נדריו בזמן, ישנו פסוק נוסף בדברים כג:כד הנוגע לקיום נדרים. ברייתא קובעת שיש מצוות עשה ומצוות לא תעשה בפסוק זה וכי בית הדין יכול להכריח אדם למלא חובה זו. כמו כן, נובע כי היא מתייחסת לא רק לנדרים אלא גם להתחייבויות אחרות. כמה שאלות עולות על הברייתא הזו, מדוע יש צורך בחלק מחלקי הברייתא אם כבר הם נלמדים ממקומות אחרים? התשובה היא שבמקום אחד מתייחסים למקרה שאמר שיביא אבל טרם הפריש בהמה, ובשנייה למקרה שהפריש ועוד לא הקריב. למה יש צורך בשניהם? מעלים קושי על תשובה זו: אם בפסוק אחד מוזכר נדבה ובהבדלים בין נדר לנדבה, כתוב במשנה שנדבה זה מקרה שהצביע על בהמה ספציפית (הרי זו עולה), איך אפשר להגיד שמדובר במקרה שאמר ולא הפריש? יש פתרון - שנדבה בעקרון זה מקרה שאין עליו אחריות אם משהו קורה לבהמה - אם כן, אפשר למצוא מקרה שלא הצביע על בהמה אך אמר שהוא לא מקבל על עצמון אחריות. הגמרא עוברת על חלקים אחרים הברייתא ומנסה להבינם, כגון מי שנודר צדקה, עור על בל תאחר, איך אין לו שלושה רגלים אלא באופן מיידי כי עומד עני לנגדו. רבא מביא מספר הלכות על איסור בל תאחר ובכל פעם עולה קושי נגדו מברייתא ומתרצים את הקושי. באחד הברייתות מוזכר מקרה בו יכולה לחלוף שנה מבלי שחלפו כל שלושת החגים - איך זה יכול להיות? מובאות מספר אפשרויות המבוססות על דעות שונות בנושאים אחרים. האם מי שירש יכול לעבור על בל תאחר על נדרי אביו? האם אישה יכולה לעבור על בל תאחר – אם היא לא חייבת בעלייה לרגל, אז כנראה שלא, אך אם היא חייבת להגיע לקיים מצוות שלמי שמחה אז כנראה שכן? בראש השנה דף ה עמוד ב הובאה ברייתא שדנה במגבלת הגיל של בכור בהמה. ממתי מתחילים לספור את השנה – משעת לידה או משעה שנעשה ראוי להיקרב (שמונה ימים ללידתו)?

