בשנת 1934 ה-מחנך של תנועת העבודה, ברל כצנלסון כתב מאמר מופתי, שרלוונטי היום יותר מתמיד על שכחת המקורות ואי ידיעת ההיסטוריה וחוסר החיבור הרגשי להיסטוריה היהודית."אין להעלות על הדעת כי הם עשו זאת מתוך ידיעה מה הם עושים. אולם אי-ידיעה זו כשהיא לעצמה היא המעוררת מחשבות נוגות על רמתם התרבותית ועל ערך פעולתם החינוכית של כמה ממדריכי הנוער.""מה ערכה ומה פרייה של תנועת שחרור שאין עימה שורשיות ויש עימה שיכחה, אשר תחת לטפח ולהעמיק בקרב נושאיה את הרגשת המקור ואת ידיעת המקורות, היא מטשטשת את זכרון נקודת המוצא ומקצצת בנימין, אשר דרכן יונקת התנועה את לשדה?"לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

השאלות שהסעירו את החברה הישראלית בחודשים האחרונים אינן חדשות; הן נידונו בספרות המשפטית ובדעת הקהל מזה עשורים רבים, עם כתיבה ענפה משני צידי הוויכוח. ובכל זאת, מרגע שהוכרזה הרפורמה באופן רשמי, נוצר מצג שווא, כאילו האקדמיה המשפטית כולה, כאיש אחד בלב אחד – יישרה קו מאחורי התנגדות גורפת. צד התומכים, אשר השמיע את קולו בבהירות ובצלילות במשך עשורים רבים – השתתק לפתע. קל להבין מדוע; בחודשים האחרונים נחשפנו גם למתקפה מבהילה, תחתיה נתונים חוקרים ומכוני מחקר שנתפסו בעיני הציבור כקשורים לקידומה של הרפורמה. למען האמת, כאשר מנקים את הרעש, העצומות, הסיסמאות האפוקליפטיות, והשימוש המופרך בהשוואות חלקיות, דמגוגיות ומגמתיות לכל משטר פגום במאות האחרונות, מתברר שגם מצדם של המתנגדים לרפורמה – נותר מעט מאוד תוכן משפטי ענייני, קוהרנטי. בנוף החיבורים המקיפים, שבוחנים ומבקרים באופן ענייני את חלקי הרפורמה השונים, לחוד וכמכלול, בלטו בודדים מאמרה של פרופ' נטע ברק-קורן, והדו"ח המקיף שפרסמה היועמ"ש כתגובה להצעת החוק. במאמרו "הרפורמה במערכת המשפט: כתב הגנה", שפורסם לאחרונה בכתב העת "השילוח", ביקש יחיאל אורן הרוש, למלא במעט את החלל המלאכותי. המאמר כולל סקירה סדורה ומקיפה של התפיסה התאורטית שבבסיס הרפורמה, ומבקש להתמודד עם רבים מטיעוני הנגד הענייניים שנשמעו. בפרק, סקרנו את רכיבי הרפורמה השונים, דנו במוטיבציה שבבסיסם, והתמודדנו עם טענות הנגד הנשמעותקישור למאמר  המלא - https://hashiloach.org.il/the-case-for-the-judicial-reform/ Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

חשבתם שהדרך הנכונה היא לחוקק, טעיתם, האלטרנטיבה טובה בהרבה ורק צריך לגייס אומץהתגברות, סבירות, יועמשים - כמה מהסוגיות הטעונות ביותר ברפורמה המשפטית למעשה כבר מוסדרות בחוק כמו שתומכי הרפורמה רוצים: לפי החוק אסור לבית המשפט לבטל חוקים, היועמ"ש לא מייצג את הממשלה בבג"צ, ולשופטים אסור לפסוק לפי סבירות. בפרק עו"ד זיו מאור בוחן מה החוק הקיים אומר על סוגיות הליבה של הרפורמה, ותוהה מדוע הקואליציה ממשיכה לנסות לחוקק, במקום פשוט לקיים את החוק. Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

הנשיא ה־26 של ארצות הברית, תיאודור ("טדי") רוזוולט (1919-1858), היה לכל הדעות אחד המנהיגים הבולטים והציוריים שקמו לאומה זו. הוא החל את הקריירה הציבורית שלו בפוליטיקה המקומית של ניו יורק, ועד מהרה דרך כוכבו בזירה הארצית. ב־,1898 בעת שכיהן כסגן שר הימייה, פרצה מלחמה בין ארצות־הברית לספרד. רוזוולט התגייס לצבא בדרגת קולונל, גייס יחידת מתנדבים והוביל אותה בהסתערות על גבעת סן־חואן בקובה - מעשה גבורה שזיכה אותו במדליית הכבוד . עם תום המלחמה נבחר למשרת מושל מדינת ניו יורק, וב־1901 כבר הפך לסגן הנשיא. חצי שנה לאחר מכן, בעקבות ההתנקשות בחייו של ויליאם מקינלי, היה לנשיא הצעיר ביותר בתולדות ההיסטוריה האמריקנית. תקופת נשיאותו (1909-1901; ב־1904 נבחר לכהונה שנייה) הייתה פעלתנית במיוחד: על מעמדו הנישא של רוזוולט בהיסטוריה של ארצו אפשר ללמוד מן העובדה שתווי פניו נחצבו באנדרטה עצומת הממדים בהר ראשמור, לצד דיוקנותיהם של ג'ורג' וושינגטון, תומס ג'פרסון ואברהם לינקולןבשיחה זו דיברנו על נאומו המפורסם של רוזזולט - האדם בזירה - עם עמיר מנחם מארגון חמש אצבעות שחרט על דגלו את המוטו הזה.שוחחנו עד כמה נאום זה רלוונטי היום, אולי יותר מאשר בזמן שרוזוולט נשא אותו בסורבון ב 1910 Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בראיון שלנו עם ברוך ובר, אנו מתמקדים בחוק האקלים החדש והמחמיר שישראל מתכננת להעביר, ובמהלך זה, אנו גולשים מעבר לשאלות המסורתיות. ובר מעלה נקודות מעניינות במיוחד בנוגע למקורות הזיהום בישראל, והם לא בהכרח מהמקומות שאתם מצפים. האם זיהום התעשייתי הוא באמת הבעיה? או שמא הטיפול הלקוי בפסולת מגרם לרוב המזהם? ואיך זה משפיע על פליטת גזי החממה שלנו? האם הטיפול בפסולת יכול להפחית באופן משמעותי את הפליטה? כל אלו ועוד בראיון מרתק וחשוב זה. הצטרפו אלינו במאמצים להבין את מרכיבי המשוואה הסביבתית שלנו ואיך אנחנו יכולים לעזור לשפר אותה. Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

פירוק המיתוסים על החינוך אנחנו ניגשים לשיח החינוכי בימינו ומתחילים לפרק מיתוסים שהשתרשו. בשפרק זה אנחנו מפרקים את המיתוסים הבאים: (1) לימוד עובדות לא מסייע להבנה, או: שינון איננו לימוד. (2) הוראה פרונטלית (ישירה) היא מיושנת ולא מועילה. (3) חינוך חייב להיות מותאם למאה ה-21 בה הכל משתנה, או: הכי חשוב לפתח יצירתיות. (4) מי צריך ידע? הכל גם ככה נמצא במרחק לחיצת עכבר.אני מארח את אברום תומר בעקבות קורס בנושא חינוך פרוגרסיבי ושמרני שאברום עשה לאתר הקורסים החדש של מכון ארגמן - ארגמן+. אני ממליץ לכם להיכנס לאתר ולצפות בקורס (ובמגוון קורסים נוספים) בעצמכם. את הכתובת של האתר ניתן למצוא בפירוט על הפרק.אתר ארגמן+: https://courses.argaman.institute/  Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

עשרים שנה היה יעקב סבג בלב המאפליה הפלסטינית. כיועץ לענייני ערבים במנהל האזרחי שבלב עזה הוא היה שם בשנות האינתיפאדה הראשונה, בימים שקדמו לאוסלו ובעלייתו העקובה מדם של ערפאת. ברמאללה, הוא היה עד לתהפוכות של שנות הטרור, חומת מגן ומותו של הראיס. הוא דובב, נשא ונתן ונכנס לראשם של רוכלים פלסטינים, אנשי חמאס נוטפי שנאה, משתפי פעולה ובכירים מושחתים מהפת"ח.הוא רכש את אמונם וכבודם. הם כינו אותו אבו-יוסוף.מעמדתו הייחודית של מי שהיה עד לדיונים בתוך הממשל הישראלי, ולנעשה בקרב הפלסטינים, ראה סבג איך התפורר השלטון הישראלי בעזה, איך הומלכה על הפלסטינאים כנופיה צמאת דם שהקימה ממלכה של שחיתות, גניבה, מונופולים ורצח בשיתוף פעולה שלנו.עשרים שנה הקשיב יעקב סבג לקולות העולים מן הצד הפלסטיני. הנוכלים הערמומיים, קנאי הדת הלוהטים, אנשי המנגנונים שהשכירו שירותיהם לכל דורש, ובעיקר המוני הפלסטינים החפים מפשע שנקלעו למערבולת שקשה להיחלץ ממנה. ישראל הפקירה אותם שוב ושוב בידי שליטים חמדנים ומרושעים מבני עמם.עכשיו הוא מדבר. בקול צלול, בהיר ולא מתיימר מתאר סבג את שראו עיניו ושמעו אוזניו, ומציע לנו זווית חדשה, מכעיסה וגם תקווה חדשה לפתרון הסכסוך.- מה היו המניעים האמיתיים לגירוש יהודי חבל עזה?- כיצד פספסה ישראל את עלייתו של חמאס?- כיצד יכולה מדיניות חדשה ומפוכחת להחזיר את השקט היחסי בין ישראל והפלסטינים?הקבוצה של יעקב סבג בפייסבוק:https://www.facebook.com/groups/357103281849הערוץ של יעקב סבג בטלגרם:t.me/yaakovsabagקבוצת הדיונים בטלגרם:t.me/groupyaakovsabag Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

עוד לילה קשה, חמישי, עבר על צרפת, עם דגש על הדרום, מארסיי, אך גם בפריז רבתי. מספר המעצרים שוב עלה, והצרפתים מתחילים להבין, שאולי זה המצב החדש שלהם, עם אלימות תמידית, עולה ויורדת. בפרבר של פריז - המתפרעים בוזזים הלילה בכוח חנות למוצרי טבק. רכוש האזרחים הפך להפקר, ומקרון ממשיך להיעלם. האירועים גדולים עליו בכמה מידות.בוזזים את ניידת המשטרה, שטרסבורג, אתמול. שטרסבורג היא הבירה השניה של "האיחוד האירופי", יחד עם בריסל. יש אלפי סרטונים, רק שנבין מה הולך שם.ישבנו לשיחה עם ד"ר נבון המומחה לצרפת כדי להבין את המאורעות החריגים. Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

כל אבא זוכר את הרגע שבו הילד או הילדה שלו גמגמו א..א...אבא , רגע של אור, של אושר, גאווה ומעל הכל של אהבה אין סופית בין אב לבנו ולבתו.לצערנו הרב היום במדינת ישראל אבות גרושים מודרים, נרמסים ומופלים תוך נקודת הנחה שאבהותם נדרשת בהוכחה כאילו היו פחות טובים מעצם מהותם אבות - גברים. עמותת "לצדכם" עומדת בחזית הסיוע לאבות בקונפליקט גירושין גבוה וגברים נפגעי אלימות במשפחה "מחזירים את אבא למסלול החיים" זה שם קמפיין גיוס ההמונים שאליו יצאנו - בואו לפודקאסט ותשמעו למה.לתרומה לקמפיין גיוס ההמונים - https://www.byourside.org/עו"ס עידן שלמה סרי-לוי הינו  מנהל תחום מתנדבים - עמותת לצדכם Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

The US Supreme Court has ruled that universities cannot consider a prospective student's race when deciding admission. Todays guest, Wai Wah Chin has submitted the initial petition to the court and has been leading the caseEvery “plus” on one student’s college application translates to a “minus” on another student’s application. In the process of boosting the applications of so-called “underrepresented minorities,” admissions offices routinely penalize Asian-American applicants, dismissing their diligence and hard work as a “lack of personality.” How did the widespread discrimination against Asian-American students arise in American higher education? Why has the plight of these minority students been so disregarded by progressives?Wai Wah Chin, an adjunct fellow at the Manhattan Institute, is the founding president of the Chinese American Citizens Alliance of Greater New York, an all-volunteer organization advocating for equal rights for New Yorkers, especially in education.A graduate of Yale, Princeton, and Columbia, Chin is a relentless advocate for the Chinese American Community, with a professional background in private equity. Her work at the Institute will advance her support of school choice and address issues faced by Asian Americans in New York Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!