פודקאסט קבינט מיוחד לציון עשרים שנים למתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה, ה-9.11, יורם שוייצר, ראש תכנית המחקר טרור ומלחמות בעצימות נמוכה במכון, אביב אורג, חוקר אלקעידה והג'יהאד העולמי ומרצה באוניברסיטת תל אביב וד״ר חיים איסרוביץ, כתב החוץ של מעריב ועמית מחקר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי הרצליה, מביאים את הגילויים שהתבררו ברבות השנים על האירוע ששינה את פני ההיסטוריה: דרכם הארוכה של בן לאדן ואלקעידה למתקפה, ההכנות הממושכות, הניסיונות הקודמים לבצע פיגוע ראווה אווירי שנכשלו וגם על הליקויים בתפקוד מנגנוני המודיעין האמריקניים לפני מתקפת הטרור ואחריה, המבצע הצבאי באפגניסטן והמרדף אחרי בן לאדן עד חיסולו – וגם: מדוע ארגון אלקעידה נמנע מלמקד את פעילות הטרור שלו בישראל וכיצד השפיע ה-9.11 על המשך צמיחתם של ארגוני הטרור הסלפי, ובהם דאע"ש, ועל המלחמה הגלובלית בטרור?

Prof. Manuel Trajtenberg, Executive Director of INSS, analyzes the issues that headed the Institute’s agenda this past year and the challenges for the coming year. Wherein lie new opportunities for Israel, and what troubling signals have emerged along with signs of hope? How does INSS address the challenges confronting Israel’s new government, and what does it seek to accomplish in its research? What is the importance of “soft power” in this regard, and what lessons were learned during Operation Guardian of the Walls? What does the ongoing pandemic teach us about living alongside COVID-19 and other disruptions to routine life, such as those related to climate change?

ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, פרופ' מנואל טרכטנברג, מנתח את הנושאים שעמדו על סדר היום של המכון בשנה החולפת ואת האתגרים לתקופה הקרובה: מהם סימני התקווה וההזדמנויות החדשות עבור ישראל ומהם הסימנים המדאיגים שהתעוררו בשנה החולפת? כיצד המכון מתאים את עבודתו לאתגרים שעימם מתמודדת הממשלה החדשה בישראל ומהו ייעודו בהקשר זה? מה החשיבות של פיתוח "עוצמה רכה" ומה הלקחים ממבצע שומר החומות בהקשר זה? מה מלמדת אותנו הקורונה על החיים לצד המגפה ועל התמודדות עם הפרעות חיצוניות אחרות לשגרת החיים, כגון שינויי אקלים?

בחלק השני של הפינה "מעבר לרשת", פרלוב עוסקת בניצחון הטאליבן: איך ניצחון "הרעים" משפיע על אירועי טרור אחרים? האם נכונה האמירה ״כשמעצימים אויב אחד מעצימים את כולם, כשבוגדים בבעל ברית אחד בוגדים בכולם״? כמו כן, נבחן האם יש דבר כזה ״טאליבן חדש 2.0״ - האם יהפוך נמר חברבורותיו? מדוע זרוע היח"צ, שתפקידה למתג את הארגון מחדש, היא הזרוע החזקה ביותר של הטאליבן? מהו המאבק החדש בין הטאליבן לאל-קאעידה ודאעש - מי נגד מי ומי לצד מי ומי המפסיד הגדול כשהשלושה רבים? ואילו שאלות צריכות להעלות בפני מקבלי ההחלטות בישראל בעקבות כל ההתפתחויות באפגניסטן?

בחלק הראשון של פינתנו ״מעבר לרשת״ עוסקת חוקרת המכון אורית פרלוב בשיח של נרטיבים, תחושות ועיצוב תודעה בעקבות הגעת התמונות והסרטונים מנסיגת ארה״ב מאפגניסטן ב-15 באוגוסט. נפילת האזרחים האפגנים מהמטוס, הבהלה ההמונית בשדה התעופה, זריקת הילדים מעל הגדרות ומראות הטליבאן בלב הבירה הובילו לתחושות שונות בשיח האפגני והערבי כאחד - מצד אחד תחושה של בגידה איומה ומצד שני שמחה וצהלה על מראות ההפסד וההשפלה של אמריקה וגם: האם יש קו דימיון בין הנסיגה מסייגון ב-1975 לבין קאבול 2021? מה בין כניסת הכוחות וסילוק הטליבאן ב-2001 לסילוק הכוחות ועליית שלטון הטליבאן ב-2021?

In this podcast, INSS researcher Adi Kantor sits down with Prof. Eli Lederhendler, Stephen S. Wise Professor of American Jewish History and Institutions at the Hebrew University of Jerusalem and the outgoing chair of the Department of Jewish History and Contemporary Jewry. Prof. Lederhendler is also the author of the article "American Antisemitism in its Historical and Social Background,” published by INSS in its collection of articles on contemporary antisemitism in the United States. In this article, Prof. Lederhendler examines antisemitism in the United States in the context of American social history and analyzes how the phenomenon has developed in the United States over the past hundred years. The podcast looks at what is different in the American governmental and legal systems that prevents their decline into anarchy or fascism. Is American antisemitism different when compared to other forms of bigotry, and in what way? How does antisemitism in the United States differ from the phenomenon in other countries? What are the socio-historic origins of the discourse surrounding antisemitism in America? Has antisemitism in America evolved over time? What were related pivotal events in the 20th century? And how did the American Jewish community react to attacks against them? https://www.inss.org.il/publication/american-antisemitism-historical/

מדוע אסור לפחד מתמרון קרקעי? ריאיון עם עפר שלח עמית המחקר הבכיר במכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מתארח בפודקאסטרטגי ודן באופציה הצבאית שנראה שכולם – מהאזרחים ועד הממשלה – מעדיפים להימנע ממנה: תמרון קרקעי. זאת, ברקע העובדה שלפני כשנתיים וחצי, מסמך שגיבש שלח יחד עם ח״כ (והיום השר לביטחון פנים) עמר בר לב, לאחר שישבו בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, עסק בהיערכות הצבאית לתרחיש המערכה בצפון, בדגש על הצורך בתמרון יבשתי לצורך השגת הכרעה מהירה – דבר שנראה כיום רלבנטי במיוחד בצל ההסלמה שנרשמה לאחרונה בגבול הצפוני. מה המענה לסוג האיום שעמו אנחנו מתמודדים, ומדוע זה נופל על כתפי צבא היבשה דווקא? מדוע שילוב של אמצעי ההגנה בפני הנשק הרקטי וחיל אוויר לא יכולים לעשות העבודה אם רוצים לסיים את המערכה בהישג? מה למדנו משומר החומות? ומהם ההמלצות לדרג המדיני? https://www.inss.org.il/he/publication/idf-maneuver/ קול האמת: למה אנחנו מאמינים לפייק ניוז? ד״ר תומר שדמי וענבל אורפז, חוקרות המכון, מארחות בפינתן את ד״ר רות מאיו מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, ויחדיו הן מנסות לענות על השאלה: מה גורם לנו להאמין לפייק ניוז - שאלה חשובה ביותר בימים אלו נוכח השיח סביב מבצע החיסונים שרווי בדיסאינפורמציה שגורמים שונים עושים בה שימוש לצרכיהם. אילו מנגנונים ושיטות גורמים לנו להאמין לפייק ניוז? מה הפתרונות האפקטיביים להתמודדות באמצעות יצירת אלטרנטיבה? ואיך כל זה מתקשר לסוגיות של אמון בחברה? וגם - מה הסכנות שברמות אי האמון הנמוכות? מה קורה לאנשים שכבר לא מאמינים לדבר ונמצאים במצב תמידי של פיקפוק או אי אמון כרוני? האם זו סכנה לדמוקרטיה? חידת ההרתעה האיראנית כיצד איראן מנסה להרתיע את יריביה? ד"ר אפרים קם, חוקר בכיר במכון, מסביר את תפיסת ההרתעה האיראנית על ידי ניתוח יסודות ההרתעה מאז כינון הרפובליקה האסלאמית, בדגש על מערך הטילים, בניין הכוח הימי, המיליציות השיעיות במזרח התיכון, כלי טיס בלתי מאוישים ואף תוכנית הגרעין. מהם היעדים שחותרת איראן להשיג, באמצעות הרתעה, בעימות עם ארה"ב ועם ישראל, ומהן נקודות התורפה של ההרתעה האיראנית? https://strategicassessment.inss.org.il/articles/kam-iran/

כיצד איראן מנסה להרתיע את יריביה? ד"ר אפרים קם, חוקר בכיר במכון, מסביר את תפיסת ההרתעה האיראנית על ידי ניתוח יסודות ההרתעה מאז כינון הרפובליקה האסלאמית, בדגש על מערך הטילים, בניין הכוח הימי, המיליציות השיעיות במזרח התיכון, כלי טיס בלתי מאוישים ואף תוכנית הגרעין. מהם היעדים שחותרת איראן להשיג, באמצעות הרתעה, בעימות עם ארה"ב ועם ישראל, ומהן נקודות התורפה של ההרתעה האיראנית? https://strategicassessment.inss.org.il/articles/kam-iran/

ד״ר תומר שדמי וענבל אורפז, חוקרות המכון, מארחות בפינתן את ד״ר רות מאיו מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, ויחדיו הן מנסות לענות על השאלה: מה גורם לנו להאמין לפייק ניוז - שאלה חשובה ביותר בימים אלו נוכח השיח סביב מבצע החיסונים שרווי בדיסאינפורמציה שגורמים שונים עושים בה שימוש לצרכיהם. אילו מנגנונים ושיטות גורמים לנו להאמין לפייק ניוז? מה הפתרונות האפקטיביים להתמודדות באמצעות יצירת אלטרנטיבה? ואיך כל זה מתקשר לסוגיות של אמון בחברה? וגם - מה הסכנות שברמות אי האמון הנמוכות? מה קורה לאנשים שכבר לא מאמינים לדבר ונמצאים במצב תמידי של פיקפוק או אי אמון כרוני? האם זו סכנה לדמוקרטיה?

עמית המחקר הבכיר במכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מתארח בפודקאסטרטגי ודן באופציה הצבאית שנראה שכולם – מהאזרחים ועד הממשלה – מעדיפים להימנע ממנה: תמרון קרקעי. זאת, ברקע העובדה שלפני כשנתיים וחצי, מסמך שגיבש שלח יחד עם ח״כ (והיום השר לביטחון פנים) עמר בר לב, לאחר שישבו בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, עסק בהיערכות הצבאית לתרחיש המערכה בצפון, בדגש על הצורך בתמרון יבשתי לצורך השגת הכרעה מהירה – דבר שנראה כיום רלבנטי במיוחד בצל ההסלמה שנרשמה לאחרונה בגבול הצפוני. מה המענה לסוג האיום שעמו אנחנו מתמודדים, ומדוע זה נופל על כתפי צבא היבשה דווקא? מדוע שילוב של אמצעי ההגנה בפני הנשק הרקטי וחיל אוויר לא יכולים לעשות העבודה אם רוצים לסיים את המערכה בהישג? מה למדנו משומר החומות? ומהם ההמלצות לדרג המדיני?