עם תחילת כהונתו של נשיא ארה"ב ה-46, ג'ו ביידן, מה צפוי להעסיק את הנשיא וממשלו בתקופה הקרובה? מהם השינויים הצפויים במדיניות החוץ האמריקנית במזרח התיכון, בפרט כלפי איראן, ישראל והפלסטינים? ומהם ההדגשים וההמלצות של המומחים למקבלי ההחלטות בישראל, בעניין ניהול היחסים והדיאלוג עם הממשל החדש? בהשתתפות: אל״מ (מיל.) אלדד שביט, חוקר בכיר במכון, ד״ר רז צימט, עמית מחקר במכון, תא״ל (מיל.) שלמה ברום, חוקר בכיר במכון, סימה שיין, ראש תכנית איראן במכון, ד״ר אור רבינוביץ׳, המחלקה ליחסים בין- לאומיים, האוניברסיטה העברית ואל״מ (מיל.) אודי אבנטל, עמית מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, הרצליה

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בתגובות בעולם הערבי לפריצה לבניין הקפיטול, כמו גם לחסימתו של נשיא ארה״ב מהרשתות החברתיות, ששימשו כשופרו. האם האירוע בקונגרס האמריקני עורר שמחה או דווקא התפקחות בקרב הציבור הערבי? מדוע חסימת טראמפ הובילה לזעם ברשתות החברתיות – ואיך האירוע עורר שיח סוער בנוגע לחופש הביטוי ולחוסר השוויוניות בין נשיא ארה״ב לבין מנהיגים אחרים בעולם?

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה וראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע, ותא״ל (מיל') איתי ברון, סגן ראש המכון למחקר וראש תוכנית המחקר על שם אמנון ליפקין-שחק, בוחנים את משמעויות והשלכות הגבלת חשבונותיו של הנשיא טראמפ ברשתות החברתיות, על ידי ענקיות הטכנולוגיה - מזווית של דמוקרטיה, ביטחון לאומי ומשפט. האם גם אנחנו צריכים לחשוש מיום שבו כל נכסינו הדיגיטליים ייחסמו? מי נכון שיפקח על שוק הרעיונות והדעות החופשי – המדינה או תאגידי הענק?

חוקר המכון רז צימט מנתח את תמונת המצב האקטואלית באיראן, ערב כניסתו של ג'ו ביידן לתפקיד נשיא ארה"ב, והאפשרות של חידוש המו"מ בין ארה"ב לאיראן בסוגית הגרעין: מה משמעות המהלכים האחרונים של המשטר האיראני בתחום הגרעיני, ובפרט העלאת שיעור העשרת האורניום ל-20%? מהי עמדת איראן בעניין הסנקציות והתנאים לחידוש המשא ומתן עם ארה"ב? ולבסוף, כיצד מתכוננת איראן לבחירות לנשיאות בחודש יוני?

יורם שוייצר, חוקר בכיר במכון וראש התכנית טרור ומלחמה בעצימות נמוכה, ואראלה הנדלר-בלום, מתמחה בתכנית המחקר, מציגים את ממצאי הדו"ח השנתי של התכנית, בנושא פיגועי התאבדות ברחבי העולם. מה מסביר את המשך מגמת הירידה בהיקף פיגועי ההתאבדות ומדוע השימוש בהם בולט במיוחד באפגינסטן, בשירות הטאליבן? מה מידת מעורבותן של נשים בפיגועים אלה? מה תמונת המצב בישראל? ולסיום, מהן המגמות שהסתמנו בתחום פיגועי ההתאבדות במרוצת העשור האחרון?

איראן לקראת ימי ביידן - חוקר המכון רז צימט מנתח את תמונת המצב האקטואלית באיראן, ערב כניסתו של ג'ו ביידן לתפקיד נשיא ארה"ב, והאפשרות של חידוש המו"מ בין ארה"ב לאיראן בסוגית הגרעין: מה משמעות המהלכים האחרונים של המשטר האיראני בתחום הגרעיני, ובפרט העלאת שיעור העשרת האורניום ל-20%? מהי עמדת איראן בעניין הסנקציות והתנאים לחידוש המשא ומתן עם ארה"ב? ולבסוף, כיצד מתכוננת איראן לבחירות לנשיאות בחודש יוני? ״סיעור מוחות״ מיוחד : חסימת הנשיא טראמפ מהרשתות החברתיות - משמעויות והשלכות ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה וראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע, ותא״ל (מיל') איתי ברון, סגן ראש המכון למחקר וראש תוכנית המחקר על שם אמנון ליפקין-שחק, בוחנים את משמעויות והשלכות הגבלת חשבונותיו של הנשיא טראמפ ברשתות החברתיות, על ידי ענקיות הטכנולוגיה - מזווית של דמוקרטיה, ביטחון לאומי ומשפט. האם גם אנחנו צריכים לחשוש מיום שבו כל נכסינו הדיגיטליים ייחסמו? מי נכון שיפקח על שוק הרעיונות והדעות החופשי – המדינה או תאגידי הענק? ״מעבר לרשת״ - הפריצה לקפיטול בוושינגטון: תגובות בעולם הערבי - סוף עידן האקספציונליזם? חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בתגובות בעולם הערבי לפריצה לבניין הקפיטול, כמו גם לחסימתו של נשיא ארה״ב מהרשתות החברתיות, ששימשו כשופרו. האם האירוע בקונגרס האמריקני עורר שמחה או דווקא התפקחות בקרב הציבור הערבי? מדוע חסימת טראמפ הובילה לזעם ברשתות החברתיות – ואיך האירוע עורר שיח סוער בנוגע לחופש הביטוי ולחוסר השוויוניות בין נשיא ארה״ב לבין מנהיגים אחרים בעולם? דו"ח פיגועי ההתאבדות ברחבי העולם בשנת 2020 ובסיכומו של עשור - יורם שוייצר, חוקר בכיר במכון וראש התכנית טרור ומלחמה בעצימות נמוכה, ואראלה הנדלר-בלום, מתמחה בתכנית המחקר, מציגים את ממצאי הדו"ח השנתי של התכנית, בנושא פיגועי התאבדות ברחבי העולם. מה מסביר את המשך מגמת הירידה בהיקף פיגועי ההתאבדות ומדוע השימוש בהם בולט במיוחד באפגינסטן, בשירות הטאליבן? מה מידת מעורבותן של נשים בפיגועים אלה? מה תמונת המצב בישראל? ולסיום, מהן המגמות שהסתמנו בתחום פיגועי ההתאבדות במרוצת העשור האחרון?

בתוכנית מיוחדת לרגל פרסום ההערכה האסטרטגית השנתית של המכון למחקרי ביטחון לאומי, מציגים עורכי הערכה וראשי תכניות המחקר במכון את עיקריה והמלצותיה למדיניות. כיצד השפיעה מגפת הקורונה על הביטחון הלאומי של ישראל בזירות השונות, כולל הזירה הפנימית? מהם האתגרים העומדים בפני המדינה בפרוס שנת 2021? עד כמה משבר הקורונה בישראל הוא ייחודי לה ביחס לעולם? כיצד צפוי האיום האיראני על ישראל להשתנות בעקבות חילופי הממשל בארה"ב? האם צפויות לישראל נקודות חיכוך מול ממשל ביידן ביחס לסוגיה הפלסטינית? האם ישראל הצליחה לבלום את ההתבססות האיראנית בסוריה? האם אמון הציבור הישראלי במוסדות המדינה ירד? וכיצד התמודדו החוקרים עם אי הוודאות הגדולה שמאפיינת את תקופה זו בבואם לנתח את המגמות הצפויות בשנה הקרובה? משתתפים: תא"ל (מיל.) איתי ברון, סגן ראש המכון למחקר, ד"ר ענת קורץ, מנהלת המחקר במכון, תא"ל (מיל.) אודי דקל, מנהל המכון, תא"ל (מיל.) אסף אוריון, ראש קבוצת המחקר הבינלאומית, ד"ר ציפי ישראלי, ראשת התכנית לחקר דעת קהל וביטחון לאומי, תא"ל (מיל.) ד"ר מאיר אלרן, ראש קבוצת התכניות לחקר הזירה הישראלית וסימה שיין, ראשת תכנית איראן.

היחסים עם טורקיה- בדרך לנורמליזציה? ד״ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון, מנתחת את האיתותים החיוביים המגיעים בשבועות האחרונים מאנקרה בנוגע לנורמליזציה עם ישראל: מה הרקע למשבר שהוביל להחזרת השגרירים בשנת 2018? מהם התמריצים העיקריים של שלטון ארדואן לשפר את היחסים עם ישראל ומה פשר התבטאותו האחרונה בעניין זה? מה הסיכויים לשינויים מהותי בעתיד הקרוב? אקלים ויחסי החוץ של ישראל השגריר גדעון בכר, השליח המיוחד לשינויי אקלים וקיימות במשרד החוץ, מנתח את יחסי החוץ של ישראל בתחום ההתמודדות עם שינויי אקלים. מהם מאפייני מדיניות ישראל בנושא? מהן ההזדמנויות להגברת שיתוף הפעולה הבינלאומי עם ישראל, בעקבות חילופי השלטון בוושינגטון והסכמי הנורמליזציה? היעדים הלאומיים של ישראל – פרספקטיבה כוללת ד״ר דן שיפטן, ראש התכנית הבינלאומית לביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה, מציג את עיקרי חיבורו שהתפרסם בגיליון מיוחד של כתב העת המכוני "עדכן אסטרטגי", ומונה את יעדיה הלאומיים הייחודיים של מדינת ישראל, אותן קיבץ באחת-עשרה קטגוריות, המקיפות את היעדים ההיסטוריים של התנועה הציונית ואת הצרכים האסטרטגיים של המדינה שהקימה. בנוסף, שיפטן מנתח את האיומים והאתגרים הלאומיים הניצבים לפתחה של ישראל כיום וכן את שינוי הפרדיגמה המתבטא בהסכמי הנורמליזציה שנחתמו באחרונה עם מדינות ערביות.

This Podcast was made possible through the generosity and partnership of Konrad Adenauer Stiftung (KAS) Israel https://www.kas.de/en/web/israel השגריר גדעון בכר, השליח המיוחד לשינויי אקלים וקיימות במשרד החוץ, מנתח את יחסי החוץ של ישראל בתחום ההתמודדות עם שינויי אקלים. מהם מאפייני מדיניות ישראל בנושא? מהן ההזדמנויות להגברת שיתוף הפעולה הבינלאומי עם ישראל, בעקבות חילופי השלטון בוושינגטון והסכמי הנורמליזציה?

ד״ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון, מנתחת את האיתותים החיוביים המגיעים בשבועות האחרונים מאנקרה בנוגע לנורמליזציה עם ישראל: מה הרקע למשבר שהוביל להחזרת השגרירים בשנת 2018? מהם התמריצים העיקריים של שלטון ארדואן לשפר את היחסים עם ישראל ומה פשר התבטאותו האחרונה בעניין זה? מה הסיכויים לשינויים מהותי בעתיד הקרוב?