המלחמה בתימן עלולה להפוך שוב למלחמת התשה ארוכה בין הח'ותים לבין ערב הסעודית, שלא מצליחה להוכיח עליונות צבאית וגם לא להגן על עצמה באופן יעיל. מדוע כסף גדול ורכישה של טכנולוגיות צבאיות מתקדמות לא קונה עליונות בשדה הקרב? ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון וראש תחום המפרץ, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בפרק חדש של "משדרים [אקסטרה] ביטחון", לקראת הבחירות הקרבות, מארח חוקר המכון הבכיר דודי סימן-טוב את יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לשעבר השופט בדימוס חנן מלצר, המשנה ליועמ"ש לשעבר עו"ד רז נזרי, ומנכ"ל איגוד האינטרנט עו"ד יורם הכהן. השלושה דנים על האיומים החדשים על ההליך הדמוקרטי ודרכי ההתמודדות עימם, בעקבות סימולציה שנערכה במכון למחקרי ביטחון לאומי לקראת הבחירות.המשתתפים מנתחים כיצד הדמוקרטיזציה של כלי הבינה המלאכותית וטכנולוגיות ה"דיפ-פייק" מאפשרת לגורמים זרים וליריבים פוליטיים להפיץ דיסאינפורמציה וליצור מציאות מדומה, ודנים בפער שבין דיני הבחירות המיושנים לקצב ההתפתחות הטכנולוגי ובתפקידה החיוני של החברה האזרחית בזיהוי מוקדם של איומים אלו. בנוסף, הפרק צולל אל החששות המרכזיים לקראת יום הבוחר – מהפצת שמועות כזב להרתעת מצביעים בפלטפורמות שאינן משתפות פעולה כמו טלגרם, דרך השפעתם של סקרים לא מוסדרים וזירות הימורים כמו "פולימרקט" שעלולים לייצר תחושה של "גניבת בחירות", ועד לתרחישים של מתקפות סייבר ואף מלחמה עצימה. לצד האתגרים, מוצגים פתרונות מעשיים להגנה על טוהר הבחירות ואמון הציבור.* לארגון הסימולציה שותפים גם מרכז שמגר ומכון ספרא באוניברסיטת תל אביב

נפילת או פציעת קצין בשדה הקרב, או לחלופין היעדרו ממילואים בשל אילוצי החיים, משפיעים רבות על יכולת המחלקה והפלוגה להמשיך לתפקד בשטח. כך הראו בבירור שלוש שנים של מלחמה. אביחיל סמולר, רכז תוכנית המחקר העל-זירתית במכון למחקרי ביטחון לאומי, מעלה ומשדרג הצעה מוכרת: להעצים את הנגדים על מנת לחזק את צה"ל. המפתח: הכרה מוסדית והסדרה של הניסיון והכשירות שכבר מתבטאים בשטח. שיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.לקריאת המאמר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/nco/

בפרק חדש של הפודקאסט "משדרים [אקסטרה] ביטחון" לציון שלוש שנים למלחמת "חרבות ברזל", מארחת ד"ר עידית שפרן גיטלמן את החוקרות ד"ר ענת שפירא ודנה קרניאלי לשיחה על פרויקט ציר הזמן האינטראקטיבי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, המנתח את הסוגיות המרכזיות במרחב שבין הצבא לחברה לאורך שנות הלחימה.החוקרות סוקרות את מתודולוגיית הניטור והמחקר, ומציגות כיצד השיח הציבורי התפתח מהתמקדות בעצימות הצבאית ובהתכנסות סביב הדגל בשנה הראשונה, למתחים שבין הדרג הצבאי למדיני בשנה השנייה, ועד להצפת סוגיות עומק חברתיות של שוויון בנטל, חוק הגיוס, שירות משותף ופוליטיזציה בשנה השלישית. לאורך הפרק נידונים השחיקה בחוסן ובסולידריות החברתית, הפער שבין האמון הרגשי והמקצועי בצה"ל לבין השבר הערכי והיחס לתחקירי השבעה באוקטובר, וכן תופעת מערך המילואים – מההתייצבות המרשימה בצל השחיקה ועד לאתגרי המשמעת והבעת עמדות פוליטיות. כל זאת לצד השאלה המרכזית: האם וכיצד ניתן לשקם את אמון הציבור.לצפייה בציר הזמן המלא: https://bit.ly/3VQCkDR

ב־29 בספטמבר הזהירה רוסיה את נאט״ו כי ניסיון לבודד את מחוז קלינינגרד (מובלעת רוסית לחוף הים הבלטי, הגובלת בפו ובליטא) עלול להביא להפעלת מלוא ארסנל הנשק שברשותה, לרבות נשק גרעיני. איום זה הוא אחד מיני רבים אשר יוצאים מהקרמלין ומדאיגים את מדינות אירופה. בו בזמן, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מעניק רוח גבית לנשיא פוטין. ארקדי מיל-מן, חוקר בכיר במכון וראש תחום רוסיה, מנתח את האיומים מול הסכנות הממשיות והמלחמה ההיברידית העצימה גם ברגעים אלה. שיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

ראש אמ"ן לשעבר וראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר הימן, מציע תכנית מפורטת ליישום תוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ לעזה. בתוכנית, חלוקה של הרצועה לשלושה אזורים - אדום, כתום, ירוק. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הימן מפרט את המתווה, שכבר מעורר עניין ב"מועצת השלום".לקריאת המחקר המלא בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/gaza-traffic-light/

מחקר חדש על מעמדה הבינלאומי של ישראל מציע להסתכל באופן מפוקח על הסוגיה הקריטית לביטחון הלאומי שלנו.אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, חוקרת בכירה במכון החתומה על המחקר, מציעה לחלק את העולם לקבוצות שונות שמול כל אחת מהן יש לעבוד אחרת. שיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.לקריאת המחקר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/israels-international-standing/

לקראת בחירות האמצע בארה"ב, חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי ערכו ניתוח מקיף על המפלגה הדמוקרטית. הם מצאו כי, למרות תשומת הלב התקשורתית, הפרוגרסיבים ביותר במפלגה, המתנגדים לסיוע צבאי לישראל ומשתמשים במונחים "ג'נוסייד" ו"אפרטהייד" אינם הרוב במפלגה, רחוק מכך. למעשה, מדובר בקבוצה הקטנה ביותר בתוך המפלגה - אם כי בצמיחה.ד"ר אבישי בן-ששון גורדיס, ראש תחום ארה"ב במכון, עם הממצאים המפורטים וההמלצות, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

לקראת מערכת הבחירות הצמודה, חוקר המכון דוד סימן-טוב מארח את ניר רוזן, מנכ"ל פייק-ריפורטר, ואת עידן רינג מאיגוד האינטרנט הישראלי, כדי לדון באיום ההשפעה הזרה והדיסאינפורמציה ברשתות החברתיות בתקופה רגישה זו.השלושה מסבירים כיצד רוסיה, איראן וגורמים נוספים מתלבשים על השסעים בחברה הישראלית ומקצינים אותם – תוך שהם מביאים דוגמאות מאירועים שהתרחשו רק לאחרונה. כמו כן, הם מתארים איך מאתרים רשתות השפעה כאלה ומסירים אותן, מדוע כ-85% מהתחקירים נולדים מדיווחי הציבור, ומה המחיר של היעדר רגולציה ומעורבות ממשלתית. לבסוף, הם מזהירים מפני ההשפעה הגוברת של כלים טכנולוגיים מתקדמים כמו בינה מלאכותית, ומדגישים: הסכנה אינה מסתיימת ביום הבחירות.

ב-27.9.2024 חוסל חסן נסראללה, מזכ"ל חזבאללה, וכך הארגון השיעי נכנס לעידן חדש. הוא היום חלש יותר, בתהליך של התאוששות ושיקום ועדיין מצליח לאיים על הביטחון של ישראל ולהקפיא כל התקדמות ממשית במו"מ בין ישראל לבין ממשלת לבנון. אל"מ (מיל') אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על המצב בשטח והסוגיות המורכבות שהצדדים מתקשים להתפשר בהן.