לקראת מערכת הבחירות הצמודה, חוקר המכון דוד סימן-טוב מארח את ניר רוזן, מנכ"ל פייק-ריפורטר, ואת עידן רינג מאיגוד האינטרנט הישראלי, כדי לדון באיום ההשפעה הזרה והדיסאינפורמציה ברשתות החברתיות בתקופה רגישה זו.השלושה מסבירים כיצד רוסיה, איראן וגורמים נוספים מתלבשים על השסעים בחברה הישראלית ומקצינים אותם – תוך שהם מביאים דוגמאות מאירועים שהתרחשו רק לאחרונה. כמו כן, הם מתארים איך מאתרים רשתות השפעה כאלה ומסירים אותן, מדוע כ-85% מהתחקירים נולדים מדיווחי הציבור, ומה המחיר של היעדר רגולציה ומעורבות ממשלתית. לבסוף, הם מזהירים מפני ההשפעה הגוברת של כלים טכנולוגיים מתקדמים כמו בינה מלאכותית, ומדגישים: הסכנה אינה מסתיימת ביום הבחירות.

ב-27.9.2024 חוסל חסן נסראללה, מזכ"ל חזבאללה, וכך הארגון השיעי נכנס לעידן חדש. הוא היום חלש יותר, בתהליך של התאוששות ושיקום ועדיין מצליח לאיים על הביטחון של ישראל ולהקפיא כל התקדמות ממשית במו"מ בין ישראל לבין ממשלת לבנון. אל"מ (מיל') אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על המצב בשטח והסוגיות המורכבות שהצדדים מתקשים להתפשר בהן.

הפעילות החות'ית הסלימה בתקופה האחרונה באופן שמדאיג לא רק את אזור המפרץ וסעודיה - המטרה המרכזית של המורדים התימנים בשבועות האחרונים, אלא גם את ישראל. האם ניתן עוד להחזיר את השד החות'י לבקבוק ללא כניעה סעודית? דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בריטניה החליטה להטיל סנקציות תקדימיות על ישראל בעקבות פרסום מכרז הבנייה בשטח E1. אליה מתכוונות להצטרף צרפת וקנדה וסה"כ 12 מדינות מערביות פרסמו הצהרה משותפת המגנה את הרחבת ההתנחלויות. מדוע 12 קמ"ר בין מזרח ירושלים למעלה אדומים מעוררים תגובה כה עזה בקרב מנהיגים אירופים, איך זה קשור להצהרות חד-משמעויות של בכירי הממשלה נגד מדינה פלסטינית ולאן פניה של מערכת היחסים בין ישראל לשותפות באירופה? ד"ר תמי קנר, חוקרת בכירה במכון וראש תחום משפט וביטחון לאומי, וד"ר רמי דניאל, רכז אירופה במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

סקר חדש של המכון למחקרי ביטחון חושף את עמדות הציבור הפלסטיני ביהודה ושומרון בכמה סוגיות מרכזיות, מהפוליטיקה הפנים-פלסטינית, דרך הפתרון האפשרי לסכסוך ועד לעמדתם בנוגע ל"זכות הקיום של מדינת ישראל". תא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל התוכנית 'מסכסוך להסדרים' במכון, יציג וינתח את תוצאות הסקר, ולצדו החוקרת אורית פרלוב תדון בשיח ברשתות החברתיות הפלסטיניות ועל השינוי התפסתי המובהק שלו היא שמה לב ביחס לחמאס. לסקר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/survey-palestinians-2026/

לקראת כניסתנו לשנת תשפ"ז, אלוף (מיל') תמיר הימן, ראש אמ"ן לשעבר וראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, עושה סדר במצבה של ישראל ביחס לשנה הקודמת, כמו גם ביחס ל-6 באוקטובר 2023, מזהיר מפני ניהול הסכסוך, גם בזירה הפלסטינית וגם מול איראן, וממליץ לממשלה הבאה - תהיה אשר תהיה - ליזום מהלכים מדיניים ולעבוד נמרצות לשיקום היחסים עם ארה"ב. שיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

בפרק הראשון בעונה השנייה של הסדרה "מגרש הרוסים", חוקרי תוכנית רוסיה במכון, ארקדי מיל-מן וד"ר אלה איטקין, משוחחים על שאלת הגיוס של נשים לצבאות אוקראינה ורוסיה.מה המניעים של נשים משני צדי המתרס להתגייס לחזית? איך מגשרים על אידיאלים תרבותיים של נשיות עם לוחמה? ומה כל זה מעיד על שתי החברות? וגם: האם שמעתם על "מכשפות הלילה"?

ב-7 באוגוסט 2026 חתמו ערב הסעודית, פקיסטן וטורקיה על הסכם מכה להגנה משותפת, ובשבוע שעבר הן הודיעו שהסכם זה הוא אמנה, ברית. הנוסח המלא של ההסכם הביטחוני לא פורסם, אך דיווחים שונים והתבטאויות של מנהיגי המדינות החתומות מאפשרים לדון בחלק מתוכנו ולנתח את משמעויות הברית. ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי וראש תחום המפרץ, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

עיתון הפיננשיאל טיימס פרסם לאחרונה כי קטר קיצצה בתקציבי משרדי ממשלתה ב-30 אחוזים, ובמימון הסיוע לחו"ל בכ-85 אחוזים. זאת בין היתר בגלל נזקי המלחמה עם איראן, במהלכה נפגע מתקן ייצוא הגז הטבעי הגדול בעולם, והעברת הגז דרך מצר הורמוז נהייתה לקשה הרבה יותר.למעשה, קטר היא מדינת המפרץ שנפגעה הכי הרבה מהמלחמה באיראן. האם המצב באמת מאיים על היציבות הכלכלית של המדינה העשירה במפרץ? והאם זה אומר שתוכל להתערב פחות בנעשה ברצועת עזה ותאלץ לקצץ בתמיכתה בחמאס? ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית וראש תוכנית המפרץ במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

באמצע אוגוסט תקף חיל האוויר הישראלי באופן חריג שדה תעופה צבאי בעומק שטח סוריה, במרחק 60 ק"מ בלבד מהגבול עם טורקיה. מבחינת ישראל הרשמית, מדובר באיום טורקי בצורת התבססות בסוריה, אך איך טורקיה רואה זאת? האם השאיפה שלה היא אכן להתקרב לישראל ולאיים עליה עם הצבא הגדול שלה, דרך מדינתו של אחמד א-שרע? ומדוע חשוב לחזור לנתיב דיפלומטי?ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון המתמחה במדיניות החוץ של טורקיה העכשווית, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.