בפרק החמישי של "צו העם" משוחחת המגישה עידית שפרן גיטלמן עם רועי שרון, הכתב הצבאי של כאן 11, וישי אלמקייס־אלרם, הכתב הצבאי של "מקור ראשון", על הדילמות שמציב "צבא העם" בפני כתבי חדשות, ששירתו ועדיין משרתים במילואים בצבא שעליו הם מדווחים, ושאותו לעיתים קרובות נדרשים לבחון ולבקר מתוקף תפקידם. השניים מספרים כיצד בחרו, בחודשים הראשונים של המלחמה, לרסן ביקורת ולהעדיף את "הרמת הרוח" — ועל נקודת המפנה שבה הגיעו למסקנה שהשתיקה עצמה עלולה לעלות בחיים. הדיון נוגע גם בשאלת הנאמנות של הכתב — למעסיק, לצבא, לציבור, או לאמת — ובהשפעת הרשתות החברתיות על העיתונות הצבאית, כשאלגוריתמי הלייקים ותרבות הטלגרם האנונימי מאיימים לשנות את כללי המשחק.

ישראל נמצאת בהפסקת אש רשמית בכל זירות הלחימה המרכזיות, אלא שכל אחת מהזירות האלה עדיין פתוחה. אלוף (מיל') תמיר היימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר ראש אמ"ן, מנתח את המצב בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס. הוא מזהיר מפני שגרת סבבים מול איראן ומבקש להפנות מבט לרצועת עזה.

ביום ראשון ושני, 7 ו-8 ביוני, איראן תקפה את ישראל, וזאת הגיבה. גם הח'ותים נכנסו למערכה הקצרה, שכללה כמה סבבי מהלומות עד להפסקת האש. כיצד מסתכלים על 17 השעות האלה בטהראן? מה רצו האיראנים להשיג ומה עוד הייתה יכולה לעשות ישראל? וגם - איך האירועים נראים בעיניו של הנשיא טראמפ? ומה גרם לו לדחוק בצדדים לעצור?סימה שיין, חוקרת בכירה בתוכנית איראן והציר השיעי, לשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד וסגנית ראש המל"ל, וד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, חוקר בכיר וראש התוכנית לחקר מדיניות ישראל-ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

מפלגת האופוזיציה הגדולה בטורקיה, ה-CHP, עברה טלטלה משמעותית כאשר בית המשפט החליט בחודש שעבר לבטל את תוצאות ועידת המפלגה שנערכה ב-2023, ובכך להדיח את המנהיג שנבחר אוזגור אוזל, ולהחזיר את מי שעמד בראשה קודם לכן. מהלך שאמור להיטיב עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בבחירות המתוכננות נכון לעכשיו ל-2028.ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון המתמחה במדיניות החוץ של טורקיה העכשווית, וד"ר רמי דניאל, חוקר עמית במכון ומומחה לענייני טורקיה, מנתחים את המצב הפוליטי בטורקיה בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

בפרק הרביעי של "צו העם" מתארח עמיר מנחם, מייסד תנועת "חמש אצבעות" — שילוב ייחודי של תנועת נוער ובוגרים, ספורט תחרותי והכשרה לשירות משמעותי. עמיר ומנחת התוכנית עידית שפרן גיטלמן נכנסים לשאלות המורכבות שמאחורי תופעת ההכנות לצבא: מה באמת מכין את הנוער לשירות? האם המרדף אחרי יחידות היוקרה בא על חשבון כלל הצבא? והאם מוצדקת הביקורת על כך שההכנה לצבא מעמיקה פערים בין המרכז לפריפריה? לצד זה, דנים בשאלה מה מלחמת "חרבות ברזל" לימדה אותנו על סוגיית ההכנה לצה"ל.

שני היקומים המקבילים, אחד בשטח, השני בוושינגטון, טרם נפגשים. זה ידרוש, בין היתר, להרחיק את איראן מהזירה, אלא שנוכחות והשפעת משטר האיתוללות סביב חזבאללה רק הולכות ומתחזקות. אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, מציגה בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את הנתיבים המשרתים את האינטרסים של ישראל ומציעה לשים לב לבקיעים מסוימים בתוך האוכלוסיה השיעית ביחס לחזבאללה.

ב-11 ביולי יתחיל גביע העולם בכדורגל ועד 19 ביולי, המשחקים יתפסו את הפוקוס של מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם, הרבה יותר מכל מלחמה בין ארה"ב וישראל ולאיראן. השנה, שלוש מדינות מאחרות את המשחקים - ארה"ב, קנדה ומקסיקו, אבל זהו כבר המונדיאל של טראמפ. מספר שיא של נבחרות יעלו למגרש, כולל נבחרות ערביות שהצליחו להעפיל, בניגוד לישראל, ויזכו להניף את דגלן בבמה הגדולה בעולם. שיחה על הגיאופוליטיקה שמאחורי המונדיאל, כמו גם הכלכלה והאינטרסים לאומיים, עם ד"ר תומר פדלון - חוקר עמית בתוכנית כלכלה וביטחון לאומי, ד"ר ירון שניידר, חוקר בתוכנית "איראן והציר השיעי", וד"ר ג'סי ויינברג - חוקר בתוכנית ארה"ב.

בפרק זה של משדרים [אקסטרה] ביטחון, מארחת ד"ר עידית שפרן גיטלמן את תא"ל (במיל') גיא חזות, ברקע ממצאי סקר דעת הקהל החדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שבוחן את תפיסת המציאות של הציבור הישראלי ביחס לכלל הגזרות, ובדגש על המערכה בצפון.חזות מנתח את "מפל הציפיות" שנוצר בלבנון - הפער בין מה ששווק לציבור בסיום מבצע "חצי הצפון" לבין המציאות בשטח, ומסביר כיצד חיזבאללה ביצע "reverse engineering" וחזר לשיטות לחימה של ארגון גרילה. הפרק עוסק גם בליקויים שמצא חזות בתכנון המערכה מול לבנון, בשאלת רצועת הביטחון בדרום לבנון, בשחיקת המשמעת והערכים בצה"ל, ובפילוג הפוליטי החריף שבא לידי ביטוי גם בתפיסת הצבא

בבתי חולים, במוסדות חינוך, וגם במעברי גבול, משרדי ממשלה ואפילו בתוכניות של משטרת ישראל - מצלמות מתוצרת סין נמצאות בשימוש בכל מקום במדינה. מהן הסכנות הטמונות בשימוש זה, איך הן קשורות לאיראן, ומהן הסוגיות הפוליטיות והגיאופוליטיות שצריך לקחת בחשבון בהקשר הזה?יובל לס, חוקרת מלגאית במרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון וחוקרת באונ' ת"א, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

למרות הדיווחים הרבים, עוד אין בהירות לגבי תוכן מזכר ההבנות המתגבש בין ארה"ב לאיראן, שנועד להוביל לסוף המלחמה ולתחילה של שיחות על הסכם שבו התייחסות רצינית לסוגיית הגרעין. עם זאת, ניתן לנתח את העמדות של כל אחד מהצדדים, לבחון איפה ניתן לזהות סימני פשרה, ולשאול - האם ישראל עוד יכולה להשפיע על התהליך?ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון וראש תוכנית המחקר "איראן והציר השיעי", וד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, חוקר בכיר וראש תוכנית לחקר מדיניות ישראל ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס