מזכר ההבנות בין איראן לארה"ב לא החזיק מעמד אפילו חודש בגלל סעיף מעורפל מאוד סביב התנועה במצר הורמוז. מה כל אחת, ארה"ב ואיראן, הבינה ממנו, והאם - וכיצד - ניתן עוד למנוע הסלמה? ישראל מתחממת על הקווים - האם עליה להיכנס למלחמה? לפי אל"מ (מיל') אלדד שביט, חוקר בכיר בתוכנית ארה"ב במכון, ודני סיטרינוביץ', חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי" - ממש לא ללא הגדרה מדויקת של יעד הישגי וריאלי בסוגיית הגרעין האיראני. הצטרפו לשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

איך נראים באמת חייהם של יהודים תחת המשטר האיראני, במיוחד בימי המלחמה הנוכחיים? בני סבטי סוקר את הטלטלות והתהפוכות בחיי הקהילה היהודית באיראן, מתקופות של שגשוג כלכלי והשתלבות בחוגי האקדמיה ועד לשנות השפל והרדיפה שלאחר המהפכה האסלאמית וימי המלחמה, ומשתף בחוויותיו האישיות כיהודי שחי באיראן בזמן המהפכה.מה מאפיין את מערכת היחסים של הקהילה היהודית עם המשטר ואילו מנגנוני הישרדות היא פיתחה במשך השנים? מה עומד ברקע לשימוש התעמולתי שעושה המשטר בנציגים ובדוברים יהודים בפרלמנט ובתקשורת? ומאידך – מה הוביל, בעיקר מסוף שנות ה-90, לחשדנות גוברת כלפי היהודים עד להאשמתם בריגול וענישתם בחומרה? וגם: מה מחזק את הקהילה היהודית, למרות התלאות שעברה עד היום, והאם תוכל להחזיק מעמד כקהילה גם בשנים הקרובות?

פרויקט IMEC טומן בחובו הזדמנויות לשיתופי פעולה אסטרטגיים בין ישראל למדינות האזור. גליה לביא, ראש פרויקט IMEC במכון, מציגה בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את ההיתרונות ואת האזהרות, ומצביעה על פרויקטים שאפשר לקדם כבר היום.

אלוף במיל' תמיר הימן, ראש המכון וראש אמ"ן לשעבר, ועפר שלח, חוקר בכיר במכון ומנהל תוכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז פלפס על תפיסת הביטחון של ישראל.האם הייתה זו תפיסת הביטחון של בן גוריון - הרתעה, התרעה, הכרעה - שהובילה לכשל של 7.10?מה השתנה מאז? מה היא תפיסת הביטחון שהתגבשה בפועל - בצורה לא רשמית - כתגובה לטראומה ולכישלון של היום ההוא, בלי ועדת חקירה ממלכתית ובלי הבנה עמוקה ומדויקת של הכשלים? לאן היא מובילה את ישראל? וכיצד יש לגבש תפיסה חדשה?

בפרק חדש של משדרים [אקסטרה] ביטחון – רצועה נוספת של התוכנית "משדרים ביטחון" למיטיבי לכת – משוחח החוקר דודי סימן טוב, ראש תחום תודעה והשפעה זרה במכון, עם ד"ר שי הרשקוביץ מאוניברסיטת ג'ורג'טאון על האיום המשמעותי לביטחון הלאומי של ישראל והעולם, הרעלת נתונים - מניפולציה שקטה וזעירה במקורות המידע הגלויים, הגורמת למערכות להסיק מסקנות מעוותות מבלי שהותקפו ישירות. הפרק מנתח מדוע נשק אסטרטגי זה מהווה כיום "נקודת עיוורון" עבור קהילת הביטחון הלאומי, סוקר מקרי בוחן של התערבות זרה במערכות בחירות בעולם באמצעות זיהום מידע, ומדגיש את הצורך הלאומי הדחוף לעבור מתפיסה של מניעה מוחלטת לפיתוח חוסן והגנה רב-שכבתית. לקריאת המזכר בנושא https://www.inss.org.il/he/publication/data-poisoning/

מדוע מדינת ישראל חייבת להבטיח לעצמה גישה למודלים מתקדמים של בינה מלאכותית ולאמץ תפיסה רחבה של ריבונות טכנולוגית, במסגרת הביטחון הלאומי שלה? כיצד היא תוכל באופן אפקטיבי לשמור על יתרון טכנולוגי במציאות גיאופוליטית טכנולוגית משתנה?הדס לורבר, ראש מחקר טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפסלקריאת המאמר בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/ai-next-challenge/

ישראל נמצאת בקיפאון מתמשך, שבו הישגים צבאיים טקטיים מרשימים לא מתורגמים לניצחון מדיני וביטחוני. כיצד ניתן להיחלץ מה"לימבו" בחזיתות השונות? פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר המשנה למנכ"ל ראש החטיבה הפלסטינית במשרד לעניינים אסטרטגיים, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מציע להמיר ראשית את "חזון שתי המדינות" ב"מפת דרכים פונקציונלית", ומשם ליזום מהלכים מדיניים משמעותיים מול סעודיה, לבנון, סוריה. רק כך לדבריו ניתן להשיג "ניצחון מוחלט" - מונח שהוא מגדיר מחדש.

בפרק זה של "צו העם" מארחת החוקרת עידית שפרן גיטלמן את תת-אלוף (במיל') אופיר לויוס, לשעבר קצין החינוך והנוער הראשי וכיום רמ"ט אוגדה 96 במילואים, לשיחה מעמיקה על מסמך "רוח צה"ל" ומקומו בצבא שלוש שנים לתוך המלחמה. השניים דנים בביקורת הציבורית שהתעוררה סביב המסמך, ושאלת הרלוונטיות שלו לאחר ה-7 באוקטובר. הפרק עוסק גם בסוגיות נוספות הנוגעות למקומם של הערכים בצה"ל 2026, ובאתגר של חינוך לערכים בעידן שבו כל אמירה עלולה להתפרש כפוליטית. לויוס משתף גם מניסיונו האישי כמפקד שאיבד רגל בקרב, ומספר על האגרת שכתב הקוראת למפקדים להימנע ממלכתיות ״חלולה״ ולהתעקש על שיח ערכי-משמעותי עם חייליהם, גם בנושאים רגישים.

הבחירות המקדימות בקרב שתי המפלגות, הדמוקרטית והרפובליקנית, יצאו לדרך לקראת בחירות האמצע בנובמבר הקרוב. התוצאות החלקיות כבר מלמדות לא מעט על העתיד הנראה לעין ואולי אף על 2028, הבחירות לנשיאות. עד כמה העמדות בעד ונגד ישראל משפיעות על המרוץ? פרופ' טד ששון, חוקר בכיר במכון מטעם קרן משפחת רודרמן, וד"ר אבישי בן ששון גורדיס, חוקר בכיר וראש תוכנית לחקר מדיניות ישראל ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

מה היא הזירה שהכי מדאיגה את הישראלים ואת הישראליות? כיצד מעריכים האזרחים את המצב הביטחוני של ישראל אחרי מבצע "שאגת הארי" באיראן? האם הם סבורים שיש נסיבות שבהן ישראל תצטרך לפעול למרות הסיכון בעימות עם ארה"ב?ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון, משוחחת עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הנתונים, המגמות והמסקנות מתוך סקר יוני 2026 של מרכז האיסוף וניתוח הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי.