פרק 16 של "מנהלים קריירה" צולל עמוק לדילמה המרכזית של דורנו: האם לעבוד במה שאנחנו אוהבים או במה שמכניס יותר כסף? נירית כהן - מומחית לעולם העבודה המשתנה - מציגה גישה מרעננת ומאתגרת לשאלה זו, ומציעה לחשוב מחדש על המושג "מספיק" ועל הגדרת הזהות המקצועית שלנו. בפרק נדבר על איך לנווט בין האתגרים הכלכליים לבין הרצון להגשים את עצמנו מקצועית. בין אם אתם מתלבטים לגבי הקריירה שלכם או פשוט מחפשים דרכים חדשות לחשוב על עבודה וחיים, הדיון הזה יפתח לכם אופקים חדשים ויעורר שאלות חשובות על מה באמת חשוב בחיים המקצועיים שלנו.

שוק הסייבר משתגע, כאשר בשנה האחרונה אנחנו רואים טירוף של רכישות. חברות גדולות רוכשות חברות קטנות כחלק ממגמה של ״פלטפורמיזציה״, חברות מציעות סט של שירותים במקום מוצרים נקודתיים. התופעה הזו היא חלק מהמעבר לענן, שהתעצמה מאז הקורונה. והיא מורגשת מאוד בישראל. בחצי השנה האחרונה היו עם 14 אקזיטים בעולם בתחום הסייבר, 13 מתוכם כאן אצלנו. בפרק היום נדבר על התחומים השונים של הסייבר ועל עתיד התעשייה שהיא אחת מעמודי התווך של ההייטק הישראלי. היום אנחנו מארחים את אבי חסון, מנכ״ל סטארטאפ ניישון סנטרל, יחד נבין לאן התעשייה הולכת

האם, בעוד מספר שנים, לא גדול, מחשבים קוונטיים הולכים לגרום למהפכה נוספת בתחום המחשוב? שתאפשר לנו ליצור מחשבים בעלי כח חישוב שלא דמיינו אותו? האם המחשוב הקוונטי היא מהפכה שכדאי להתכונן אליה ואיך? היום אנחנו הולכים צעד אחורה מהשאלות הגדולות במכניקת קוונטים לפרק יותר מדעי ופחות הייטקי כדי להבין מה היא מכניקת קוונטים? באילו תחומים היא רלוונטית? ובאילו תחומים ניתן לצפות לעליונות קוונטית? נדבר על מה הם קוונטים, העולם הפיזיקלי המוזר שמתקיים ברמה האטומית. נראיין היום את עמי שטיינר, מרצה באוניברסיטת רייכמן ומנהל עמותת חתני נובל למצוינות בחינוך שינסה לעשות לנו היגיון בתופעות שסותרות את כל מה שהכרנו. הסברים ב-5 רמות שונות - מילדים בגן ועד סטודנטים באוניברסיטה על מה זה מחשב קוונטי: https://www.youtube.com/watch?v=OWJCfOvochA&ab_channel=WIRED למתקדמים, על מחשב קוונטי: https://www.youtube.com/watch?v=r_t96FqWE4M&t=80s&ab_channel=TED-Ed

פעם האקזיט היה החלום של כל סטארטאפיסט. היום כבר יש לנו הוכחות שאפשר לבנות כאן חברות משמעותיות. אז אם זו המטרה שלכם בטח תרצו לדעת מה גורם לחברות להיות מסוגלות להמשיך לצמוח בלי הפסקה ולשבור את המאה מיליון דולר בהכנסות? הייטק בפקקים היום עם שחר מרקוביץ' - שותף במקינזי, מוביל את תחום הטכנולוגיה בישראל על המחקר של מקינזי שבחן חברות סקייל-אפ ישראליות שהצליחו בגדול במטרה להבין מה יאיץ את הצמיחה שלכם. שוחחנו על המרכיבים המרכזיים לצמיחה כולל אסטרטגיה, חדירה לשווקים ואפילו תרבות ותהליכי ניהול. לינק למחקר: https://www.mckinsey.com/capabilities/people-and-organizational-performance/our-insights/from-start-up-to-centaur-leadership-lessons-on-scaling

האם יש הייטק באפריקה? הייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטרל במסע ליבשת אפריקה וסצינת החדשנות המקומית. נבין את מצב התעשייה בלאגוס, ״עמק הסיליקון של אפריקה״, ניירובי, ה״סיליקון סוואנה״ דרום אפריקה וקהיר. כל מדינה ביבשת מאוד שונה בצרכים שלה, ובזמן שמתקיימות מלחמות אזרחים פעילות בסודן ובאתיופיה, תשתיות התחבורה המשובשות והאימוץ הרחב של סמארטפונים יוצר ביקושים יחודיים. כך לדוגמה, ברואנדה וגאנה משתמשים ברחפנים להובלת דם, והיעדר הגישה לבנקים מעודד את המעבר לבנקאות דיגיטלית. המודלים הכלכליים ביבשת שונים מאוד מאלו שאנחנו מכירים מהמערב ומעוררים מחשבה מחודשת על מוניטיזציה. בפרק היום נראיין את חגית פרויד - מנהלת תוכנית 'פירס' לחדשנות גלובלית - שתספר במאקרו על המצב ביבשת ועל אילו שאלות יזמים צריכים לשאול את עצמם כדי להבין אם המוצר שלהם מתאים לשווקים המקומיים, ואת שלום בן אור - מייסד שותף ומנכ"ל 'אווניוז ג'י-טי' - פלטפורמה המאפשרת לסוחרים בתוצרת חקלאית לנהל את עסקיהם, ולבצע את כל תהליכי המסחר שלהם באופן דיגיטלי על המודלים הכלכליים היחודיים ליבשת.

מה עושים כשהעבודה היא לא מה שחשבתם שהיא? כשהבנתם מה מרגש אתכם ומניע אתכם לעשייה בתחום שלכם ולאחר כמה חודשים כשהאבק שקע והגדרת התפקיד של העבודה והמשימות הכרוכות בה הוגדרו - אתם מבינים שזה לא בשבילכם. האם צריך לעזוב או לנסות להתאים את המשרה עבורכם? בפרק היום נדבר על מונח שנקרא ״עיצוב משרה״ ונבין איך אפשר להגדיר את התפקיד שלכם מחדש באופן שנראה אולי פחות אינטואיטיבי. עם אורי טולידאנו ונירית כהן

אנחנו הופכים ליותר ויותר קיצוניים. אם לפני לא הרבה שנים מרחב ההסכמה היה גדול והרוב היו באמצע, היום החברה הרבה יותר מקוטבת. לעניין הזה יש הרבה מאוד קשר לטכנולוגיה. לא רק הרשתות החברתיות, שיצרו תיבות תהודה והקצינו את השיח, אלא גם פייקים, בוטים, ובינה מלאכותית. שינויי התודעה הללו יוצרים מהפכות של ממש, וגורמים רבים עושים שימוש מתוחכם בטכנולוגיות כדי להשפיע על התודעה בהצלחה רבה. בפרק היום דיברנו עם נעם מנלה - חוקר תודעה דיגיטלית ומרצה באונ׳ רייכמן על האופן שבו טכנולוגיה קשורה ומשפיעה על התודעה שלנו כבני אדם, ולאן זה לוקח אותנו. האם המערכות הדמוקרטיות של היום כבר לא עובדות וצריכות עדכון? איך מדינות כמו רוסיה, אוקראינה וקטאר משתמשות באופן מתוחכם בכלים מעצבי תודעה, ואיפה ישראל עומדת? ואיך בכל זאת יוצרים אמון בעולם שבו אין לנו אמון בשום דבר שאנחנו רואים?

חקיקה ראשונה בתחום הבינה המלאכותית. האיחוד האירופי העביר חקיקה להסדרת השימוש לבינה מלאכותית לפני חודשיים ה-"איי-איי - איי-סי-טי", הראשונה מסוגה בעולם. אם נסתכל על הפעם האחרונה שהאיחוד העביר חוקים דומים, אז היה מדובר על ה-ג'י-די-פי-אר (החוקים להגנת הפרטיות), הם אומצו ע״י כל העולם והפכו לסטנדרט. התעשייה הגיבה לרגולציה במעבר לעולם ללא קוקיז, שבו יותר קשה לסחור ולהעביר מידע בין גופים שונים. מה הם גבולות השימוש בבינה מלאכותית? האם יש התייחסות לפחד הפופולרי שהיא תחליף אותנו בעבודות שלנו? האם האלגוריתמים יהיו מחוייבים להסביר איך הגיעו למסקנות? והאם סוף-סוף תהיה הסדרה בתחום הדיפ-פייק ואיסוף המידע? בפרק היום אנחנו מארחים את ד״ר אביב גאון - חבר סגל, בית ספר רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן. יחד נבין את המשמעויות של החוק החדש על מהפכת הבינה המלאכותית.

האם יש דבר כזה תעשייה מסורתית בעידן של מידע ובינה מלאכותית? לפעמים יש תחושה שכשמדברים עם תעשיות מסורתיות כמו נדל"ן או ביטוח מקבלים תגובות בסגנון - "כל ההייטק הזה לא קשור אלינו". היום בהייטק בפקקים נסתכל על אחת המסורתיות שבהן - ענף הנדל"ן - וננסה להבין איך זה נראה כשמביאים לא רק טכנולוגיה אלא גם אנשים טכנולוגיים אל תוך הליבה של הארגון, ומה זה עושה לביזנס ולארגון עצמו. בפרק של היום אירחנו את דוריס פיטילון - מנהלת טכנולוגיות בחברת "פארופוינט" - יחד נברר מה זה אומר להטמיע טכנולוגיה בתעשייה מסורתית כמו נדל"ן. איך אוספים, יוצרים ומנגישים דאטה ואיך נראה הריקוד העדין בין טכנולוגיה, אנשים וארגון כדי לצמוח מכאן.

שילוב של בינה מלאכותית יוצרת לעשיית טוב בעולם. אנחנו מדברים על בינה מלאכותית לייעול העבודה שלנו, הרבה מאיתנו משתמשים בצ׳אט ג׳יפיטי, דאלי, ג׳מיני, מידג׳רני וסוגיו בשימושים מעניינים ביצירת מוזיקה, בכתיבת תוכן, בצ׳אטבוטים של רופאים ועורכי דין, ולמעשה כמעט בכל תחום וכל מקצוע. אבל בוא נדמיין את השפעת הבינה המלאכותית היוצרת בתחום האימפאקט ועולם העמותות. כיצד ניתן להשתמש בבינה מלאכותית לקידום אג׳נדה שמקדמות את בני האדם, כיצד משתמשים בינה מלאכותית להפצת טוב? איתנו באולפן שירן מלמדובסקי סומך - מייסדת של ג'נראטיב איי-איי פור גוד.