Show notes
השבוע לראשונה מאז המלחמה עמדתי בפקק וזה היה סימן עבורי שמשהו משתנה, שעבר שלב ההלם והעצירה ועכשיו נצטרך ללמוד איך להיות בסוג של שגרת חירום, איך לנהל "שגרה" בצד המלחמה, השבוע גם כעסתי על עצמי כשהגבתי בצורה מוגזמת על "תסכולים רגילים" בזמן שיש אנשים שנלחמים בעזה, עד שהבנתי מה באמת קרה לי,
וגם עזרתי לילדים להרדם יותר בקלות אחרי האזעקות ואחרי הפרק הזה גם אתם תוכלו לעשות זאת.
לינקים:
זה פוגש אותי פרק 44- חזרה לשגרת הקטנוניות

