מחצית שנה מרתקת ומטלטלת עברה על הבורסה הישראלית. תל אביב 35 עלה כ-12% מתחילת השנה, אבל מאחורי המספר מסתתרים פערים עצומים: האנרגיה זינקה 40%, הביטוח 17%, בעוד הבנקים ירדו 7%. מי שסחב את המדד כמעט לבדו הוא מניית טאוור (Tower) שזינקה 91%, וסיפור האנרגיה רכב על הביקוש למרכזי נתונים (Data Centers) עבור מהפכת ה-AI. בפרק סיכמנו את המחצית הראשונה של 2026 בבורסה הישראלית - מי עלה, מי צלל, למה הבנקים חטפו מהריבית ומהכסף הזר, ומה צפוי בחצי השנה הקרובה. אורח הפרק: עורך שוק ההון של כלכליסט, ירדן רוז'נסקי. מגישים: שי סלינס ואורי גרינפלד חלוקה לנושאים: 0:14 - פתיחה וריבוי המדדים בבורסה 4:17 - הפערים בין המדדים ואפקט טאוור 11:47 - הבנקים, הריבית ומכפילי ההון 18:12 - אנרגיה, מרכזי נתונים ומהפכת ה-AI 23:51 - הביטוח ומבט קדימה לחצי השנה הקרובה 40:22 - פינת האסקפיזם   #מנועיהכסף #כלכליסט #בורסה #שוקההון #השקעות

פרק מיוחד של ״מנועי הכסף״ שרובו שאלות מהמאזינים: בכמה תרד הריבית בשנה הקרובה? איך בכלל מזהים בועה, והאם אנחנו בתוך בועת בינה מלאכותית (AI)? האם לבנק ישראל יש הפסדים מרכישת דולרים, ואיך מודדים ביצועים של נגיד? שי סלינס ואורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של אגם לידרים, עונים על שאלות הקהילה - ופותחים במחווה לאלן גרינספן (Alan Greenspan), מבכירי הכלכלנים בהיסטוריה, שהלך לעולמו השבוע. פרקי הזמן: 0:13 - פתיחה ומחווה לאלן גרינספן 11:56 - תחזית הריבית בישראל ושאלות המאזינים 16:04 - ביצועי נגידים, רזרבות בנק ישראל ומדידת השכר 25:47 - החוב האמריקאי והדולר כמטבע הגמוני 31:44 - בועת הבינה המלאכותית (AI): סיכונים ומספרים 53:10 - פינת האסקפיזם מנועי הכסף הוא הפודקאסט הכלכלי של כלכליסט, המנגיש את הכלכלה הישראלית והעולמית בשפה פשוטה וברורה. #מנועי_הכסף #כלכליסט #כלכלה #בינהמלאכותית #שוקההון

פודקאסט מנועי הכסף של כלכליסט, פרק 384: היושב הראש החדש של הפד, קווין וורש מאותת על שינוי עומק - מחיקת התחזיות של הבנק, צמצום המאזן והגדרה מחדש של יעד האינפלציה. מה המשמעות לבנקים מרכזיים אחרים בעולם, להשפעת ה-AI על הפריון, ולבנק ישראל שצפוי להמשיך ולהפחית ריבית.  חלקי הפרק: 0:14 - פתיחה: עידן חדש בפד ומורשת ברננקי 3:40 - הקרקע שוורש יורש: נפט זול, סוף המלחמה וריבית ללא שינוי 9:41 - מהפכת התקשורת: ביטול ההכוונה העתידית וחזרה ל"זעזועים" 17:44 - תחומי הרוויזיה: מאזן הפד, מקורות הנתונים, יעד האינפלציה והשפעת ה-AI 27:32 - ההשלכות על בנק ישראל ונתוני האינפלציה בישראל 38:41 - פינת האסקפיזם: מתקן העצורים בביצות פלורידה וסקר הדעת קהל בארה"ב #מנועי_הכסף #כלכליסט #כלכלה #פד #וורש #ריבית #אינפלציה #בנקישראל #שווקים #בורסה #פודקאסט #AI #מאקרו

האם העולם עומד לפני גל של העלאות ריבית? בעוד שבארצות הברית האינפלציה טיפסה ל-4.3% ובאירופה הבנק המרכזי כבר העלה ריבית, בישראל המגמה דווקא הפוכה. בפרק החדש של ״מנועי הכסף״ אנחנו מנתחים את ההיפוך במגמה העולמית, את החלטת הריבית הראשונה של היו"ר החדש של הפד וורש בשבוע הבא, ואת ההתערבות החריגה של בנק ישראל בשוק המט״ח במהלך מאי. שי סלינס ואורי גרינפלד, מנועי הכסף. על מה דיברנו בפרק: 3:01 - יתרות המטח של בנק ישראל 9:25 - ההתערבות החריגה בשוק המטח במאי 22:00 - קרן העושר ומדוע בנק ישראל לא ״מציל״ את ההייטק 25:25 - האינפלציה העולמית, מדד הליבה והחלטת הריבית של הפד 39:44 - פינת האסקפיזם #מנועי_הכסף #כלכליסט #כלכלה #אינפלציה #ריבית #בנקישראל #פד #שוקההון #מטח #שקל #דולר #פודקאסטכלכלי

מתכנת או אנליסט בפולין עולה מחצית מהשכר הישראלי, וזה כבר לא נתון תיאורטי. בפרק הזה אנחנו צוללים אל הסיפור שמסתתר מתחת לכותרות על שער הדולר: הנגיד אמיר ירון רמז שקצב הפחתות הריבית יואץ, השקל נחלש מיד, ודווקא מטבע מקומי חזק הפך לבשורה רעה לייצוא הישראלי, שרובו הייטק. מארחים שוב את שחר כהן מלוסיד קפיטל (Lucid Capital) לשיחה על שלוש רוחות הנגד שמכות בענף, על ההבדל בין בעיית מיקרו למאקרו, ועל השאלה הגדולה: האם באמת יש תחליף לעובד הישראלי, וכמה זה עולה. חלוקת הפרק לנושאים: 08:24 - שלוש רוחות נגד להייטק: בינה מלאכותית, שער הדולר וירידת מכפילי התוכנה 11:37 - לגלגל או לספוג: העלאת מחירים וגידור 18:03 - מבעיית מיקרו למאקרו: משקל ההייטק במשק, מסים וגירעון 20:10 - יש תחליף לעובד הישראלי? עובדים בחו"ל, AI ועלות השכר 31:00 - מוסדיים, גידור והשכר: הוויכוח על השפעת הגופים המוסדיים על השקל 43:04 - אסקפיזם

השקל פשוט לא מפסיק להתחזק. מורידים ריבית, השקל מתחזק. מחדשים לחימה, השקל מתחזק. הבורסה עולה, האינפלציה בשליטה - והשקל ממשיך להתחזק מול הדולר. אבל למה זה קורה, מה ההשלכות על המשק, על היצואנים ועל הכיס שלנו, ומה הצד האפל של מטבע חזק? בפרק הזה אנחנו צוללים אל השקל החזק - מתי מטבע חזק הוא בשורה לצרכן ומתי הוא בעיה ליצואן? מה באמת מסביר את ההתחזקות - הריבית, הגופים המוסדיים, או הצפי להסכם עם איראן וסעודיה? מה הייתה המשמעות של החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל, ולמה היא דווקא הרבה יותר מעניינת ממה שנדמה? ולמה אי אפשר להסביר את גל הפיטורים בהייטק רק דרך שער הדולר? פרק חובה לכל מי שרוצה להבין מה באמת מניע את הכלכלה הישראלית כרגע. חלוקת הפרק לפי נושאים: למי בכלל טוב שקל חזק? (00:15) הצרכן מול היצואן: שני צדי המשוואה (05:00) החלטת הריבית: הפחתה של 0.25% ללא התחייבות להמשך (08:46) למה השקל מתחזק? מוסדיים, נאסד"ק והצפי להסכם עם איראן (11:01) הגירעון, התקציב ולוח הזמנים הפוליטי עד מרץ 2027 (19:34) שוק העבודה וההייטק: כמה מהפיטורים באמת באשמת הדולר (30:20)

זינוק של 1.4% במדד המחירים ליצרן בארה״ב באפריל, כמעט פי שלושה מהצפי, הביא את האינפלציה השנתית של היצרנים ל-6% - הרמה הגבוהה מאז הקורונה. ההפתעה שינתה לחלוטין את ציפיות השוק: הסיכוי להפחתת ריבית בארה״ב נעלם כמעט לחלוטין, והסיכויים להעלאת ריבית עד סוף השנה זינקו לכמעט 40%. בפרק הזה הסברנו מה זה בכלל מדד המחירים ליצרן ולמה הוא קריטי, צללנו לשלושת גלי האינפלציה של מלחמת איראן, דיברנו על השינויים הדרמטיים בוועדה המוניטרית של הפד, ניתחנו את פגישת טראמפ-שי בסין שכל כולה טיוואן ושבבים, ונסיים עם המצב בישראל - למה אנחנו כמעט המדינה היחידה בעולם שעדיין מתמחרת הפחתות ריבית. חלקי הפרק: 02:24-10:00 - מדד המחירים ליצרן: מה הוא ומה הוא חושף על אפריל בארה״ב  10:02-20:30 - 3 גלי האינפלציה ממלחמת איראן וההשפעה על שוק העבודה 20:31-29:59 - שינויים בוועדה המוניטרית: פאוול, וורש, מירן ותמחור העלאת ריבית 30:00-36:38 - פגישת טראמפ-שי בסין: טיוואן, שבבים והאינטרס המשותף 36:39-45:38 - ישראל: השקל, מחירי הדלק והשיקולים של בנק ישראל

ד״ר אילן גילדין, הכלכלן הראשי לשעבר של רשות ניירות ערך וכיום מנהל קרן גידור בקארני פמילי אופיס, מתארח בפרק 379 של פודקאסט מנועי הכסף ומסביר מדוע מה שאנחנו רואים בשווקים אינו עוד מחזור רגיל אלא שינוי מבני עמוק. על הפרק: שלושת הפילרים של הסדר העולמי שמתערערים, מדוע הממשל האמריקאי רוצה דולר חלש, ההשלכות של הקפאת הרזרבות הרוסיות, ההזדמנויות באמריקה הלטינית, איך סין התכוננה למלחמת הסחר מ-2018 ושילמה את המחיר, היתרון הסיני ב-AI ובאנרגיה, השחיקה הריאלית של משקיעים זרים בוול סטריט, ומהפכת הרחפנים שמשנה את תעשיית הביטחון. עם שי סלינס סגן עורך אתר כלכליסט ואורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של גם לידרים. חלוקת הפרק לזמנים:  09:00 - דולר חלש כיעד אמריקאי, אינפלציה וסוף עידן הירידות הגדולות  19:00 - שווקים מתעוררים: אמריקה הלטינית, אסיה והעוצמה של סין  29:00 - ערכים מול יעילות, אירופה במשבר אנרגיה  35:00 - שינוי הפרדיגמה הצבאית, מלחמת רחפנים ונתיבי סחר יבשתיים  48:00 שאלת הטריליון הסיני

השבוע האחרון היה אחד הסוערים בכלכלה העולמית בחודשים האחרונים, עם אירועים שיכולים לעצב את התמונה בשנים הקרובות. בוול סטריט דיווחו ארבע מענקיות הטכנולוגיה - אמזון, אלפבית, מיקרוסופט ומטא - בטווח של דקה וחצי על תוצאות הרבעון. אבל המונח שבלט בדוחות לא היה הכנסות או רווח, אלא Capex - השקעות הון. צפי ההשקעות ל-2026 עומד על לפחות 700 מיליארד דולר - יותר מפי 2 מ-2025. ההיסטוריה מספקת תזכורת מטרידה ממהפכת האינטרנט, אך המשקיעים מתגמלים את החברות שמשתתפות במרוץ - לא להשתתף משמעותו להפסיד בהגדרה. במזרח התיכון, איחוד האמירויות הודיעה על פרישתה מקרטל אופ"ק - מהלך שיכול לשנות את מפת שוק הנפט. האמירויות הכינו את הקרקע ויכולות לחיות עם מחיר נפט של 40 דולר לחבית, לעומת 60-70 של סעודיה. אם המחיר יירד ל-50 דולר, סעודיה תיכנס לבעיה תקציבית קשה. בפד, ג'יי פאוול הודיע שלא יעזוב עם תום קדנציתו במאי - מהלך שתוקע אצבע בעין לטראמפ. בישראל, אמיר ירון הזהיר שיחס חוב-תוצר עלול להגיע ל-83% והציג טרילמה תקציבית: אי אפשר להגדיל את תקציב הביטחון, לשמור על ההוצאות האזרחיות וגם על יחס החוב-תוצר 🎙️ הנושאים בפודקאסט: 00:36 - 700 מיליארד דולר: מרוץ ה-Capex של ענקיות הטק 11:05 - הדרמה באופ"ק: האמירויות פורשות 25:30 - החלטת הריבית של הפד 33:42 - פאוול נגד טראמפ: הדרמה האישית 42:57 - אמיר ירון והטרילמה התקציבית של ישראל

פודקאסט מנועי הכסף של כלכליסט, פרק 377: אילון אלחדד, יזם סייבר, מסביר מדוע מודל מיתוס של אנתרופיק הביא את שר האוצר האמריקאי ויו״ר הפד לזמן את מנכ״לי הבנקים לפגישה דחופה, ומה המשמעות עבור תעשיית הסייבר הישראלית: ״חברות שלא יזוזו מהר - פשוט ייעלמו״.  חלוקת הפרק לנושאים: 0:03:38 - מה השתנה בחודשים האחרונים 0:06:10 - השפעה על השוק: חברות שעלולות להיעלם והצעד של אנתרופיק להגבלת שחרור המודל 0:14:57 - ״קרוב לברזלים״: אילו חברות סייבר מוגנות יותר מהשיבוש 0:22:11 - שוק הגיוסים והמשקיעים: סבבים, קרנות זרות ויזמים בעידן החדש 0:26:07 - שוק העבודה בהייטק: הפער בין סיניורים לג׳וניורים והשלכות המלחמה על התעשייה 36:06 - אסקפיזם