פרק 58 - העלייה באנטישמיות באירופה; החרמת מוצרי התנחלויות בעולם; והגנת הפרטיות במשפט העברי
Published February 28, 2019
|
38 min
    Download
    Add to queue
    Copy URL
    Show notes
    העלייה בממדי האנטישמיות באירופה פרופ' אמריטוס דינה פורת, ההיסטוריונית הראשית של יד ושם והעומדת בראש מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה, מסבירה את הסיבות להתגברות גילויי אנטישמיות במדינות שונות, וגם את תפקידה של מדינת ישראל בהקשר זה, לקראת כנס שייערך במכון בנושא ב-7 במרץ. השיח האנטישמי, שעד כה היה מזוהה בעיקר עם שולי החברה, מצוי כיום בלב השיח הציבורי-פוליטי, ובחלקו אף מיוצג על ידי מפלגות שלטון שונות. כיצד ניתן להסביר את התאוצה שהתופעה צוברת ומה חלקם של המשברים הכלכליים ותנועות המחאה, כגון ה"אפודים הצהובים" בצרפת? מה מייחד את האנטישמיות באנגליה? כיצד משפיעים היחסים בין ישראל לארצות הברית, עם ממשל טראמפ בפרט, על גורמים אנטישמיים באירופה? מה תפקידה של ישראל מול אומות העולם והקהילות היהודיות והאם היא צריכה לקחת בחשבון את ביטחונן של הקהילות ברחבי העולם לפני קבלת החלטות מדיניות וביטחוניות? ההחלטות באירלנד ובצ'ילה להחרמת מוצרי ההתנחלויות אמיר פרגר (החל מדקה 21:48) מתכנית המחקר של הדה-לגיטימציה ו-BDS על החלטות תקדימיות של בתי המחוקקים באירלנד ובצ'ילה, בנפרד, המטילות מגבלות על קשרים כלכליים עם ההתנחלויות ביהודה ושומרון. מה עומד ברקע למהלכים, כיצד פעלו הרשות הפלסטינית וארגונים התומכים בה לקידום ההחלטות, וכיצד הצליחו דווקא בשתי המדינות הללו להביא למימושן החוקי? בתמונה הרחבה ניתן להצביע על מגמה של ניסיון לפגוע כלכלית בישראל, ובפרט בחברות שפועלות בהתנחלויות. בתוך כך, קיימת אפשרות שמועצת זכויות האדם של האו"ם תפרסם "רשימה שחורה" של חברות ישראליות. האם ישראל ערוכה ושקלה צעדים שנועדו להתמודד עם האפשרות ומה עושה ישראל לגבי צ'ילה ואירלנד? אילו כיווני מדיניות נוספים רצוי שישראל תשקול על מנת להסית את דעת הקהל של הקהילה הבינלאומית לטובתה? הגנת הפרטיות במשפט העברי ד"ר גבי סיבוני, ראש תכנית בטחון סייבר במכון (החל מדקה 29:55), על מאמרו בנושא הקשר ההיסטורי של הדיון בזכות לפרטיות במשפט העברי. חשיפת פרטים אישיים של משתמשי רשתות חברתיות, ובהן פייסבוק, עוררה בשנה האחרונה דיון נוקב ברחבי העולם לגבי האחריות המוטלת על החברות המפעילות את הרשתות הללו לשמירת פרטיות המידע. מה יכולים ללמוד העוסקים בהגנת הפרטיות בסייבר של ימינו, מדיני פרטיות במשפט העברי, שמחזיר אותנו עד לימי המקרא? בהנחה שמערכת המשפט הישראלית יכולה לשאוב עקרונות ואף איסורים מהמשפט העברי – האם במדינת ישראל כיום ניתן ליישם את העקרונות הללו בתחום, שהוא די פרוץ ואפשר לנצל בו כל מיני פרצות למעשים פליליים? האם המדינות הן עדיין גורמים חסרי אונים אל מול מעצמות הטכנולוגיה, או שישנו שינוי בעקבות ראיות על השפעה על מערכות בחירות ובכך על הדמוקרטיה, ומהי צומת קבלת החלטות בה פייסבוק נמצאת ביחס לפרטיות המשתמשים?
      15
      15
        0:00:00 / 0:00:00