Detailed
Compact
Art
Reverse
September 12, 2019
לקראת מועד ב': על התערבות זרה בבחירות איתי ברון ודודי סימן טוב מציגים את אתגרי ההתערבות הזרה בבחירות, בראי המדינה וספציפית קהילת המודיעין: מהם ההבדלים בין השפעה זרה לבין התערבות בניסיון להשפיע על תוצאות בחירות? כיצד מאתגרים השחקנים המדינתיים והלא-מדינתיים את המדינה הריבונית כיום בהיבטי השפעה חיצונית במרחב הדיגיטלי? מה ניתן ללמוד ממחקרים קיימים ומהמקרה האמריקאי על ההתמודדות של קהילת המודיעין עם ההפתעה, ומהו האתגר שהתגלה? וגם – מהם הממצאים וההמלצות המרכזיים מהסימולציה שנערכה במכון בנושא, לקראת הבחירות לכנסת ב-17 ספטמבר? התחזקות הימין הקיצוני בגרמניה בעקבות הבחירות האחרונות על רקע ציון שמונים שנים לפרוץ מלחמת העולם השנייה, עדי קנטור (החל מדקה 20:26) מנתחת את המגמה המדאיגה של התחזקות הימין הקיצוני בגרמניה ובפולין. האינדיקציה הברורה להתחזקות התופעה מגיעה מהתבטאויות ותקריות אנטישמיות, וגם מתוצאות הבחירות המקומיות במדינות מחוז במזרח גרמניה. כיצד נחלק הדור הצעיר בגרמניה מבחינה פוליטית ועד כמה התופעה של הקצנה ימינה מכה שורשים בקרבו? 80 שנים לפרוץ מלחמת העולם השניה וכמעט 30 שנים לנפילת חומת ברלין - כיצד האירועים ההיסטוריים מעצבים עד היום את המגמות הפוליטיות באירופה, דרך המקרה של גרמניה ופולין? אימוץ מודל הפיתוח הכלכלי הסיני במצרים ד"ר אופיר וינטר ודורון אלה (החל מדקה 33:48) בשיחה על החיבור המעניין בין מצרים לסין – וליתר דיוק האופן בו אימצה מצרים אם מודל הפיתוח הכלכלי של סין. מדוע מצרים, שנאבקת עם משבר כלכלי מתמשך לצד ניסיונות בינלאומיים להושיט לה סיוע, בחרה דווקא במודל הפיתוח הכלכלי הסיני? מה כולל המודל, שהוביל אותה ל-10 אחוזי צמיחה כלכלית בשנה? באיזו מידה הפכה סין לבעלת ברית של מצרים? ובמבט ממזרח, מהם האינטרסים של סין במצרים, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, והאם וכיצד היא מצליחה להשיגם?
September 12, 2019
איתי ברון ודודי סימן טוב מציגים את אתגרי ההתערבות הזרה בבחירות, בראי המדינה וספציפית קהילת המודיעין: מהם ההבדלים בין השפעה זרה לבין התערבות בניסיון להשפיע על תוצאות בחירות? כיצד מאתגרים השחקנים המדינתיים והלא-מדינתיים את המדינה הריבונית כיום בהיבטי השפעה חיצונית במרחב הדיגיטלי? מה ניתן ללמוד ממחקרים קיימים ומהמקרה האמריקאי על ההתמודדות של קהילת המודיעין עם ההפתעה, ומהו האתגר שהתגלה? וגם – מהם הממצאים וההמלצות המרכזיים מהסימולציה שנערכה במכון בנושא, לקראת הבחירות לכנסת ב-17 ספטמבר?
September 12, 2019
על רקע ציון שמונים שנים לפרוץ מלחמת העולם השנייה, עדי קנטור מנתחת את המגמה המדאיגה של התחזקות הימין הקיצוני בגרמניה ובפולין. האינדיקציה הברורה להתחזקות התופעה מגיעה מהתבטאויות ותקריות אנטישמיות, וגם מתוצאות הבחירות המקומיות במדינות מחוז במזרח גרמניה. כיצד נחלק הדור הצעיר בגרמניה מבחינה פוליטית ועד כמה התופעה של הקצנה ימינה מכה שורשים בקרבו? 80 שנים לפרוץ מלחמת העולם השניה וכמעט 30 שנים לנפילת חומת ברלין - כיצד האירועים ההיסטוריים מעצבים עד היום את המגמות הפוליטיות באירופה, דרך המקרה של גרמניה ופולין?
September 12, 2019
ד"ר אופיר וינטר ודורון אלה בשיחה על החיבור המעניין בין מצרים לסין – וליתר דיוק האופן בו אימצה מצרים אם מודל הפיתוח הכלכלי של סין. מדוע מצרים, שנאבקת עם משבר כלכלי מתמשך לצד ניסיונות בינלאומיים להושיט לה סיוע, בחרה דווקא במודל הפיתוח הכלכלי הסיני? מה כולל המודל, שהוביל אותה ל-10 אחוזי צמיחה כלכלית בשנה? באיזו מידה הפכה סין לבעלת ברית של מצרים? ובמבט ממזרח, מהם האינטרסים של סין במצרים, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, והאם וכיצד היא מצליחה להשיגם?
September 5, 2019
על ישראל, חזבאללה וקווים אדומים יורם שוייצר ואורנה מזרחי בשיחה משותפת על האירועים האחרונים בגבול הצפוני, בעקבות תגובת חזבאללה על תקיפות שיוחסו לישראל מספר ימים קודם לכן בסוריה ובלבנון. למחרת התקיפה שיגר נצראללה איום חדש לישראל: ה"קווים האדומים", שבכפוף להם פעל נגד ישראל בגבול, אינם רלוונטיים עוד. האם מדובר בהזמנה להמשך התכתשות וחימום הגבול הצפוני או בקלף שנצראללה שלף בניסיון לחזק את יסוד ההרתעה בעימות מול ישראל, שמבחינתו נשחק בהדרגה? מהם השיקולים של חזבאללה בנוגע לתגובה בה בחר, מבחינת עיתויה והמידתיות שלה? כיצד באו לידי ביטוי בהסלמה האחרונה ריבוי הזהויות והאינטרסים של חזבאללה בתחום הפעילות הצבאית נגד ישראל ומה התרחישים האפשריים להמשך? התקיפות בעיראק – תגובות והשלכות אפשריות אלדד שביט (החל מדקה 17:46) בניתוח עומק של השלכות התקיפות במחסני הנשק בעיראק. סדרת התקיפות המסתוריות שכוונה נגד אמצעי לחימה שאוחסנו בחסות המשטר האיראני, הובילה לגל של ביקורות ואיומים בתוך עיראק נגד הממשל האמריקאי ונוכחותו הצבאית בעיראק. מה נאמר באופן רשמי על ידי הפנטגון על התקיפות ומה צוטט בכלי התקשורת הזרים, בנוגע לגורם האחראי על התקיפות? מה הסיכוי שהאיומים יובילו לפגיעה ממשית בכוחות האמריקאים בעיראק? לאן הדינמיקה של האירועים יכולה להוביל וכיצד עשויה להשפיע על חופש הפעולה של ישראל? החברה הערבית ומערכת הבחירות ח'דר סואעד, וד"ר מורסי אבו מוך, ראש עיריית באקה אל-ע'רביה (החל מדקה 31:23), מנתחים את המרחב הפוליטי הערבי - המפלגות והציבור - לקראת הבחירות לכנסת ה-22: מה מסביר את הדינמיקה שהתעצבה מאז 2015 בין המפלגות שמרכיבות את הרשימה המשותפת, על רקע "תחייתה" בשבועות האחרונים? מהן נקודות ההשקה ומהן נקודות המחלוקת בין המפלגות? אילו מגמות מסתמנות בדפוסי ההצבעה ובמידת המעורבות של הציבור הערבי בבחירות לכנסת וגם לרשויות המקומיות, והאם צפוי שינוי בדפוסים הללו ב-17 בספטמבר?
September 5, 2019
אורנה מזרחי ויורם שוייצר בשיחה משותפת על האירועים האחרונים בגבול הצפוני, בעקבות תגובת חזבאללה על תקיפות שיוחסו לישראל מספר ימים קודם לכן בסוריה ובלבנון. למחרת התקיפה שיגר נצראללה איום חדש לישראל: ה"קווים האדומים", שבכפוף להם פעל נגד ישראל בגבול, אינם רלוונטיים עוד. האם מדובר בהזמנה להמשך התכתשות וחימום הגבול הצפוני או בקלף שנצראללה שלף בניסיון לחזק את יסוד ההרתעה בעימות מול ישראל, שמבחינתו נשחק בהדרגה? מהם השיקולים של חזבאללה בנוגע לתגובה בה בחר, מבחינת עיתויה והמידתיות שלה? כיצד באו לידי ביטוי בהסלמה האחרונה ריבוי הזהויות והאינטרסים של חזבאללה בתחום הפעילות הצבאית נגד ישראל ומה התרחישים האפשריים להמשך?
September 5, 2019
אלדד שביט בניתוח עומק של השלכות התקיפות במחסני הנשק בעיראק. סדרת התקיפות המסתוריות שכוונה נגד אמצעי לחימה שאוחסנו בחסות המשטר האיראני, הובילה לגל של ביקורות ואיומים בתוך עיראק נגד הממשל האמריקאי ונוכחותו הצבאית בעיראק. מה נאמר באופן רשמי על ידי הפנטגון על התקיפות ומה צוטט בכלי התקשורת הזרים, בנוגע לגורם האחראי על התקיפות? מה הסיכוי שהאיומים יובילו לפגיעה ממשית בכוחות האמריקאים בעיראק? לאן הדינמיקה של האירועים יכולה להוביל וכיצד עשויה להשפיע על חופש הפעולה של ישראל?
September 5, 2019
ח'דר סואעד, וד"ר מורסי אבו מוך, ראש עיריית באקה אל-ע'רביה מנתחים את המרחב הפוליטי הערבי - המפלגות והציבור - לקראת הבחירות לכנסת ה-22: מה מסביר את הדינמיקה שהתעצבה מאז 2015 בין המפלגות שמרכיבות את הרשימה המשותפת, על רקע "תחייתה" בשבועות האחרונים? מהן נקודות ההשקה ומהן נקודות המחלוקת בין המפלגות? אילו מגמות מסתמנות בדפוסי ההצבעה ובמידת המעורבות של הציבור הערבי בבחירות לכנסת וגם לרשויות המקומיות, והאם צפוי שינוי בדפוסים הללו ב-17 בספטמבר?
August 29, 2019
התגובות בעיראק בעקבות תקיפות מחסני הנשק בעקבות הפיצוצים המסתוריים בעת האחרונה במחסני המיליציות השיעיות הפרו-אירניות בעיראק, שיוחסו לארצות הברית ולישראל, אורית פרלוב מנתחת את השיח הפנימי בעיראק דרך הרשתות. לראשונה, גורמי מודיעין אמריקאים צוטטו כמי שהודו שישראל היא שפועלת בשטח עיראק כדי להשמיד משלוחי נשק מאיראן, בדומה לפעילות הצבאית נגד ההתבססות האיראנית בסוריה. מה חושב על כך הציבור העיראקי ולמה חלק מן התגובות מופנות דווקא פנימה, כביקורת על השלטון? ומה חושבים בעיראק על הפעילות הצבאית האיראנית בשטח המדינה? ביקור נתניהו באוקראינה השגריר לשעבר צבי מגן (החל מדקה 16:55) על ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו באוקראינה, למרות שזו נמצאת בעימות מתמשך מול רוסיה, כשברקע דיאלוג מדיני וצבאי בין ישראל לרוסיה במכלול סוגיות אזוריות רגישות. מדוע נתניהו נמנע מלבקר באוקראינה עד כה? האם וכיצד הביקור הרשמי מתיישב עם האינטרסים של רוסיה כלפי ישראל? והאם יש ממש ברמזים על כך שנתניהו שוחח עם נשיא אוקראינה על נושאים מדיניים שנוגעים להסדר המתגבש בין רוסיה לאוקראינה? 5 שנים ל"צוק איתן" - יחס החברה הישראלית לחללים ד"ר ציפי ישראלי (החל מדקה 26:20) בשיחה על התמודדות החברה הישראלית עם סוגיית הנפגעים, בפרספקטיבה של חמש שנים לסיום מבצע "צוק איתן". האם החברה הישראלית הייתה מוכנה למחיר הגבוה של החיילים שנהרגו במבצע? מה היו הגורמים המרכזיים שתרמו להשלמה החברתית עם המחיר הגבוה, לצד הנחת היסוד שישנה רתיעה וחוסר נכונות לספוג ריבוי חללים בעידן הנוכחי? בראיה היסטורית, כיצד השתנה היחס של החברה בישראל לסוגיה זו, ומהן המשמעויות לעתיד - האם תהיה נכונות ומוכנות ציבורית לשלם מחיר אנושי כבד בעימות עתידי מול חמאס?
August 29, 2019
בעקבות הפיצוצים המסתוריים בעת האחרונה במחסני המיליציות השיעיות הפרו-אירניות בעיראק, שיוחסו לארצות הברית ולישראל, אורית פרלוב מנתחת את השיח הפנימי בעיראק דרך הרשתות. לראשונה, גורמי מודיעין אמריקאים צוטטו כמי שהודו שישראל היא שפועלת בשטח עיראק כדי להשמיד משלוחי נשק מאיראן, בדומה לפעילות הצבאית נגד ההתבססות האיראנית בסוריה. מה חושב על כך הציבור העיראקי ולמה חלק מן התגובות מופנות דווקא פנימה, כביקורת על השלטון? ומה חושבים בעיראק על הפעילות הצבאית האיראנית בשטח המדינה?
August 29, 2019
השגריר לשעבר צבי מגן על ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו באוקראינה, למרות שזו נמצאת בעימות מתמשך מול רוסיה, כשברקע דיאלוג מדיני וצבאי בין ישראל לרוסיה במכלול סוגיות אזוריות רגישות. מדוע נתניהו נמנע מלבקר באוקראינה עד כה? האם וכיצד הביקור הרשמי מתיישב עם האינטרסים של רוסיה כלפי ישראל? והאם יש ממש ברמזים על כך שנתניהו שוחח עם נשיא אוקראינה על נושאים מדיניים שנוגעים להסדר המתגבש בין רוסיה לאוקראינה?
August 29, 2019
ד"ר ציפי ישראלי בשיחה על התמודדות החברה הישראלית עם סוגיית הנפגעים, בפרספקטיבה של חמש שנים לסיום מבצע "צוק איתן". האם החברה הישראלית הייתה מוכנה למחיר הגבוה של החיילים שנהרגו במבצע? מה היו הגורמים המרכזיים שתרמו להשלמה החברתית עם המחיר הגבוה, לצד הנחת היסוד שישנה רתיעה וחוסר נכונות לספוג ריבוי חללים בעידן הנוכחי? בראיה היסטורית, כיצד השתנה היחס של החברה בישראל לסוגיה זו, ומהן המשמעויות לעתיד - האם תהיה נכונות ומוכנות ציבורית לשלם מחיר אנושי כבד בעימות עתידי מול חמאס?
August 22, 2019
מהם הגורמים לעלייה באלימות והפשיעה במגזר הערבי ומהן דרכי ההתמודדות האפשריות? ד"ר מאיר אלרן וניצב בדימוס מני יצחקי בוחנים את תופעות האלימות והפשיעה במגזר הערבי בישראל, שעולות לדיון בשיח התקשורתי והציבורי, על רקע עליה בשיעוריהן בשני העשורים האחרונים. מהן שורשי הבעיה ומהן התופעות החברתיות שעודדו את התרחבותה, עד לכדי כך ש-45% ממקרי הרצח במדינה מתבצעים בתוך החברה הערבית ו-65% מנשים הנרצחות על ידי בני זוגן הן ערביות? כיצד ניתן לתרגם את המודעות הגוברת לתופעה לפתרונות מעשיים וכוללים, במטרה לצמצם אותה, ובתוך כך – החלטה ממשלתית, גיבוי תקציבי, אינטגרציה בין גורמי טיפול ואכיפה וחלוקת אחריות בין הממשלה לגורמים איזוריים? היום שאחרי אמאנו: תפקידה ותפקודה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ד"ר אמילי לנדאו וד"ר אפרים אסכולאי (החל מדקה 23:16) בשיחה משותפת על רקע חיפוש אחר מנכ"ל חדש לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) – על תפקידיה של הסוכנות וכן על תפקודה במסגרת הפיקוח על הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן. מהי סמכות ראש הסוכנות ומה כולל מנגנון הפיקוח בהסכם הגרעין, ובאיזו מידה הוא התבצע בפועל מאז החתימה על ההסכם? האם איראן אכן עמדה בהתחייבויות שנטלה על עצמה בהסכם הגרעין, ועד כמה הפיקוח עליה התבצע ביעילות עד כה? מעבר להפרות האיראניות, האם ישנה בעיה גם באופן הפעולה הכולל של הסוכנות לאנרגיה אטומית, ואיזה כלים יכולים להפוך את הפיקוח שלה ליעיל יותר?
August 22, 2019
ד"ר מאיר אלרן וניצב בדימוס מני יצחקי בוחנים את תופעות האלימות והפשיעה במגזר הערבי בישראל, שעולות לדיון בשיח התקשורתי והציבורי, על רקע עליה בשיעוריהן בשני העשורים האחרונים. מהן שורשי הבעיה ומהן התופעות החברתיות שעודדו את התרחבותה, עד לכדי כך ש-45% ממקרי הרצח במדינה מתבצעים בתוך החברה הערבית ו-65% מנשים הנרצחות על ידי בני זוגן הן ערביות? כיצד ניתן לתרגם את המודעות הגוברת לתופעה לפתרונות מעשיים וכוללים, במטרה לצמצם אותה, ובתוך כך – החלטה ממשלתית, גיבוי תקציבי, אינטגרציה בין גורמי טיפול ואכיפה וחלוקת אחריות בין הממשלה לגורמים איזוריים?
August 22, 2019
ד"ר אמילי לנדאו וד"ר אפרים אסכולאי בשיחה משותפת על רקע חיפוש אחר מנכ"ל חדש לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) – על תפקידיה של הסוכנות וכן על תפקודה במסגרת הפיקוח על הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן. מהי סמכות ראש הסוכנות ומה כולל מנגנון הפיקוח בהסכם הגרעין, ובאיזו מידה הוא התבצע בפועל מאז החתימה על ההסכם? האם איראן אכן עמדה בהתחייבויות שנטלה על עצמה בהסכם הגרעין, ועד כמה הפיקוח עליה התבצע ביעילות עד כה? מעבר להפרות האיראניות, האם ישנה בעיה גם באופן הפעולה הכולל של הסוכנות לאנרגיה אטומית, ואיזה כלים יכולים להפוך את הפיקוח שלה ליעיל יותר?
August 21, 2019
Adv. Gilead Sher, head of the Center for Applied Negotiations (CAN), and former MK Dr. Yehuda Ben Meir analyze current issues in Israel-US relations regarding the Israeli-Palestinian conflict, a few weeks before before the Israeli general elections. What might be the "surprise" that President Trump could offer PM Netanyahu right before the elections? After almost three years of preparations, will the "ultimate deal" be presented after the elections? Is there an understanding between Netanyahu and Trump about a US acceptance of Israel’s annexation of the West Bank or parts of it? What obstacles would a right wing and narrow Israeli government face trying to approve annexation?
August 15, 2019
בין גוש עציון, הר הבית ורצועת עזה: עד כמה חמאס מעורב? מיכאל מילשטיין מנתח את משמעויות צבר האירועים הביטחוניים של השבוע האחרון: חדירות מגבול רצועת עזה, פיגוע דקירה שבו נרצח חייל בגוש עציון וגם מתיחות ואלימות בהר הבית על רקע ט' באב חג הקורבן. חמאס לא לקח אחריות והתייחס לאירועים באופן מינורי, בעוד ברשתות החברתיות מתגבשת תמונה של ביקורת חריפה על בלימתה של חמאס את מאמצי ההתנגדות שעולים מן השטח. האם חמאס הוא היד המכוונת או ששליטתו בשטח רופפת? האם רצח החייל הוא פיגוע אסטרטגי של חמאס כחלק ממאמץ להבעיר את השטח בגדה המערבית? האם המהומות בהר הבית הן אירוע שהתפתח באופן ספונטני או מכוון, בשטח ומאחורי הקלעים? שביל ישראל - דרכה של הישראליות החדשה-ישנה פרופ' תמר הרמן (החל מדקה 10:37) בשיחה מרתקת על הספר שכתבה על שביל ישראל, מסלול ההליכה הארוך ביותר בארץ המתפתל על תוואי שאורכו יותר מ-1000 מק"מ מדן ועד אילת. מיהם יותר מ-1000 ישראלים הצועדים לאורכו של השביל מדי שנה, מה סיפורם, ומה ניתן ללמוד מהשביל - שהפך לאייקון לאומי - על החברה הישראלית ועל המדינה כיום, גם בהקשר פוליטי-מדיני? מה היו השקולים והעקרונות שלפיהם נקבע תוואי המסלול, ומדוע אינו עובר בישובי קו התפר הסמוכים לגדה המערבית? מדוע ובאיזה מובן, לפי פרופ' הרמן, יש בהליכה לאורך שביל ישראל מן האסקפיזם מהמציאות הישראלית, ומהם האתוסים המקושרים לשביל? "עדכן אסטרטגי": ביטחון לאומי בין תיאוריה לפרקטיקה ד"ר מרק הלר (החל מדקה 25:42), שערך בשבע השנים האחרונות את כתב העת של המכון "עדכן אסטרטגי", מתארח לשיחה מעמיקה על הסוגיות הביטחוניות והמדיניות שעלו לדיון בשנותיו כעורך כתב העת ועל השינויים שחלו בתכנים שלו. מהן תובנותיו לגבי השינויים במחקר על המציאות הביטחונית והאתגרים שעמם מדינת ישראל צריכה להתמודד, ומדוע לדעתו חשוב שהמחקר הביטחוני יעסוק בסוגיות שנופלות תחת הקטגוריה של "ביטחון רך"? כיצד הקשר ההדוק בין פוליטיקה פנימית לפוליטיקה בינלאומית בא לידי ביטוי בסוגיות ש"עדכן אסטרטגי" עסק בהן בשנים האחרונות?
August 15, 2019
פרופ' תמר הרמן בשיחה מרתקת על הספר שכתבה על שביל ישראל, מסלול ההליכה הארוך ביותר בארץ המתפתל על תוואי שאורכו יותר מ-1000 מק"מ מדן ועד אילת. מיהם יותר מ-1000 ישראלים הצועדים לאורכו של השביל מדי שנה, מה סיפורם, ומה ניתן ללמוד מהשביל - שהפך לאייקון לאומי - על החברה הישראלית ועל המדינה כיום, גם בהקשר פוליטי-מדיני? מה היו השקולים והעקרונות שלפיהם נקבע תוואי המסלול, ומדוע אינו עובר בישובי קו התפר הסמוכים לגדה המערבית? מדוע ובאיזה מובן, לפי פרופ' הרמן, יש בהליכה לאורך שביל ישראל מן האסקפיזם מהמציאות הישראלית, ומהם האתוסים המקושרים לשביל?
August 15, 2019
ד"ר מרק הלר, שערך בשבע השנים האחרונות את כתב העת של המכון "עדכן אסטרטגי", מתארח לשיחה מעמיקה על הסוגיות הביטחוניות והמדיניות שעלו לדיון בשנותיו כעורך כתב העת ועל השינויים שחלו בתכנים שלו. מהן תובנותיו לגבי השינויים במחקר על המציאות הביטחונית והאתגרים שעמם מדינת ישראל צריכה להתמודד, ומדוע לדעתו חשוב שהמחקר הביטחוני יעסוק בסוגיות שנופלות תחת הקטגוריה של "ביטחון רך"? כיצד הקשר ההדוק בין פוליטיקה פנימית לפוליטיקה בינלאומית בא לידי ביטוי בסוגיות ש"עדכן אסטרטגי" עסק בהן בשנים האחרונות?
August 13, 2019
האם ישראל וחמאס מצויות בתיקו אסטרטגי א-סימטרי? האם וכיצד ההנחה שישראל צריכה לשמר את חמאס כ"כתובת אחראית" השפיעה על הפעלת הכוח בעת מבצע צוק איתן? כיצד נתפס בשני הצדדים המחיר שגבו התקיפות הצבאיות הישראליות ומה היו הביקורות השונות על היבט זה של הלחימה? האם ניתן ליישב את המתחים בין מגוון היעדים והאינטרסים הישראליים מול עזה, ומהם היעדים הריאליים אליהם צריך לשאוף? וגם, תרחיש המערכה הבאה מול עזה: איך רצוי שתתחיל מבחינה צבאית ותסתיים בערוץ המדיני? בחלוף חמש שנים ממבצע צוק איתן, ראש המכון אלוף (מיל.) עמוס ידלין וסגן ראש המכון למחקר תא"ל (מיל.) איתי ברון (ראש חטיבת המחקר באמ"ן בזמן המבצע), משוחחים על תוצאותיו ועל הלקחים ששני הצדדים הפיקו ממנו.
August 12, 2019
מיכאל מילשטיין מנתח את משמעויות צבר האירועים הביטחוניים של השבוע האחרון: חדירות מגבול רצועת עזה, פיגוע דקירה שבו נרצח חייל בגוש עציון וגם מתיחות ואלימות בהר הבית על רקע ט' באב חג הקורבן. חמאס לא לקח אחריות והתייחס לאירועים באופן מינורי, בעוד ברשתות החברתיות מתגבשת תמונה של ביקורת חריפה על בלימתה של חמאס את מאמצי ההתנגדות שעולים מן השטח. האם חמאס הוא היד המכוונת או ששליטתו בשטח רופפת? האם רצח החייל הוא פיגוע אסטרטגי של חמאס כחלק ממאמץ להבעיר את השטח בגדה המערבית? האם המהומות בהר הבית הן אירוע שהתפתח באופן ספונטני או מכוון, בשטח ומאחורי הקלעים?
August 8, 2019
דה-לגיטימציה של מקדמי שלום עו"ד גלעד שר מתאר את תהליך הדה-לגיטימציה שעבר מושג השלום בחברה הישראלית, עד לכדי כך שהשלום ועתיד התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים נדחקו לשולי סדר היום במערכות הבחירות האחרונות ונראה שהמילה "שלום" יצאה מהלקסיקון הפוליטי. התהליך נמתח מאז הסכמי אוסלו ועד היום, וניתן לשרטט מהם האירועים המרכזיים שדחקו הצידה את הדיון על שלום עם הפלסטינים. לגבי שיח השלום בצד הפלסטיני, האם בכלל ניתן לייחל להסדר עם הרשות הפלסטינית בימים בהם היא מאיימת לשים קץ למה שכן הצליח לשרוד מהסכמי אוסלו? אירועי ספורט על כוונת ה-BDS ד"ר מיכל חטואל רדושיצקי ותומר פדלון (החל מדקה 13:00) משוחחים על דוגמאות מעולם הספורט למאמצי דה-לגיטימציה בינלאומית נגד ישראל, וגם על אירועים ספורטיביים שמצליחים לגבור ולהגדיל את הלגיטימציה, ובכך לסמן מגמה חיובית עבור ישראל. מה דוחף את תנועת ה-BDS לניסיונות לערער את הלגיטימציה של ישראל בספורט? כיצד פעל הארגון לבטל את הגעתה של נבחרת ארגנטינה בכדורגל למשחק ידידות בישראל בשנה שעברה ואת ביקורה של אלופת ה-NBA טורונטו ראפטורס בארץ בשבועות האחרונים? ואיך קשורה לכך "דיפלומטיית הפינג פונג"?. שאיפותיה של טורקיה במזרח הים התיכון רמי דניאל (החל מדקה 29:34) מנתח את המתיחות הגוברת בקרבת גבולה הימי של ישראל, בין טורקיה לקפריסין ומדינות האיחוד האירופי, על רקע קידוחי הנפט הטורקיים באיזור קפריסין. מהן השאיפות המדיניות והכלכליות של טורקיה בזירה רוויית הסכסוכים המדיניים והכלכליים של הים התיכון, וממה היא חוששת? כיצד מהלכיה של טורקיה מעידים על חוסר שביעות רצונה מכך שהיא לא משתתפת במסגרות איזוריות כגון "פורום הגז של מזרח הים התיכון"? והאם יש קשר בין המתיחות הגוברת בים התיכון לבין שיתוף הפעולה הגובר בין טורקיה לרוסיה במישור הצבאי?
August 8, 2019
עו"ד גלעד שר מתאר את תהליך הדה-לגיטימציה שעבר מושג השלום בחברה הישראלית, עד לכדי כך שהשלום ועתיד התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים נדחקו לשולי סדר היום במערכות הבחירות האחרונות ונראה שהמילה "שלום" יצאה מהלקסיקון הפוליטי. התהליך נמתח מאז הסכמי אוסלו ועד היום, וניתן לשרטט מהם האירועים המרכזיים שדחקו הצידה את הדיון על שלום עם הפלסטינים. לגבי שיח השלום בצד הפלסטיני, האם בכלל ניתן לייחל להסדר עם הרשות הפלסטינית בימים בהם היא מאיימת לשים קץ למה שכן הצליח לשרוד מהסכמי אוסלו?
August 8, 2019
ד"ר מיכל חטואל רדושיצקי ותומר פדלון משוחחים על דוגמאות מעולם הספורט למאמצי דה-לגיטימציה בינלאומית נגד ישראל, וגם על אירועים ספורטיביים שמצליחים לגבור ולהגדיל את הלגיטימציה, ובכך לסמן מגמה חיובית עבור ישראל. מה דוחף את תנועת ה-BDS לניסיונות לערער את הלגיטימציה של ישראל בספורט? כיצד פעל הארגון לבטל את הגעתה של נבחרת ארגנטינה בכדורגל למשחק ידידות בישראל בשנה שעברה ואת ביקורה של אלופת ה-NBA טורונטו ראפטורס בארץ בשבועות האחרונים? ואיך קשורה לכך "דיפלומטיית הפינג פונג"?.
August 8, 2019
רמי דניאל מנתח את המתיחות הגוברת בקרבת גבולה הימי של ישראל, בין טורקיה לקפריסין ומדינות האיחוד האירופי, על רקע קידוחי הנפט הטורקיים באיזור קפריסין. מהן השאיפות המדיניות והכלכליות של טורקיה בזירה רוויית הסכסוכים המדיניים והכלכליים של הים התיכון, וממה היא חוששת? כיצד מהלכיה של טורקיה מעידים על חוסר שביעות רצונה מכך שהיא לא משתתפת במסגרות איזוריות כגון "פורום הגז של מזרח הים התיכון"? והאם יש קשר בין המתיחות הגוברת בים התיכון לבין שיתוף הפעולה הגובר בין טורקיה לרוסיה במישור הצבאי?
August 1, 2019
הטכנולוגיה בשירות חמאס — צעד קדימה, שניים אחורה ד"ר לירן ענתבי ואביעד מנדלבאום מנסים להסביר מהן הסיבות האפשרויות לכך שעל אף הצטיידותו באמצעי לחימה מתקדמים, חמאס מעדיף בעימות הנוכחי - שתחילתו בצעדות השיבה במרץ 2018 - לעשות שימוש נרחב דווקא באמצעים פרימיטיביים כמו בלוני תבערה. כיצד האמצעים הטכנולוגיים הזמינים לרכישה דרך האינטרנט הפכו לכלי בשירות ארגוני טרור וארגוני מורדים, וכיצד ישראל מתמודדת עם איום הרחפנים, שהם למעשה זרוע אוירית-צבאית חדשה של חמאס? תכנון ופיתוח הישובים הערביים בישראל פרופ' ראסם חמאיסי (החל מדקה 14:28) בשיחה לרגל פרסום ספר חדש בהוצאת המכון ובשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה, המרכז היהודי-ערבי ומרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, העוסק ברפורמה בתחום פיתוח הישובים הערביים, שהוצאה אל הפועל לפני שנים אחדות. איך מושפעות סוגיות התכנון והבניה ביישובים הערביים מתמונת המצב של החברה הערבית כיום? עד כמה הרפורמה בתכנון, ברישוי ובבנייה במגזר הערבי נותנת מענה הולם ויעיל לבעיות, ומהם החסמים שמונעים את מימוש הרפורמה במלואה? ההתחממות ביחסי ישראל עם מזרח אפריקה ד"ר ירון סלמן (החל מדקה 30:03) מנתח את השינויים שהובילו לכך שבשנים האחרונות ישראל פועלת להידוק קשרי החוץ עם מדינות אפריקה, בדגש על מזרח היבשת. מה עומד ברקע להתחממות היחסים בשנים האחרונות ומהי התועלת הדיפלומטית והמדינית שמפיקה ישראל מכך? מהו "ארגז הכלים" שבו יכולה ישראל להשתמש על מנת להרחיב את ההשפעה ולהעמיק את מגמת הידוק הקשרים, ואולי אף לפתח יחסים עם עוד מדינות ביבשת אפריקה?
August 1, 2019
ד"ר לירן ענתבי ואביעד מנדלבאום מנסים להסביר מהן הסיבות האפשרויות לכך שעל אף הצטיידותו באמצעי לחימה מתקדמים, חמאס מעדיף בעימות הנוכחי - שתחילתו בצעדות השיבה במרץ 2018 - לעשות שימוש נרחב דווקא באמצעים פרימיטיביים כמו בלוני תבערה. כיצד האמצעים הטכנולוגיים הזמינים לרכישה דרך האינטרנט הפכו לכלי בשירות ארגוני טרור וארגוני מורדים, וכיצד ישראל מתמודדת עם איום הרחפנים, שהם למעשה זרוע אוירית-צבאית חדשה של חמאס?
August 1, 2019
פרופ' ראסם חמאיסי בשיחה לרגל פרסום ספר חדש בהוצאת המכון ובשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה, המרכז היהודי-ערבי ומרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, העוסק ברפורמה בתחום פיתוח הישובים הערביים, שהוצאה אל הפועל לפני שנים אחדות. איך מושפעות סוגיות התכנון והבניה ביישובים הערביים מתמונת המצב של החברה הערבית כיום? עד כמה הרפורמה בתכנון, ברישוי ובבנייה במגזר הערבי נותנת מענה הולם ויעיל לבעיות, ומהם החסמים שמונעים את מימוש הרפורמה במלואה?
August 1, 2019
ד"ר ירון סלמן מנתח את השינויים שהובילו לכך שבשנים האחרונות ישראל פועלת להידוק קשרי החוץ עם מדינות אפריקה, בדגש על מזרח היבשת. מה עומד ברקע להתחממות היחסים בשנים האחרונות ומהי התועלת הדיפלומטית והמדינית שמפיקה ישראל מכך? מהו "ארגז הכלים" שבו יכולה ישראל להשתמש על מנת להרחיב את ההשפעה ולהעמיק את מגמת הידוק הקשרים, ואולי אף לפתח יחסים עם עוד מדינות ביבשת אפריקה?
July 29, 2019
"קבינט" מיוחד בהשתתפות איתי ברון, סימה שיין ואלדד שביט בנושא משמעויות ההתפתחויות האחרונות סביב המתיחות בין ארצות הברית לאיראן, שגוברת בהדרגה מאז החלטת הנשיא טראמפ על פרישה מהסכם הגרעין: מהי המשמעות המצטברת של הצעדים האיראניים המפרים את ההסכם? מהם הגיונות הפעולה השונים והמתחרים בתוך הממשל האמריקאי? מה עלול להפר את האיזון שמנסים לשמר שני הצדדים, מצד אחד להמחיש זה לזה את מחירי הפרת ההסכם ומצד שני את האינטרס להמנע מהסלמה? האם בחירות 2020 המתקרבות בארצות הברית הן גורם ממריץ עבור טראמפ להגיע להסכם משופר, והאם הן מדרבנות את איראן להמתין לחילופי ממשל? כיצד שני התרחישים, עימות מוגבל מתמשך או כניסה למשא ומתן, ישפיעו על ישראל, ובמה שונים האינטרסים ומרחב התמרון של ירושלים ושל וושינגטון ביחס לאיראן?
July 25, 2019
ד"ר שרה פוייר צוללת לעומקה של התחדשות מלחמת האזרחים בלוב בחודשים האחרונים, שמושכת מעורבות של כוחות בינלאומיים רבים. המשבר התחדש כשמונה שנים לאחר פרוץ המהפכה האלימה בלוב, שרכבה על גל ה"אביב הערבי" ובשיאה נפל שלטון קדאפי, ולאחר דיאלוג והסכם בין הפלגים השונים שנחתם ב-2015. מדוע כל כך הרבה מדינות מתערבות במתרחש במדינה הכושלת, בין המוטיבציה שלהן לגרוף רווחים מהמצב לבין חשש כן מהשלכות המלחמה עליהן? והאם יש לחוסר היציבות השלכות על ישראל או על שכנותיה?
July 25, 2019
ד"ר ששון חדד וד"ר שמואל אבן בוחנים את התכנית הרב-שנתית החדשה של צה"ל - "תנופה", שנועדה להתאים את האמצעים שיהיו ברשות הצבא בשנים הקרובות במטרה לעמוד ביעדים האסטרטגיים שנקבעו על ידי הדרג המדיני. האם ביצוע התוכנית עשוי להיפגע או להתעכב, כתוצאה מרפורמות כלכליות וגם מהשינויים הפוליטיים האחרונים? מהי מידת השפעתו של הדרג המדיני, ובפרט של ראש הממשלה, על יישום התוכנית? אילו נושאים יעלו על הפרק בדיונים בין משרד הביטחון למשרד האוצר, מהם הלקחים מההסכם יעלון-כחלון מ-2015 והאם ניתן בכלל לתכנן תכנית רב-שנתית שתהיה יעילה מבחינה צבאית אך גם חסכונית?
July 25, 2019
עו"ד פרי נובוטני וחגי ברעם מציגים מסקנות ממחקר חדש שפורסם במכון בנושא האבטחה בישראל, ובמרכזו התרעות ואזהרות על ליקויים בתחום והמלצה להקים רשות ממלכתית שתרכז, תכוון ותנחה את האבטחה, על מגוון היבטיה. מהן הבעיות המרכזיות בתחום האבטחה ומה הגורמים לריבוי הגישות והנהלים השונים? מהי תמונת המצב המשפטית בתחום האבטחה? מדוע הגופים הקיימים לא יכולים לתת מענה לבעיות המתוארות – ולמה רשות ממלכתית חדשה כן תוכל לפתור אותן?
July 25, 2019
האבטחה בישראל: ליקויים והמלצות לפעולה עו"ד פרי נובוטני וחגי ברעם מציגים מסקנות ממחקר חדש שפורסם במכון בנושא האבטחה בישראל, ובמרכזו התרעות ואזהרות על ליקויים בתחום והמלצה להקים רשות ממלכתית שתרכז, תכוון ותנחה את האבטחה, על מגוון היבטיה. מהן הבעיות המרכזיות בתחום האבטחה ומה הגורמים לריבוי הגישות והנהלים השונים? מהי תמונת המצב המשפטית בתחום האבטחה? מדוע הגופים הקיימים לא יכולים לתת מענה לבעיות המתוארות – ולמה רשות ממלכתית חדשה כן תוכל לפתור אותן? התוכנית הרב-שנתית של צה"ל והאיום התקציבי ד"ר ששון חדד וד"ר שמואל אבן (החל מדקה 18:02) בוחנים את התכנית הרב-שנתית החדשה של צה"ל - "תנופה", שנועדה להתאים את האמצעים שיהיו ברשות הצבא בשנים הקרובות במטרה לעמוד ביעדים האסטרטגיים שנקבעו על ידי הדרג המדיני. האם ביצוע התוכנית עשוי להיפגע או להתעכב, כתוצאה מרפורמות כלכליות וגם מהשינויים הפוליטיים האחרונים? מהי מידת השפעתו של הדרג המדיני, ובפרט של ראש הממשלה, על יישום התוכנית? אילו נושאים יעלו על הפרק בדיונים בין משרד הביטחון למשרד האוצר, מהם הלקחים מההסכם יעלון-כחלון מ-2015 והאם ניתן בכלל לתכנן תכנית רב-שנתית שתהיה יעילה מבחינה צבאית אך גם חסכונית? המשבר הפנימי והבינלאומי בלוב ד"ר שרה פוייר (החל מדקה 38:00) צוללת לעומקה של התחדשות מלחמת האזרחים בלוב בחודשים האחרונים, שמושכת מעורבות של כוחות בינלאומיים רבים. המשבר התחדש כשמונה שנים לאחר פרוץ המהפכה האלימה בלוב, שרכבה על גל ה"אביב הערבי" ובשיאה נפל שלטון קדאפי, ולאחר דיאלוג והסכם בין הפלגים השונים שנחתם ב-2015. מדוע כל כך הרבה מדינות מתערבות במתרחש במדינה הכושלת, בין המוטיבציה שלהן לגרוף רווחים מהמצב לבין חשש כן מהשלכות המלחמה עליהן? והאם יש לחוסר היציבות השלכות על ישראל או על שכנותיה?
July 22, 2019
Ambassador Daniel Shapiro, Ambassador Dr. Oded Eran, and Brig. Gen. (res.) Assaf Orion discuss the relationship between the United States, Israel, and China, and the course Israel needs to navigate as the competitive atmosphere between the United States and China increases. Why is this rivalry intensifying in aspects of trade, technology, infrastructure, geo-politics, ideology, governance, and human rights? Who will influence the norms and rules of future technologies? What are the main national security and policy goals of Israel vis-à-vis China, and what are Israel's stakes in this strategic game? The three INSS senior researchers ponder together – what would a similar conversation sound like in 2069, 50 years from today?
July 18, 2019
קובי מיכאל מתאר תהליך במואץ בשנים האחרונות, ובו הקשרים בין גופי מודיעין למוסדות אקדמיים ברחבי העולם מתהדקים: כיצד השתלב עולם המודיעין כתחום מחקר באקדמיה, על רקע עליה בביקוש לאנשי מודיעין באוניברסיטאות בארצות הברית ובמערב בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21? מדוע לא השתלבו האקדמיה ואנשיה בבתי הספר למודיעין, והתהליך התרחש בכיוון ההפוך? וגם - מדוע האקדמיה האמריקאית היא החלוצה גם בתחום הזה, ואיך הנרי קיסינג'ר קשור לנושא?
July 18, 2019
אסף אוריון מסביר מה מחריף את התחרות והיריבות בין ארצות הברית לסין בשנים האחרונות, וכיצד נכון לישראל להגיב במסגרת ניהול היחסים עם שתי המעצמות. מדוע במערכת היחסים הזו מתגלים בשנים האחרונות, יותר מבעבר, דפוסי יריבות ברורים כל כך? על רקע האזהרה שקיבלה מהממשל האמריקאי מפני מעורבות סינית בפיתוח נמל חיפה ובתשתית התקשורת הסלולרית, מה מבחינת ישראל יכול להיות מודל אידיאלי של ניהול האיזון העדין ביחסים עם שתי המעצמות היריבות?
July 18, 2019
בל יוסף מציגה מחקר על הדיאלוג החוקתי בין בית המשפט העליון לכנסת, על רקע יוזמות חקיקה מהשנים האחרונות שנועדו להגביל את סמכויות בית המשפט העליון. כיצד נוצר איזון בין הרשויות, תוך כדי דיון ביניהן, בסוגיות מדיניות וגם ביטחוניות שמגיעות להכרעה בבית המשפט העליון, והאם ישראל שונה מדמוקרטיות אחרות בעניין הזה? האם הכלים הקיימים מציבים את בית המשפט העליון כפוסק האחרון במקרים שנוגעים לפרשנות החוק, בין השאר בסוגיות ביטחוניות הרות גורל שיש להן השפעה על תפקוד הצבא או על קבלת החלטות בעת לחימה? כיצד ניתן לנתח שאלות הקשורות בעיצוב פני העתיד של ישראל על בסיס מסקנות המחקר, במישור המשפטי ובזיקה להקשר הביטחוני?
July 18, 2019
הדיאלוג החוקתי בישראל בל יוסף מציגה מחקר על הדיאלוג החוקתי בין בית המשפט העליון לכנסת, על רקע יוזמות חקיקה מהשנים האחרונות שנועדו להגביל את סמכויות בית המשפט העליון. כיצד נוצר איזון בין הרשויות, תוך כדי דיון ביניהן, בסוגיות מדיניות וגם ביטחוניות שמגיעות להכרעה בבית המשפט העליון, והאם ישראל שונה מדמוקרטיות אחרות בעניין הזה? האם הכלים הקיימים מציבים את בית המשפט העליון כפוסק האחרון במקרים שנוגעים לפרשנות החוק, בין השאר בסוגיות ביטחוניות הרות גורל שיש להן השפעה על תפקוד הצבא או על קבלת החלטות בעת לחימה? כיצד ניתן לנתח שאלות הקשורות בעיצוב פני העתיד של ישראל על בסיס מסקנות המחקר, במישור המשפטי ובזיקה להקשר הביטחוני? ארצות הברית וסין - מתח, תחרות ויריבות אסף אוריון (החל מדקה 15:03) מסביר מה מחריף את התחרות והיריבות בין ארצות הברית לסין בשנים האחרונות, וכיצד נכון לישראל להגיב במסגרת ניהול היחסים עם שתי המעצמות. מדוע במערכת היחסים הזו מתגלים בשנים האחרונות, יותר מבעבר, דפוסי יריבות ברורים כל כך? על רקע האזהרה שקיבלה מהממשל האמריקאי מפני מעורבות סינית בפיתוח נמל חיפה ובתשתית התקשורת הסלולרית, מה מבחינת ישראל יכול להיות מודל אידיאלי של ניהול האיזון העדין ביחסים עם שתי המעצמות היריבות? האקדמיזציה של המודיעין קובי מיכאל (החל מדקה 28:08) מתאר תהליך במואץ בשנים האחרונות, ובו הקשרים בין גופי מודיעין למוסדות אקדמיים ברחבי העולם מתהדקים: כיצד השתלב עולם המודיעין כתחום מחקר באקדמיה, על רקע עליה בביקוש לאנשי מודיעין באוניברסיטאות בארצות הברית ובמערב בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21? מדוע לא השתלבו האקדמיה ואנשיה בבתי הספר למודיעין, והתהליך התרחש בכיוון ההפוך? וגם - מדוע האקדמיה האמריקאית היא החלוצה גם בתחום הזה, ואיך הנרי קיסינג'ר קשור לנושא?
July 11, 2019
עוזי עילם נזכר ומספר, בעקבות שידור הסדרה "צ'רנוביל" וגל התגובות שעוררה, על תאונות גרעיניות חמורות בהיסטוריה, וגם על הלקחים שהופקו מהן במטרה לשפר את רמת הבטיחות של תחנות כוח גרעיניות שפועלות כיום. האם הכורים של היום מספיק בטוחים ומספקים פתרון הולם לאספקת אנרגיה - לפחות עד שתתאפשר הפקת אנרגיה ירוקה לחלוטין בהיקפים גדולים - או שמא ריבוי הכורים בהכרח גורר ריבוי סיכונים לסביבה ולאוכלוסייה? וגם על ההתמודדות של נפגעי אסון צ'רנוביל שחיים בישראל עם הפגיעות ועם המאבק להכרה במעמדם?
July 11, 2019
ד"ר מאיר אלרן וד"ר כרמית פדן בשיחה על מחקרם החדש, המציג תמונת מצב עדכנית של השפעת האירועים הביטחוניים על החוסן ביישובי עוטף עזה. סבבי ההסלמה בדרום, כמו גם ההצתות באמצעות עפיפוני תבערה ובלוני נפץ, משפיעים באופן ניכר על החיים ביישובי עוטף עזה. האם חל שינוי כלשהו בחוסן החברתי של התושבים שם בעקבות ההסלמה שפרצה עם צעדות השיבה במרץ 2018, לאחר מספר שנים של שקט יחסי? באיזה אופן החוסן החברתי שמאפיין את האוכלוסייה באזור מתיישב עם הפרעות דחק שנגרמות מהמצב הביטחוני, או שמא הדחק יכרסם במוקדם או במאוחר בחוסן? מה עדיין חסר מבחינת המענה והמעורבות של המדינה מול התושבים?
July 11, 2019
ד"ר רז צימט מדבר על הצעדים המדיניים האחרונים של המשטר האיראני, כלפי חוץ וגם כלפי פנים: מה משמעות ההודעה שמסרה איראן השבוע על כוונתה להרחיב את שיעור העשרת אורניום? כיצד הצעד הזה מסביר את האסטרטגיה האיראנית מול המערב, לאחר שח'אמנאהי הצהיר שטהראן אמנם איננה מעוניינת במלחמה, אבל גם לא במשא ומתן עם הממשל האמריקאי? מדוע, במקביל למשבר המתהווה במפרץ הפרסי ובין איראן לארצות הברית ולמדינות נוספות, המשטר מגביר דווקא כעת את צעדי האכיפה של חוקי קוד הלבוש המחמירים? וכיצד הצעדים הללו מתקבלים בציבור, כמה חודשים בלבד לפני הבחירות לפרלמנט האיראני?
July 11, 2019
מהנעשה באיראן: מתיחות מול המערב, הקשחת המדיניות כלפי האזרחים ד"ר רז צימט מדבר על הצעדים המדיניים האחרונים של המשטר האיראני, כלפי חוץ וגם כלפי פנים: מה משמעות ההודעה שמסרה איראן השבוע על כוונתה להרחיב את שיעור העשרת אורניום? כיצד הצעד הזה מסביר את האסטרטגיה האיראנית מול המערב, לאחר שח'אמנאהי הצהיר שטהראן אמנם איננה מעוניינת במלחמה, אבל גם לא במשא ומתן עם הממשל האמריקאי? מדוע, במקביל למשבר המתהווה במפרץ הפרסי ובין איראן לארצות הברית ולמדינות נוספות, המשטר מגביר דווקא כעת את צעדי האכיפה של חוקי קוד הלבוש המחמירים? וכיצד הצעדים הללו מתקבלים בציבור, כמה חודשים בלבד לפני הבחירות לפרלמנט האיראני? חוסן חברתי: תמונת מצב של הציבור בעוטף עזה ד"ר מאיר אלרן וד"ר כרמית פדן (החל מדקה 9:34) בשיחה על מחקרם החדש, המציג תמונת מצב עדכנית של השפעת האירועים הביטחוניים על החוסן ביישובי עוטף עזה. סבבי ההסלמה בדרום, כמו גם ההצתות באמצעות עפיפוני תבערה ובלוני נפץ, משפיעים באופן ניכר על החיים ביישובי עוטף עזה. האם חל שינוי כלשהו בחוסן החברתי של התושבים שם בעקבות ההסלמה שפרצה עם צעדות השיבה במרץ 2018, לאחר מספר שנים של שקט יחסי? באיזה אופן החוסן החברתי שמאפיין את האוכלוסייה באזור מתיישב עם הפרעות דחק שנגרמות מהמצב הביטחוני, או שמא הדחק יכרסם במוקדם או במאוחר בחוסן? מה עדיין חסר מבחינת המענה והמעורבות של המדינה מול התושבים? מה אפשר ללמוד מצ'רנוביל? על תאונות גרעיניות ולקחי בטיחות עוזי עילם (החל מדקה 26:31) נזכר ומספר, בעקבות שידור הסדרה "צ'רנוביל" וגל התגובות שעוררה, על תאונות גרעיניות חמורות בהיסטוריה, וגם על הלקחים שהופקו מהן במטרה לשפר את רמת הבטיחות של תחנות כוח גרעיניות שפועלות כיום. האם הכורים של היום מספיק בטוחים ומספקים פתרון הולם לאספקת אנרגיה - לפחות עד שתתאפשר הפקת אנרגיה ירוקה לחלוטין בהיקפים גדולים - או שמא ריבוי הכורים בהכרח גורר ריבוי סיכונים לסביבה ולאוכלוסייה? וגם על ההתמודדות של נפגעי אסון צ'רנוביל שחיים בישראל עם הפגיעות ועם המאבק להכרה במעמדם?
July 4, 2019
ענבל אורפז בשיחה על האופן בו טכנולוגיה יכולה להפחית את ההשפעה של פייק ניוז בעידן הנוכחי, ועל פתרונות טכנולוגיים הקיימים כיום להתמודדות עם תופעה שהטכנולוגיה עצמה סייעה לייצר ולהפיץ. כחלק מכך תוכנית ליפקין שחק לביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט אמת ופייק ניוז פרסמה קול קורא במטרה לערוך מיפוי של כלל הגורמים הטכנולוגיים הרלוונטיים לתחום בארץ ובעולם - סטארטאפים, פלטפורמות להפצת תוכן, ארגונים שמקימים מערכי הגנה מפייק ניוז ומומחים בתחום.
July 4, 2019
יואל גוז'נסקי מציג את הפרויקטים המתחרים של מדינות ערביות בתחום החלל. מאחורי המאמצים האלה יש מוטיבציות שונות שהביאו להאצת בתחום בשנים האחרונות, כולל מחקר, פיתוח ושיתופי פעולה במטרה לבסס תשתית טכנולוגית-מדעית עצמאית, עם משמעויות ביטחוניות שנגזרות מכך. מה יש לאיחוד האמירויות להציע בתחום החלל על רקע התחרות שהתפתחה באיזור, כיצד מגיבה ערב הסעודית למאמצים של שכנותיה, ואילו עוד מדינות בדרך להישגים? ומה היו התגובות העולם הערבי לחללית הישראלית "בראשית"?
July 4, 2019
יורם שוייצר מסכם את חמש שנות פעילותה של המדינה האסלאמית (דאע"ש) מאז ההכרזה על הקמת הח'ליפות. במהלך התקופה הארגון הצליח לכבוש שטחים נרחבים בסוריה ובעיראק, לבצע פיגועים ברחבי העולם וגם לעבור שינויים – במבנה שלו, בפריסה שלו וברעיונות שהוא משווק. לקראת כנס שייערך במכון ב-11 ביולי ויעסוק בסלפיה-ג'האדיה, שוייצר בוחן כיצד משפיעה תבוסת המדינה האסלאמית על המחנה ועל המציאות במזרח התיכון, לאן הולך מכאן הארגון וגם מה ניתן לומר על פיגועי התאבדות בעולם במחצית הראשונה של 2019.
July 4, 2019
חמש שנים להכרזה על המדינה האסלאמית יורם שוייצר מסכם את חמש שנות פעילותה של המדינה האסלאמית (דאע"ש) מאז ההכרזה על הקמת הח'ליפות. במהלך התקופה הארגון הצליח לכבוש שטחים נרחבים בסוריה ובעיראק, לבצע פיגועים ברחבי העולם וגם לעבור שינויים – במבנה שלו, בפריסה שלו וברעיונות שהוא משווק. לקראת כנס שייערך במכון ב-11 ביולי ויעסוק בסלפיה-ג'האדיה, שוייצר בוחן כיצד משפיעה תבוסת המדינה האסלאמית על המחנה ועל המציאות במזרח התיכון, לאן הולך מכאן הארגון וגם מה ניתן לומר על פיגועי התאבדות בעולם במחצית הראשונה של 2019. "מועדון החלל" הערבי יואל גוז'נסקי (החל מדקה 11:09) מציג את הפרויקטים המתחרים של מדינות ערביות בתחום החלל. מאחורי המאמצים האלה יש מוטיבציות שונות שהביאו להאצת בתחום בשנים האחרונות, כולל מחקר, פיתוח ושיתופי פעולה במטרה לבסס תשתית טכנולוגית-מדעית עצמאית, עם משמעויות ביטחוניות שנגזרות מכך. מה יש לאיחוד האמירויות להציע בתחום החלל על רקע התחרות שהתפתחה באיזור, כיצד מגיבה ערב הסעודית למאמצים של שכנותיה, ואילו עוד מדינות בדרך להישגים? ומה היו התגובות העולם הערבי לחללית הישראלית "בראשית"? הטכנולוגיה בשירות המאבק בפייק-ניוז ענבל אורפז (החל מדקה 21:08) בשיחה על האופן בו טכנולוגיה יכולה להפחית את ההשפעה של פייק ניוז בעידן הנוכחי, ועל פתרונות טכנולוגיים הקיימים כיום להתמודדות עם תופעה שהטכנולוגיה עצמה סייעה לייצר ולהפיץ. כחלק מכך תוכנית ליפקין שחק לביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט אמת ופייק ניוז פרסמה קול קורא במטרה לערוך מיפוי של כלל הגורמים הטכנולוגיים הרלוונטיים לתחום בארץ ובעולם - סטארטאפים, פלטפורמות להפצת תוכן, ארגונים שמקימים מערכי הגנה מפייק ניוז ומומחים בתחום.
June 30, 2019
In 2020 Israel and Germany will mark the 55th anniversary of the establishment of their diplomatic relations. INSS research associate Adi Kantor and Dr. Peter Lintl, researcher at the German Institute for International and Security Affairs (SWP) in Berlin, discuss the current state of affairs between the two countries. What were the expectations in the past, and how have they met the changing reality? Why are there growing disappointments? To what extent do younger generations in Germany and Israel today truly understand the importance of the relations between them? Where do the difficulties lie, and what is needed in order to improve our dialogue when looking ahead? How does the return of anti-Semitism to mainstream political and social discourse in Germany affect the relations, and how much are the two countries still haunted by the trauma of the Holocaust? What is the impact of intergenerational transmission of trauma in the family, as well as transmission of silence and denial of the crimes even today? These and other issues are explored in this podcast.
June 27, 2019
ד"ר גליה לינדנשטראוס מסבירה את הגורמים למפלה שספגה מפלגת השלטון בטורקיה בבחירות החוזרות שהתקיימו באיסטנבול. אחרי רצף של מהלכים פוליטיים מוצלחים מבחינת ארדואן, שעזרו לו לחזק את כוחה הפוליטי של מפלגתו, גבר מועמד האופוזיציה על מועמד מפלגתו. מיהו המועמד הזוכה ומה סוד ההצלחה של הקמפיין שלו? מהן המשמעויות של הניצחון והאם יש בכך כדי לנבא משהו על המשך דרכה הפוליטית של מפלגת השלטון בטורקיה, או שאיסטנבול, נכון לעתה, היא מקרה ייחודי?
June 27, 2019
דיון מיוחד עם מנהל המכון אודי דקל והשגריר לשעבר דן שפירו בעקבות פרסום החלק הכלכלי של "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ בסדנה שהתקיימה השבוע בבחריין. החלק המורכב יותר של התכנית, זה המדיני, שאמור לכלול מתווה כלשהו ליישוב הסכסוך, טרם פורסם - מה שמעורר ספקולציות וניסיונות להיאחז ברסיסי מידע או התבטאויות של בכירי הממשל. דקל ושפירו מנסים לפענח מהם המהלכים הבאים שצפויים לקרות במסגרת האסטרטגיה של הממשל האמריקאי, מהן העמדות של הצדדים המעורבים ולבחון האם ממשל טראמפ אכן מוטה באופן מוחלט לטובת ישראל, כפי שטוענת הרשות הפלסטינית.
June 27, 2019
השגריר לשעבר צבי מגן מנתח את הרקע והמשמעויות של מפגש הפסגה הנדיר שהתקיים השבוע בירושלים בין היועצים לביטחון לאומי של ארצות הברית, רוסיה וישראל, בעיצומה של תקופה המאופיינת במתיחות ותקריות צבאיות, שאף עלולות להתפתח לעימות. מאחר שרוסיה מגלה מעורבות רבה בסוריה וגם בהקשר של המפרץ הפרסי, עד כמה היא יכולה להיות צד שלישי שמגבש הסדרים בין הצדדים הניצים, בייחוד כשמדובר במשטר האיראני? האם רוסיה מרוויחה משהו, פוליטית, כלכלית או צבאית, מהמציאות החדשה במזרח התיכון? וגם - כיצד הפכה ישראל לגורם מתווך שעוזר למעצמות לפתור את הבעיות ביניהן?
June 27, 2019
עסקת המאה – מהצהרות למעשים דיון מיוחד עם מנהל המכון אודי דקל והשגריר לשעבר דן שפירו בעקבות פרסום החלק הכלכלי של "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ בסדנה שהתקיימה השבוע בבחריין. החלק המורכב יותר של התכנית, זה המדיני, שאמור לכלול מתווה כלשהו ליישוב הסכסוך, טרם פורסם - מה שמעורר ספקולציות וניסיונות להיאחז ברסיסי מידע או התבטאויות של בכירי הממשל. דקל ושפירו מנסים לפענח מהם המהלכים הבאים שצפויים לקרות במסגרת האסטרטגיה של הממשל האמריקאי, מהן העמדות של הצדדים המעורבים ולבחון האם ממשל טראמפ אכן מוטה באופן מוחלט לטובת ישראל, כפי שטוענת הרשות הפלסטינית. מפגש היועצים לביטחון לאומי השגריר לשעבר צבי מגן (החל מדקה 23:25) מנתח את הרקע והמשמעויות של מפגש הפסגה הנדיר שהתקיים השבוע בירושלים בין היועצים לביטחון לאומי של ארצות הברית, רוסיה וישראל, בעיצומה של תקופה המאופיינת במתיחות ותקריות צבאיות, שאף עלולות להתפתח לעימות. מאחר שרוסיה מגלה מעורבות רבה בסוריה וגם בהקשר של המפרץ הפרסי, עד כמה היא יכולה להיות צד שלישי שמגבש הסדרים בין הצדדים הניצים, בייחוד כשמדובר במשטר האיראני? האם רוסיה מרוויחה משהו, פוליטית, כלכלית או צבאית, מהמציאות החדשה במזרח התיכון? וגם - כיצד הפכה ישראל לגורם מתווך שעוזר למעצמות לפתור את הבעיות ביניהן? ההפסד של ארדואן באיסטנבול ד"ר גליה לינדנשטראוס (החל מדקה 31:26) מסבירה את הגורמים למפלה שספגה מפלגת השלטון בטורקיה בבחירות החוזרות שהתקיימו באיסטנבול. אחרי רצף של מהלכים פוליטיים מוצלחים מבחינת ארדואן, שעזרו לו לחזק את כוחה הפוליטי של מפלגתו, גבר מועמד האופוזיציה על מועמד מפלגתו. מיהו המועמד הזוכה ומה סוד ההצלחה של הקמפיין שלו? מהן המשמעויות של הניצחון והאם יש בכך כדי לנבא משהו על המשך דרכה הפוליטית של מפלגת השלטון בטורקיה, או שאיסטנבול, נכון לעתה, היא מקרה ייחודי?
June 25, 2019
ד"ר כרמית ולנסי, ד"ר אופיר וינטר וד"ר שרה פוייר בשיחה על רקע מותו של נשיא מצרים לשעבר, מוחמד מורסי. האם מותו, שהתקבל באדישות רבה במצרים וגם באיזור, מסמל את מותו של רעיון האסלאם ככוח פוליטי במזרח התיכון, ומהם הרעיונות המתחרים שעולים במרחב הערבי – לאומיים או פוסט-אידיאולוגיים, ואיפה משתלבת נפילתה של המדינה האסלאמית? מדוע דווקא בתוניסיה, שנחשבת לדגם מוצלח של האביב הערבי, הצליחו הפלגים האסלאמיסטיים להוביל את המעבר לדמוקרטיה? כיצד ניתן לנתח את התהליכים באיזור באמצעות סוריה כמיקרו-קוסמוס? והאם ניתן לטעון שמדינות הלאום ורעיון הלאומיות שרדו את הטלטלה, או שמא הזירות הפנימיות השסועות והשחיקה של הזהות הלאומית האותנטית עדיין מאיימות על שרידותן?
June 20, 2019
ורה מיכלין שפיר מנתחת את תחום התודעה כפי שבא לידי ביטוי בניסיונות ההשפעה של רוסיה, על הציבור הרוסי וגם ברחבי העולם, בין השאר על רקע דיווחים והאשמות על התערבויותיה של מוסקבה במערכות בחירות של מדינות שונות. מהן היכולות והשיטות שרוסיה פיתחה בתחום הסייבר ומהן המטרות של מבצעי התודעה שהיא לכאורה מנהלת? והאם מבצעי התודעה הגדולים שרוסיה ניהלה בשנים האחרונות הצליחו?
June 13, 2019
חוק "חלופות מדיניות תחילה" ב-18.6 יתקיים במכון אירוע בחסות המרכז למשא ומתן יישומי ב-INSS וארגון "נשים עושות שלום", תחת הכותרת "לפני הסבב הבא: חלופות מדיניות תחילה". עו"ד גלעד שר, ד"ר יעל אדמי ועו"ד תמי יקירה משוחחים על הנושאים שצפויים לעלות לדיון: על איזה רקע נוסחה הצעת החוק שמקדם הארגון, שמטרתה לחייב את מקבלי ההחלטות בדרג המדיני לבחון חלופות לא-צבאיות באורח שוטף ושיטתי, בשגרה ובחירום, ולהפנות משאבים של זמן, קשב וכוח-אדם לחיפוש חלופות ופתרונות מדיניים? מהי מידת הישימות של הצעת החוק וכיצד יוכל להשפיע על מקבלי ההחלטות - לצד השיקולים הפרסונליים והפוליטיים שלהם - ועל כל תהליך קבלת ההחלטות המדיני? מגמות עדכניות בשיח בעולם הערבי אורית פרלוב (החל מדקה 16:53) מציגה שתי מגמות בולטות בשיח בעולם הערבי בעת האחרונה, כפי שמשתקפות ברשתות החברתיות. הראשונה היא גילויי עוינות קשה ביחס לערב הסעודית, איחוד האמירויות ומצרים, על רקע מעורבות שלהן בנעשה במדינות צפון אפריקה שחוו בחודשים האחרונים התחדשות של מחאת "האביב הערבי", ובפרט באלג'יריה ובסודאן. השנייה היא שינוי מגמה בתחושת הדחיפות של חזבאללה וחמאס להגיע להסדרים עם ישראל. מדוע שני הארגונים, שעד כה התאפיינו באידאולוגיה של התנגדות בטווחי זמן ארוכים ובהנחה שהזמן עובד לטובתם, מנסים כעת להגיע להסכמים בהקדם האפשרי, דווקא על רקע מגמה הפוכה של משיכת זמן מכיוון ישראל? משולש סין-ארצות הברית-ישראל הדי שגב ודורון אלה (החל מדקה 32:35) מסבירים מה עומד ברקע לדרישה האמריקנית מישראל למנוע השתתפות של חברות סיניות בהקמת רשתות של תקשורת סלולרית בארץ, שהגיעה עד לכדי אזהרה של הנשיא טראמפ כי מעורבות סינית כזאת עלולה להוביל לצמצום הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל? מדוע האמריקאים מודאגים כל כך מהאפשרות שחברות סיניות תספקנה תשתיות סלולריות עבור ישראל? כשישראל נמצאת בין הפטיש לסדן, איזה מדיניות תעזור לה להיפגע כמה שפחות מהעימות בין שתי המעצמות?
June 6, 2019
עודד ערן, שגריר ישראל בירדן לשעבר, בשיחה על האתגרים הניצבים בפני בית המלוכה הירדני. שלטון המלך נותר יציב בשנים האחרונות, למרות סדרה של משברים פוליטיים וכלכליים, לחצים מדיניים מהסביבה הבינלאומית ושינוי דמוגרפי בדמות מאות אלפי פליטים שהגיעו לירדן מסוריה. אולם, בעת האחרונה מתרבים הסימנים לכך ששלטונו היציב של המלך עבדאללה השני עלול להתערער. ממה נובעת החולשה הכלכלית הנוכחית בירדן, מהם התרחישים האפשריים לעתיד הקרוב של הממלכה וכיצד יכולה ישראל לעזור לעבדאללה לשמר את יציבותו?
June 6, 2019
עפר שלח מתארח לרגל זכייתו פרס השנתי ע"ש סא"ל מאיר ורחל צ'צ'יק ז"ל למחקרים בביטחון ישראל, שמוענק על עבודות מחקר וספרים העוסקים בבעיות הביטחון הלאומי של ישראל. ספרו זוכה הפרס, "האומץ לנצח – מדיניות ביטחון לישראל", שיצא לאור בשנת 2015 בעקבות מבצע צוק איתן, מציע תפיסת ביטחון חדשה לישראל. שלח עונה על שאלות שעולות בספר, וביניהן - מה חסר לישראל על מנת להתמודד טוב יותר עם הסביבה המשתנה של האיומים, על אף יתרונותיה הכמותיים והאיכותיים מול אויביה, ומהם השינויים העיקריים שנדרשים כדי לעדכן את תפיסת הביטחון?
June 6, 2019
אמילי לנדאו בוחנת את ניתוח המדיניות של הנשיא טראמפ כפי שהוא משתקף בשיח הציבורי - האם הדיווחים והפרשנויות של התקשורת, של גופי מחקר ושל פוליטיקאים בארצות הברית מציגים במדויק את האסטרטגיה של ממשל טראמפ בעניין הגרעין האיראני או שמא נוצרת תמונה מעוותת, בפרט בשאלה עד כמה טראמפ להוט לצאת למלחמה נגד המשטר האיראני? וגם - מה הצפי לגבי האפשרות של חידוש המשא ומתן בין ארצות לאיראן, ועד כמה ממשל טראמפ מוכן למשא ומתן, מהזווית הדיפלומטית ואף ברמה הטכנית?
June 6, 2019
סימנים מדאיגים ליציבותה של ירדן עודד ערן, שגריר ישראל בירדן לשעבר, בשיחה על האתגרים הניצבים בפני בית המלוכה הירדני. שלטון המלך נותר יציב בשנים האחרונות, למרות סדרה של משברים פוליטיים וכלכליים, לחצים מדיניים מהסביבה הבינלאומית ושינוי דמוגרפי בדמות מאות אלפי פליטים שהגיעו לירדן מסוריה. אולם, בעת האחרונה מתרבים הסימנים לכך ששלטונו היציב של המלך עבדאללה השני עלול להתערער. ממה נובעת החולשה הכלכלית הנוכחית בירדן, מהם התרחישים האפשריים לעתיד הקרוב של הממלכה וכיצד יכולה ישראל לעזור לעבדאללה לשמר את יציבותו? "האומץ לנצח" –על תפיסת הביטחון של ישראל עפר שלח (החל מדקה 18:50) מתארח לרגל זכייתו פרס השנתי ע"ש סא"ל מאיר ורחל צ'צ'יק ז"ל למחקרים בביטחון ישראל, שמוענק על עבודות מחקר וספרים העוסקים בבעיות הביטחון הלאומי של ישראל. ספרו זוכה הפרס, "האומץ לנצח – מדיניות ביטחון לישראל", שיצא לאור בשנת 2015 בעקבות מבצע צוק איתן, מציע תפיסת ביטחון חדשה לישראל. שלח עונה על שאלות שעולות בספר, וביניהן - מה חסר לישראל על מנת להתמודד טוב יותר עם הסביבה המשתנה של האיומים, על אף יתרונותיה הכמותיים והאיכותיים מול אויביה, ומהם השינויים העיקריים שנדרשים כדי לעדכן את תפיסת הביטחון? עיוותים בניתוח התקשורתי של מדיניות טראמפ כלפי איראן אמילי לנדאו (החל מדקה 28:39) בוחנת את ניתוח המדיניות של הנשיא טראמפ כפי שהוא משתקף בשיח הציבורי - האם הדיווחים והפרשנויות של התקשורת, של גופי מחקר ושל פוליטיקאים בארצות הברית מציגים במדויק את האסטרטגיה של ממשל טראמפ בעניין הגרעין האיראני או שמא נוצרת תמונה מעוותת, בפרט בשאלה עד כמה טראמפ להוט לצאת למלחמה נגד המשטר האיראני? וגם - מה הצפי לגבי האפשרות של חידוש המשא ומתן בין ארצות לאיראן, ועד כמה ממשל טראמפ מוכן למשא ומתן, מהזווית הדיפלומטית ואף ברמה הטכנית?
May 30, 2019
אורנה מזרחי מנסה לענות על שאלת היתכנות ההסלמה האפשרית בגבול הצפוני, על רקע התפתחויות מדאיגות שמעוררות חשש מהידרדרות לעימות צבאי: מסרי אזהרה שהעבירה ישראל ללבנון ולקהילה הבינלאומית באחרונה בנוגע להתחמשות חזבאללה בטילים מדויקים והמשבר המתפתח בין ארצות הברית לאיראן – שעשויות להיות לו השלכות גם על המצב בגבול ישראל. האם המצוקה הכלכלית אליה נקלע חזבאללה משפיעה על מוכנותו למלחמה עם ישראל? כיצד עלולים ישראל וחיזבאללה להיקלע למלחמה, גם אם אינם חפצים בכך?
May 30, 2019
ב-4 ביוני ייערך במכון הטקס השנתי להענקת הפרס ע"ש סא"ל מאיר ורחל צ'צ'יק ז"ל למחקרים בביטחון ישראל, על עבודות מחקר וספרים העוסקים בבעיות הביטחון הלאומי של ישראל. אבירם ברקאי, אחד מחתני הפרס לשנת תשע"ט, משוחח על ספריו בנושא מלחמות ישראל, תהליך המחקר והכתיבה והאתגר בהנגשת הנושא לקהל הרחב: מדוע בחר לשים את סיפורי הלוחמים במרכז ספריו; כיצד מתפתח תהליך כתיבה של ספר שתכליתו היא הפרכת קונספירציה על מלחמת יום הכיפורים; ומהן הבעיות והאתגרים בשלבי המחקר והכתיבה של ספרים על קרבות במקרה של עדויות סותרות, וכאשר חלק מהמקורות הראשוניים גנוזים ואינם חשופים לציבור?
May 30, 2019
אור יששכר בוחן את האסטרטגיה המדינית האמריקאית באפגניסטן על רקע התפתחויות איזוריות. מה שהחל כמבצע נגד הטליבאן ואל-קאעדה, בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר בימי כהונתו של הנשיא ג'ורג' וו בוש, הלך והתארך כדי לאפשר המשך לחימה בטרור וסיוע לשלטון הרעוע במדינה בתקופת אובמה, ומגיע עד לימים אלה, ימי כהונתו של טראמפ, שמאותת שהגיע הזמן לשינוי. מה היו ההישגים והטעויות של ממשלי בוש ואובמה באפגניסטן והאם טראמפ פועל בהתאם להצהרותיו מ-2017?
May 30, 2019
האם חיזבאללה מעוניין במלחמה עם ישראל? אורנה מזרחי מנסה לענות על שאלת היתכנות ההסלמה האפשרית בגבול הצפוני, על רקע התפתחויות מדאיגות שמעוררות חשש מהידרדרות לעימות צבאי: מסרי אזהרה שהעבירה ישראל ללבנון ולקהילה הבינלאומית באחרונה בנוגע להתחמשות חזבאללה בטילים מדויקים והמשבר המתפתח בין ארצות הברית לאיראן – שעשויות להיות לו השלכות גם על המצב בגבול ישראל. האם המצוקה הכלכלית אליה נקלע חזבאללה משפיעה על מוכנותו למלחמה עם ישראל? כיצד עלולים ישראל וחיזבאללה להיקלע למלחמה, גם אם אינם חפצים בכך? האסטרטגיה של ארצות הברית באפגניסטן אור יששכר (החל מדקה 11:25) בוחן את האסטרטגיה המדינית האמריקאית באפגניסטן על רקע התפתחויות איזוריות. מה שהחל כמבצע נגד הטליבאן ואל-קאעדה, בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר בימי כהונתו של הנשיא ג'ורג' וו בוש, הלך והתארך כדי לאפשר המשך לחימה בטרור וסיוע לשלטון הרעוע במדינה בתקופת אובמה, ומגיע עד לימים אלה, ימי כהונתו של טראמפ, שמאותת שהגיע הזמן לשינוי. מה היו ההישגים והטעויות של ממשלי בוש ואובמה באפגניסטן והאם טראמפ פועל בהתאם להצהרותיו מ-2017? מלחמות ישראל בספרות העיונית ב-4 ביוני ייערך במכון הטקס השנתי להענקת הפרס ע"ש סא"ל מאיר ורחל צ'צ'יק ז"ל למחקרים בביטחון ישראל, על עבודות מחקר וספרים העוסקים בבעיות הביטחון הלאומי של ישראל. אבירם ברקאי (החל מדקה 23:12), אחד מחתני הפרס לשנת תשע"ט, משוחח על ספריו בנושא מלחמות ישראל, תהליך המחקר והכתיבה והאתגר בהנגשת הנושא לקהל הרחב: מדוע בחר לשים את סיפורי הלוחמים במרכז ספריו; כיצד מתפתח תהליך כתיבה של ספר שתכליתו היא הפרכת קונספירציה על מלחמת יום הכיפורים; ומהן הבעיות והאתגרים בשלבי המחקר והכתיבה של ספרים על קרבות במקרה של עדויות סותרות, וכאשר חלק מהמקורות הראשוניים גנוזים ואינם חשופים לציבור?
May 28, 2019
Nickolay Mladenov, UN Special Coordinator for the Middle East Peace Process and Envoy of the UN Secretary-General to the Quartet, spoke with Dr. Michal Hatuel-Radoshitzky about the Israel-UN relationship. May 2019 marks seventy years since Israel acquired state membership status in the UN. In the decades that have elapsed, the UN has grown from 59 to 193 member states. Does this mean the UN is more powerful now than it was when Israel first joined? What is the UN’s role vis-à-vis the Israeli-Palestinian deadlock, and what can be said about the bias toward Israel in certain UN bodies? Other topics of discussion included the UN as an international organization in the current world order; the UN’s work in Israel and the region; and recent developments, including the escalation between Israel and Hamas and President Trump’s proposed peace plan.
May 23, 2019
כנס מיוחד שיתקיים ב-27 במאי במכון יציין 70 שנה ליחסי ישראל-או"ם, תחת הכותרת "בוחרים את דרכנו". לכבוד האירוע התארחו אצלנו לשיחה משותפת השגרירה פרופ' גבריאלה שלו, לשעבר שגרירת ישראל באו"ם, ויוני אשפר, יועץ מדיני בלשכת המתאם המיוחד מטעם האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון. על הפרק תפקידיו ומטרותיו של האו"ם כיום ויחסיו עם מדינת ישראל, בפרט בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני: האם וכיצד הקשרים הישירים בין שגרירי מדינות משפיעים על הקשרים הדיפלומטיים ביניהן? איזה תפקיד ממלא האו"ם בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני כיום ומה תפקידו בעת סבבי ההסלמה בעזה? עד כמה משפיע בפועל הנרטיב הפלסטיני על האו"ם והאם האסטרטגיה של הנשיא טראמפ להוציא את ארה"ב מהמועצה לזכויות אדם (ומאונסק"ו) צפויה להיטיב עם ישראל או להזיק לה?
May 23, 2019
שחר עילם משוחח על מצבה של מערכת היחסים המיוחדת בין ישראל לארצות הברית ולקהילה היהודית בה, בעקבות התעוררות גלי אנטישמיות ודה לגיטימציה נגד ישראל - בציבור ובפוליטיקה האמריקאית. התקופה הנוכחית מתאפיינת בקיטוב ציבורי ופוליטי גוברים; בהתחזקות פוליטיקה של זהויות ביחד עם שיח פופוליסטי, מוקצן ורווי ביטויי שנאה; במתקפה נגד האליטות המסורתיות ונגד מוסדות המייצגים את הסדר הקיים; ובקריסת הקונצנזוס הדו-מפלגתי כבסיס לחקיקה ולמדיניות. כיצד האווירה הסוערת בארצות הברית משפיעה על הקהילה היהודית הגדולה שם? האם המגמות הללו פוגעות במערכת היחסים שלה עם ישראל? ומה תרומתו של הנשיא טראמפ לתהליכים המתוארים?
May 23, 2019
70 שנה ליחסי ישראל-או"ם כנס מיוחד שיתקיים ב-27 במאי במכון יציין 70 שנה ליחסי ישראל-או"ם, תחת הכותרת "בוחרים את דרכנו". לכבוד האירוע התארחו אצלנו לשיחה משותפת השגרירה פרופ' גבריאלה שלו, לשעבר שגרירת ישראל באו"ם, ויוני אשפר, יועץ מדיני בלשכת המתאם המיוחד מטעם האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון. על הפרק תפקידיו ומטרותיו של האו"ם כיום ויחסיו עם מדינת ישראל, בפרט בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני: האם וכיצד הקשרים הישירים בין שגרירי מדינות משפיעים על הקשרים הדיפלומטיים ביניהן? איזה תפקיד ממלא האו"ם בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני כיום ומה תפקידו בעת סבבי ההסלמה בעזה? עד כמה משפיע בפועל הנרטיב הפלסטיני על האו"ם והאם האסטרטגיה של הנשיא טראמפ להוציא את ארה"ב מהמועצה לזכויות אדם (ומאונסק"ו) צפויה להיטיב עם ישראל או להזיק לה? אמריקה משתנה: מהן ההשלכות לישראל? שחר עילם (החל מדקה 24:20) משוחח על מצבה של מערכת היחסים המיוחדת בין ישראל לארצות הברית ולקהילה היהודית בה, בעקבות התעוררות גלי אנטישמיות ודה לגיטימציה נגד ישראל - בציבור ובפוליטיקה האמריקאית. התקופה הנוכחית מתאפיינת בקיטוב ציבורי ופוליטי גוברים; בהתחזקות פוליטיקה של זהויות ביחד עם שיח פופוליסטי, מוקצן ורווי ביטויי שנאה; במתקפה נגד האליטות המסורתיות ונגד מוסדות המייצגים את הסדר הקיים; ובקריסת הקונצנזוס הדו-מפלגתי כבסיס לחקיקה ולמדיניות. כיצד האווירה הסוערת בארצות הברית משפיעה על הקהילה היהודית הגדולה שם? האם המגמות הללו פוגעות במערכת היחסים שלה עם ישראל? ומה תרומתו של הנשיא טראמפ לתהליכים המתוארים?
May 16, 2019
המתיחות בין ארצות הברית לאיראן והאירועים במפרץ הפרסי ד"ר יואל גוז'נסקי וסימה שיין דנים במתיחות הגוברת בין ארצות הברית לאיראן ובאירועים שבאו בעקבותיה בזירת ההתנגשות שבמפרץ הפרסי: תקיפת ארבע ספינות מסחריות מול אל-פוג'ירה שבאמירויות ופיגוע נגד מתקני נפט בערב הסעודית. מה קרה בימים האחרונים שהאיץ את מה שנתפש כתגובה איראנית תקיפה לסנקציות המחריפות נגדה? מהי המטרה של האיראנים באירועים האלה - האם פניהם לעימות או לריסון הצעדים שננקטו נגדם על ידי ארצות הברית? האם ישנה היתכנות לתרחיש של הסלמה משמעותית ומלחמה בין ארצות הברית לאיראן, וכיצד ייראה תרחיש שכזה, גם מבחינתה של ישראל? מהו ניצחון? ד"ר שמואל חרל"פ (החל מדקה 18:54) דן במורכבות מושג ה"ניצחון" ובביטויים שלו במלחמות ישראל לאורך השנים. בעקבות סדנה מיוחדת שכינס הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי, שהוקדשה לסוגיית ההגדרה של מושג הניצחון ונועדה להבין מה ייחשב ל"ניצחון מובהק" במלחמה הבאה, חרל"פ מסביר מהו "ניצחון אובייקטיבי" לעומת "ניצחון סובייקטיבי" במערכות צבאיות, ומדוע מאז מלחמת יום הכיפורים הניצחונות הישראליים הם סובייקטיביים בלבד. וגם - מה צריכה ישראל לעשות ובאילו משאבים עליה להשקיע על מנת להשיג ניצחון אובייקטיבי במערכה הבאה? השפעת יחסי ישראל-ארה"ב על מבצע צוק איתן פרופ' זכי שלום (החל מדקה 31:09) בשיחה לרגל יציאת ספרו החדש: Israel, the United States, and the War Against Hamas; July-August 2014, the "Special Relationship" under Scrutiny. כיצד מהלכי המבצע הצבאי הישראלי מול חמאס בעזה הושפעו מהשיקולים ששקלו בוושינגטון – לפני המבצע, במהלכו ובסיומו? איזה אינטרסים מדינים בינלאומיים משתקפים במבצע "צוק איתן"? אילו היה מתנהל מבצע דומה, כשבבית הלבן יושב טראמפ – האם הוא היה מתנהל באופן שונה מהותית?
May 16, 2019
פרופ' זכי שלום בשיחה לרגל יציאת ספרו החדש: Israel, the United States, and the War Against Hamas; July-August 2014, the "Special Relationship" under Scrutiny. כיצד מהלכי המבצע הצבאי הישראלי מול חמאס בעזה הושפעו מהשיקולים ששקלו בוושינגטון – לפני המבצע, במהלכו ובסיומו? איזה אינטרסים מדינים בינלאומיים משתקפים במבצע "צוק איתן"? אילו היה מתנהל מבצע דומה, כשבבית הלבן יושב טראמפ – האם הוא היה מתנהל באופן שונה מהותית?
May 16, 2019
ד"ר שמואל חרל"פ דן במורכבות מושג ה"ניצחון" ובביטויים שלו במלחמות ישראל לאורך השנים. בעקבות סדנה מיוחדת שכינס הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי, שהוקדשה לסוגיית ההגדרה של מושג הניצחון ונועדה להבין מה ייחשב ל"ניצחון מובהק" במלחמה הבאה, חרל"פ מסביר מהו "ניצחון אובייקטיבי" לעומת "ניצחון סובייקטיבי" במערכות צבאיות, ומדוע מאז מלחמת יום הכיפורים הניצחונות הישראליים הם סובייקטיביים בלבד. וגם - מה צריכה ישראל לעשות ובאילו משאבים עליה להשקיע על מנת להשיג ניצחון אובייקטיבי במערכה הבאה?
May 15, 2019
INSS Director Amos Yadlin sits down with Ari Heistein to speak about the rising tensions surrounding the Iran nuclear deal. They discuss the weaknesses of the JCPOA, the risks in leaving it, and what President Trump wants from his "maximum pressure" campaign. Looking ahead, they consider Iran's options and what Israel might do to prepare for contingencies - including the possibility of facing an unrestrained Iranian nuclear program on its own, without the support of others.
May 15, 2019
ד"ר יואל גוז'נסקי וסימה שיין דנים במתיחות הגוברת בין ארצות הברית לאיראן ובאירועים שבאו בעקבותיה בזירת ההתנגשות שבמפרץ הפרסי: תקיפת ארבע ספינות מסחריות מול אל-פוג'ירה שבאמירויות ופיגוע נגד מתקני נפט בערב הסעודית. מה קרה בימים האחרונים שהאיץ את מה שנתפש כתגובה איראנית תקיפה לסנקציות המחריפות נגדה? מהי המטרה של האיראנים באירועים האלה - האם פניהם לעימות או לריסון הצעדים שננקטו נגדם על ידי ארצות הברית? האם ישנה היתכנות לתרחיש של הסלמה משמעותית ומלחמה בין ארצות הברית לאיראן, וכיצד ייראה תרחיש שכזה, גם מבחינתה של ישראל?
May 9, 2019
נכון לשנת 2019 ישראל היא אחת המדינות המובילות מבחינה טכנולוגית בעולם. מלבד ההתייחסות אליה כאל "אומת סטרט-אפ" (סטארט אפ ניישן) באופן כללי, לישראל כמה נקודות חוזקה פרטניות בתחום הטכנולוגיה ובתוכן טכנולוגיה צבאית. היתרון הטכנולוגי סומן כרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל עוד על ידי דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, יחד עם השקעה באיכותו של כוח האדם, שהיו אמורים ביחד עם יתר חלקי התפיסה לסייע בהתמודדות של הצה"לית במציאות של מעטים מול רבים. בן גוריון הדגיש בכתביו גם את החשיבות של המדע והטכנולוגיה בזירה האזרחית, והדבר קיבל גם ביטויים בהשקעות תקציביות ותשומות לאומיות לאורך השנים. בעשורים האחרונים ישראל היא גם יצואנית נשק מן המובילות בעולם. יחד עם זאת, היא עדיין נתמכת על ידי ארצות הברית בכספי סיוע, רכש בטחוני ובאמצעות ה"QME", שמעוגן בחוק של הקונגרס האמריקאי ושאמור לשמר את היתרון האיכותי שלה בתחום של טכנולוגיה צבאית על פני מדינות אחרות במזרח התיכון. לכבוד יום העצמאות ה 71 למדינת ישראל, תא"ל (מיל.) עוזי עילם, תא"ל (מיל.) ד"ר ששון חדד וד"ר לירן ענתבי משוחחים על מקומן של התעשיות הבטחוניות, ההובלה הטכנולוגית הישראלית והסיוע הביטחוני האמריקאי.
May 7, 2019
בפרק זה אנו מתמקדים במקומן של נשים אל מול האובדן והשכול, דרך התבוננות על צדדים מגוונים וייחודיים של חוויות, תחושות ותפישות שקשורות ביום הזה. רות שפירא, עמית קרטס-בנין ועדה גורדון-לנדסברג משוחחות ומשתפות בחוויית השכול מנקודת מבטן האישית: הדרכים הדומות והשונות להתמודד עם האובדן, וגם היחס של הסביבה – כיצד החברה הישראלית מקבלת אותן והאם המדינה קשובה לקולן ולדעתן?
May 1, 2019
שיחה מיוחדת לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה עם מנהל המכון אודי דקל וחוקרת אירופה ואנטישמיות, עדי קנטור, על ההשלכות ארוכות הטווח של זיכרון השואה, הטראומה והצלקות שהיא הותירה בזהות הישראלית והאופן בו הזיכרון התעצב בחברה במרוצת השנים. השניים בחנו את האופן בו תודעת הקורבנות משפיעה על דפוסי החשיבה של החברה הישראלית ועל עיצוב המדיניות והאסטרטגיה של המדינה במגוון זירות, ומנגד - כיצד הגרמנים מתבוננים בשאלת האחריות שלהם ומה מסופר כיום בגרמניה לדורות הצעירים.
April 17, 2019
ד"ר אפרים קם מנתח את המהלך האחרון של טראמפ בניסיון להפעיל לחץ על איראן – ההכרזה על משמרות המהפכה כארגון טרור. מה חשיבותו של הארגון הצבאי שאינו חלק מהצבא האיראני הסדיר, מה משמעותה של ההכרזה וכיצד הגיבה איראן? וגם – קם מפרט על מחקרו בנושא פרויקט הטילים האיראני: הרקע לפיתוחו, מטרותיו והאפשרות של עימות עם ישראל באמצעות מערך הטילים הגדול ביותר במזרח התיכון. מה שואף המשטר האיראני להשיג באמצעות מאמץ הפיתוח והפריסה של הטילים באזור כיום, באמצעות השלוחים של המשטר בסוריה, לבנון ותימן? ומהם התנאים לתרחיש שבו יופעל מערך הטילים נגד ישראל? אסף אוריון (החל מדקה 14:18) בשיחה על התועלת של כוח שמירת השלום של האו"ם בדרום לבנון, יוניפי"ל, עבור ישראל, במתכונתו המשודרגת אחרי מלחמת לבנון השנייה, ועל רקע מבצע "מגן צפוני" בגבול ישראל-לבנון. בהתחשב במציאות שמעבר לקו הכחול בדרום לבנון ולאחר כמעט 13 שנים בהם חיזבאללה ממשיך להרחיב את הפעילות הצבאית שלו מדרום לליטני על אף האיסור שבהחלטה 1701, איזה פוטנציאל היה להחלטת מועצמת הביטחון של האו"ם מסיום המלחמה, ועד כמה הוא מומש? האם ישראל יכולה להשתמש באירועי חשיפת המנהרות בזירה הבינלאומית, כדי לשפר את המציאות הביטחונית מעבר לגבול – בדגש על היחסים בין יוניפי"ל, צבא לבנון וארגון חיזבאללה? ד"ר גליה לינדנשטראוס (החל מדקה 25:02) בוחנת את המציאות הפוליטית בטורקיה תחת משטר ארדואן, בעקבות הפסדיו בבחירות המקומיות בערים מרכזיות כגון איסטנבול ואנקרה. מה עומד ברקע לתוצאה המאכזבת עבור מפלגת השלטון, "מפלגת הצדק והפיתוח", ומה צפויות להיות ההשלכות שלה על רפורמות שתבצע המפלגה עד הבחירות הכלליות הבאות? וגם – דיון על העסקה לרכישת מערכת ההגנה האווירית s400 מרוסיה והשפעותיה על היחסים בין טורקיה לארצות הברית: מה הוביל את ארדואן למהלך של התקרבות לרוסיה מצד אחד, וניסיון לשמר את היחסים עם ארצות הברית מנגד, והאם יצטרך להכריע בין הצדדים?
April 17, 2019
ד"ר גליה לינדנשטראוס בוחנת את המציאות הפוליטית בטורקיה תחת משטר ארדואן, בעקבות הפסדיו בבחירות המקומיות בערים מרכזיות כגון איסטנבול ואנקרה. מה עומד ברקע לתוצאה המאכזבת עבור מפלגת השלטון, "מפלגת הצדק והפיתוח", ומה צפויות להיות ההשלכות שלה על רפורמות שתבצע המפלגה עד הבחירות הכלליות הבאות? וגם – דיון על העסקה לרכישת מערכת ההגנה האווירית s400 מרוסיה והשפעותיה על היחסים בין טורקיה לארצות הברית: מה הוביל את ארדואן למהלך של התקרבות לרוסיה מצד אחד, וניסיון לשמר את היחסים עם ארצות הברית מנגד, והאם יצטרך להכריע בין הצדדים?
April 17, 2019
ד"ר אפרים קם מנתח את המהלך האחרון של טראמפ בניסיון להפעיל לחץ על איראן – ההכרזה על משמרות המהפכה כארגון טרור. מה חשיבותו של הארגון הצבאי שאינו חלק מהצבא האיראני הסדיר, מה משמעותה של ההכרזה וכיצד הגיבה איראן? וגם – קם מפרט על מחקרו בנושא פרויקט הטילים האיראני: הרקע לפיתוחו, מטרותיו והאפשרות של עימות עם ישראל באמצעות מערך הטילים הגדול ביותר במזרח התיכון. מה שואף המשטר האיראני להשיג באמצעות מאמץ הפיתוח והפריסה של הטילים באזור כיום, באמצעות השלוחים של המשטר בסוריה, לבנון ותימן? ומהם התנאים לתרחיש שבו יופעל מערך הטילים נגד ישראל?
April 17, 2019
אסף אוריון בשיחה על התועלת של כוח שמירת השלום של האו"ם בדרום לבנון, יוניפי"ל, עבור ישראל, במתכונתו המשודרגת אחרי מלחמת לבנון השנייה, ועל רקע מבצע "מגן צפוני" בגבול ישראל-לבנון. בהתחשב במציאות שמעבר לקו הכחול בדרום לבנון ולאחר כמעט 13 שנים בהם חיזבאללה ממשיך להרחיב את הפעילות הצבאית שלו מדרום לליטני על אף האיסור שבהחלטה 1701, איזה פוטנציאל היה להחלטת מועצמת הביטחון של האו"ם מסיום המלחמה, ועד כמה הוא מומש? האם ישראל יכולה להשתמש באירועי חשיפת המנהרות בזירה הבינלאומית, כדי לשפר את המציאות הביטחונית מעבר לגבול – בדגש על היחסים בין יוניפי"ל, צבא לבנון וארגון חיזבאללה?
April 11, 2019
בצל החזרת גופתו של זכריה באומל: מאמצי ישראל לאיתור נעדרים ושבויים יורם שוייצר מספר, על רקע גילוי שרידי גופתו של זכריה באומל בסוריה והבאתו לקבורה בישראל, על המאמצים שעושה מדינת ישראל כדי לאתר את נעדריה ושבויה, בכוחות עצמה ובסיוע בינלאומי. ממעט הפרטים שהותרו לפרסום על פרשת נעדרי קרב סולטן יעקוב (1982), רוסיה הייתה ציר מרכזי וחייליה הם שמצאו את שרידי הגופה והעבירו אותם לישראל. מה מאפיין את המאמצים של ישראל במאמציה לאתר נעדרים ושבויים לאורך השנים - מה היעד, איזה אמצעים ומשאבים היא משקיעה ומה מתרחש מאחורי הקלעים? עד כמה ישראל פיתחה יכולת עצמאית ייחודית בתחום הזה ועד כמה היא נעזרת בכוחות מקומיים ובגורמים מצד שלישי? וגם - מה ניתן לומר על המשך המאמצים להשיג מידע על פרשת רון ארד? אמת, פוסט-אמת ופייק ניוז והשפעתם על קבלת החלטות לקראת אירוע השקת תכנית המחקר "ביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט אמת ו-פייק ניוז, על שם רב אלוף במילואים אמנון ליפקין שחק ז"ל, בכנס שייערך במכון ב-17 באפריל, סגן ראש המכון איתי ברון וד"ר יעל ברהמס (החל מדקה 9:54) עוסקים בהרחבה במושג "פוסט אמת": מהזווית הפילוסופית וגם בהשפעתו על הביטחון הלאומי. כיצד תיאוריות פילוסופיות על מושג ה"אמת" תורמות להבנת מושג ה"פוסט-אמת", ומהם הגורמים שהובילו למרכזיותו של המושג בשיח ועוצמתו הגוברת על תחומים רבים? כיצד "פוסט אמת" ו"פייק ניוז" משפיעים על קבלת החלטות וחודרים למרכז העצבים של ההחלטות בתחום הביטחון הלאומי – למשל, במקרה של קהילת המודיעין האמריקנית וממשל טראמפ? סיכונים לבני נוער ברשת ד"ר לימור עציוני (החל מדקה 27:46) מפרטת על סיכונים שנשקפים לבני נוער ברשת האינטרנט, ובכלל זה חשיפה לתוכן פוגעני, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות בשנים האחרונות. מהם סוגי הסיכונים אליהם נחפשים בני נוער, בין אם תוך שימוש תמים ברשת ובין אם בעקבות פגיעה מכוונת? מדוע אין ביקורת ובדיקה של התוכן אליו נחשפת האוכלוסיה החלשה והפגיעה, בעידן בו גם לילדים קטנים יש גישה למכשירים שמחוברים לאינטרנט במהלך שעות רבות של היום? מהו הפתרון שמציעה ד"ר עציוני, המתבסס על טכנולוגיה בה משתמשים בעולם הפרסום ברשת?
April 11, 2019
ד"ר לימור עציוני מפרטת על סיכונים שנשקפים לבני נוער ברשת האינטרנט, ובכלל זה חשיפה לתוכן פוגעני, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות בשנים האחרונות. מהם סוגי הסיכונים אליהם נחפשים בני נוער, בין אם תוך שימוש תמים ברשת ובין אם בעקבות פגיעה מכוונת? מדוע אין ביקורת ובדיקה של התוכן אליו נחשפת האוכלוסיה החלשה והפגיעה, בעידן בו גם לילדים קטנים יש גישה למכשירים שמחוברים לאינטרנט במהלך שעות רבות של היום? מהו הפתרון שמציעה ד"ר עציוני, המתבסס על טכנולוגיה בה משתמשים בעולם הפרסום ברשת?
April 11, 2019
לקראת אירוע השקת תכנית המחקר "ביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט אמת ו-פייק ניוז, על שם רב אלוף במילואים אמנון ליפקין שחק ז"ל, בכנס שייערך במכון ב-17 באפריל, סגן ראש המכון איתי ברון וד"ר יעל ברהמס עוסקים בהרחבה במושג "פוסט אמת": מהזווית הפילוסופית וגם בהשפעתו על הביטחון הלאומי. כיצד תיאוריות פילוסופיות על מושג ה"אמת" תורמות להבנת מושג ה"פוסט-אמת", ומהם הגורמים שהובילו למרכזיותו של המושג בשיח ועוצמתו הגוברת על תחומים רבים? כיצד "פוסט אמת" ו"פייק ניוז" משפיעים על קבלת החלטות וחודרים למרכז העצבים של ההחלטות בתחום הביטחון הלאומי – למשל, במקרה של קהילת המודיעין האמריקנית וממשל טראמפ?
April 11, 2019
יורם שוייצר מספר, על רקע גילוי שרידי גופתו של זכריה באומל בסוריה והבאתו לקבורה בישראל, על המאמצים שעושה מדינת ישראל כדי לאתר את נעדריה ושבויה, בכוחות עצמה ובסיוע בינלאומי. ממעט הפרטים שהותרו לפרסום על פרשת נעדרי קרב סולטן יעקוב (1982), רוסיה הייתה ציר מרכזי וחייליה הם שמצאו את שרידי הגופה והעבירו אותם לישראל. מה מאפיין את המאמצים של ישראל במאמציה לאתר נעדרים ושבויים לאורך השנים - מה היעד, איזה אמצעים ומשאבים היא משקיעה ומה מתרחש מאחורי הקלעים? עד כמה ישראל פיתחה יכולת עצמאית ייחודית בתחום הזה ועד כמה היא נעזרת בכוחות מקומיים ובגורמים מצד שלישי? וגם - מה ניתן לומר על המשך המאמצים להשיג מידע על פרשת רון ארד?
April 10, 2019
ד"ר יהודה בן מאיר, עו"ד פנינה שרביט ברוך וקים לביא דנים ביום שאחרי הבחירות, והנושא המדיני על הפרק: נתניהו התחייב לפעול לקידום סיפוח השטחים ביהודה ושומרון בקמפיין הבחירות של הליכוד, וכעת יצטרך כנראה להתמודד עם קואליציה שתדרוש שיקיים את הבטחותיו. האם סביר שתהליכי הסיפוח ייפתחו בחוקים נקודתיים הנוגעים לאיזורים כגון מעלה אדומים וגוש עציון, תוך חתירה לסיפוח זוחל, או שגורמים בימין יחתרו להחלת ריבונות מלאה על כל ההתיישבויות? האם נתניהו יחכה לפרסום תוכנית המאה של טראמפ שעשויה לשמש כהכשר למהלכים בשטח, על אף התנגדות פלסטינית, והאם טראמפ צפוי לעזור לנתניהו על ידי בלימה מבחוץ של מהלך סיפוח מלא של שטח C? מה תהיינה התגובות של הקהילה הבינלאומית לתהליכי סיפוח וכיצד הדבר יתיישב עם תרחיש של עליית ממשל דמוקרטי עתידי בארצות הברית? כמו כן, האם הממשלה החדשה בראשות נתניהו צפויה להעמיק את הקרע עם המפלגה הדמוקרטית ועם יהדות ארצות הברית?
April 8, 2019
Some eight years after what came to be known in Israel as the regional "upheaval," and elsewhere as "the Arab Spring," Brig. Gen. (ret.) Itai Brun and Dr. Sarah Feuer sit down to discuss the political contours of the Middle East and North Africa today. Drawing on a recent article written with INSS Neubauer research associate Itay Haiminis, they offer a framework of competing hypotheses for understanding the current state of affairs across the region, and demonstrate the framework's utility in assessing unfolding developments in Libya and Algeria. They close with a discussion of the policy dilemmas and choices Israel has confronted in light of the region's unrest.
April 4, 2019
נורמליזציה עם מדינות ערב בהיעדר תהליך מדיני מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין, בוחן את סימני ההתקרבות בין ישראל למדינות ערב, ומדינות המפרץ הערביות בפרט, בעת האחרונה: חילופי מסרים מדיניים, מחוות דיפלומטיות כגון ביקורים רשמיים של בכירים ישראלים במדינות האלה, פגישות בפורמים בינלאומיים וגם השתתפות של אנשי עסקים וספורטאים ישראלים באירועים בינלאומיים שמתקיימים במדינות המפרץ. מה עומד ברקע לכך והאם נוצרה אפשרות לנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב, ללא תלות במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים? מה בכל זאת לא השתנה עדיין ומשמר את הפער בין מחוות סמליות להסכם שלום פורמלי? האם ישראל יכולה להיעזר בקשרים הטובים עם מדינות המפרץ בכדי לפתור את המשברים עם הרשות הפלסטינית ומול חמאס בעזה, ואולי אף למזער את ההשפעה האיראנית על חלק מהארגונים הפלסטינים? המציאות בסוריה ויחסי הכוחות באיזור ראיון מיוחד עם סגן יו"ר הוועד המנהל של המכון, השגריר לשעבר פרופ' איתמר רבינוביץ' (החל מדקה 12:11) על המציאות בסוריה כיום, האתגרים הביטחוניים והמדיניים עמם מתמודדת מדינת ישראל ומדיניותן של ארצות הברית ורוסיה בזירה. מהו המצב המדיני בסוריה כיום ועד כמה ישראל מצליחה להתמודד עם האיומים הביטחוניים הנשקפים מעבר לגבול? האם הלחימה הסתיימה ואסד החזיר את שליטתו על סוריה? כיצד ניתן להסביר את העובדה שהצליח לשרוד את המלחמה הארוכה? כיצד ניתן לנתח את מדיניות החוץ של הנשיא טראמפ בסוריה, בין השאר על רקע הכרתו בריבונות ישראלית על רמת הגולן? עד כמה המשולש המדיני בין ישראל, ארצות-הברית ורוסיה יכול לעזור לישראל לקדם את האינטרסים שלה בסוריה, וכיצד השפיעה על כך תקרית הפלת המטוס הרוסי בספטמבר האחרון? החזית האזרחית בעקבות נפילות רקטות בעומק המדינה ד"ר מאיר אלרן וד"ר כרמית פדן (החל מדקה 26:50) בשיחה על האיומים על החזית האזרחית וההתמודדות עמם, בעקבות ירי הרקטות לעומק המדינה. בחלוף יותר מ-15 שנים מתחילתן של מתקפות הירי מכיוון רצועת עזה, כיצד יכול העורף הישראלי להיות מוכן יותר ל"נפילות פתע" של רקטות או טילים, כפי שקרה בחודשים האחרונים במקרים של ירי לעבר באר שבע, גוש דן ועמק חפר? מהי הרמה הנדרשת של מיגון (פסיבי ואקטיבי), שישראל צריכה לעמוד בה על מנת שלא תתרחש פגיעה שתוביל את ממשלת ישראל לפתוח במבצע או במלחמה בלתי מתוכננים? מניתוח המקרים האחרונים, היכן עומד העורף מבחינת סמכות והסדרה של מצבי חירום ובהיבט החוסן החברתי?
April 4, 2019
ד"ר מאיר אלרן וד"ר כרמית פדן בשיחה על האיומים על החזית האזרחית וההתמודדות עמם, בעקבות ירי הרקטות לעומק המדינה. בחלוף יותר מ-15 שנים מתחילתן של מתקפות הירי מכיוון רצועת עזה, כיצד יכול העורף הישראלי להיות מוכן יותר ל"נפילות פתע" של רקטות או טילים, כפי שקרה בחודשים האחרונים במקרים של ירי לעבר באר שבע, גוש דן ועמק חפר? מהי הרמה הנדרשת של מיגון (פסיבי ואקטיבי), שישראל צריכה לעמוד בה על מנת שלא תתרחש פגיעה שתוביל את ממשלת ישראל לפתוח במבצע או במלחמה בלתי מתוכננים? מניתוח המקרים האחרונים, היכן עומד העורף מבחינת סמכות והסדרה של מצבי חירום ובהיבט החוסן החברתי?
April 4, 2019
מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין, בוחן את סימני ההתקרבות בין ישראל למדינות ערב, ומדינות המפרץ הערביות בפרט, בעת האחרונה: חילופי מסרים מדיניים, מחוות דיפלומטיות כגון ביקורים רשמיים של בכירים ישראלים במדינות האלה, פגישות בפורמים בינלאומיים וגם השתתפות של אנשי עסקים וספורטאים ישראלים באירועים בינלאומיים שמתקיימים במדינות המפרץ. מה עומד ברקע לכך והאם נוצרה אפשרות לנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב, ללא תלות במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים? מה בכל זאת לא השתנה עדיין ומשמר את הפער בין מחוות סמליות להסכם שלום פורמלי? האם ישראל יכולה להיעזר בקשרים הטובים עם מדינות המפרץ בכדי לפתור את המשברים עם הרשות הפלסטינית ומול חמאס בעזה, ואולי אף למזער את ההשפעה האיראנית על חלק מהארגונים הפלסטינים?
April 4, 2019
ראיון מיוחד עם סגן יו"ר הוועד המנהל של המכון, השגריר לשעבר פרופ' איתמר רבינוביץ' על המציאות בסוריה כיום, האתגרים הביטחוניים והמדיניים עמם מתמודדת מדינת ישראל ומדיניותן של ארצות הברית ורוסיה בזירה. מהו המצב המדיני בסוריה כיום ועד כמה ישראל מצליחה להתמודד עם האיומים הביטחוניים הנשקפים מעבר לגבול? האם הלחימה הסתיימה ואסד החזיר את שליטתו על סוריה? כיצד ניתן להסביר את העובדה שהצליח לשרוד את המלחמה הארוכה? כיצד ניתן לנתח את מדיניות החוץ של הנשיא טראמפ בסוריה, בין השאר על רקע הכרתו בריבונות ישראלית על רמת הגולן? עד כמה המשולש המדיני בין ישראל, ארצות-הברית ורוסיה יכול לעזור לישראל לקדם את האינטרסים שלה בסוריה, וכיצד השפיעה על כך תקרית הפלת המטוס הרוסי בספטמבר האחרון?
March 28, 2019
ראיון אורח מיוחד עם סלי מרידור, שגריר ישראל בארצות הברית לשעבר, בעקבות חתימת טראמפ על הצהרה שמכירה בריבונות ישראל על רמת הגולן. טראמפ חתם השבוע על מכתב נשיאותי שתומך בישראל במהלך ביקור של ראש הממשלה נתניהו בוושינגטון, במקביל לוועידת איפא"ק ובעיצומה של מערכת הבחירות בישראל. מה משמעותו של המכתב הנשיאותי מבחינת ישראל והאם הוא יכול לסייע לה בקידום יעדים מדיניים או ביטחוניים בזירה הסורית כיום? מה האינטרס של טראמפ לבצע את המהלך דווקא כעת, לאחר רצף של מחוות מצידו לישראל, ולאיזה קהל או קהלים הוא משגר את המסר? האם ניתן להקביל את המהלך לפעולות של נשיאים קודמים ומדוע מידת ההשפעה בפועל של המכתב נמוכה ביותר? האם יכול המכתב להשפיע על הזירה הצפונית המאתגרת של ישראל, בתקופה בה ארצות הברית משקיעה פחות ופחות תשומות במזרח התיכון?
March 28, 2019
ד"ר מיכל חטואל רדושיצקי מדברת על היחס לישראל בדעת הקהל האמריקאית, ובמפלגות הדמוקרטית והרפובליקנית בנפרד, על רקע כינוס הועידה השנתית של השדולה הפרו-ישראלית בארצות הברית, איפא"ק. מה מתחולל מאחורי הקלעים של כינוס הועידה, בתקשורת האמריקנית ובקרב גורמים פוליטיים שמנסים להשפיע על המדיניות כלפי ישראל, ואיך זה משפיע על דעת הקהל כלפי ישראל בימים אלה? בנוסף – פורסם סקר דעת קהל חדש שבחן את היחס כלפי ישראל בתוך ארצות הברית: עד כמה ירדו אחוזי התמיכה בישראל? מהן המגמות בין ובתוך שתי המפלגות הגדולות? כיצד באה לידי ביטוי הירידה בתמיכה בהתבטאויות פומביות של חברות קונגרס דמוקרטיות על יהודי ארצות הברית? וגם, כיצד התקבלה האמירה של טראמפ על Jexodus (על משקלExodus - בריחה של יהודים מהמפלגה הדמוקרטית לרפובליקנית) והאם יש עדות לכך בפועל?
March 28, 2019
ד"ר לירן ענתבי מציגה את מעמדה של מדינת ישראל כיצרנית ויצואנית של כלי טיס בלתי מאוישים ומסבירה את השפעת התחרות הגוברת של ישראל בשנים האחרונות עם סין, איראן ורוסיה ועם שוק הרחפנים המוסבים למשימות צבאיות. כיצד התפתח בעשורים האחרונים, מאז שנות ה-60, מעמדה של ישראל בתחום המל"טים? מה קורה כיום בזירה הבינלאומית, בעיקר עם כניסתה של סין לייצור וייצוא של מל"טים חמושים, ומהו פוטנציאל ההשפעה על ישראל, הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה מסחרית? כיצד השימוש במל"טים זולג ומאיים על הזירה הפנימית של ישראל מכיוונם של ארגוני פשיעה? ומהו הלקח שניתן להפיק מההתפתחויות בינלאומיות בתחום זה על תחומים טכנולוגיים נוספים, כגון מערכות נשק אוטונומיות ובינה מלאכותית?
March 28, 2019
הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על הגולן ראיון אורח מיוחד עם סלי מרידור, שגריר ישראל בארצות הברית לשעבר, בעקבות חתימת טראמפ על הצהרה שמכירה בריבונות ישראל על רמת הגולן. טראמפ חתם השבוע על מכתב נשיאותי שתומך בישראל במהלך ביקור של ראש הממשלה נתניהו בוושינגטון, במקביל לוועידת איפא"ק ובעיצומה של מערכת הבחירות בישראל. מה משמעותו של המכתב הנשיאותי מבחינת ישראל והאם הוא יכול לסייע לה בקידום יעדים מדיניים או ביטחוניים בזירה הסורית כיום? מה האינטרס של טראמפ לבצע את המהלך דווקא כעת, לאחר רצף של מחוות מצידו לישראל, ולאיזה קהל או קהלים הוא משגר את המסר? האם ניתן להקביל את המהלך לפעולות של נשיאים קודמים ומדוע מידת ההשפעה בפועל של המכתב נמוכה ביותר? האם יכול המכתב להשפיע על הזירה הצפונית המאתגרת של ישראל, בתקופה בה ארצות הברית משקיעה פחות ופחות תשומות במזרח התיכון? מגמות בדעת הקהל האמריקאית כלפי ישראל על רקע ועידת איפא"ק ד"ר מיכל חטואל רדושיצקי (החל מדקה 14:32) מדברת על היחס לישראל בדעת הקהל האמריקאית, ובמפלגות הדמוקרטית והרפובליקנית בנפרד, על רקע כינוס הועידה השנתית של השדולה הפרו-ישראלית בארצות הברית, איפא"ק. מה מתחולל מאחורי הקלעים של כינוס הועידה, בתקשורת האמריקנית ובקרב גורמים פוליטיים שמנסים להשפיע על המדיניות כלפי ישראל, ואיך זה משפיע על דעת הקהל כלפי ישראל בימים אלה? בנוסף – פורסם סקר דעת קהל חדש שבחן את היחס כלפי ישראל בתוך ארצות הברית: עד כמה ירדו אחוזי התמיכה בישראל? מהן המגמות בין ובתוך שתי המפלגות הגדולות? כיצד באה לידי ביטוי הירידה בתמיכה בהתבטאויות פומביות של חברות קונגרס דמוקרטיות על יהודי ארצות הברית? וגם, כיצד התקבלה האמירה של טראמפ על Jexodus (על משקלExodus - בריחה של יהודים מהמפלגה הדמוקרטית לרפובליקנית) והאם יש עדות לכך בפועל? ישראל בפני שינויים עולמיים בתפוצת מל"טים חמושים ד"ר לירן ענתבי (החל מדקה 29:02) מציגה את מעמדה של מדינת ישראל כיצרנית ויצואנית של כלי טיס בלתי מאוישים ומסבירה את השפעת התחרות הגוברת של ישראל בשנים האחרונות עם סין, איראן ורוסיה ועם שוק הרחפנים המוסבים למשימות צבאיות. כיצד התפתח בעשורים האחרונים, מאז שנות ה-60, מעמדה של ישראל בתחום המל"טים? מה קורה כיום בזירה הבינלאומית, בעיקר עם כניסתה של סין לייצור וייצוא של מל"טים חמושים, ומהו פוטנציאל ההשפעה על ישראל, הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה מסחרית? כיצד השימוש במל"טים זולג ומאיים על הזירה הפנימית של ישראל מכיוונם של ארגוני פשיעה? ומהו הלקח שניתן להפיק מההתפתחויות בינלאומיות בתחום זה על תחומים טכנולוגיים נוספים, כגון מערכות נשק אוטונומיות ובינה מלאכותית?
March 25, 2019
בעקבות הפגיעה הישירה של רקטה מרצועת עזה בבית במושב משמרת אודי דקל, איתי ברון ואסף אוריון דנים בשאלת התגובה הישראלית, ומנתחים את בעיות היסוד באסטרטגיה הישראלית הכוללת מול שלטון חמאס בעזה - שבועיים לפני הבחירות. האם ההרתעה הישראלית קיימת וחמאס מונע כעת ממצוקות נסיבתיות, או שצבר ביטחון בעקבות שנה מתמשכת של חיכוך ששחק את ההרתעה? כיצד ניתן לספק "תגובה משמעותית" ועדיין להימנע מהידרדרות להסלמה כוללת? בהקשר זה – מה ניתן ללמוד מ"צוק איתן" וגם מהעימות עם חזבאללה במלחמת לבנון השנייה? וחשוב מכך - מהן הדילמות האסטרטגיות ארוכות הטווח מול הרצועה ומדוע לא מתקיים דיון אסטרטגי על הסוגיה? מהתבטאויותיו אחרונות של ראש הממשלה ניתן להסיק שהוא מעדיף שעזה תישאר מפוצלת מהגדה. מהי המשמעות המדינית-אסטרטגית של דבריו?
March 24, 2019
Dr. Michal Hatuel-Radoshitzky and Dr. Mark Heller discuss public opinion and public discourse vis-à-vis Israel in the United States and beyond, in the context of several developments. These include a March poll published by Gallup with findings regarding the American public's support for Israel in comparison to support for the Palestinians, and controversial statements of newly elected Democratic Congresswomen Rep. Ilhan Omar and Rep. Rashida Tlaib regarding the pro-Israel lobby in the U.S. and U.S.-Israel relations. What are the implications of the underlying trends for the future of U.S.–Israel relations? When does legitimate criticism morph into anti-Semitism? How does President Trump’s response to these developments and the newly-coined term “Jexodus” come into play? And are there parallel lines between developments in the Democratic Party and the British Labor Party, or Europe in general?
March 21, 2019
ראש המכון, עמוס ידלין, על פגישתם האחרונה של ראש הממשלה נתניהו ונשיא רוסיה פוטין. האם המשבר שהתעורר בחודש ספטמבר על רקע התקיפות בסוריה חלף ומה סיכמו שני המנהיגים בעניין הנוכחות האיראנית בסוריה? מה תוקפן של ההצהרות האופטימיות שנמסרו בסיום הפגישה במציאות המורכבת בשטח, הן בנוגע להיבטים הצבאיים והן בנוגע ליכולת לקדם את הטיפול בסוגייה הזו באמצעות דיאלוג? מהן הסוגיות המהותיות שעדיין נותרו בלתי פתורות, או שההבנות עליהן אינן חשופות לציבור? למה מתכוונים הרוסים כשהם אומרים שצריך להוציא את הכוחות הזרים מסוריה ומה ישראל צריכה לבחון ביחס להצהרה הרוסית על הקמת ועדה בהשתתפותה על סוגיה זו על מנת להגדירה כהצלחה עבורה? בנוסף, מהן הסיבות בגינן פרסמה ישראל את "תיק הגולן" – תשתית של אנשי חיזבאללה שפעלה באזור הגולן, ללא ידיעת אסד, ואספה מידע לצורך פעילות נגד ישראל? האם המשמעות היא שישראל מתכוונת בקרוב לתקוף את התשתית או שיש כוונה להפעיל לחצים מסוג אחר? איתי ברון ואיתי חיימיניס (החל מדקה 14:00) דנים זוויות שונות ומעניינות לניתוח הטלטלה שחווה המזרח התיכון מאז שלהי שנת 2010: מהי המסגרת שבתוכה ניתן לנתח את האיזור כיום, ולאור כך – מהם הלקחים לגיבוש מדיניות הביטחון והחוץ של ישראל במזרח התיכון מכאן והלאה. מקץ שמונה שנים, אין תמימות דעים בין חוקרי המזרח התיכון לגבי תוצאותיה של הטלטלה עד כה. בהנחה שבעיות היסוד של מדינות האזור, ביניהן בעיות כלכליות ותלות בנפט, שחיתות וקיטוב פוליטי, לא נעלמו ואף החריפו - האם האזור עדיין חווה טלטלה (אי-יציבות, אי-ודאות ונפיצות) או שישנה חזרה לסדר (ישן או חדש)? האם רעיון מדינות הלאום, שלטון המשטרים האוטוריטריים והשפעת מעצמות באזור ניצחו? מהן שלוש הפרספקטיבות שבמסגרתן ניתן לנתח את המזרח התיכון של שנת 2019, וכיצד הן משפיעות על האסטרטגיה הישראלית – האם צריכה להמשיך במדיניות זהירה תוך זיהוי הזדמנויות לחופש פעולה והשפעה, ובתוכה ניהול "המערכה שבין המלחמות", או שנכון לאמץ גישה שאפתנית ומדיניות לקיחת סיכונים תוך ראיה ארוכת טווח? ראיון אורח מיוחד (החל מדקה 33:54) עם אריק רודניצקי, ממרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שחוקר את התהליכים הפוליטיים בחברה הערבית בישראל וערך סקר בנושא. מדוע התפרקה הרשימה המשותפת – האם חילוקי הדעות היו אידיאולוגיות או שהאינטריגות הגיעו לכדי פיצוץ? מה חושבים על כך בציבור הערבי בישראל ומה המגמות המסתמנות בו לקראת הבחירות הקרובות לכנסת? ובפרט, מדוע צפוי שיעור ההצבעה לרדת והאם ישנו סיכוי ממשי שרשימת רע"מ-בל"ד לא תעבור את אחוז החסימה? מהם הנושאים שמעסיקים את הבוחרים הערבים? וגם, בחינה לעומק של סוגיית הזהות הפלסטינית אל מול הישראלית: האם ישנה התחזקות של הקשר של האזרחים הערביים למדינת ישראל? מה ניתן ללמוד מהצהרותיו של אחמד טיבי בנושא תוכניות הפיתוח למגזר הערבי על שאלת הזהות?
March 21, 2019
ראיון אורח מיוחד עם אריק רודניצקי, ממרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שחוקר את התהליכים הפוליטיים בחברה הערבית בישראל וערך סקר בנושא. מדוע התפרקה הרשימה המשותפת – האם חילוקי הדעות היו אידיאולוגיות או שהאינטריגות הגיעו לכדי פיצוץ? מה חושבים על כך בציבור הערבי בישראל ומה המגמות המסתמנות בו לקראת הבחירות הקרובות לכנסת? ובפרט, מדוע צפוי שיעור ההצבעה לרדת והאם ישנו סיכוי ממשי שרשימת רע"מ-בל"ד לא תעבור את אחוז החסימה? מהם הנושאים שמעסיקים את הבוחרים הערבים? וגם, בחינה לעומק של סוגיית הזהות הפלסטינית אל מול הישראלית: האם ישנה התחזקות של הקשר של האזרחים הערביים למדינת ישראל? מה ניתן ללמוד מהצהרותיו של אחמד טיבי בנושא תוכניות הפיתוח למגזר הערבי על שאלת הזהות?
March 21, 2019
איתי ברון ואיתי חימיניס דנים זוויות שונות ומעניינות לניתוח הטלטלה שחווה המזרח התיכון מאז שלהי שנת 2010: מהי המסגרת שבתוכה ניתן לנתח את האיזור כיום, ולאור כך – מהם הלקחים לגיבוש מדיניות הביטחון והחוץ של ישראל במזרח התיכון מכאן והלאה. מקץ שמונה שנים, אין תמימות דעים בין חוקרי המזרח התיכון לגבי תוצאותיה של הטלטלה עד כה. בהנחה שבעיות היסוד של מדינות האזור, ביניהן בעיות כלכליות ותלות בנפט, שחיתות וקיטוב פוליטי, לא נעלמו ואף החריפו - האם האזור עדיין חווה טלטלה (אי-יציבות, אי-ודאות ונפיצות) או שישנה חזרה לסדר (ישן או חדש)? האם רעיון מדינות הלאום, שלטון המשטרים האוטוריטריים והשפעת מעצמות באזור ניצחו? מהן שלוש הפרספקטיבות שבמסגרתן ניתן לנתח את המזרח התיכון של שנת 2019, וכיצד הן משפיעות על האסטרטגיה הישראלית – האם צריכה להמשיך במדיניות זהירה תוך זיהוי הזדמנויות לחופש פעולה והשפעה, ובתוכה ניהול "המערכה שבין המלחמות", או שנכון לאמץ גישה שאפתנית ומדיניות לקיחת סיכונים תוך ראיה ארוכת טווח?
March 21, 2019
ראש המכון, עמוס ידלין, על פגישתם האחרונה של ראש הממשלה נתניהו ונשיא רוסיה פוטין. האם המשבר שהתעורר בחודש ספטמבר על רקע התקיפות בסוריה חלף ומה סיכמו שני המנהיגים בעניין הנוכחות האיראנית בסוריה? מה תוקפן של ההצהרות האופטימיות שנמסרו בסיום הפגישה במציאות המורכבת בשטח, הן בנוגע להיבטים הצבאיים והן בנוגע ליכולת לקדם את הטיפול בסוגייה הזו באמצעות דיאלוג? מהן הסוגיות המהותיות שעדיין נותרו בלתי פתורות, או שההבנות עליהן אינן חשופות לציבור? למה מתכוונים הרוסים כשהם אומרים שצריך להוציא את הכוחות הזרים מסוריה ומה ישראל צריכה לבחון ביחס להצהרה הרוסית על הקמת ועדה בהשתתפותה על סוגיה זו על מנת להגדירה כהצלחה עבורה? בנוסף, מהן הסיבות בגינן פרסמה ישראל את "תיק הגולן" – תשתית של אנשי חיזבאללה שפעלה באזור הגולן, ללא ידיעת אסד, ואספה מידע לצורך פעילות נגד ישראל? האם המשמעות היא שישראל מתכוונת בקרוב לתקוף את התשתית או שיש כוונה להפעיל לחצים מסוג אחר?
March 14, 2019
ראיון מיוחד עם יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג, על יעדי הסוכנות כיום, הידוק הקשרים עם מדינת ישראל וההתמודדות עם גל האנטישמיות ברחבי העולם. השנה מלאו 90 שנים לייסודה של הסוכנות היהודית, שעברה שינויים במטרותיה וייעודה מאז הקמתה. מהי עבודתם של שליחי הסוכנות במדינה שאליה הם נשלחים, ובפרט בתוך הקהילה היהודית? מה ניתן ללמוד מההדים ומהמשוב שהסוכנות היהודית מקבלת מכל הקהילות היהודיות לגבי מצבה ומעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית? עד כמה בטוחות הקהילות היהודיות באירופה על רקע האנטישמיות הגואה, והאם עידוד עליה לישראל הוא הפתרון? האם ניתן לזהות מגמות ברורות של שינוי בשיח של מנהיגי הקהילות היהודיות בצפון אמריקה נוכח שינויים מדיניים בישראל, ומהם האתגרים המרכזיים בניסיון לחזק את הקשר עם יהדות צפון אמריקה? אורית פרלוב (החל מדקה 11:27) מביאה את הקולות ומגמות השיח ברשתות החברתיות בעזה ובלבנון. ראשית, השיח העזתי סביב המתיחות ברצועת עזה והמשך יישום ההסכמות בין ישראל לחמאס: לאן הגיעו המגעים עם ישראל, למה מצפים שם בימים אלה? האמנם יש הסלמה, כשבפועל מספר המפגינים מדי שבוע ירד מ-70 אלף עם התחלתן במרץ 2018 לכ-2,000 בלבד בשבועות האחרונים? ובלבנון, מה הציבור חושב על הממשלה החדשה, ובמיוחד על יחסי הכוחות בין חזבאללה לבין יריביו? מדוע לקח כמעט תשעה חודשים להרכיב קואליציה, ומדוע בסופם הצליח המחנה של חזבאללה להחליש את מחנהו של ראש הממשלה חרירי? כיצד השתלטה חזבאללה על בית המחוקקים וגם על הקבינט, בחזרה לסדר הפוליטי שהיה בשנת 2000? ולצד הישגיה, היכן התגלתה חולשתה היחסית של חיזבאללה? עו"ד פנינה שרביט ברוך (החל מדקה 25:19) מנתחת את דו"ח ועדת חקירה של מועצת זכויות האדם באו"ם, שמאשים את ישראל בירי בלתי חוקי ובפשעי מלחמה. ישראל לא שיתפה פעולה עם הוועדה והדו"ח הביקורתי יועבר לבית הדין הבינלאומי בהאג, שכבר מבצע בדיקה מקדמית בעניין. מבחינת ישראל מדובר באירועים ביטחוניים מאיימים ומבחינת הוועדה מדובר על הפגנות אזרחיות. מה מסביר את הפער בין משפטנים ישראלים לבין עמדות המשפטנים שישבו בוועדה? כיצד מתמודדת ישראל עם הניסיון לנגח אותה בזירה המשפטית הבינלאומית, שנה לאחר תחילת צעדות השיבה לגבול? כיצד ניתן לבחון, בדיעבד, את הוראות הפתיחה באש והאם ההמשך של העימותים יחייב את ישראל לנקוט אמצעי התגוננות משפטיים נוספים?
Loading earlier episodes...
    15
    15
      0:00:00 / 0:00:00