Detailed
Compact
Art
Reverse
February 13, 2020
תובנות מהכנס השנתי בנושא האנטישמיות בת זמננו עדי קנטור מסכמת את התובנות המרכזיות מהמושב בכנס השנתי הבינלאומי ה-13 של המכון שעסק באנטישמיות בת זמננו: אילו עיוותים ניתן לזהות בשיח ההיסטורי העכשווי על השואה באירופה, כיצד קשורים העיוותים האלה לתופעות פוליטיות המתחוללות באירופה בשנים האחרונות ומה יעיל יותר למאבק באנטישמיות כתופעה פוליטית וחברתית: חקיקה או הוקעה פומבית? התגובות בעולם הערבי לפרסום "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ אורית פרלוב סוקרת את התגובות לתוכנית השלום של נשיא ארצות הברית, בראי הרשתות החברתיות של העולם הערבי: מה ההבדלים העיקריים שניתן לזהות בין התגובות ברצועת עזה לתגובות בגדה המערבית? כיצד משפיע פרסום "עסקת המאה" על הוויכוח הפנימי בעולם הערבי בעניין נורמליזציה עם ישראל, בפרט, והיחס לישראל בכלל? האם אפשר לזהות ברשתות החברתיות סימנים להסלמה קרובה בשטחים?
February 13, 2020
אורית פרלוב סוקרת את התגובות לתוכנית השלום של נשיא ארצות הברית, בראי הרשתות החברתיות של העולם הערבי: מה ההבדלים העיקריים שניתן לזהות בין התגובות ברצועת עזה לתגובות בגדה המערבית? כיצד משפיע פרסום "עסקת המאה" על הוויכוח הפנימי בעולם הערבי בעניין נורמליזציה עם ישראל, בפרט, והיחס לישראל בכלל? האם אפשר לזהות ברשתות החברתיות סימנים להסלמה קרובה בשטחים?
February 12, 2020
The fifth World Holocaust Forum which was held in Jerusalem at the end of January was a unique event in many respects. It was attended by almost 50 world leaders, it visibly united the international community to stand against antisemitism and it also stirred controversy regarding the participation – or lack thereof – of certain states. Join INSS Research Fellow, Dr. Michal Hatuel-Radoshitzky and INSS Visiting Research Fellow and senior Ynet journalist, Mr. Attila Somfalvi for a conversation about the aftermaths of the Forum: what political interests were there, and was the important cause tainted by them? What can we learn from the event and what does Israel need to do in light of the receding memory of the holocaust?
February 10, 2020
בינואר 2020 ציין העולם כולו את יום הזיכרון הבינלאומי לשחרור מחנה אושוויץ: כ-50 מנהיגים מכל רחבי העולם הגיעו לירושלים במסגרת "פורום השואה הבינלאומי" במטרה "לאחד שורות" ולהביע את נכונותם להילחם באנטישמיות. אך נדמה כי שנאת היהודים אינה עוצרת, אלא מכה גלים וחוזרת אל מרכז הזירה הפוליטית. מהן ההשלכות של עליית האנטישמיות וחזרתה אל מרכז השיח הפוליטי הגלובלי כיום? כיצד תורמים שכתוב ועיוות נרטיבים לאומיים על העבר להשתרשות התופעה במרכז השיח? אילו צעדים יש לנקוט בכדי להילחם בשנאת היהודים ועד כמה חשופים הישראלים לממדי התופעה בעולם? עדי קנטור שוחחה עם ירון שניידר וניתחה את התובנות והמשמעויות שעלו מתוך המושב בכנס הבינלאומי ה-13 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שעסק בעליית האנטישמיות.
February 6, 2020
ציפי ישראלי מציגה את עיקרי מדד הביטחון הלאומי, המתפרסם כמדי שנה במסגרת הכנס השנתי הבינלאומי של המכון. מה חושב הציבור הישראלי על האיומים והאתגרים הניצבים לפתחה של מדינת ישראל כיום ומה מטריד אותו במיוחד? כיצד לדעתו תסתיים מלחמה בזירה הצפונית או ברצועת עזה? מה מידת האמון של הציבור בצה"ל? והאם בעיני רוב הציבור פתרון של שתי מדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני עדיין בר השגה?
January 30, 2020
ראיון עם מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי, תא"ל (מיל.) אודי דקל by INSS
January 30, 2020
ראיון עם פרופ' מוחמד עיסאווי by INSS
January 30, 2020
Interview with Amb. Barbara Leaf by INSS
January 30, 2020
ראיון עם השגריר דניאל שפירו by INSS
January 30, 2020
ראיון עם פרופסור יהודה באואר by INSS
January 30, 2020
Interview with Dr. Sharon Nazarian by INSS
January 30, 2020
Interview with Dr Michael Doran by INSS
January 30, 2020
ראיון עם אלוף (במיל') ניצן אלון by INSS
January 29, 2020
Interview with Gen. (ret.) Joseph L. Votel by INSS
January 29, 2020
Interview with Igor Yurgens by INSS
January 29, 2020
Interview with François Heisbourg by INSS
January 29, 2020
ראיון עם יהונתן אדירי by INSS
January 29, 2020
Interview with General‭ (‬ret‭.) ‬David H‭. ‬Petraeus by INSS
January 29, 2020
ראיון עם ד"ר לירז מרגלית by INSS
January 29, 2020
Interview with Stanley Fischer by INSS
January 29, 2020
Jennifer Cafarella, ISW
January 29, 2020
ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל.) עמוס ידלין, פותח את הכנס השנתי הבינלאומי ה-13 בשיחה אקטואלית עם אטילה שומפלבי. מדוע "תכנית המאה" שפרסם אתמול הבית הלבן היא תוכנית מצוינת אך לא תוביל לשלום? מה צריכה לעשות איתה ממשלת המעבר ומה לדעתו עשויה להיות התגובה הפלסטינית והנפיצות הביטחונית בתקופה הקרובה? וגם – על שאר נושאי הכנס השנתי – מדוע נושא הגרעין האיראני מטריד יותר מהנושא הפלסטיני? מהן ההשלכות לפעולות האחרונות של ארצות הברית במזרח התיכון ומה יכולה ישראל לעשות אל מול פרויקט דיוק הטילים האיראני? https://www.inss.org.il/he/event/13th-annual-international-conference/
January 28, 2020
לקראת פרסומה הצפוי של "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ,אודי דקל, פנינה שרביט-ברוך ויוחנן צורף דנים באיומים וההזדמנויות שהתוכנית מציבה לזירה הישראלית-פלסטינית. מחד, לתוכניתו של טראמפ פוטנציאל חיובי לשנות את המציאות הקיימת ולשבור את הקיפאון המדיני של העשור האחרון. מנגד, היא עלולה ליצור נזק כבד למערכת היחסים היציבה בין ישראל לרשות הפלסטינית. במקרה של צעדי סיפוח חד-צדדים ישראליים, לכאורה בהתאם למתווה טראמפ, מלבד הסלמה הם עשויים להביא ל"החזרת המפתחות" מצד הרשות הפלסטינית ובכך להוביל למציאות של מדינה אחת ולאיים על המשך צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מה הן ההזדמנויות בעקבות פרסום התוכנית מנקודת מבטה של ישראל? כיצד יגיבו הפלסטינים לפרסומה? והאם עדיין קיים סיכוי להסדר מדיני ישראלי-פלסטיני?
January 23, 2020
אודי דקל ומור יהלום מציגים את עיקרי הנושאים ואת הדוברים והדוברות שיגיעו לכנס השנתי הבינלאומי ה-13 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, העומד השנה בסימן: "מבט אל העשור הבא". מהם האתגרים והתרחישים שייבחנו במושבים ובמשחק המלחמה שייערך במסגרת הכנס? על מה יש לשים את הדגש בעשור הקרוב וכיצד צריכה מדינת ישראל להיערך אליו? קובי מיכאל ומורן דייטש (החל מדקה 17:15) מתארחים בפודקאסט לרגל פרסום הגיליון הראשון של כתב העת "עדכן אסטרטגי" במתכונתו החדשה. מה השינויים שחלו בתוכן של כתב העת ולאיזה קהל קוראים הוא מיועד? בהמשך הראיון מציגה מורן דייטש את עיקרי המאמר שחיברה עם כרמית ולנסי ושמתפרסם בגיליון החדש בעניין פרספקטיבה כמותית לחקר סכסוכים במזרח התיכון: מה מאפיין את היקפם, סוג השחקנים הנוטלים בהם חלק, דרכי התפתחותם ודרכי הסיום שלהם? https://strategicassessment.inss.org.il/
January 23, 2020
אודי דקל ומור יהלום מציגים את עיקרי הנושאים ואת הדוברים והדוברות שיגיעו לכנס השנתי הבינלאומי ה-13 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, העומד השנה בסימן: "מבט אל העשור הבא". מהם האתגרים והתרחישים שייבחנו במושבים ובמשחק המלחמה שייערך במסגרת הכנס? על מה יש לשים את הדגש בעשור הקרוב וכיצד צריכה מדינת ישראל להיערך אליו?
January 23, 2020
קובי מיכאל ומורן דייטש מתארחים בפודקאסט לרגל פרסום הגיליון הראשון של כתב העת "עדכן אסטרטגי" במתכונתו החדשה. מה השינויים שחלו בתוכן של כתב העת ולאיזה קהל קוראים הוא מיועד? בהמשך הראיון מציגה מורן דייטש את עיקרי המאמר שחיברה עם כרמית ולנסי ושמתפרסם בגיליון החדש בעניין פרספקטיבה כמותית לחקר סכסוכים במזרח התיכון: מה מאפיין את היקפם, סוג השחקנים הנוטלים בהם חלק, דרכי התפתחותם ודרכי הסיום שלהם? https://strategicassessment.inss.org.il/
January 16, 2020
סימה שיין ואלדד שביט בוחנים את המשמעויות של חיסול הגנרל האיראני קאסם סולימאני, עבור ארצות הברית ועבור איראן: האם צפוי שינוי במדיניות התגובה האמריקאית להתגרויות של איראן, ומן העבר השני - האם המשטר האיראני צפוי להחריף את תגובותיו לצעדים שנוקטת נגדו ארצות הברית? על הפרק גם השלכות מהלך הנסיגה האחרון של איראן מהסכם הגרעין, תגובת מדינות אירופה למהלך, והסיכויים להסלמה אזורית שתערב את ישראל. שלמה ברום ואופיר וינטר (החל מדקה 24:19) דנים בעיקרי המזכר "כי לא לעולם חוסן: תרחישי איום קיומיים על מדינת ישראל" שפרסם המכון בחודש דצמבר. מהם האיומים הקיומיים על מדינת ישראל כיום? במה הם שונים מאיומי העבר? כיצד נוצרות הזדמנויות לשיפור מצבה הביטחוני והמדיני של מדינת ישראל בעקבות עליית האיומים הללו, ואיזה צעדים יכולה ישראל לנקוט כדי להפחית את סיכויי התממשותם?
January 16, 2020
שלמה ברום ואופיר וינטר דנים בעיקרי המזכר "כי לא לעולם חוסן: תרחישי איום קיומיים על מדינת ישראל" שפרסם המכון בחודש דצמבר. מהם האיומים הקיומיים על מדינת ישראל כיום? במה הם שונים מאיומי העבר? כיצד נוצרות הזדמנויות לשיפור מצבה הביטחוני והמדיני של מדינת ישראל בעקבות עליית האיומים הללו, ואיזה צעדים יכולה ישראל לנקוט כדי להפחית את סיכויי התממשותם?
January 16, 2020
סימה שיין ואלדד שביט בוחנים את המשמעויות של חיסול הגנרל האיראני קאסם סולימאני, עבור ארצות הברית ועבור איראן: האם צפוי שינוי במדיניות התגובה האמריקאית להתגרויות של איראן, ומן העבר השני - האם המשטר האיראני צפוי להחריף את תגובותיו לצעדים שנוקטת נגדו ארצות הברית? על הפרק גם השלכות מהלך הנסיגה האחרון של איראן מהסכם הגרעין, תגובת מדינות אירופה למהלך, והסיכויים להסלמה אזורית שתערב את ישראל.
January 9, 2020
ביום שני, 6 בינואר, הציגו חוקרי המכון, בראשות ראש המכון, האלוף במילואים עמוס ידלין, את עיקרי ההערכה האסטרטגית השנתית לנשיא המדינה, מר ראובן ריבלין. בתכנית הזאת מציגים ראש המכון, עמוס ידלין, וסגן ראש המכון למחקר, איתי ברון, את עיקרי ההערכה שגיבש המכון לשנת 2020: האם חיסולו של קאסם סולימאני מעיד על שינוי במדיניותה של ארה"ב במזרח התיכון? מדוע ביטחונה העצמי של איראן גובר ומה נגזר מכך לגבי האיומים על ישראל? איזה אסטרטגיות מציע המכון לשיפור ההתמודדות עם פרויקט דיוק הטילים של איראן ושלוחיה? לאיזה סוגים של תרחישי לחימה יש להיערך בעתיד הקרוב ומהם השינויים התפיסתיים הגלומים בהם?
January 9, 2020
המלצות למדיניות ישראלית עדכנית בפתח 2020 - עמוס ידלין by INSS
January 9, 2020
אתגרים גוברים לאסטרטגיה הישראלית - איתי ברון by INSS
January 2, 2020
עם פרסום הדו"ח השנתי של פיגועי ההתאבדות בעולם ב-2019, שמפיקה התכנית לחקר טרור ולוחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי, התארחו ראש התכנית יורם שוייצר ועוזר המחקר אביעד מנדלבאום לשיחה בנושא. הם ניתחו את תמונת המצב של פיגועי ההתאבדות, בדגש על פעילותם של ארגוני הטרור מזרם הסלפיה-ג'האדיה, והציגו את עיקרי הנתונים והמשמעויות מהשנה החולפת. מה מסביר את מגמת הירידה בהיקף פיגועי ההתאבדות ברחבי העולם ומדוע ארגוני הטרור עדיין רואים בו אמצעי יעיל להשגת מטרותיהם?
December 30, 2019
Strategic Communications and Challenges for Democracies Dr. Neville Bolt discusses strategic communications, their implications around the world, and the challenges for Western democracies. What is China trying to say when it speaks to the world? What is Russia trying to achieve? How does ISIS practice strategic communications? Is strategic communication limited to states? What is the most burning issue Western democracies must address considering strategic communications? The Threat of Russia's Disinformation Effort Dr. Todd C. Helmus (from 14:07) talks about Russia's disinformation campaign and the violent extremism pursued by terror organizations and individuals. What threat does Russia's disinformation effort pose to national security? How can it affect us in day to day interactions and among different sectors of society? What can we learn from it? What are the most effective methods to counter the phenomenon? To what extent can states blunt the incentive of those who are drawn to violent extremism? Can we identify and track lone wolf terror activity? The Amazon Fires and Brazil's Foreign Relations Dr. Vinicius de Carvalho (from 25:10) describes Brazil's strategic communications in the context of foreign relations, and in relation to the Amazon fires and the reaction of the Brazilian government to the event. What really happened in the Amazon rainforest, and how did it develop into an international crisis? What can we learn about the importance of strategic communication? What are the challenges that Brazil faces, and how can it cope with them? What is the role of information sharing in constructing policy, and what is the impact of fake news?
December 30, 2019
Dr. Vinicius de Carvalho describes Brazil's strategic communications in the context of foreign relations, and in relation to the Amazon fires and the reaction of the Brazilian government to the event. What really happened in the Amazon rainforest, and how did it develop into an international crisis? What can we learn about the importance of strategic communication? What are the challenges that Brazil faces, and how can it cope with them? What is the role of information sharing in constructing policy, and what is the impact of fake news?
December 30, 2019
Dr. Todd C. Helmus talks about Russia's disinformation campaign and the violent extremism pursued by terror organizations and individuals. What threat does Russia's disinformation effort pose to national security? How can it affect us in day to day interactions and among different sectors of society? What can we learn from it? What are the most effective methods to counter the phenomenon? To what extent can states blunt the incentive of those who are drawn to violent extremism? Can we identify and track lone wolf terror activity?
December 30, 2019
Dr. Neville Bolt discusses strategic communications, their implications around the world, and the challenges for Western democracies. What is China trying to say when it speaks to the world? What is Russia trying to achieve? How does ISIS practice strategic communications? Is strategic communication limited to states? What is the most burning issue Western democracies must address considering strategic communications?
December 26, 2019
התכנית מוקדשת לחזית המשפטית הבינלאומית, בה ישראל מתמודדת בימים אלה, על רקע הודעה על פתיחת הליכים נגדה בגין פשעי מלחמה במהלך סבבי לחימה ועימותים ברצועת עזה מאז צוק איתן, וגם בגין הקמת התנחלויות. עו"ד פנינה שרביט ברוך וד"ר מיכל חטואל רדושיצקי מסבירות כיצד התגלגלו סוגיות אלה לפתחו של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, מהן ההאשמות העומדות על הפרק ומה עמדתה של ישראל? כמו כן, נברר באיזה תנאים עלולים בכירים ישראלים להיעצר לצורך הסגרה לבית הדין?
December 19, 2019
המשבר הפוליטי: משמעויות והשלכות על תפקוד מוסדות השלטון ומערכת הביטחון ד"ר יהודה בן מאיר מבאר את מאפייני המשבר אליו נקלעה המערכת הפוליטית הישראלית – האם מדובר במשבר פוליטי ממושך או במשבר חוקתי? מהן ההשלכות על תפקוד מוסדות השלטון, וגם: עד כמה מושפע מן המשבר הטיפול בסוגיות הביטחוניות העומדות לפתחה של מדינת ישראל בעת הנוכחית? בין הסלמה בעזה למגעים על הסדרה: חמאס, הג'האד האסלאמי והרשות הפלסטינית ד"ר קובי מיכאל (החל מדקה: 14:07) מנתח את התהליכים הפנימיים המתרחשים בשבועות האחרונים ברצועת עזה ובגדה המערבית: עד כמה רציניים המגעים לקיום בחירות ברשות הפלסטינית ומה האינטרסים של אבו מאזן ושל הנהגת חמאס? מה מצב היחסים בין הג'האד האסלאמי לחמאס בעקבות סבב הלחימה האחרון והמגעים עם מצרים להפסקתו? מה הסימנים להתקדמות המגעים להסדרה בין חמאס לישראל? סעודיה ומדינות המפרץ – ממלכות בתהליך שינוי בעקבות ערב עיון שנערך במכון, ד"ר יואל גוז'נסקי (החל מדקה: 25:35) מנתח את תהליכי השינוי המרכזיים שעוברים על מדינות המפרץ: מהם קווי המתאר של הרפורמות המתחוללות בסעודיה, בהובלת יורש העצר מוחמד בן סלמאן, וכיצד הן מושפעות מסדרי העדיפויות של השלטון? מה עומד ברקע לעלייה בהשפעתה האזורית של מועצת איחוד האמירויות הערביות? וגם: על הדיאלוג הסעודי-איראני להפגת המתיחות האזורית, בעקבות המתקפה האיראנית על מתקני הנפט של סעודיה; ואופי היחסים בין מדינות המפרץ לישראל.
December 19, 2019
ד"ר יהודה בן מאיר מבאר את מאפייני המשבר אליו נקלעה המערכת הפוליטית הישראלית – האם מדובר במשבר פוליטי ממושך או במשבר חוקתי? מהן ההשלכות על תפקוד מוסדות השלטון, וגם: עד כמה מושפע מן המשבר הטיפול בסוגיות הביטחוניות העומדות לפתחה של מדינת ישראל בעת הנוכחית?
December 19, 2019
ד"ר קובי מיכאל מנתח את התהליכים הפנימיים המתרחשים בשבועות האחרונים ברצועת עזה ובגדה המערבית: עד כמה רציניים המגעים לקיום בחירות ברשות הפלסטינית ומה האינטרסים של אבו מאזן ושל הנהגת חמאס? מה מצב היחסים בין הג'האד האסלאמי לחמאס בעקבות סבב הלחימה האחרון והמגעים עם מצרים להפסקתו? מה הסימנים להתקדמות המגעים להסדרה בין חמאס לישראל?
December 19, 2019
בעקבות ערב עיון שנערך במכון, ד"ר יואל גוז'נסקי מנתח את תהליכי השינוי המרכזיים שעוברים על מדינות המפרץ: מהם קווי המתאר של הרפורמות המתחוללות בסעודיה, בהובלת יורש העצר מוחמד בן סלמאן, וכיצד הן מושפעות מסדרי העדיפויות של השלטון? מה עומד ברקע לעלייה בהשפעתה האזורית של מועצת איחוד האמירויות הערביות? וגם: על הדיאלוג הסעודי-איראני להפגת המתיחות האזורית, בעקבות המתקפה האיראנית על מתקני הנפט של סעודיה; ואופי היחסים בין מדינות המפרץ לישראל.
December 18, 2019
INSS Director Maj. Gen. (ret.) Amos Yadlin and former Secretary of Defense Ash Carter of Harvard’s Belfer Center sat down to discuss US national security priorities, great power competition, and the “war of ideas.” In speaking about the US-China relationship, Dr. Carter noted that the rivalry with Beijing is a top priority for Washington and that it extends into the trade, diplomatic, technological, and military realms. He also explained that fatigue from “endless wars” in the Middle East is now prevalent among the US public, although the desire to disengage from the world is misguided and could have dangerous consequences. In their concluding remarks about the US-Israel relationship, Gen. Yadlin expressed his appreciation for Dr. Carter’s strong commitment to Israel’s security.
December 12, 2019
חזבאללה לנוכח המחאה נגד השלטון בלבנון בעקבות המשך המחאה נגד השלטון בלבנון, במהלכה הופנתה ביקורת נגד חזבאללה והתפתחו עימותים בין מפגינים לתומכיו, מנתחים יורם שוויצר ואורנה מזרחי את שיקולי הארגון במשבר הנוכחי ואת ההשלכות האפשרויות על התנהגות שלו – ובכלל זה, כלפי ישראל. מה חותר להשיג חזבאללה בעקבות התפרצות המחאה בלבנון? האם מעמדו בשלטון הלבנוני בסכנה? האם סביר שינסה להסיט את דעת הקהל נגד ישראל באמצעות מהלכים צבאיים? סוריה לקראת 2020: מנצחים, מפסידים ובריתות משתנות כרמית ולנסי וג'ס ויינברג (החל מדקה 20:00) משוחחים על ההתפתחויות של החודשים האחרונים בזירה הסורית, ובהן הכרזת הנסיגה האמריקאית מצפון מזרח המדינה, המבצע הצבאי של טורקיה נגד הכורדים, חיסול מנהיג דאע"ש והמשך מעורבותן של רוסיה ואיראן במדינה. האם לארצות הברית יש אסטרטגיה ברורה בסוריה ומה המשמעויות של נטישת הכורדים? האם ניתן לצפות למהלכים אמריקאים נגד איראן בסוריה, מעבר לסנקציות שהוטלו על המשטר? עד כמה שולט אסד במדינה - תשע שנים אחרי ההתקוממות ומלחמת האזרחים - וכיצד הוא מנסה לבצר את שלטונו? הסכם תיחום הגבול הימי בין טורקיה ללוב - השלכות על שיתוף הפעולה האזורי והיחסים עם ישראל גליה לינדנשטראוס (החל מדקה 36:04) מציגה את המשמעויות של הסכם תיחום הגבול הימי בין טורקיה לממשלת "ההסכמה הלאומית" בלוב, על רקע שיתוף הפעולה ההולך וגובר בין ישראל, מצרים, יוון וקפריסין במזרח הים התיכון: מה הסיכונים במהלך זה עבור יתר מדינות האזור וכיצד הן צפויות להגיב? במבט רחב יותר, נבחנים בריאיון יחסי טורקיה-ישראל, על רקע המתיחות המדינית הגוברת ביניהן. עד כמה התערערו היחסים בעת האחרונה ומה בכל זאת מאפשר את המשך שיתוף הפעולה בין המדינות?
December 12, 2019
בעקבות המשך המחאה נגד השלטון בלבנון, במהלכה הופנתה ביקורת נגד חזבאללה והתפתחו עימותים בין מפגינים לתומכיו, מנתחים יורם שוויצר ואורנה מזרחי את שיקולי הארגון במשבר הנוכחי ואת ההשלכות האפשרויות על התנהגות שלו – ובכלל זה, כלפי ישראל. מה חותר להשיג חזבאללה בעקבות התפרצות המחאה בלבנון? האם מעמדו בשלטון הלבנוני בסכנה? האם סביר שינסה להסיט את דעת הקהל נגד ישראל באמצעות מהלכים צבאיים?
December 12, 2019
כרמית ולנסי וג'ס ויינברג משוחחים על ההתפתחויות של החודשים האחרונים בזירה הסורית, ובהן הכרזת הנסיגה האמריקאית מצפון מזרח המדינה, המבצע הצבאי של טורקיה נגד הכורדים, חיסול מנהיג דאע"ש והמשך מעורבותן של רוסיה ואיראן במדינה. האם לארצות הברית יש אסטרטגיה ברורה בסוריה ומה המשמעויות של נטישת הכורדים? האם ניתן לצפות למהלכים אמריקאים נגד איראן בסוריה, מעבר לסנקציות שהוטלו על המשטר? עד כמה שולט אסד במדינה - תשע שנים אחרי ההתקוממות ומלחמת האזרחים - וכיצד הוא מנסה לבצר את שלטונו?
December 12, 2019
גליה לינדנשטראוס מציגה את המשמעויות של הסכם תיחום הגבול הימי בין טורקיה לממשלת "ההסכמה הלאומית" בלוב, על רקע שיתוף הפעולה ההולך וגובר בין ישראל, מצרים, יוון וקפריסין במזרח הים התיכון: מה הסיכונים במהלך זה עבור יתר מדינות האזור וכיצד הן צפויות להגיב? במבט רחב יותר, נבחנים בריאיון יחסי טורקיה-ישראל, על רקע המתיחות המדינית הגוברת ביניהן. עד כמה התערערו היחסים בעת האחרונה ומה בכל זאת מאפשר את המשך שיתוף הפעולה בין המדינות?
December 5, 2019
משמעויות משפטיות ומדיניות של הצהרת מזכיר המדינה בעניין מעמד ההתנחלויות פנינה שרביט-ברוך ומיכל חטואל משוחחות על הצהרת מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפיאו, לפיה הקמת התנחלויות בגדה המערבית אינה סותרת את המשפט הבינלאומי. השיחה עוסקת בהבדלים המהותיים בין גישת ממשל טראמפ לגישת ממשל אובמה בעניין זה, בהשפעתה ובמשמעויותיה של ההצהרה בתחומי המשפט הבינלאומי והדיפלומטיה, וכן בהקשר הפוליטי בו ניתן לעגן אותה. מהם היתרונות והחסרונות של ההצהרה עבור ישראל? 150 שנים לתעלת סואץ: העורק הכלכלי החיוני של מצרים והזדמנויות לשיתוף פעולה ישראלי אופיר וינטר ודן קטריבס (החל מדקה 20:15) מנתחים את חשיבותה של תעלת סואץ כנתיב סחר בינלאומי מרכזי וכציר להידוק שיתוף הפעולה בין ישראל למצרים. הרחבת התעלה, כפרויקט דגל של משטר א-סיסי בשנים האחרונות, המחישה את החשיבות שמייחסת מצרים לנכס הזה גם כיום, כ-150 שנים לאחר פתיחתה. על הרקע הזה, השיחה בוחנת את האפיקים האפשריים להרחבה ולהעמקה של שיתוף הפעולה בין ישראל למצרים דרך תעלת סואץ, וכן באמצעות אזורי התעשייה המוכרים (QIZ), הפועלים מאז 2005. ברקע כמובן הקשרים הכלכליים של מצרים עם ארצות הברית וסין וחשיבותם.
December 5, 2019
פנינה שרביט-ברוך ומיכל חטואל משוחחות על הצהרת מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפיאו, לפיה הקמת התנחלויות בגדה המערבית אינה סותרת את המשפט הבינלאומי. השיחה עוסקת בהבדלים המהותיים בין גישת ממשל טראמפ לגישת ממשל אובמה בעניין זה, בהשפעתה ובמשמעויותיה של ההצהרה בתחומי המשפט הבינלאומי והדיפלומטיה, וכן בהקשר הפוליטי בו ניתן לעגן אותה. מהם היתרונות והחסרונות של ההצהרה עבור ישראל?
December 5, 2019
אופיר וינטר ודן קטריבס מנתחים את חשיבותה של תעלת סואץ כנתיב סחר בינלאומי מרכזי וכציר להידוק שיתוף הפעולה בין ישראל למצרים. הרחבת התעלה, כפרויקט דגל של משטר א-סיסי בשנים האחרונות, המחישה את החשיבות שמייחסת מצרים לנכס הזה גם כיום, כ-150 שנים לאחר פתיחתה. על הרקע הזה, השיחה בוחנת את האפיקים האפשריים להרחבה ולהעמקה של שיתוף הפעולה בין ישראל למצרים דרך תעלת סואץ, וכן באמצעות אזורי התעשייה המוכרים (QIZ), הפועלים מאז 2005. ברקע כמובן הקשרים הכלכליים של מצרים עם ארצות הברית וסין וחשיבותם.
November 28, 2019
תכנית מיוחדת בעקבות הכנס הבינלאומי: "ביטחון לאומי, פייק ניוז והקרב על התודעה בעידן הדיגיטלי", שנערך ב-7 בנובמבר והתמקד בהשפעות של תופעות הפייק ניוז, פוסט-אמת ומאמצי השפעה על קבלת החלטות בנושאי ביטחון לאומי, וכן באתגרים לרגולציה ולדמוקרטיה. סיכום כנס "ביטחון לאומי, פייק ניוז והקרב על התודעה בעידן הדיגיטלי" איתי ברון, סגן ראש המכון למחקר וראש תכנית ליפקין שחק לביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט אמת ופייק ניוז מסכם את הכנס הבינלאומי הראשון של התוכנית. במסגרתו, ניסו המושבים המגוונים והדוברים מהדיסציפלינות השונות לעסוק במשולש שבין הקושי להבין את המציאות בעידן של "ריקבון" האמת, הקרב על ההשפעה ועל התודעה ושיקולי ביטחון לאומי. האם למצבה של האמת השלכות שליליות או דווקא חיוביות על הממד הפילוסופי-רעיוני והאם האמת חשובה כפי שהייתה גם בעידן שבו מהירות התגובה חשובה לעתים יותר מהדיוק? מיהם השחקנים הרלוונטיים ומיהם הגורמים האחראיים לגיבוש תמונת המציאות, ההתמודדות עם בעיות העידן וניהול הקרב על התודעה? פייק ניוז והסכנות למוסדות הדמוקרטיים פרופ' קרין נהון (החל מדקה 14:19) בשיחה על האופן בו דיס-אינפורמציה ופייק ניוז משפיעים על המוסדות הדמוקרטיים בעיצומו של פלונטר פוליטי בישראל. כיצד תיווך המידע הרב על ידי פלטפורמות שונות מוביל להפצת פייק ניוז ללא פיקוח רגולטורי ראוי ומסכן את היסודות הדמוקרטיים של דמוקרטיות ליברליות? מה מצב ההסדרה בנושא בישראל ומה השתנה מאז חוק הבחירות מ-1959, ומדוע ישנו סיכול מתמשך של ניסיונות החקיקה וההסדרה הרגולטורית על ידי פוליטיקאים? המדיה החברתית והשפעתה על השיח בזמן בחירות ד"ר ענת בן דוד (החל מדקה 27:00) מנתחת את תפקידה של המדיה חברתית במסגרת מערכות בחירות. כיצד הפכו הרשתות החברתיות מסוכן של דמוקרטיזציה בתקופת ה"אביב הערבי" לפלטפורמות שמכרסמות בדמוקרטיה הליברלית באמצעות המונופול על תיווך התקשורת? כיצד משפיע מאפיין הפרסונליזציה של האלגוריתמים אשר מפיצים את המידע בין המשתמשים וכיצד הוא מקשה על בחינת ההשפעה על השיח, בין השאר בזמן מערכות הבחירות, ומה עשויים להיות הפתרונות למצב הקיים?
November 28, 2019
איתי ברון, סגן ראש המכון למחקר וראש תכנית ליפקין שחק לביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט אמת ופייק ניוז מסכם את הכנס הבינלאומי הראשון של התוכנית. במסגרתו, ניסו המושבים המגוונים והדוברים מהדיסציפלינות השונות לעסוק במשולש שבין הקושי להבין את המציאות בעידן של "ריקבון" האמת, הקרב על ההשפעה ועל התודעה ושיקולי ביטחון לאומי. האם למצבה של האמת השלכות שליליות או דווקא חיוביות על הממד הפילוסופי-רעיוני והאם האמת חשובה כפי שהייתה גם בעידן שבו מהירות התגובה חשובה לעתים יותר מהדיוק? מיהם השחקנים הרלוונטיים ומיהם הגורמים האחראיים לגיבוש תמונת המציאות, ההתמודדות עם בעיות העידן וניהול הקרב על התודעה?
November 28, 2019
פרופ' קרין נהון בשיחה על האופן בו דיס-אינפורמציה ופייק ניוז משפיעים על המוסדות הדמוקרטיים בעיצומו של פלונטר פוליטי בישראל. כיצד תיווך המידע הרב על ידי פלטפורמות שונות מוביל להפצת פייק ניוז ללא פיקוח רגולטורי ראוי ומסכן את היסודות הדמוקרטיים של דמוקרטיות ליברליות? מה מצב ההסדרה בנושא בישראל ומה השתנה מאז חוק הבחירות מ-1959, ומדוע ישנו סיכול מתמשך של ניסיונות החקיקה וההסדרה הרגולטורית על ידי פוליטיקאים?
November 28, 2019
ד"ר ענת בן דוד מנתחת את תפקידה של המדיה חברתית במסגרת מערכות בחירות. כיצד הפכו הרשתות החברתיות מסוכן של דמוקרטיזציה בתקופת ה"אביב הערבי" לפלטפורמות שמכרסמות בדמוקרטיה הליברלית באמצעות המונופול על תיווך התקשורת? כיצד משפיע מאפיין הפרסונליזציה של האלגוריתמים אשר מפיצים את המידע בין המשתמשים וכיצד הוא מקשה על בחינת ההשפעה על השיח, בין השאר בזמן מערכות הבחירות, ומה עשויים להיות הפתרונות למצב הקיים?
November 21, 2019
מהומות הדלק באיראן: תמונת מצב ומשמעויות ראשוניות ד"ר רז צימט בפרשנות על המחאה הגואה באיראן ומשמעויותיה. מדוע החליטה הממשלה באיראן על קיצוב והעלאה משמעותית במחירי הדלק, ומדוע תגובת הציבור לרפורמה היתה כה חריפה? כיצד מתמודד המשטר עם המחאות ברחבי המדינה, ומהם הכלים שטרם השתמש בהם לדיכוי ההפגנות? מהם המאפיינים של המפגינים, האם ישנה הנהגה וארגונים שלוקחים אחריות על המחאה והאם ישנו ביטוי למאבק הכוחות בין השמרנים למתונים במסגרת המחאה? וגם על המשמעויות של גל המחאה – בהנחה שהמשטר יצליח להכיל את האירועים, מהן המשמעויות למשטר מקיצור טווחי הזמן בין גלי מחאות גדולים בתוך איראן? קיצור שירות החובה לגברים בצה"ל – בעד ונגד ד"ר שמואל אבן (החל מדקה 9:46) מנתח את השיקולים השונים לתהליך קיצור השירות לגברים שהחל להתבצע במספר פעימות ומשפיע על חלקים משמעותיים מהציבור הישראלי, וכן על הביטחון הלאומי. האם אנחנו הולכים לעבר הסבה לצבא קבע מקצועי או שמבוסס על גיוס מרצון, או שהאתגרים הביטחוניים ושיקולי כוח האדם של צה"ל ימנעו זאת? האם ניתן להשיג איזון בין השיקולים בעד ונגד - כיצד אפשר ליישב בין ההצעות לייעל את הצבא ולעזור לחברה ולמשק כנגד הסיכונים הביטחוניים שמכתיבים את ההחלטה שלא לקצר עוד? מקומה של ישראל במשולש סין-ארה"ב-ישראל גליה לביא (החל מדקה 23:06) מסכמת הכנס השנתי החמישי של תוכנית המחקר ישראל-סין במכון ומתארת את ההתפתחויות האחרונות סביב מורכבותו של משולש היחסים – סין-ארצות הברית-ישראל. לאחר פריחה וצמיחה ביחסים בין ישראל לסין בשנים האחרונות, שכללו השקעות, סחר ותיירות, התעוררה ישראל למציאות חדשה לאור מלחמת הסחר בין שתי המעצמות. בעקבות הדרישה האמריקאית להגבלת ההשקעות הסיניות, הוחלט על הקמת ועדה מייעצת לבחינתם של היבטי ביטחון לאומי בתהליך אישור השקעות זרות. האם הוועדה תספק את האמריקאים או שההתקרבות הישראלית-סינית עשויה ליצור משברים מחריפים עם ארצות הברית?
November 21, 2019
ד"ר רז צימט בפרשנות על המחאה הגואה באיראן ומשמעויותיה. מדוע החליטה הממשלה באיראן על קיצוב והעלאה משמעותית במחירי הדלק, ומדוע תגובת הציבור לרפורמה היתה כה חריפה? כיצד מתמודד המשטר עם המחאות ברחבי המדינה, ומהם הכלים שטרם השתמש בהם לדיכוי ההפגנות? מהם המאפיינים של המפגינים, האם ישנה הנהגה וארגונים שלוקחים אחריות על המחאה והאם ישנו ביטוי למאבק הכוחות בין השמרנים למתונים במסגרת המחאה? וגם על המשמעויות של גל המחאה – בהנחה שהמשטר יצליח להכיל את האירועים, מהן המשמעויות למשטר מקיצור טווחי הזמן בין גלי מחאות גדולים בתוך איראן?
November 21, 2019
ד"ר שמואל אבן מנתח את השיקולים השונים לתהליך קיצור השירות לגברים שהחל להתבצע במספר פעימות ומשפיע על חלקים משמעותיים מהציבור הישראלי, וכן על הביטחון הלאומי. האם אנחנו הולכים לעבר הסבה לצבא קבע מקצועי או שמבוסס על גיוס מרצון, או שהאתגרים הביטחוניים ושיקולי כוח האדם של צה"ל ימנעו זאת? האם ניתן להשיג איזון בין השיקולים בעד ונגד - כיצד אפשר ליישב בין ההצעות לייעל את הצבא ולעזור לחברה ולמשק כנגד הסיכונים הביטחוניים שמכתיבים את ההחלטה שלא לקצר עוד?
November 21, 2019
גליה לביא מסכמת הכנס השנתי החמישי של תוכנית המחקר ישראל-סין במכון ומתארת את ההתפתחויות האחרונות סביב מורכבותו של משולש היחסים – סין-ארצות הברית-ישראל. לאחר פריחה וצמיחה ביחסים בין ישראל לסין בשנים האחרונות, שכללו השקעות, סחר ותיירות, התעוררה ישראל למציאות חדשה לאור מלחמת הסחר בין שתי המעצמות. בעקבות הדרישה האמריקאית להגבלת ההשקעות הסיניות, הוחלט על הקמת ועדה מייעצת לבחינתם של היבטי ביטחון לאומי בתהליך אישור השקעות זרות. האם הוועדה תספק את האמריקאים או שההתקרבות הישראלית-סינית עשויה ליצור משברים מחריפים עם ארצות הברית?
November 20, 2019
On December 12, 2019, the United Kingdom goes to the polls in an election divided and dominated by Brexit. What are the core issues dividing the Conservative, Labour, and Liberal Democrat parties, and where do they each stand on Brexit? How is Brexit affecting and intersecting traditional divides in British politics? Dr. Rob Geist Pinfold and Ambassador Shimon Stein discuss the implications of the vote, the long term consequences of Brexit, and how the UK's volatile political environment affect Israel, the EU, and European Jews. They also examine why and how British politics are increasingly divided and less moderate than they have historically been.
November 15, 2019
עדי קנטור מתארת את התופעות המדאיגות שמתרחשות כיום בפוליטיקה ובחברה הגרמנית, בפרספקטיבה על האירועים החשובים שמציינים בחודש נובמבר. האם החומה באמת נפלה או שמא עדיין ניכר פער בין המזרח והמערב גרמנים כיום? מהם תהליכי העומק בחברה הגרמנית שהובילו להתחזקות הימין הקיצוני ולפיגוע בבית הכנסת בעיר האלה? בעקבות התחזקות מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" הימנית-קיצונית, בעיקר במזרח המדינה – מיהם בוחריה, מניין מגיע הדחף לבחור בה, וכיצד היא משתמשת בכלים דמוקרטיים להפצת מסרים אנטי-דמוקרטיים?
November 15, 2019
רוחות של שינוי מסוכן – בין 30 שנה לנפילת חומת ברלין ל-81 שנה ל"ליל הבדולח" עדי קנטור מתארת את התופעות המדאיגות שמתרחשות כיום בפוליטיקה ובחברה הגרמנית, בפרספקטיבה על האירועים החשובים שמציינים בחודש נובמבר. האם החומה באמת נפלה או שמא עדיין ניכר פער בין המזרח והמערב גרמנים כיום? מהם תהליכי העומק בחברה הגרמנית שהובילו להתחזקות הימין הקיצוני ולפיגוע בבית הכנסת בעיר האלה? בעקבות התחזקות מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" הימנית-קיצונית, בעיקר במזרח המדינה – מיהם בוחריה, מניין מגיע הדחף לבחור בה, וכיצד היא משתמשת בכלים דמוקרטיים להפצת מסרים אנטי-דמוקרטיים? התגברות השיח האנטישמי ותפקידו של האו"ם ד"ר מיכל חטואל רדושיצקי (החל מדקה 14:04) בשיחה על התגובות הבינלאומיות להתגברות השיח האנטישמי ועל תפקידו של האו"ם בהקשר זה, על רקע הגילויים האחרונים של התופעה באירופה ובצפון אמריקה. מהן התובנות מהדו"חות האחרונים שפורסמו בנושא, ביניהם דו"ח חשוב של המועצה לזכויות אדם של האו"ם? מדוע הדו"ח זכה לאימוץ חם מצד קהילות יהודיות בתפוצות אבל לא זכה להתייחסות מצד ישראל? היכן עובר הגבול בין אנטישמיות לבין BDS, מהם השינויים התפיסתיים לגבי הנושא ומהן השאלות שצריכות להישאל בקרב העוסקים בתחום? התמרון היבשתי ככלי לתכנון ולמימוש מדיניות: ניתוח תמונת המצב בישראל אל"מ (מיל.) יובל בזק וח"כ מרב מיכאלי (החל מדקה 27:20) בדיון משותף ומרתק לקראת כנס בנושא "התמרון היבשתי ככלי חיוני בביטחון הלאומי" שייערך ב-21 בנובמבר במכון למחקרי ביטחון לאומי. מהו האתוס, הדוקטרינלי וגם הגאו-פוליטי, של התמרון היבשתי של צה"ל אל מול אויביו? כיצד השתנה אופן החשיבה על תפיסת ביטחון ועיצוב המדיניות, ובתוך כך גם שאלות בניין הכוח והתמרון היבשתי, מאז מלחמת ששת הימים? וגם - עד כמה איום הטילים וההתבססות האיראנית בזירות השונות יתפסו בקרב הציבור כמטרה ראויה לשמה יופעל התמרון היבשתי, תוך ידיעה שיוביל לסיכונים ניכרים ולעלויות גבוהות בנפש ומבחינה כלכלית?
November 14, 2019
On November 9, 2019 Germany marked 30 years since the fall of the Berlin Wall and 81 years since Kristallnacht. Decades later, it seems that right wing extremism and anti-semitism are returning to mainstream political and social discourse. Latest election results in several former East German states, as well as the attack on a synagogue in Halle on Yom Kippur 2019, show a clear rise in racist, xenophobic and anti-semitic views in the German society, and growing support for the far right party Alternative for Germany. This is a dangerous political development, in which German Jews (as well as other minorities) are under attack, yet again excluded from their own society. INSS research associate Adi Kantor and Dr. Henning Lahmann, senior researcher at the Digital Society Institute at the ESMT Berlin, discuss what has changed in German society in recent years, why does the AfD receive so much sympathy from voters, what is the effect of social media on the spread of anti-semitism and right wing extremism, and how can German law tackle these phenomena?
November 13, 2019
שיחה מיוחדת של מנהל המכון אודי דקל, יוחנן צורף ואורית פרלוב, בעקבות ההסלמה לאחר חיסול בכיר הג'האד האסלאמי, בהאא' אבו אל-עטא, ברצועת עזה. כיצד קרה שחמאס לא (או שמא טרם) הצטרף להסלמה ונהנה מ"ישיבה על הגדר"? וכיצד מצב זה הוביל לכך שלמעשה האינטרסים של ישראל ושל חמאס זהים ושני הצדדים מעוניינים בחזרה מהירה לשגרה? מה ניתן ללמוד מן הקולות מתוך הרצועה, משיחות עם תושבים וכן מהרשתות החברתיות, וביחס לתחושות בעזה כי הסבב הנוכחי הוא למעשה תוצר של התכתשויות פנימיות בין חמאס לג'האד האסלאמי? וגם – כיצד יכולה ישראל למנף את ההסלמה על מנת להגיע להסדרה ארוכת טווח, והאם נחוצה בכלל מהלומה נוספת על עזה על מנת להגיע להסדרה בתנאים נוחים?
November 7, 2019
ההתפתחויות האחרונות במדיניות החוץ האיראנית סימה שיין מנתחת את ההתפתחויות האחרונות בזירה האיראנית - עליית מדרגה בנסיגה מהסכם הגרעין עם המעצמות, איום המחאות נגדה בעיראק והתקרבות אפשרית לערב הסעודית. מהן המשמעויות של ההכרזה מהשבוע על העשרת אורניום במתקן נוסף תחת פיקוח של סבא"א, ומדוע המדינות האירופיות מתעקשות לשמר את מסגרת הסכם הגרעין המפורר? כיצד משפיעה על איראן המחאה הגואה בעיראק מעורבותה במדינה, ומהן הסכנות בזליגת המחאות לציבור באיראן? וגם – מה עומד מאחורי הניסיון של ערב הסעודית לשלוח מסרים מפויסים לאיראן ומהם הסיכויים להבנות בין המדינות היריבות? הגורמים לפרגמטיזם במדיניות החוץ הרוסית דניאל ראקוב (החל מדקה 15:15) בניתוח מעמיק ומרתק של הגורמים הפנים-מדינתיים למגמות פרגמטיות במדיניות החוץ של רוסיה, כלפי המערב בעיקר. מהם שיקולי הפנים שמניעים את רוסיה לפעול? מהם האתגרים המרכזיים, הנובעים ממאבקי כוחות פנימיים, הניצבים בפני פוטין? כיצד שאיפות פוטין לפרגמטיזציה ולהסדרה באים לידי ביטוי בהזדמנויות מדיניות מול המערב, ובפרט מול נשיא ארצות הברית טראמפ ונשיא צרפת מקרון, על רקע הניסיון להגיע לפתרון המשבר בין רוסיה לאוקראינה? התמודדות עם חסמים במשא ומתן מדיני פרופ' גליה גולן ועו"ד גלעד שר (החל מדקה 29:40) בשיחה משותפת על ספרם החדש, :spoiling and coping with spoilers Israeli-Arab Negotiations, שעוסק בחסמים ובמכשולים העומדים בפני צדדים המנהלים משא ומתן מדיני והאופן שבו הם באים לידי ביטוי במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים ולמדינות ערביות. "ספוילרים" אידיאולוגיים ולא אלימים מאיימים על חדרי המשא ומתן כמו גם על הכשרת הלבבות בחברה לתמיכה בהסדרים, לעתים אף יותר מגורמים אלימים. למשל המקום בו נערכות השיחות, התפקיד שמשחקת התקשורת, הדינמיקה בין צוותי המשא ומתן, תזמון הנחת הצעות על שולחן המשא ומתן ואף סדר הישיבה בשיחות. כיצד ניתן להתמודד עם המכשולים, מה ניתן ללמוד ממקרי הבוחן הרבים, וביניהם פתרון הסכסוך בצפון אירלנד, ומהם הלקחים בהקשר של משא ומתן להסדר עתידי בין ישראל לפלסטינים?
November 7, 2019
סימה שיין מנתחת את ההתפתחויות האחרונות בזירה האיראנית - עליית מדרגה בנסיגה מהסכם הגרעין עם המעצמות, איום המחאות נגדה בעיראק והתקרבות אפשרית לערב הסעודית. מהן המשמעויות של ההכרזה מהשבוע על העשרת אורניום במתקן נוסף תחת פיקוח של סבא"א, ומדוע המדינות האירופיות מתעקשות לשמר את מסגרת הסכם הגרעין המפורר? כיצד משפיעה על איראן המחאה הגואה בעיראק מעורבותה במדינה, ומהן הסכנות בזליגת המחאות לציבור באיראן? וגם – מה עומד מאחורי הניסיון של ערב הסעודית לשלוח מסרים מפויסים לאיראן ומהם הסיכויים להבנות בין המדינות היריבות?
November 7, 2019
דניאל ראקוב בניתוח מעמיק ומרתק של הגורמים הפנים-מדינתיים למגמות פרגמטיות במדיניות החוץ של רוסיה, כלפי המערב בעיקר. מהם שיקולי הפנים שמניעים את רוסיה לפעול? מהם האתגרים המרכזיים, הנובעים ממאבקי כוחות פנימיים, הניצבים בפני פוטין? כיצד שאיפות פוטין לפרגמטיזציה ולהסדרה באים לידי ביטוי בהזדמנויות מדיניות מול המערב, ובפרט מול נשיא ארצות הברית טראמפ ונשיא צרפת מקרון, על רקע הניסיון להגיע לפתרון המשבר בין רוסיה לאוקראינה?
November 7, 2019
התמודדות עם חסמים במשא ומתן מדיני פרופ' גליה גולן ועו"ד גלעד שר בשיחה משותפת על ספרם החדש, :spoiling and coping with spoilers Israeli-Arab Negotiations, שעוסק בחסמים ובמכשולים העומדים בפני צדדים המנהלים משא ומתן מדיני והאופן שבו הם באים לידי ביטוי במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים ולמדינות ערביות. "ספוילרים" אידיאולוגיים ולא אלימים מאיימים על חדרי המשא ומתן כמו גם על הכשרת הלבבות בחברה לתמיכה בהסדרים, לעתים אף יותר מגורמים אלימים. למשל המקום בו נערכות השיחות, התפקיד שמשחקת התקשורת, הדינמיקה בין צוותי המשא ומתן, תזמון הנחת הצעות על שולחן המשא ומתן ואף סדר הישיבה בשיחות. כיצד ניתן להתמודד עם המכשולים, מה ניתן ללמוד ממקרי הבוחן הרבים, וביניהם פתרון הסכסוך בצפון אירלנד, ומהם הלקחים בהקשר של משא ומתן להסדר עתידי בין ישראל לפלסטינים?
November 5, 2019
In recent weeks, the protests sweeping across Iraq and Lebanon have led observers of the Middle East to surmise that the region may be experiencing a second Arab Spring. Indeed, the unrest in Lebanon and Iraq comes on the heels of protests in Egypt and Jordan earlier this fall, and joins a protest movement in Algeria that has continued since February. What lies behind the latest round of social unrest? How do the protests in Iraq and Lebanon compare to one another, and to protests in North Africa? And what distinguishes the latest wave of demonstrations from the 2011 uprisings? INSS research fellows Dr. Sarah Feuer and Orit Perlov sit down to discuss the significance of the current upheaval, possible trajectories moving forward, and implications for Israel.
October 31, 2019
חיסול אבו בכר אל-בגדאדי – זעזוע בעירבון מוגבל יורם שוייצר מנתח את חיסול מנהיג דאע"ש, לאור נסיגת הכוחות האמריקאים מסוריה ובהקשרי ההשפעה של האירועים וההשלכות הארגוניות על דאע"ש ועל הלוחמה בטרור של ארצות הברית. האם יש יורש, וכיצד צפוי ארגון הטרור להתמודד עם מות המנהיג, שלמעשה דימויו וסמכויותיו ספגו מכות עוד לפני חיסולו השבוע? כיצד שיתוף הפעולה בין ארצות הברית, הכורדים, עיראק וייתכן שגם טורקיה ישפיע על המלחמה העולמית נגד דאע"ש והאם צפויים פיגועי נקמה במערב? וגם – מהן ההשלכות של נסיגת הכוחות האמריקאים ובריחתם של מאות לוחמים אידיאולוגיים ומנוסים אל עתודות הטרור העולמי? כנס בינלאומי - ביטחון לאומי, פייק ניוז והקרב על התודעה בעידן הדיגיטלי איתי ברון, סגן ראש המכון למחקר, וירדן ותיקאי, מנהל מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה לשעבר בשיחה משותפת (החל מדקה 11:46) לרגל כנס בינלאומי בנושא "ביטחון לאומי, פייק ניוז והקרב על התודעה בעידן הדיגיטלי" שייערך ב-7 בנובמבר במוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב. הכנס משיק שיתוף פעולה בין המכון למחקרי ביטחון לאומי למכונים בינלאומיים עם תוכניות מחקר מקבילות ומובילות בבריטניה ובארצות הברית – King's College ו-RAND. בכנס תוצגנה גישות מחקר שונות לסוגיות הנוגעות לפייק ניוז ופוסט-אמת, וכן סדנת מומחים והרצאות ופאנלים שונים, וביניהם: דובר צה"ל היוצא, תא"ל רונן מנליס, ח"כ איילת שקד, ח"כ יאיר לפיד, מייסד צ'ק פוינט גיל שוויד ועורך הארץ אלוף בן. הכניסה לאירוע חופשית בהרשמה מראש באתר המכון. כנס בינלאומי - בקרת נשק – סוגיות אסטרטגיות ד"ר אמילי לנדאו (החל מדקה 26:22) בשיחה לרגל כנס של התכנית לבקרת נשק וביטחון אזורי בשיתוף קרן קונרד אדנאואר שיתקיים ב-12-11 בנובמבר במכון למחקרי ביטחון לאומי. בכנס יידונו מגוון סוגיות אסטרטגיות - עולמיות ואזוריות - בפורום סגור וגם ובמושבים פתוחים לקהל, וביניהן: האתגרים בתחום בקרת הנשק, מניעת התפוצה הגרעינית והניסיונות לפירוק מנשק גרעיני, וכן הגישות כנגד המאמצים של איראן וצפון קוריאה להתחמש בנשק גרעיני. בין המשתתפים בכנס: ד"ר כריסטופר פורד, עוזר מזכיר המדינה לביטחון בינלאומי ומניעת תפוצת נשק, השגריר רפאל מריאנו גרוסי, נשיא ועידת הביקורת של האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT) ב-2020, וכן משתתפים נוספים מארצות הברית, צרפת ורוסיה.
October 31, 2019
יורם שוייצר מנתח את חיסול מנהיג דאע"ש, לאור נסיגת הכוחות האמריקאים מסוריה ובהקשרי ההשפעה של האירועים וההשלכות הארגוניות על דאע"ש ועל הלוחמה בטרור של ארצות הברית. האם יש יורש, וכיצד צפוי ארגון הטרור להתמודד עם מות המנהיג, שלמעשה דימויו וסמכויותיו ספגו מכות עוד לפני חיסולו השבוע? כיצד שיתוף הפעולה בין ארצות הברית, הכורדים, עיראק וייתכן שגם טורקיה ישפיע על המלחמה העולמית נגד דאע"ש והאם צפויים פיגועי נקמה במערב? וגם – מהן ההשלכות של נסיגת הכוחות האמריקאים ובריחתם של מאות לוחמים אידיאולוגיים ומנוסים אל עתודות הטרור העולמי?
October 31, 2019
איתי ברון, סגן ראש המכון למחקר, וירדן ותיקאי, מנהל מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה לשעבר בשיחה משותפת לרגל כנס בינלאומי בנושא "ביטחון לאומי, פייק ניוז והקרב על התודעה בעידן הדיגיטלי" שייערך ב-7 בנובמבר במוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב. הכנס משיק שיתוף פעולה בין המכון למחקרי ביטחון לאומי למכונים בינלאומיים עם תוכניות מחקר מקבילות ומובילות בבריטניה ובארצות הברית – King's College ו-RAND. בכנס תוצגנה גישות מחקר שונות לסוגיות הנוגעות לפייק ניוז ופוסט-אמת, וכן סדנת מומחים והרצאות ופאנלים שונים, וביניהם: דובר צה"ל היוצא, תא"ל רונן מנליס, ח"כ איילת שקד, ח"כ יאיר לפיד, מייסד צ'ק פוינט גיל שוויד ועורך הארץ אלוף בן. הכניסה לאירוע חופשית בהרשמה מראש באתר המכון.
October 31, 2019
ד"ר אמילי לנדאו בשיחה לרגל כנס של התכנית לבקרת נשק וביטחון אזורי בשיתוף קרן קונרד אדנאואר שיתקיים ב-12-11 בנובמבר במכון למחקרי ביטחון לאומי. בכנס יידונו מגוון סוגיות אסטרטגיות - עולמיות ואזוריות - בפורום סגור וגם ובמושבים פתוחים לקהל, וביניהן: האתגרים בתחום בקרת הנשק, מניעת התפוצה הגרעינית והניסיונות לפירוק מנשק גרעיני, וכן הגישות כנגד המאמצים של איראן וצפון קוריאה להתחמש בנשק גרעיני. בין המשתתפים בכנס: ד"ר כריסטופר פורד, עוזר מזכיר המדינה לביטחון בינלאומי ומניעת תפוצת נשק, השגריר רפאל מריאנו גרוסי, נשיא ועידת הביקורת של האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT) ב-2020, וכן משתתפים נוספים מארצות הברית, צרפת ורוסיה.
October 24, 2019
המתקפה הטורקית בצפון-מזרח סוריה ד"ר גליה לינדנשטראוס ואלדד שביט עם ניתוח עדכני ומקיף של המתרחש בצפון-מזרח סוריה בעקבות נסיגת הכוחות האמריקאיים: מה כלל המבצע הטורקי נגד הכורדים, מה היו התגובות מצד רוסיה ומשטר אסד ומה כולל ההסכם שהושג בין פוטין לארדואן? מה היו התמריצים של ארדואן לצאת למבצע והאם יצליח בשאיפתו להשיב את הפליטים הסורים לתוך שטח סוריה? האם המהלכים הללו צפויים דווקא לקרב את ארדואן לציר סוריה-רוסיה? וגם - מה ניתן ללמוד על מדיניות החוץ האמריקאית בעקבות יישום ההחלטה על הנסיגה, ומהן המשמעויות של הצעדים הללו עבור בעלי בריתה של ארצות הברית באיזור המזרח התיכון, וביניהם גם ישראל? גל המחאה הגואה נגד השלטון בלבנון אורית פרלוב (החל מדקה 16:30) בשיחה על גל ההפגנות נגד השלטון בלבנון בימים האחרונים. מהו הרקע ליציאה הספונטנית של מאות אלפי אזרחים לבנוניים להפגין נגד השחיתות, ולמה ההצהרה על הטלת מסים על שיחות באפליקציות WhatsApp ו-Skype הייתה הקש ששבר את גב הגמל? כיצד ההפגנות, שקוראות לסילוקם של היושבים במוקדי השלטון משפיעות על יציבותם? כיצד הצליח חיזבאללה להתחמק מביקורת ישירה על הארגון ועל מנהיגו, ולהרוויח יותר מגורמים פוליטיים אחרים מערעור היציבות הכללי במדינה? ומהם קווי הדמיון והשוני בין המחאה בלבנון למחאה נגד השלטון בעיראק בימים האלה, במהלכה נהרגו כ-157 אזרחים בשבועיים? סדרות הרצאות וקורסים של ה-INSS לקהל הרחב שוקי גולן, ראש אגף פיתוח התוכניות במכון (החל מדקה 30:05), מפרט על מגוון הקורסים והסדרות שהמכון מציע לציבור הרחב. בין הסדרות המוצעות במסגרת שיתופי פעולה עם גופים נוספים (יד בן צבי והמרכז למורשת בגין): חוקרות מדברות ביטחון, פרשיות ואנשים מאחורי הצללים: ריגול ומודיעין במרחב הארץ-ישראלי; תפיסת הביטחון הלאומי בעידן החדש: עדכון או רביזיה; הפלגה ים תיכונית: רב-תרבותיות בים התיכון: מימי המקרא ועד ימינו; מה צופן העתיד לישראל? לפרטים נוספים ולהרשמה – הכנסו לאתר המכון.
October 24, 2019
ד"ר גליה לינדנשטראוס ואלדד שביט עם ניתוח עדכני ומקיף של המתרחש בצפון-מזרח סוריה בעקבות נסיגת הכוחות האמריקאיים: מה כלל המבצע הטורקי נגד הכורדים, מה היו התגובות מצד רוסיה ומשטר אסד ומה כולל ההסכם שהושג בין פוטין לארדואן? מה היו התמריצים של ארדואן לצאת למבצע והאם יצליח בשאיפתו להשיב את הפליטים הסורים לתוך שטח סוריה? האם המהלכים הללו צפויים דווקא לקרב את ארדואן לציר סוריה-רוסיה? וגם - מה ניתן ללמוד על מדיניות החוץ האמריקאית בעקבות יישום ההחלטה על הנסיגה, ומהן המשמעויות של הצעדים הללו עבור בעלי בריתה של ארצות הברית באיזור המזרח התיכון, וביניהם גם ישראל?
October 24, 2019
אורית פרלוב בשיחה על גל ההפגנות נגד השלטון בלבנון בימים האחרונים. מהו הרקע ליציאה הספונטנית של מאות אלפי אזרחים לבנוניים להפגין נגד השחיתות, ולמה ההצהרה על הטלת מסים על שיחות באפליקציות WhatsApp ו-Skype הייתה הקש ששבר את גב הגמל? כיצד ההפגנות, שקוראות לסילוקם של היושבים במוקדי השלטון משפיעות על יציבותם? כיצד הצליח חיזבאללה להתחמק מביקורת ישירה על הארגון ועל מנהיגו, ולהרוויח יותר מגורמים פוליטיים אחרים מערעור היציבות הכללי במדינה? ומהם קווי הדמיון והשוני בין המחאה בלבנון למחאה נגד השלטון בעיראק בימים האלה, במהלכה נהרגו כ-157 אזרחים בשבועיים?
October 24, 2019
שוקי גולן, ראש אגף פיתוח התוכניות במכון (החל מדקה 30:05), מפרט על מגוון הקורסים והסדרות שהמכון מציע לציבור הרחב. בין הסדרות המוצעות במסגרת שיתופי פעולה עם גופים נוספים (יד בן צבי והמרכז למורשת בגין): חוקרות מדברות ביטחון, פרשיות ואנשים מאחורי הצללים: ריגול ומודיעין במרחב הארץ-ישראלי; תפיסת הביטחון הלאומי בעידן החדש: עדכון או רביזיה; הפלגה ים תיכונית: רב-תרבותיות בים התיכון: מימי המקרא ועד ימינו; מה צופן העתיד לישראל? לפרטים נוספים ולהרשמה – הכנסו לאתר המכון.
October 10, 2019
"כוחה של חולשה": יוחנן צורף מנתח את התנאים שאפשרו לחמאס להפוך את חולשת שלטונו ברצועת עזה לכוח, במסגרת התמודדותו עם מי שקוראים עליו תיגר בתוך הרצועה וביחסיו עם הרשות הפלסטינית ועם ישראל. כיצד מתמודד חמאס עם המציאות הנוכחית ברצועת עזה והאם מדיניות הבידול הישראלית, בין הרש"פ ברמאללה לחמאס ברצועת עזה, הגיעה למיצוי? מחאת הונג קונג: בעקבות גל המחאה והעימותים בין מפגינים לממשלה בהונג קונג, דורון אלה מנתח את יחסי הונג קונג-סין מאז סיום השלטון הבריטי בהונג קונג, בסוף שנות ה-90. מהם התהליכים העומדים ברקע להתפרצות גל המחאה הנוכחי ומה משמעויות המחאה עבור סין - בהקשר הפנימי ובהקשר הבינלאומי? מה ניתן ללמוד מן ההשוואה בין מחאת הונג קונג לבין המחאה נגד השלטון הסיני בכיכר טיאנאנמן ב-1989? האם התפרצות המחאה הנוכחית משפיעה על המתחים בין סין לשכנותיה, ובפרט טאיוואן? סכסוכים דתיים, מאפייניהם והרקע להופעתם: מורן דייטש מסבירה את היווצרותם של סכסוכים דתיים בעידן המודרני ואת מאפייניהם כתופעה כלל-עולמית. מה מסביר את משך הזמן שעל פניו נמשכים סכסוכים אלה ומדוע חלה עלייה חדה בהופעתם מאז סוף שנות ה-70? מדוע, למרות מגמות של חילון ומודרניזציה, סכסוכים אלה ממשיכים להתקיים ואף מחריפים?
October 10, 2019
יוחנן צורף מנתח את התנאים שאפשרו לחמאס להפוך את חולשת שלטונו ברצועת עזה לכוח, במסגרת התמודדותו עם מי שקוראים עליו תיגר בתוך הרצועה וביחסיו עם הרשות הפלסטינית ועם ישראל. כיצד מתמודד חמאס עם המציאות הנוכחית ברצועת עזה והאם מדיניות הבידול הישראלית, בין הרש"פ ברמאללה לחמאס ברצועת עזה, הגיעה למיצוי?
October 10, 2019
בעקבות גל המחאה והעימותים בין מפגינים לממשלה בהונג קונג, דורון אלה מנתח את יחסי הונג קונג-סין מאז סיום השלטון הבריטי בהונג קונג, בסוף שנות ה-90. מהם התהליכים העומדים ברקע להתפרצות גל המחאה הנוכחי ומה משמעויות המחאה עבור סין - בהקשר הפנימי ובהקשר הבינלאומי? מה ניתן ללמוד מן ההשוואה בין מחאת הונג קונג לבין המחאה נגד השלטון הסיני בכיכר טיאנאנמן ב-1989? האם התפרצות המחאה הנוכחית משפיעה על המתחים בין סין לשכנותיה, ובפרט טאיוואן?
October 10, 2019
מורן דייטש מסבירה את היווצרותם של סכסוכים דתיים בעידן המודרני ואת מאפייניהם כתופעה כלל-עולמית. מה מסביר את משך הזמן שעל פניו נמשכים סכסוכים אלה ומדוע חלה עלייה חדה בהופעתם מאז סוף שנות ה-70? מדוע, למרות מגמות של חילון ומודרניזציה, סכסוכים אלה ממשיכים להתקיים ואף מחריפים?
October 3, 2019
על רקע התייחסות נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לאפשרות של חתימת ברית הגנה בין ישראל לארה"ב, גבי סיבוני וששון חדד משוחחים על המשמעות של מהלך כזה במישורים הביטחוני, המדיני והכלכלי. מה הרקע לדיון בברית הגנה אמריקנית-ישראלית ומהן המשמעויות שלה עבור שתי המדינות. מה היתרונות והחסרונות שניתן למצוא בסיוע הכלכלי של ארה"ב, עבור ביטחונה של מדינת ישראל כיום, והאם הוא הכרחי במתכונתו הקיימת, בהתחשב במצבה הכלכלי של ישראל? חשיבות הפיקוח אזרחי על משימות שיטור צבאיות: בהתייחס לתקריות שאירעו במהלך עימותים ביו"ש ובגבול רצועת עזה וביטאו דילמות ערכיות, בנוגע לאופן הפעלת הכוח הצבאי, קובי מיכאל וכרמית פדן דנים בחשיבות הפיקוח האזרחי על משימות שיטור צבאיות בתנאים של עימות היברידי, בו הצבא מתמודד עם יריב המפעיל מגוון טקטיקות ואסטרטגיות לחימה בו זמנית. מהם המאפיינים הבולטים של משימות שיטור אלה ומה הסוגיות הערכיות הכרוכות בהם? מדוע מעורבות הדרג המדיני במשימות צבאיות אלה, דרך מנגנוני הפיקוח האזרחי, הכרחית למימוש מטרותיהן?
October 3, 2019
על רקע התייחסות נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לאפשרות של חתימת ברית הגנה בין ישראל לארה"ב, גבי סיבוני וששון חדד משוחחים על המשמעות של מהלך כזה במישורים הביטחוני, המדיני והכלכלי. מה הרקע לדיון בברית הגנה אמריקנית-ישראלית ומהן המשמעויות שלה עבור שתי המדינות. מה היתרונות והחסרונות שניתן למצוא בסיוע הכלכלי של ארה"ב, עבור ביטחונה של מדינת ישראל כיום, והאם הוא הכרחי במתכונתו הקיימת, בהתחשב במצבה הכלכלי של ישראל?
October 3, 2019
חשיבות הפיקוח אזרחי על משימות שיטור צבאיות: בהתייחס לתקריות שאירעו במהלך עימותים ביו"ש ובגבול רצועת עזה וביטאו דילמות ערכיות, בנוגע לאופן הפעלת הכוח הצבאי, קובי מיכאל וכרמית פדן דנים בחשיבות הפיקוח האזרחי על משימות שיטור צבאיות בתנאים של עימות היברידי, בו הצבא מתמודד עם יריב המפעיל מגוון טקטיקות ואסטרטגיות לחימה בו זמנית. מהם המאפיינים הבולטים של משימות שיטור אלה ומה הסוגיות הערכיות הכרוכות בהם? מדוע מעורבות הדרג המדיני במשימות צבאיות אלה, דרך מנגנוני הפיקוח האזרחי, הכרחית למימוש מטרותיהן?
September 26, 2019
שיחה מיוחדת בפתח השנה החדשה בין ראש המכון, אלוף (מיל.) עמוס ידלין לסר פרנק לואי, יו"ר הועד המנהל של המכון. לואי, פילנתרופ ואיש עסקים, שרד את השואה, לחם במלחמת העצמאות ובנה אימפריה כלכלית באוסטרליה. השנה עלה לארץ בפעם השנייה, בגיל 88. השניים משוחחים על עתידה של מדינת ישראל ועל תפקידיו של המכון למחקרי ביטחון לאומי כגוף מחקר המבקש להשפיע על מדיניות. באילו דרכים מצליח המכון להגיע למקבלי ההחלטות ולהוביל תהליכים? בנוסף מתייחסים השניים לשאלה מדוע נעלם ה"שלום" מהשיח הציבורי, וכיצד המכון משתלב ומנסה להשפיע על ההיערכות הישראלית לקראת פרסום "תוכנית המאה" של הנשיא טראמפ?
September 22, 2019
לקראת יום עיון במלאת 25 שנה לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן, שיתקיים במכון למחקרי ביטחון לאומי ב-25 בספטמבר, ד"ר עודד ערן משוחח עם ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, על מצבם המעורער של היחסים בין המדינות ועל הצעדים החשובים שצריכה הממשלה החדשה לנקוט על מנת לשקם את השלום בגבולה הארוך ביותר של מדינת ישראל, שעשוי להפוך גם לרגיש ביותר. מדוע ישראל היא האחראית לסכנה הממשית להמשכו של הסכם השלום, בין השאר על רקע הצהרת נתניהו ערב הבחירות על הכוונה לספח את בקעת הירדן, שמגיעה אחרי שנים ארוכות של התדרדרות ביחסים המדיניים בין המדינות? באיזה אופן היחסים עם הממלכה ההאשמית הם תמונת מראה ליחסים בין ישראל לפלסטינים, וכיצד ניתן לראות את הביטוי לכך ב"תוכנית המאה" הצפויה של הנשיא טראמפ?
September 19, 2019
מנהל המכון אודי דקל, חבר הכנסת לשעבר ד"ר יהודה בן מאיר וד"ר ציפי ישראלי מנתחים את תוצאות הבחירות ודנים בהשפעה ההדדית בין ההתפתחויות הפוליטיות לבין היציבות הביטחונית בתקופה הרגישה הנוכחית: כיצד עשויה המתיחות הביטחונית בזירות השונות להשפיע על הרכבת ממשלה חדשה במבוי הסתום הפוליטי שנוצר, ומהי הסכנה בתקופה רגישה זו לניצול של אותה מתיחות לצרכים פוליטיים? האם ניתן לומר כי ישנה התאמה בין עמדות הציבור והפערים בין שמאל, מרכז וימין בנושאי פנים וחוץ, לבין תוצאות הבחירות? וכיצד עשויות התוצאות להצביע על מרכזיותו של נושא שלטון החוק והשמירה על הדמוקרטיה (במערכת הבחירות האחרונה ובכלל), בהשוואה לנושאים מדיניים-ביטחוניים?
September 15, 2019
Ari Heistein and Dr. Yoel Guzansky sit down to discuss recent developments in the Saudi-led campaign in Yemen and their implications for regional security. What was the impetus behind the intervention? Why was it unable to achieve its goals? And will the Saudi-UAE relationship be damaged by UAE's withdrawal from Yemen or can the impact of their diverging policies be contained?
September 12, 2019
לקראת מועד ב': על התערבות זרה בבחירות איתי ברון ודודי סימן טוב מציגים את אתגרי ההתערבות הזרה בבחירות, בראי המדינה וספציפית קהילת המודיעין: מהם ההבדלים בין השפעה זרה לבין התערבות בניסיון להשפיע על תוצאות בחירות? כיצד מאתגרים השחקנים המדינתיים והלא-מדינתיים את המדינה הריבונית כיום בהיבטי השפעה חיצונית במרחב הדיגיטלי? מה ניתן ללמוד ממחקרים קיימים ומהמקרה האמריקאי על ההתמודדות של קהילת המודיעין עם ההפתעה, ומהו האתגר שהתגלה? וגם – מהם הממצאים וההמלצות המרכזיים מהסימולציה שנערכה במכון בנושא, לקראת הבחירות לכנסת ב-17 ספטמבר? התחזקות הימין הקיצוני בגרמניה בעקבות הבחירות האחרונות על רקע ציון שמונים שנים לפרוץ מלחמת העולם השנייה, עדי קנטור (החל מדקה 20:26) מנתחת את המגמה המדאיגה של התחזקות הימין הקיצוני בגרמניה ובפולין. האינדיקציה הברורה להתחזקות התופעה מגיעה מהתבטאויות ותקריות אנטישמיות, וגם מתוצאות הבחירות המקומיות במדינות מחוז במזרח גרמניה. כיצד נחלק הדור הצעיר בגרמניה מבחינה פוליטית ועד כמה התופעה של הקצנה ימינה מכה שורשים בקרבו? 80 שנים לפרוץ מלחמת העולם השניה וכמעט 30 שנים לנפילת חומת ברלין - כיצד האירועים ההיסטוריים מעצבים עד היום את המגמות הפוליטיות באירופה, דרך המקרה של גרמניה ופולין? אימוץ מודל הפיתוח הכלכלי הסיני במצרים ד"ר אופיר וינטר ודורון אלה (החל מדקה 33:48) בשיחה על החיבור המעניין בין מצרים לסין – וליתר דיוק האופן בו אימצה מצרים אם מודל הפיתוח הכלכלי של סין. מדוע מצרים, שנאבקת עם משבר כלכלי מתמשך לצד ניסיונות בינלאומיים להושיט לה סיוע, בחרה דווקא במודל הפיתוח הכלכלי הסיני? מה כולל המודל, שהוביל אותה ל-10 אחוזי צמיחה כלכלית בשנה? באיזו מידה הפכה סין לבעלת ברית של מצרים? ובמבט ממזרח, מהם האינטרסים של סין במצרים, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, והאם וכיצד היא מצליחה להשיגם?
September 12, 2019
איתי ברון ודודי סימן טוב מציגים את אתגרי ההתערבות הזרה בבחירות, בראי המדינה וספציפית קהילת המודיעין: מהם ההבדלים בין השפעה זרה לבין התערבות בניסיון להשפיע על תוצאות בחירות? כיצד מאתגרים השחקנים המדינתיים והלא-מדינתיים את המדינה הריבונית כיום בהיבטי השפעה חיצונית במרחב הדיגיטלי? מה ניתן ללמוד ממחקרים קיימים ומהמקרה האמריקאי על ההתמודדות של קהילת המודיעין עם ההפתעה, ומהו האתגר שהתגלה? וגם – מהם הממצאים וההמלצות המרכזיים מהסימולציה שנערכה במכון בנושא, לקראת הבחירות לכנסת ב-17 ספטמבר?
September 12, 2019
על רקע ציון שמונים שנים לפרוץ מלחמת העולם השנייה, עדי קנטור מנתחת את המגמה המדאיגה של התחזקות הימין הקיצוני בגרמניה ובפולין. האינדיקציה הברורה להתחזקות התופעה מגיעה מהתבטאויות ותקריות אנטישמיות, וגם מתוצאות הבחירות המקומיות במדינות מחוז במזרח גרמניה. כיצד נחלק הדור הצעיר בגרמניה מבחינה פוליטית ועד כמה התופעה של הקצנה ימינה מכה שורשים בקרבו? 80 שנים לפרוץ מלחמת העולם השניה וכמעט 30 שנים לנפילת חומת ברלין - כיצד האירועים ההיסטוריים מעצבים עד היום את המגמות הפוליטיות באירופה, דרך המקרה של גרמניה ופולין?
September 12, 2019
ד"ר אופיר וינטר ודורון אלה בשיחה על החיבור המעניין בין מצרים לסין – וליתר דיוק האופן בו אימצה מצרים אם מודל הפיתוח הכלכלי של סין. מדוע מצרים, שנאבקת עם משבר כלכלי מתמשך לצד ניסיונות בינלאומיים להושיט לה סיוע, בחרה דווקא במודל הפיתוח הכלכלי הסיני? מה כולל המודל, שהוביל אותה ל-10 אחוזי צמיחה כלכלית בשנה? באיזו מידה הפכה סין לבעלת ברית של מצרים? ובמבט ממזרח, מהם האינטרסים של סין במצרים, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, והאם וכיצד היא מצליחה להשיגם?
September 5, 2019
על ישראל, חזבאללה וקווים אדומים יורם שוייצר ואורנה מזרחי בשיחה משותפת על האירועים האחרונים בגבול הצפוני, בעקבות תגובת חזבאללה על תקיפות שיוחסו לישראל מספר ימים קודם לכן בסוריה ובלבנון. למחרת התקיפה שיגר נצראללה איום חדש לישראל: ה"קווים האדומים", שבכפוף להם פעל נגד ישראל בגבול, אינם רלוונטיים עוד. האם מדובר בהזמנה להמשך התכתשות וחימום הגבול הצפוני או בקלף שנצראללה שלף בניסיון לחזק את יסוד ההרתעה בעימות מול ישראל, שמבחינתו נשחק בהדרגה? מהם השיקולים של חזבאללה בנוגע לתגובה בה בחר, מבחינת עיתויה והמידתיות שלה? כיצד באו לידי ביטוי בהסלמה האחרונה ריבוי הזהויות והאינטרסים של חזבאללה בתחום הפעילות הצבאית נגד ישראל ומה התרחישים האפשריים להמשך? התקיפות בעיראק – תגובות והשלכות אפשריות אלדד שביט (החל מדקה 17:46) בניתוח עומק של השלכות התקיפות במחסני הנשק בעיראק. סדרת התקיפות המסתוריות שכוונה נגד אמצעי לחימה שאוחסנו בחסות המשטר האיראני, הובילה לגל של ביקורות ואיומים בתוך עיראק נגד הממשל האמריקאי ונוכחותו הצבאית בעיראק. מה נאמר באופן רשמי על ידי הפנטגון על התקיפות ומה צוטט בכלי התקשורת הזרים, בנוגע לגורם האחראי על התקיפות? מה הסיכוי שהאיומים יובילו לפגיעה ממשית בכוחות האמריקאים בעיראק? לאן הדינמיקה של האירועים יכולה להוביל וכיצד עשויה להשפיע על חופש הפעולה של ישראל? החברה הערבית ומערכת הבחירות ח'דר סואעד, וד"ר מורסי אבו מוך, ראש עיריית באקה אל-ע'רביה (החל מדקה 31:23), מנתחים את המרחב הפוליטי הערבי - המפלגות והציבור - לקראת הבחירות לכנסת ה-22: מה מסביר את הדינמיקה שהתעצבה מאז 2015 בין המפלגות שמרכיבות את הרשימה המשותפת, על רקע "תחייתה" בשבועות האחרונים? מהן נקודות ההשקה ומהן נקודות המחלוקת בין המפלגות? אילו מגמות מסתמנות בדפוסי ההצבעה ובמידת המעורבות של הציבור הערבי בבחירות לכנסת וגם לרשויות המקומיות, והאם צפוי שינוי בדפוסים הללו ב-17 בספטמבר?
September 5, 2019
אורנה מזרחי ויורם שוייצר בשיחה משותפת על האירועים האחרונים בגבול הצפוני, בעקבות תגובת חזבאללה על תקיפות שיוחסו לישראל מספר ימים קודם לכן בסוריה ובלבנון. למחרת התקיפה שיגר נצראללה איום חדש לישראל: ה"קווים האדומים", שבכפוף להם פעל נגד ישראל בגבול, אינם רלוונטיים עוד. האם מדובר בהזמנה להמשך התכתשות וחימום הגבול הצפוני או בקלף שנצראללה שלף בניסיון לחזק את יסוד ההרתעה בעימות מול ישראל, שמבחינתו נשחק בהדרגה? מהם השיקולים של חזבאללה בנוגע לתגובה בה בחר, מבחינת עיתויה והמידתיות שלה? כיצד באו לידי ביטוי בהסלמה האחרונה ריבוי הזהויות והאינטרסים של חזבאללה בתחום הפעילות הצבאית נגד ישראל ומה התרחישים האפשריים להמשך?
September 5, 2019
אלדד שביט בניתוח עומק של השלכות התקיפות במחסני הנשק בעיראק. סדרת התקיפות המסתוריות שכוונה נגד אמצעי לחימה שאוחסנו בחסות המשטר האיראני, הובילה לגל של ביקורות ואיומים בתוך עיראק נגד הממשל האמריקאי ונוכחותו הצבאית בעיראק. מה נאמר באופן רשמי על ידי הפנטגון על התקיפות ומה צוטט בכלי התקשורת הזרים, בנוגע לגורם האחראי על התקיפות? מה הסיכוי שהאיומים יובילו לפגיעה ממשית בכוחות האמריקאים בעיראק? לאן הדינמיקה של האירועים יכולה להוביל וכיצד עשויה להשפיע על חופש הפעולה של ישראל?
September 5, 2019
ח'דר סואעד, וד"ר מורסי אבו מוך, ראש עיריית באקה אל-ע'רביה מנתחים את המרחב הפוליטי הערבי - המפלגות והציבור - לקראת הבחירות לכנסת ה-22: מה מסביר את הדינמיקה שהתעצבה מאז 2015 בין המפלגות שמרכיבות את הרשימה המשותפת, על רקע "תחייתה" בשבועות האחרונים? מהן נקודות ההשקה ומהן נקודות המחלוקת בין המפלגות? אילו מגמות מסתמנות בדפוסי ההצבעה ובמידת המעורבות של הציבור הערבי בבחירות לכנסת וגם לרשויות המקומיות, והאם צפוי שינוי בדפוסים הללו ב-17 בספטמבר?
August 29, 2019
התגובות בעיראק בעקבות תקיפות מחסני הנשק בעקבות הפיצוצים המסתוריים בעת האחרונה במחסני המיליציות השיעיות הפרו-אירניות בעיראק, שיוחסו לארצות הברית ולישראל, אורית פרלוב מנתחת את השיח הפנימי בעיראק דרך הרשתות. לראשונה, גורמי מודיעין אמריקאים צוטטו כמי שהודו שישראל היא שפועלת בשטח עיראק כדי להשמיד משלוחי נשק מאיראן, בדומה לפעילות הצבאית נגד ההתבססות האיראנית בסוריה. מה חושב על כך הציבור העיראקי ולמה חלק מן התגובות מופנות דווקא פנימה, כביקורת על השלטון? ומה חושבים בעיראק על הפעילות הצבאית האיראנית בשטח המדינה? ביקור נתניהו באוקראינה השגריר לשעבר צבי מגן (החל מדקה 16:55) על ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו באוקראינה, למרות שזו נמצאת בעימות מתמשך מול רוסיה, כשברקע דיאלוג מדיני וצבאי בין ישראל לרוסיה במכלול סוגיות אזוריות רגישות. מדוע נתניהו נמנע מלבקר באוקראינה עד כה? האם וכיצד הביקור הרשמי מתיישב עם האינטרסים של רוסיה כלפי ישראל? והאם יש ממש ברמזים על כך שנתניהו שוחח עם נשיא אוקראינה על נושאים מדיניים שנוגעים להסדר המתגבש בין רוסיה לאוקראינה? 5 שנים ל"צוק איתן" - יחס החברה הישראלית לחללים ד"ר ציפי ישראלי (החל מדקה 26:20) בשיחה על התמודדות החברה הישראלית עם סוגיית הנפגעים, בפרספקטיבה של חמש שנים לסיום מבצע "צוק איתן". האם החברה הישראלית הייתה מוכנה למחיר הגבוה של החיילים שנהרגו במבצע? מה היו הגורמים המרכזיים שתרמו להשלמה החברתית עם המחיר הגבוה, לצד הנחת היסוד שישנה רתיעה וחוסר נכונות לספוג ריבוי חללים בעידן הנוכחי? בראיה היסטורית, כיצד השתנה היחס של החברה בישראל לסוגיה זו, ומהן המשמעויות לעתיד - האם תהיה נכונות ומוכנות ציבורית לשלם מחיר אנושי כבד בעימות עתידי מול חמאס?
August 29, 2019
בעקבות הפיצוצים המסתוריים בעת האחרונה במחסני המיליציות השיעיות הפרו-אירניות בעיראק, שיוחסו לארצות הברית ולישראל, אורית פרלוב מנתחת את השיח הפנימי בעיראק דרך הרשתות. לראשונה, גורמי מודיעין אמריקאים צוטטו כמי שהודו שישראל היא שפועלת בשטח עיראק כדי להשמיד משלוחי נשק מאיראן, בדומה לפעילות הצבאית נגד ההתבססות האיראנית בסוריה. מה חושב על כך הציבור העיראקי ולמה חלק מן התגובות מופנות דווקא פנימה, כביקורת על השלטון? ומה חושבים בעיראק על הפעילות הצבאית האיראנית בשטח המדינה?
August 29, 2019
השגריר לשעבר צבי מגן על ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו באוקראינה, למרות שזו נמצאת בעימות מתמשך מול רוסיה, כשברקע דיאלוג מדיני וצבאי בין ישראל לרוסיה במכלול סוגיות אזוריות רגישות. מדוע נתניהו נמנע מלבקר באוקראינה עד כה? האם וכיצד הביקור הרשמי מתיישב עם האינטרסים של רוסיה כלפי ישראל? והאם יש ממש ברמזים על כך שנתניהו שוחח עם נשיא אוקראינה על נושאים מדיניים שנוגעים להסדר המתגבש בין רוסיה לאוקראינה?
August 29, 2019
ד"ר ציפי ישראלי בשיחה על התמודדות החברה הישראלית עם סוגיית הנפגעים, בפרספקטיבה של חמש שנים לסיום מבצע "צוק איתן". האם החברה הישראלית הייתה מוכנה למחיר הגבוה של החיילים שנהרגו במבצע? מה היו הגורמים המרכזיים שתרמו להשלמה החברתית עם המחיר הגבוה, לצד הנחת היסוד שישנה רתיעה וחוסר נכונות לספוג ריבוי חללים בעידן הנוכחי? בראיה היסטורית, כיצד השתנה היחס של החברה בישראל לסוגיה זו, ומהן המשמעויות לעתיד - האם תהיה נכונות ומוכנות ציבורית לשלם מחיר אנושי כבד בעימות עתידי מול חמאס?
August 22, 2019
מהם הגורמים לעלייה באלימות והפשיעה במגזר הערבי ומהן דרכי ההתמודדות האפשריות? ד"ר מאיר אלרן וניצב בדימוס מני יצחקי בוחנים את תופעות האלימות והפשיעה במגזר הערבי בישראל, שעולות לדיון בשיח התקשורתי והציבורי, על רקע עליה בשיעוריהן בשני העשורים האחרונים. מהן שורשי הבעיה ומהן התופעות החברתיות שעודדו את התרחבותה, עד לכדי כך ש-45% ממקרי הרצח במדינה מתבצעים בתוך החברה הערבית ו-65% מנשים הנרצחות על ידי בני זוגן הן ערביות? כיצד ניתן לתרגם את המודעות הגוברת לתופעה לפתרונות מעשיים וכוללים, במטרה לצמצם אותה, ובתוך כך – החלטה ממשלתית, גיבוי תקציבי, אינטגרציה בין גורמי טיפול ואכיפה וחלוקת אחריות בין הממשלה לגורמים איזוריים? היום שאחרי אמאנו: תפקידה ותפקודה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ד"ר אמילי לנדאו וד"ר אפרים אסכולאי (החל מדקה 23:16) בשיחה משותפת על רקע חיפוש אחר מנכ"ל חדש לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) – על תפקידיה של הסוכנות וכן על תפקודה במסגרת הפיקוח על הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן. מהי סמכות ראש הסוכנות ומה כולל מנגנון הפיקוח בהסכם הגרעין, ובאיזו מידה הוא התבצע בפועל מאז החתימה על ההסכם? האם איראן אכן עמדה בהתחייבויות שנטלה על עצמה בהסכם הגרעין, ועד כמה הפיקוח עליה התבצע ביעילות עד כה? מעבר להפרות האיראניות, האם ישנה בעיה גם באופן הפעולה הכולל של הסוכנות לאנרגיה אטומית, ואיזה כלים יכולים להפוך את הפיקוח שלה ליעיל יותר?
Loading earlier episodes...
    15
    15
      0:00:00 / 0:00:00