"את ענבי נזיריך וספיח קצירך" – ספיח אלו הדברים שצמחו מאליהם בשנת השמיטה. בספרי ישנה מחלוקת תנאים האם הספיחים אסורים מן התורה או מדברי סופרים. להלכה נפסקה שספיחים מותרים מן התורה, אבל אסור מחכמים. הרמב''ן בפירושו לתורה מסביר שהחשד שיזרעו ויגידו שזה ספיחים. כך גם פוסק הרמב''ם בהלכות שביעית, אך הוא מסייג פירות שגדלו על העצים בהם אין חשש לכך, ועוד מוציא מן הכלל את העשבים שבני אדם אינם רגילים לזרוע. עוד נראה שאיסור ספיחין הוא גם אחד מהתקדימים העולים לשיטת הסוברים לאיסור יבול מהיתר מכירה.