אנחנו רוצים הכל, בלי כלום.

אנחנו רוצים מתוק, ללא סוכר. קפה, ללא קופאין. חלב, בלי חלב. 

אנחנו רוצים ליהנות מהטוב, בלי לשלם את המחיר.

אנחנו רוצים לחיות אורח חיים נהנתני, אבל להיות בריאים.

איך מחדשים את המסורתיות בעולם הליברלי, מבלי לבטל את האוטונומיה, 

או מבלי לבטל את עקרון השיוויון?

או הפוך:

איך בונים בית שהוא גם בעל מסורת וגם גמיש מספיק כדי לשאת עמדות שונות?

ומה קורה לנו בגירושין?

המתח הזה בין הפחד לפרק בית, לפרק את הבסיס היציב, לנתק את השייכות, 

אל מול הכמיהה הזו לצאת אל החופש.