אור לוי חזר הביתה לפני כמעט שנה. הוא סיפר לנו על איך נראים חיי היומיום שלו בבית, על הרצון לקחת חזרה את השליטה על החיים שלו, וכמובן גם על הגעגועים העזים לעינב ז"ל.

אור דיבר בפתיחות על הקשיים שבחזרה - הפציעות והטנטון באוזניים, הדאגות הכלכליות, היעדר התמיכה של המדינה, והטראומה שתמיד תהיה שם.

ומהצד השני, הוא מחייך. כי הוא חי את החיים שלו. כי הוא הולך לקורס נגרות. כי הוא מתמודד עם פחד הבמה ונותן הרצאות בכל העולם. וכמובן מעל הכל - כי הוא מאושר מכל רגע עם בנו אלמוג.

אור מדבר על הכל בגלוי, בצניעות, ובכוונה מלאה לראות את הטוב, ולהיאחז ברגעי האושר.

ואמנם הוא יהיה הראשון להודות שהוא נוטה לבכות הרבה, אבל יש לו בקשה אחת: אל תרחמו עליו.