Show notes
שני צדיקים, גורלות שונים
פנחס ומשה
על במת ההיסטוריה היהודית ניצבים שני ענקים, פנחס ומשה, שניהם גיבורים שהקריבו את נפשם למען עם ישראל. שניהם ניצבו מול זעם האל, פעלו באומץ לב והצילו את העם מאסון.
פנחס, נכדו של אהרן הכהן, זכה לפרסום נצחי בזכות מעשה גבורה נועז. כאשר ראה זוג ישראלי חוטא בפומבי, לא היסס ליטול את חייו. זעמו של אלוקים שכך, ופנחס זכה בברכה מיוחדת: כהונה לדורות עולם.
לעומת זאת, משה רבנו, מנהיג הדור, התמודד לא פעם אחת עם זעמו של אלוקים. כאשר חטאו בני ישראל בעגל הזהב, משה עלה אל ההר והתחנן על גורלם. תפילותיו נענו, והוא ירד מההר עם לוחות הברית, והעם ניצל. עוד ועוד פעמים עמד משה בפרץ, מתחנן ומתווכח, ומציל את עמו מפורענות.
מדוע, אם כן, זכה פנחס בכהונה לדורות, בעוד שבניו של משה לא ירשו את מעמדו?