להיות במלחמה תמידית זה מעייף. הנפילות, רגשות האשם, התחושה שאני לא מספיק טוב, המאבק עם המחשבות המפילות.

למה כולם נראים כל כך רגועים ושלווים - ודווקא אצלי מתרחשת מלחמה כזו? האם זה ייגמר מתישהו? האם אני בכלל עובד ה' באמת, או שאני סתם מזייף?

בשיעור לפרשת וישלח מגלה הרב ג'ייקובסון גישה אחרת לחלוטין למאבק הזה. גישה שלא מבטלת את הקושי, אבל משנה את כל המשמעות שלו.

שני השמות - יעקב וישראל - מסבירים למה המאבק מתרחש, מדוע העייפות היא חלק מהתהליך, ואיך להרגיש טוב ונכון גם בלי להצליח כל הזמן.

שיעור שהוא חיבוק לנפש.