בפרק  זה נסיים, לפי שעה, את הדיון בתורת המדינה של מרקס. נדבר על מאפיין של המדינה שהוא מאוד לא מופשט ונחזור אל הפועלים במפעל הסיכות, שהחליטו לסלק מן המפעל את הקפיטלסט. אגב כך גם נלמד מה זה "אָוּפְהֶבּוּנְג" או ביטול דיאלקטי

בפרק זה אני עוסק בצמד הניגודים "קונקרטי" ו"אבסטרקטי" (או "מופשט"), מסביר מדוע מרקס הוא "קונקרטיסט" ומה פירוש הטענה ההגליאנית-מרקסיסטית שעל פיה "האמת היא קונקרטית. כן, לקראת סוף הפרק הכל יתקשר מחדש אל תורת המדינה של מרקס. זוכרים את "האמנסיפציה הפוליטית" מחיבורו של מרקס "לשאלת היהודים"? אז האמנסיפציה הפוליטית היא מופשטת, ואילו האמת, היא קונקרטית. ומכאן שהאמנסיפציה הפוליטית איננה אמת. או לפחות איננה כל האמת

בפרק זה אני מציג את תורת המדינה של מרקס כפי שהוא פורס אותה בחיבורו "לשאלת היהודים". אבל לפני כן אני חוגג את הופעתו של תרגום ראשון לעברית של טקסט מרקסי חשוב

בפרק זה אני ממשיך בהכשרת הקרקע לקראת הדיון בתורת  המדינה של מרקס. לשם כך אני עוסק בתורות המדינה של עימנואל קנט וגאורג וילהלם פרידריך הגל. בחלק השני של הפרק אני מציג את החיבור של מרקס "לשאלת היהודים" שיעמוד במוקד העיון שלנו בפרקים הבאים. בחלקו האחרון של הפרק אני עוסק (קצת באי רצון) בשאלת יהדותו ו/או אנטישמיותו של מרקס

בפרק זה נתחיל לברר את תורת המדינה של מרקס ואת השקפותיו על אודות הפוליטיקה והפעילות הפוליטית. הנושא יעסיק אותנו במשך שלושת או ארבעת הפרקים הבאים

בפרק זה אני משיב על שאלות מאזינים, וגם מספק המחשה נוספת לניצול הפועלים שהוא אימננטי לאופן הייצור הקפיטליסטי

בפרק הארבעה עשר של הפודקסט על מרקס אני מציג את המושג המרקסי "פרולטריון" ובוחן במה נבדל הפרולטריון משק של תפוחי אדמה

במרכז הפרק השלושה-עשר של הפודקסט על מרקס עומד פרוייקט שאפתני, שבו אנחנו (אני ואתם המאזינים) מקימים מפעל תעשייה. ליתר דיוק, אנחנו מתבוננים במודל מופשט של מפעל דמיוני, ומנסים להבין מתוכו משהו על המכניזם של אופן הייצור הקפיטליסטי :קישור לאתר הפודקסט להשלמות ותוספות: https://ygoldman.org/?p=1502&preview=true

בפרק ה-12 של הפודקסט על מרקס אני מברר את המושג הון (קפיטל) ואת המושג קפיטליזם, קופץ לביקור באור העתיקה ובדרום צרפת של ימי הביניים, ולא מחמיץ שתי הזדמנויות לשיחה עם טורקוסו ימאהה, המייסד של חברת האופנועים המפורסמת

בפרק ה-11 של הפודקסט על מרקס  אני משיב סוף סוף לשאלה "כמה עולה כוח עבודה" ומסביר את סגולתה המיוחדת של העבודה האנושית כמייצרת ערך-עודף: ערכה של העבודה בתורת סחורה קטן מן הערך הכלכלי שהיא מייצרת. ההפרש הזה הוא הערך העודף (או עודף הערך). הבעלים גורף אליו את הערך העודף של עבודת הפועלים. זהו הרווח שלו, וזהו הניצול שמנצל הבעלים את עבודת פועליו מקורות לטקסטים המוזכרים או מצוטטים בפרק אפשר למצוא בדף הפרק באתר הפודקסט על מרקס