ההייטק הישראלי מגייס סכומים חסרי תקדים ובקצב יוצא דופן, החברות צריכות להראות למשקיעים שהכסף הזה מתרגם לצמיחה וגיוס עובדים - אבל זה הולך ונעשה קשה יותר. כיצד הפכה מערכת החינוך הישראלית לגורם שמעכב את הצמיחה בהייטק ומה צריך לעשות כדי לשחרר את צוואר הבקבוק הזה? סופי שולמן מכלכליסט מתארחת בתוכנית ומספרת על החוויה האישית שלה עם מערכת החינוך ותוהה האם כל מתכנת צריך להיות טאלנט.  וגם, הדו"חות הרבעוניים של ענקיות הטכנולוגיה מספרים סיפור של צמיחה מטורפת ובעיקר של אגירת מזומנים בהיקף שווה ערך לתקציב שנתי של מדינה בינונית. כיצד ההון הנזיל הזה הולך לשנות את יחסי הכוחות בין חברות הטכנולוגיה למחוקקים שמנסים להגביל אותן ואולי גם בין החברות למשתמשים שלהם, ואיך סין קשורה לכל זה. See omnystudio.com/listener for privacy information.

השבוע הסוער שעבר על NSO בעקבות חשיפת הענק של פרויקט פגסוס העלה קריאות מחודשות להטיל רגולציה משמעותית יותר על החברה, ואפילו שר הביטחון בני גנץ הבטיח לבדוק. עומר כביר לא מתרגש, וסבור שישראל לא רק שלא רוצה להגביל את פעילות החברה, אלא שיש לה עניין מובהק שזו תפעל במדינות כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, ושפעילות זו מקדמת אינטרסים כלכליים, מדיניים, ביטחוניים ומודיעיניים של החברה במדינות אלו. וגם: פחות משבועיים אחרי ההנפקה בנאסד"ק, טאבולה מבצעת רכישת ענק של 800 מיליון דולר. הגר רבט מעריכה שזו רק הסנונית הראשונה ואנחנו נראה בקרוב הרבה מאוד רכישות, הרבה יותר גדולות, ומסבירה איך זה קשור לקשיי גיוס העובדים בהייטק. השבוע בקוקיות: הגר ממליצה על פודקסט שבחיים לא תצליחו לשמוע את כל הפרקים שלו, עומר תכנן להמליץ על שמיגדון וגוסיפ גירל, עד שרכיבה גורלית על אופניים שינתה את הכל   See omnystudio.com/listener for privacy information.

תוכנת ריגול שמאפשרת למפעיליה לשלוח הודעות מייל ומסנג׳ר בשם הקורבן אותרה במחשבים של עיתונאים, פעילי זכויות אדם ופוליטיקאים מסביב לעולם, כך לפי מחקר חדש של מכון סיטיזן לאב מאוניבריסיטת טורנטו ומיקרוסופט, שחושף את הפעילות החשאית של קנדירו הישראלית. ד"ר ביל מרזק, שהוביל את המחקר הגיע לקוקיז כדי להסביר למה הממצאים האלו חשובים, ואיך תעשיית הרוגלות הישראלית מערערת את היציבות במזרח התיכון, ובסופו של דבר מובילה גם לפגיעה בביטחון של אזרחי ישראל. (הראיון באנגלית) וגם: מנכ"ל אניוויז'ן אבי גולן קורא למנכ"לי חברות ההייטק לאחד כוחות כדי להגביל את המשכורות הגבוהות בענף. הגר רבט מסבירה למה זה כוחני, ספק לא חוקי, ובעיקר לא מוסרי. במקום לעסוק במשכורות שעובדים מרוויחים ביושר, היא אומרת לגולן, אולי עדיף שתבדוק איך אתה מביא לחברה שלך קהל עובדים מגוון יותר, על מנת שיותר חלקים באוכלוסייה יוכלו להנות מהשכר הגבוה. השבוע בקוקיות: עומר מספר למה 16 מלים של ג'ו ביידן עשו לו את השבוע והגר ממליצה על סדרה שחבל שלא שודרה כשהייתם טינאייג'רים. See omnystudio.com/listener for privacy information.

המשטרה מקדמת הצעת חוק שתאפשר לה להפעיל מצלמות זיהוי פנים במרחב הציבורי, בלי הגבלה או פיקוח משפטי, ולחלוק את המידע בלי שום הגבלה עם השב"כ, צה"ל ועוד. עומר כביר מסביר למה זה צריך להפחיד אותנו, מה הסיכוי שהצעת החוק הזו תעבור והאם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי להגן על עצמנו ממעקב נרחב שכזה.    סופטבנק בחרה דמות מפתיעה לנהל את הפעילות של בישראל - ראש המוסד היוצא יוסי כהן. אם גם אתם לא מבינים איזה כישורים יש למרגל לנהל פעילות של אחת מקרנות ההון סיכון הגדולות בעולם, אתם לא לבד. להגר רבט יש הסבר מפתיע: כנראה שהוא לא ינהל שום השקעות ומייסד סופטבנק, מסיושי סאן, רוצה אותו שם למטרות אחרות לגמרי.      See omnystudio.com/listener for privacy information.

ארבע חברות ישראליות הנפיקו בשבוע שעבר בנאסד"ק לפי שווי מצרפי של יותר מ-25 מיליארד דולר. לפני שנתיים הנפקות כאלו היו מצרך נדיר עד בלתי-אפשרית, אבל השנה צפויות לנו עוד כמה כאלה. הגר רבט מסבירה איך הגענו למצב הזה, מה הסיכוי שהעלאה אפשרית של הריבית תקלקל את החגיגה, והאם קבלת הפנים החמה שזכו לה בוול סטריט היא בעצם סימן לבועה שיכולה להתפוצץ בכל רגע ולהשאיר הרבה משקיעים עם מניות שפעם היו שוות הרבה כסף. וגם: מפתחת תוכנות הריגול הישראלית, NSO, נכנעת לביקורת הבינלאומית ומפרסמת דו"ח שקיפות ראשון מסוגו בתעשיית הסייבר ההתקפי. עומר כביר צלל למעמקי הדו"ח, וגילה שיש שם מעט שקיפות, הרבה יח"צ וקרוב לאפס תשובות לשאלות הקשות שעלו לאורך השנים על פעילות החברה. אבל לא רק החברה הפרטית אשמה, אלא גם משרד הביטחון הישראלי שמספק לה מעטה חשאיות.  See omnystudio.com/listener for privacy information.

אחרי שטור פרשנות קצר שכתבה על המיליונרים החדשים בהייטק הסעיר את הרשת, עורכת כלכליסט, גלית חמי, מגיעה לקוקיז כדי להסביר איך המשכורות וההטבות העצומות בהייטק פוגעים בסופו של דבר בכולנו, למה חייבים להפנות את הזרקור אל הפערים הכלכליים והחברתיים ומדוע עיתונאים לא רק יכולים אלא חייבים להביע דעה בנושאים שנויים במחלוקת.    וגם: חברות הייטק מציעות לעובדים שלהן לא מעט הטבות, אבל יכול להיות שאחד הטרנדים האחרונים כבר את הגבול - מימון של הליכי פונדקאות או אימוץ הופך לנורמה, ומתעלם מהמורכבות המוסרית של הפרקטיקה. האם חברות ותאגידים יכולים וצריכים להציע לשלם לעובדים שלהם עבור רחם להשכרה ומה האחריות המוסרית שלהם במקרה כזה כלפי האמהות הפונדקאיות ממדינות מוחלשות? See omnystudio.com/listener for privacy information.

ראש הממשלה ההייטקיסט הראשון הבטיח להעלות את שיעור העובדים בהייטק ל-15%, אבל דו"ח מסעיר של רשות החדשנות מצנן את ההבטחות האלו ומגלה: עובדים חסרי ניסיון מתקשים להתברג בתעשייה, מספר החברות החדשות שמוקמות בצניחה מדאיגה, ולרגולטור אין מושג איך להתמודד עם המצב. פודקאסט קוקיז מנסה להבין האם יש דרך לבלום את המגמה ולהציל את ההייטק הישראלי. וגם: דו"ח חדש של ממשלת ארה"ב חושף את הבעיה הסודית והמסוכנת של פייסבוק שאף אחד לא מדבר עליה – סחר בבני אדם. איך הפכה הרשת החברתית לפלטפורמה המועדפת של סוחרי מין שמחפשים קרבנות, רובם קטינים, ומה המספרים שפייסבוק לא חושפת ושיכולים לשפוך אור על היקף הבעיה האמיתי? See omnystudio.com/listener for privacy information.

בהייטק חוגגים את ההשבעה של נפתלי בנט, ראש הממשלה הראשון שהגיע מהתחום ואפילו עשה אקזיט, אבל בכלל לא בטוח שמה שטוב להייטק טוב גם לשאר המדינה. אולי העובדה שבהייטק חושבים שמה שחסר להם זו אוזן קשבת במסדרונות הכנסת צריכה אפילו להכעיס 90% מהאזרחים בישראל, שלא נהנים ממשכורת ענק, כרטיס תןביס ואופציות.  מה ההיסטוריה הפוליטית של בנט מלמדת על יחסו להייטק ולמה אפשר לצפות ממנו וממשלתו בקדנציה שמתחילה היום: שאלות של מיסוי, חינוך והכלכלה הן הנושאים הראשונים שיצטרך להתמודד איתם.    וגם - הנושא של פירוק ענקיות הטכנולוגיה עובר לראשונה מדיבורים למעשים, עם שורה של הצעות חוק שהגיעו לקונגרס האמריקאי, ואפילו זוכות לתמיכה משני צדי המתרס. האם חברות הטק צריכות לדאוג או שמדובר במהלכים שאין להם סיכוי לצאת לפועל? ולמה דווקא עכשיו?  See omnystudio.com/listener for privacy information.

אחרי גיוס היסטורי לפני שווי של 7.2 מיליארד דולר, עמית בן דוב, מייסד גונג, מגיע לפודקאסט קוקיז כדי לדבר על התהליך, תגובות העובדים ומה התוכניות של החברה לעתיד. "אנחנו בתקופה היסטורית, לא רק בישראל אלא בעולם. אנחנו בעידן שבו טכנולוגיה אוכלת את העולם, חברות טכנולוגיה הן החברות החזקות, עם השווי הכי גדול", הוא מסביר. "יש כאן דור של יזמים שלרובם זו לא הפעם הראשונה שהם מקימים חברה, אין להם לחץ למכור מהר ורואים שאפשר לבנות חברות גדולות. לכן מודל הייחוס הוא לא כמו במסודרים, אקזיט של 400 מיליון דולר, אלא וויקס וצ'ק פוינט ואולי אפילו הרבה יותר מזה". גונג הישראלית, שרותמת זיהוי קולי ובינה מלאכותית לייצור תובנות עסקיות עבור אנשי מכירות, גייסה רבע מיליארד דולר - פחות משנה אחרי סבב קודם, אבל היא בקושי נוגעת בכסף. למה הם בכל זאת ממשיכים להכניס משקיעים, מדוע לא דחוף להם לצאת להנפקה ובעיקר מה הופך את הגיוס העצום הזה לאבן דרך עבור ההייטק הישראלי כולו.  ובנוסף - ראש השב״כ בהתבטאות יוצאת דופן שמזהירה מהסלמה בהסתה ברשת, האם מדובר בקיצונים משני הצדדים או שיש חסומים יותר וחסומים פחות, ולמה כל זה יוצא דווקא עכשיו?  See omnystudio.com/listener for privacy information.

המתכנת הבכיר רן בר-זיק מסביר למה התוכנית שהציעו המשטרה ומערכת הביטחון לחסום את הרשתות החברתיות במהלך מבצע שומר חומות לעולם לא יכולה לצאת לפועל מבחינה טכנית, ואיך היא בכל זאת מסכנת את חופש הביטוי והגישה למידע של כל אחד מאתנו. ולאיזה מועדון מפוקפק של מדינות היא היתה יכולה לצרף אותנו? וגם: ההשקעה הגדולה הראשונה של קרן בלקסטון בישראל הפכה משקיע אחד לעוד יותר עשיר, אבל עלולה לסמן  טרנד שיפגע ביכולת של יזמים לא מוכרים לגייס כספים לסטארט-אפים צעירים. See omnystudio.com/listener for privacy information.